נושא הדף: משנה,
מסכת יומא, פרק ח, משנה א
מיועד לכיתות: ט–יב
מחבר:
צבי ארליך
משנה א
הנושא:הגדרת
העינויים המחייבים היום הכיפורים
ויקרא פרק כג –
פרשת אמור [המועדים
ודיניהם]
(כז) אַךְ
בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה
יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ
יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם
אִשֶּׁה לַה': (כח) וְכָל
מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם
הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר
עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם:
(כט) כִּי כָל
הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם
הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ:
(ל) וְכָל
הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה
בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי
אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ:
(לא) כָּל מְלָאכָה
לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם
בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם: (לב)
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם
וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה
לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב
תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם:
ויקרא פרק טז – פרשת אחרי
מות [עבודת הכהן הגדול
ביום הכיפורים]
(כט) וְהָיְתָה
לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ
הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ
תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה
לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר
בְּתוֹכְכֶם: (ל) כִּי
בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר
אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי
ה' תִּטְהָרוּ: (לא)
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם
וְעִנִּיתֶם
אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם:
במדבר [חומש
הפקודים] פרק כט –
פרשת פנחס [המועדים
וקרובנותיהם]
(ז) וּבֶעָשׂוֹר
לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא
קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם
אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא
תַעֲשׂוּ:
|
פעולה שאסור לעשותה, |
חייב |
|
פעולה שאסור לעשותה, אך |
אסור |
-
מהו המקור לכך שיש חמישה
עינויים ביום הכיפורים ?
__________________________
__________________________________________________________________
-
עייני בברטנורא ד"ה
יום הכיפורים אסור: מה
ההבדל בין הדין של איסור אכילה ושתייה
לבין שאר האיסורים ביום הכיפורים ?
________________________________________
__________________________________________________________________
-
מדוע המשנה נקטה לשון "יום
הכיפורים אסור באכילה ושתיה"
ולא אמרה "האוכל
ושותה ביום הכיפורים חייב" ?
__________________________________________________
__________________________________________________________________
-
"המלך והכלה ירחצו את פניהם"
– מהי הסיבה להיתר בכל אחד
ממקרים אלה ? __________
__________________________________________________________________
כיצד הסיבות הללו יכולות לבטל
איסור חמור כמו זה של יום הכיפורים ?
התוס' יו"ט
[ד] מסביר
את הדבר בשני אופנים:
-
רק איסור אכילה ושתייה הוא
ממש מן התורה, ושאר ארבעת
העינויים הם מדרבנן, והדרשה
שדרשו חכמים מן הפסוקים [מכפל
הביטוי עינוי חמש פעמים] הוא
רק אסמכתא, דהיינו רק כסמך
ורמז לדין שחכמים קבעו מעצמם, ומיכון
שזהו דין מדרבנן הם יכולים לקבוע להקל
במקרים מסוימים. -
כל חמשת האיסורים הם מן התורה,
אולם גם ביחס לאיסורי תורה יש
דרגות שונות: אכילה ושתייה
נחשבים כאילו ממש כתובים בכתוב, ולכן
הם אסורים בכל מקרה [מלבד
פיקוח נפש]. שאר האיסורים
לא נאמרו במפורש בכתוב, והתורה
נתנה לחכמים את הסמכות לקבוע את גבולות
האיסור, למרות שעצם האיסור
הוא מן תורה.
-
מדוע לא התירו למלך וכלה גם
לאכול ולשתות כדי שיראו יפה ?
____________________
__________________________________________________________________
-
"והחיה תנעול את הסנדל"
– מהי הסיבה להיתר זה ?
עני ע"פ
ברטנורא ________________
__________________________________________________________________
-
"וחכמים אוסרים" –
לאילו מקרים מתייחס משפט זה
? הוכיחי מן הברטנורא ד"ה
דברי רבי אליעזר.
_________________________________________________________
__________________________________________________________________