נושא
הדף:
משנה
מגילה,
חוברת
ללימוד
עצמי
–
פרק
ב
(לפרק
א
לחץ
כאן)
מתאים
לכיתות
ד–ו
מחבר
הדף:
ברוך
מיכאלי
barmic@012.net.il
מ
משנה א'
הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה לְמַפְרֵעַ,
לֹא יָצָא.
קְרָאָהּ עַל פֶּה,
קְרָאָהּ תַּרְגּוּם,
בְּכָל לָשׁוֹן,
לֹא יָצָא.
אֲבָל קוֹרִין אוֹתָהּ לַלּוֹעֲזוֹת בְּלַעַז.
וְהַלּוֹעֵז שֶׁשָּׁמַע אַשּׁוּרִית,
יָצָא:
סכת מגילה פרק ב
לאחר שבפרק א'
למדנו מתי
קוראים
את
המגילה,
בפרק זה נלמד דינים הקשורים לאופן קריאת המגילה.
1.
לפניך
סדרת תמונות.
|
3 |
2 |
1. |
א)
נא כתוב באיזה דין שבמשנה עוסק רצף תמונות זה.
_____________ ב)
כתוב את הדין.
______________________________________
2.
במציעתא של המשנה סדרת מקרים הכתובה בעברית חסרה.
לעיתים רצף שכזה מייצג תנאים משלימים לדין (ואז נכתוב ביניהם "וו"
החיבור)
זאת אומרת,
הדין יתקיים רק
בהתקיים כל התנאים.
לעיתים,
סדרה כזו מייצגת מספר מקרים אפשריים (ואז
נשלים ביניהם את "או"
הברירה)
זאת אומרת,
כל אחד
מהמקרים עומד בפני עצמו,
ורק כתיבה קצרה מחברת
אותם לדין אחד. הרבה פעמים השמיט ר'
יהודה הנשיא,
עורך המשנה,
גם את מילת הפועל,
אותה אנו משלימים
לבד (בראש).
השלם את הדין במילים "או"
או "ו",
ובפועל החסר.
קְרָאָהּ
עַל
פֶּה,
____ קְרָאָהּ
תַּרְגּוּם,
____ ______ בְּכָל
לָשׁוֹן,
לֹא
יָצָא.
3.
השלם
בטבלה את הנימוק לדינים השונים:
|
הדין |
הפגם |
המקרה |
|
לֹא יָצָא |
|
קְרָאָהּ עַל פֶּה |
|
|
קְרָאָהּ תַּרְגּוּם (______) |
|
|
|
______ |
4.
הסיפא של המשנה עוסקת בבני חוץ לארץ ובמי שאינו מבין עברית.
להבנת הדינים הכתובים בסיפא,
בבקשה להשלים את המשפטים הבאים:
ברישא למדנו שמי ששמע את המגילה בשפה שאינו מבין,
לא קיים את
המצווה,
ולכן:
_________ לקרוא לדוברי שפה זרה את המגילה
_________ _________, בתנאי שהמגילה תהיה כתובה ________
זו
(שאם לא כן זה כאילו שקראה בע"פ).
אבל כל יהודי בעולם ששמע את
המגילה ב___________
שהיא ________
_________ קיים את
המצווה.
(תרמילון:
בשפה,
הקודש,
עברית,
לשון,
בשפה,
מותר,
שלהם)
מ
קְרָאָהּ סֵרוּגִין,
וּמִתְנַמְנֵם,
יָצָא.
הָיָה כּוֹתְבָהּ,
דּוֹרְשָׁהּ,
וּמַגִּיהָהּ,
אִם כִּוֵּן לִבּוֹ,
יָצָא.
וְאִם לָאו,
לֹא יָצָא.
הָיְתָה כְּתוּבָה בַּסַּם,
וּבַסִּקְרָא,
וּבַקּוֹמוֹס וּבַקַּנְקַנְתּוֹם,
עַל הַנְּיָר וְעַל הַדִּפְתְּרָא,
לֹא יָצָא,
עַד שֶׁתְּהֵא כְּתוּבָה אַשּׁוּרִית עַל הַסֵּפֶר וּבַדְּיוֹ:
שנה ב'
[פירוש
מילים:
סם–
מין אדמה כתומה.
