בי"ס
ממ"ד
רמב"ם
נהרייה,
מסכת
ראש
השנה
–
חוברת
ללימוד
עצמי
לקראת
ההילולה
לרמב"ם
נושא
הדף:
משנה
ראש
השנה,
חוברת
ללימוד
עצמי
– פרק
ד
(לפרק
א
לחץ
כאן)
מתאים
לכיתות
ד–ו
מחבר
הדף:
ברוך
מיכאלי
mbarmic@012.net.il
פרק ד
כיום,
כולנו יודעים,
שביום ראש השנה שחל בשבת לא תוקעים בשופר.
האם זה תמיד היה כך?
במשנה הקרובה נלמד על תקיעת השופר בימים שעברו.
משנה א
יוֹם טוֹב שֶׁל ראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת–
בַּמִּקְדָּשׁ הָיוּ תּוֹקְעִים,
אֲבָל לא בַּמְּדִינָה.
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,
שֶׁיְּהוּ תּוֹקְעִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵּית דִּין.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר:
לא הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אֶלָּא בְּיַבְנֶה בִּלְבַד.
אָמְרוּ לוֹ:
אֶחָד יַבְנֶה וְאֶחָד כָּל מָקוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵּית דִּין.
-
במשנה שלושה חלקים,
בבקשה למתוח קו בין הרישא (תחילת המשנה)
למציעתא (אמצע המשנה),
ובין המציעתא לסיפא (החלק האחרון שבמשנה). -
המשנה מלמדת אותנו שבזמן בית המקדש היה דין אחד למקדש ולירושלים ודין שונה לשאר המקומות.
בבקשה להשלים:
א.
בירושלים ו___________
היו ____________
גם כאשר ראש הנה חל בשבת.
ב.
בשאר ____________,
_____ היו ____________
כאשר ראש השנה חל בשבת.
ההבדל בדין שבין ירושלים לשאר המדינה,
נובע מכמה סיבות:
א.
תקיעת השופר אינה מלאכה אלא חוכמה,
ולכן למעשה מותר לתקוע בשופר בראש
השנה.
אולם חכמים שחששו שמרוב אהבת מצוות השופר אנשים יטלטלו את השופר
גם במקום שללא עירוב,
אסרו את תקיעת השופר בשבת.
ב.
למרות זאת,
מאחר ותקנות חז"ל אינן תופסות בבית המקדש,
בבית המקדש המשיכו
לתקוע בשופר גם בשבת.
ג.
בירושלים ישבה הסנהדרין–
מועצת החכמים,
ולכן היא דאגה להזהיר את הציבור
מטלטול השופר בשבת,
ולכן היה מותר לתקוע בשבת גם בירושלים כולה.
בשאר הארץ,
שלא היה מי שימנע טלטול בטעות של השופר,
נאסרה תקיעת השופר בשבת.
-
ר'
יוחנן בן זכאי היה מראשי החכמים אשר יצא מירושלים לפני חורבנה,
ודאג להמשכיות של לימוד התורה,
ותיקן תקנות מיוחדות שמטרתן היו חיסון העם מפני השבר שבחורבן המקדש,
ופעולות לחיזוק זיכרון המקדש.
במשנה זו מופיעה אחת מהתקנות שתיקן ר'
יוחנן בן זכאי.
בבקשה לצבוע אותה בכחול.
-
מי,
לדעת ר'
יוחנן בן זכאי,
ימנע מהאנשים לטלטל בטעות את השופר בשבת?
________. -
ב
משנה יש מחלוקת.
במחלוקת זו שלא כבמחלוקות האחרות שלמדנו,
התנאים אינם חולקים בהבנת דין מהתורה,
אלא בהבנת דבריו של ר'
יוחנן בן–זכאי,
שנתקנו לפני תקופתם.
בבקשה להשלים את התרשים.
-
לדעת חכמים,
ר'
יוחנן בן זכאי לא התכוון לחלק בין יבנה שבה ישבה הסנהדרין,
לבין מקומות אחרים בהם יושב בית דין.
בבקשה להעתיק מהמשנה את המילים שמשמעותן–
דין אחד ליבנה ולשאר המקומות:
___________________________________
משנה ב
וְעוֹד זאת הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם יְתֵרָה עַל יַבְנֶה,
שֶׁכָּל עִיר שֶׁהִיא רוֹאָה וְשׁוֹמַעַת וּקְרוֹבָה וִיכוֹלָה
לָבא תּוֹקְעִין.
