משנה, סנהדרין פרק ג, ו, ז

ד
ף עבודה במשנה–
פרק ג משניות ו ז

משנה ו

1. חלק את המשנה (בעיפרון)
   לרישא וסיפא על ידי קו.
   באיזו מילה מסתיימת הרישא?

2. ע
   ל
   מי מדובר ברישא? דיינים/
   עדים

3. על מי מדובר בסיפא? דיינים/
   עדים

4. במשנה מתואר כל מיני אמצעים
   בכדי לבדוק את העדים. מדוע
   צריך לבדוק את העדים? ממה
   אנו חוששים?

5. סדר את האירועים לפי הסדר:
   
   א. הבית דין
   נושא ונותן (= דן) בדבר
   
   ב. מאיימים
   על כל העדים כאחד שלא ישקרו
   ג.
   שואלים את העד: איך
   אתה יודע שזה חייב לזה?
   ד.
   הדיינים בודקים אם דברי העדים
   שווים וזהים.
   ה.
   מוציאים את כל העדים
   ו.
   העד עונה שראה את העדות בעיניים
   שלו ולא מפי חבר.
   ח.
   מכניסים את העד השני ושואלים
   אותו.
   ט.הבי"ד
   מכניס את העד הגדול מכולם ראשון לדוכן
   הבדיקות בבית המשפט.

6. השלם: אם שני
   דיינים אומרים זכאי ואחד אומר חייב:
   
   אם שני דיינים אומרים
   חייב ואחד אומר זכאי:
   אם
   שני דיינים אומרים חייב ואחד אומר איני
   יודע:

משנה ז

1. באיזה שלב של הדין מדובר במשנה
   זו? א.
   קבלת עדות ב. דיון
   בחבר הדיינים ג. במתן פסק
   הדין ד. בענישה

2. "גמרו את הדבר" איזה
   דבר גמרו הדיינים לעשות? א.
   לאכול ב. לשמוע
   את העדות ג. לחקור את העדים
   ד. לדון בין הדיינים על
   הפסק.

3. מדוע "היו
   מכניסין"
   את בעלי הדין?
   (היכן הם היו עד עכשיו?)
   

4. צטט את שני הפסוקים שהמשנה
   מביאה:

5. מדוע אסור לדעת מהי דעתו של
   כל דיין בנפרד בענייני הדין?
   

6. לאחרונה פורסם בכלי התקשורת
   על פסיקת בית דין מחוזי בעניין אונס.
   במשפט נכחו שלושה שופטים
   ושמותיהם ידועים.
   פסק הדין התקבל בהכרעת
   רוב (שניים
   נגד אחד) ועורר
   הדים תקשורתיים וציבוריים.
   במהלך הדברים אמרו השופטים
   באופן גלוי לכל הציבור מי פסק איך ומדוע.
   הציבור כולו ידע מי מבין
   שופטים אלו החמיר עם הנאשם ומי הקל ומה
   היו נימוקיו של כל שופט.
   לאור
   מה שלמדת במשנה,
   חווה דעתך על מקרה זה!