משנה, מסכת חלה, פרק א, משניות ז-ח

נושא:
משנה,
מסכת חלה פרק א,
משנה ז–ח

מחברת:
יהודית אפרתי

כיתה:
ז

משנה ז:

נושא:
האם שאור חייב בחלה?

ביאורי מילים:

נחתום: אופה.
("אין הנחתום מעיד על עיסתו"=
אופה לא יכול להיות אמיתי לגבי הלחם שהוא מייצר)

שאור: עיסה שנותנים לה להחמיץ והיא מוכנסת לבצק ומתפיחה אותו (כמו שמרים)

כשיעור:
כמות עיסה החייבת בחלה.

המשנה שואלת האם עיסה שמיועדת להיות שאור חייבת בהפרשת חלה?

מקרה 1:
אופה שהכין שאור בשביל למכור לנשים שרוצות להכין עיסה לחלה בעצמן ולשם כך זקוקות לשאור כדי להתפיח את העיסה.
הוא חייב להפריש חלה מהשאור.

מקרה 2:
נשים נתנו לאופה כמות מסויימת של קמח כדי שיהפוך אותו לשאור.
גם אם האופה מכין עיסה אחת מכל הקמח שקיבל – אינו צריך להפריש חלה כי כל אחת תקפיד לקבל בחזרה את השאור שנתנה ולא יישאר אצל האופה כלום.

משנה ח:

ביאורי מילים:

עיסת הכלבים: עיסה מיוחדת על בסיס קמח שהיא מזון לכלבים.

נושא המשנה: הדין של מזון לכלבים לעניין מצוות של חלה ועוד.

רישא: שורות 1-5:
דין עיסת כלבים אם גם הרועים אוכלים ממנה.

סיפא: שורות 6-11:
דין עיסת כלבים אם הרועים לא אוכלים ממנה.

המצוות שבמשנה:

בשני סוגי העיסה:
עיסת הכלבים מקבלת טומאה כמו כל סוג של אוכל אחר שיכול לקבל טומאה עד שהוא נפסל מאכילת כלב.
(כלב לא יאכל ממנו).