סיקרא–
מין צבע אדום.
קומוס–
שרף אילן.
קנקנתום–
צבע הנעשה ממים המעורבים בחומר נחושת.
דפתרא–
עור שאינו מעובד כל צרכו.
אשורית–
עברית (ובכתב סת"ם).
הספר–
קלף]
משנה זו עוסקת במספר דינים הקשורים להתנהגות הקורא,
לאופן הקריאה וגם לכשרות המגילה עצמה.
להבנת המשנה נא השלם את הטבלה:
|
הדין |
המקרים |
נושא הדין |
החלק במשנה |
|
|
קרא את ______ |
|
רישא |
|
___ |
|||
|
|
קרא את המגילה תוך ______ ___ ___ |
|
מציעתא |
|
הדין |
המקרים |
נושא הדין |
החלק במשנה |
|
|
הָיְתָה __________ |
|
סיפא |
|
___ |
|||
|
______ |
|||
|
___ |
|||
|
_____ |
|
||
|
_____ |
מ
בֶּן עִיר שֶׁהָלַךְ לִכְרַךְ וּבֶן כְּרַךְ שֶׁהָלַךְ לְעִיר,
אִם עָתִיד לַחֲזוֹר לִמְקוֹמוֹ,
קוֹרֵא כִּמְקוֹמוֹ.
וְאִם לָאו,
קוֹרֵא עִמָּהֶן.
וּמֵהֵיכָן קוֹרֵא אָדָם אֶת הַמְּגִלָּה וְיוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתו?
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר,
כֻּלָּהּ,
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,
מֵאִישׁ יְהוּדִי.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,
מֵאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
שנה
ג'
-
בבקשה לסמן בצבע אדום את הרישא.
-
כתוב את הנושאים של חלקי המשנה:
רישא:
______________________________________
סיפא:
______________________________________ -
על אלו ימים מדובר במשנה,
שבן העיר היה בכרך,
או שבן הכרך היה בעיר?
___________________________________________ -
השלם את זמני קריאת המגילה:
כרך –
______________ עיר –
_____________ -
ניתוח
הדין שברישא:
|
מתי אדם זה יקרא את המגילה? |
המקום בו אדם זה מתארח |
מקום המגורים הקבוע של האדם |
||
|
דוגמא |
ע"פ המשנה |
דוגמא |
ע"פ המשנה |
|
|
אם חוזר ל _____ |
|
שהלך
|
|
בן עיר |
|
אם יצא מ_______ |
||||
|
אם חוזר ל _____ |
|
שהלך לעיר |
|
בן כרך |
|
אם לא יוצא מהעיר לפני י"ד ________, |
||||
כיצד הסיקו התנאים במשנה דין זה?
במגילה כתוב:
"על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות".
לכאורה יש בפסוק כפילות מיותרת–
אם כתוב "היהודים הפריזים",
מדוע חוזר במגילה הביטוי "היושבים בערי הפרזות"?
אלא ללמדנו,
שלעיתים בן עיר מוקפת חומה הופך להיות בן עיר,
אפילו רק ליום אחד,
וכן להיפך.
-
מה השאלה בה דנים התנאים בסיפא?
____________________________________________________
____________________________________________________ -
כמה דעות יש בסיפא?
___________
לריבוי דעות זה קוראים–
__________.
מחלוקת זו בין התנאים,
הנה תוצאה של פרשנות שונה של המילים מהמגילה:
"ותכתוב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף".
להבנת המחלוקת,
נא להשלים את הטבלה:
וּמֵהֵיכָן
קוֹרֵא אָדָם אֶת הַמְּגִלָּה וְיוֹצֵא
בָּהּ יְדֵי חוֹבָתו?
|
ההסבר של את כל תוקף |
דעתו |
התנא |
|
תוקפו של אחשוורוש |
|
|
|
תוקפו של מרדכי |
|
|
|
תוקפו של המן |
|
|
משנה ד'
הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה,
חוּץ מֵחֵרֵשׁ,
שׁוֹטֶה,
וְקָטָן.
רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן.
אֵין קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה,
וְלֹא מָלִין,
וְלֹא טוֹבְלִין וְלֹא מַזִּין,
וְכֵן שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם לֹא תִטְבּוֹל,
עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה.
וְכֻלָּן שֶׁעָשׂוּ מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר,
כָּשֵׁר.
-
קרא שנית את המשנה,
וסמן קו בין הרישא לסיפא. -
נסה להגדיר את הנושא של הרישא ואת הנושא של הסיפא:
רישא –
__________________________________
סיפא –
__________________________________
(בדוק תשובתך–
הרישא עונה על שאלה הפותחת במילה מי,
ואילו הסיפא עונה על שאלה הפותחת במילה מתי)
א.
הרישא
כפי שכתבת למעלה,
ברישא של המשנה נדון הדין – מי ראוי לקרוא במגילה,
ומי קריאתו במגילה יכולה להוציא אחרים ידי חובה.
3.
מי הם שלושת סוגי האנשים שאינם יכולים להוציא אחרים ידי חובה?
__________, ____________, __________.
ב
רמב"ם הלכות מגילה פרק א,
הלכה ב
אחד הקורא,
ואחד השומע מן הקורא –
יצא ידי חובתו,
והוא,
שישמע ממי שהוא חייב בקריאתה;
לפיכך אם היה הקורא קטן או שוטה,
השומע ממנו לא יצא:
תרגיל זה (שאלות 4-6),
תלמד להכיר את דרך הלימוד התלמודי של המשנה,
אופן זיהוי אומרי ההלכה,
והמשתמע מזיהוי זה.
כדי להבין תהליך זה,
נשווה את המשנה שהיא בתחילת התהליך של כתיבת ההלכה,
לבין הכתוב בספרי ההלכה שנכתבו ע"י הפוסקים.
4.
קרא את דברי הרמב"ם,
א.
סמן את האנשים שאינם יכולים להוציא אחרים ידי חובת קריאת
מגילה.
ב.
סמן בתשובה 3
שכתבת,
את מי שפסול ע"פ המשנה להוציא אחרים ידי חובת מצוות קריאת המגילה,
אך כשר ע"פ הרמב"ם.
הרמב"ם לא שינה מדברי המשנה על דעת עצמו,
אלא פסק ע"פ הגמרא.
כעת נבין את דרך לימוד הגמרא,
בהשוואת הדין שבמשנתנו,
למשנה העוסקת בקריאת שמע,
ודנה בשאלה – האם חייב אדם לשמוע את שמע כדי לצאת ידי חובת המצווה.
משנה מסכת ברכות פרק ב ,
משנה ב'
הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ,
יָצָא.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,
לֹא יָצָא.
5
ב
המשנה מסכת ברכות:
מי שלא
השמיע
לאזנו
את "קריאת שמע"
|
דעתו |
התנא |
|
|
תנא קמא |
|
|
רבי יוסי |
א
הסבר המשנה במסכת מגילה:
חרש
אינו יכול להוציא אחרים לקיים את מצוות
מגילה,
מאחר
ואינו שומע את קריאת עצמו.
. א.
השלם את הטבלה (ב).
ב.
מתח קו בין (א)
הסבר משנתנו שבמסכת מגילה,
ל(ב)
דעה שבמשנה
במסכת ברכות.
6.
כפי שאתה רואה,
דעת תנא קמא במשנתנו זהה לדעת __________
במשנה במסכת ברכות.
כפי שדעה זו לא התקבלה להלכה בעניין קריאת
שמע,
גם בענייננו היא לא התקבלה להלכה,
על כן ע"פ הרמב"ם חרש
יכול להוציא אחרים ידי חובה.
-
ברישא
של המשנה כתובה מחלוקת נוספת אודות אחד
מסוגי האנשים האם הוא יכול להוציא אחרים
ידי חובה.
נא
הצג מחלוקת זו באמצעות הטבלה הבאה:האם קטן יכול להוציא אחרים ידי חובה?
התנא
-
חזור לרמב"ם (שאלה 4)
וכתוב דעת מי התקבלה להלכה.
________
ב.
הסיפא
-
בסיפא של המשנה נדונה השאלה – מהו הזמן הראוי לקיום מצוות קריאת מגילה,
ואגב כך,יש התייחסות במשנה למצוות נוספות הקשורות בזמן מיוחד.
אנו נדון רק במצוות מגילה.
השלם:
אֵין ________
אֶת הַמְּגִלָּה …
עַד ש_______
_________, וְכֻלָּן שֶׁעָשׂוּ _________
________ ________, כָּשֵׁר: -
באיזו קריאת מגילת אסתר דן דין זה?
_____________________
הוכח תשובתך –
____________________________________ -
ה


יום
משנה מזכירה שני זמנים לקיום המצווה,
ומבחינה בין הזמן הראוי לקיום המצווה (לכתחילה),
לבין זמן שלא כדאי לקיים בו את המצווה,
אך אם קיים בו את המצווה יצא ידי חובה (בדיעבד).

לילה
הנץ החמה
עמוד השחר
עמוד השחר

השלם:
לכתחילה,
יש לקיים את מצוות קריאת מגילת אסתר של
_________ רק מזמן ______
________ שאז ברור וידוע שהתחיל
היום,
ואין זו קריאה נוספת של _________.
ברם,
אם קרא לאחר שעלה _______
_______, בדיעבד,
קיים את
המצווה,
שכבר התחיל זמן היום.
משנה
ה'
לאחר שבסוף המשנה הקודמת הובא הדין העוסק בתחילת זמן קריאת המגילת אסתר של יום,
באה משנה זו ללמדנו שמשהתחיל היום,
כל היום (פורים)
כשר לקריאת מגילה.
אגב דין זה,
מובאות במשנה מצוות נוספות שאף אותן ניתן לקיים כל היום.
כָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַמְּגִלָּה,
וְלִקְרִיאַת הַהַלֵּל,
וְלִתְקִיעַת שׁוֹפָר,
וְלִנְטִילַת לוּלָב,
וְלִתְפִלַּת הַמּוּסָפִין,
וְלַמּוּסָפִין,
וּלְוִדּוּי הַפָּרִים,
וּלְוִדּוּי הַמַּעֲשֵׂר,
וּלְוִדּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים,
לִסְמִיכָה,
לִשְׁחִיטָה,
לִתְנוּפָה,
לְהַגָּשָׁה,
לִקְמִיצָה וּלְהַקְטָרָה,
לִמְלִיקָה,
וּלְקַבָּלָה,
וּלְהַזָּיָה,
וּלְהַשְׁקָיַת
סוֹטָה,
וְלַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה,
וּלְטַהֲרַת הַמְצֹרָע:
-
לפניך
רשימת המצוות שניתן לקיימן כל היום,
ומולן
רשימת הסברים לכך. מתח
קו בין מצווה לבין ההסבר המתאים לה:
|
ההסבר |
|
המצווה |
|
שכתוב: |
קריאת מגילה |
|
|
שכתוב: |
קריאת הלל |
|
|
שכתוב: |
תקיעת שופר |
|
|
שכתוב: |
נטילת לולב |
|
|
שכתוב: |
וידוי יום הכיפורים |
מ
כָּל הַלַּיְלָה כָּשֵׁר לִקְצִירַת הָעֹמֶר וּלְהֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים.
זֶה הַכְּלָל,
דָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בַּיּוֹם,
כָּשֵׁר כָּל הַיּוֹם.
דָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בַּלַּיְלָה,
כָּשֵׁר כָּל הַלַּיְלָה:
שנה ו
1. מדוע לדעתך נכתבה משנה זו כאן?
________________________