וּבְיַבְנֶה לא הָיוּ תּוֹקְעִין,
אֶלָּא בְּבֵית דִּין בִּלְבַד.
משנה זו ממשיכה ללמד אותנו על הדינים המיוחדים שהיו לירושלים,
בעניין תקיעת השופר בשבת.
-
אחד מהעניינים המיוחדים שהיו לירושלים,
היה דינים מיוחדים של ערים הסמוכות לה.
המשנה מלמדת על עיר שכזו,
ומגדירה שלושה תנאים למעמד מיוחד זה:
א.
שממנה אפשר _______
את _______.
ב.
שניתן להיות בה ולשמוע את קול ________
שתוקעים ב__________.
ג.
שתושביה יכולים ________
ל__________
ללא בעיה,
וללא צורך לחצות נהר. -
"שֶׁכָּל עִיר שֶׁהִיא רוֹאָה וְשׁוֹמַעַת וּקְרוֹבָה וִיכוֹלָה לָבא"
מה תפקיד הוו שבין המילים,
האם היא וו החיבור,
או וו הברירה?
הוכח תשובתך:
____________________________
_____________________________________________________________
-
מאחר והמשנה פותחת במילה "ועוד",
עלינו לראות ראשית את היתרון של ירושלים על יבנה אשר למדנו קודם.
בבקשה להשלים את הטבלה:
|
משנה זו |
המשנה הקודמת |
||
|
ביבנה |
בירושלים |
ביבנה |
בירושלים |
|
אפשר לתקוע רק ________ |
גם בישוב מחוץ ירושלים שתושביו יכולים גם ______ |
ניתן לתקוע רק _____ |
ניתן לתקוע בכל מקום, |
משנה ג
בָּרִאשׁוֹנָה
הָיָה הַלּוּלָב נִטָּל בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה,
וּבַמְּדִינָה יוֹם אֶחָד.
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ–
הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,
שֶׁיְּהֵא לוּלָב נִטָּל בַּמְּדִינָה שִׁבְעָה זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ;
וְשֶׁיְּהֵא יוֹם הָנֵף כֻּלּוֹ אָסוּר.
-
במשנה זו שתי השוואות.
הראשונה שבהן משווה בין שתי תקופות.
נסה להשלים:
א.
תקופה אחת –
________________ (בזמן שבית המקדש היה קיים)
ב.
התקופה השניה–
_________ ______ __________. -
ההשוואה עוסקת באחת המצוות.
מהי המצווה?
_____________________
בבקשה
להשלים את הטבלה:
|
נטילת לולב בשאר המדינה |
נטילת לולב בבית המקדש |
התקופה |
||
|
הנימוק |
כמה ימים |
הנימוק |
כמה ימים |
|
|
שכתוב בתורה: |
|
שכתוב בתורה: |
|
בראשונה– |
|
תקנת ר' |
|
——– |
—— |
לאחר שחרב בית המקדש |
-
מדוע אנו נוטלים ארבעת המינים כיום בכל ימי החג?
______________________ -
אלו מנהגים אתה מכיר שאנו עושים זכר לחורבן בית המקדש?
_______________
___________________________________________________________ -
משנה זו אינה עוסקת בדיני ראש השנה,
והיא אף נשנתה כבר במסכת סוכה.
אם כך,
מדוע לדעתך היא כתובה כאן?
____________________________________ -
מהו הדין שכתוב בסיפא של המשנה?
________________________________.
יום
הינף – הוא יום ט"ז
בניסן שבו היו מניפים בזמן בית המקדש את
העומר.
בתורה
כתוב "ולחם
וקלי וכרמל לא תאכלו…
את
קורבן אלוקיכם",
ומכאן
למדו את "איסור
חדש".
האיסור
לאכול מהתבואה החדשה של השנה לפני הקרבת
העומר.
בזמן
בית המקדש,
אכילת
התבואה החדשה הותרה לאחר הקרבת העומר.
לכן,
מיד
לאחר הקרבת העומר,
אף
שזה היה במהלך יום ט"ז
ניסן,
היה
מותר להתחיל לאכול מהתבואה החדשה.
לאחר
החורבן תיקן ר'
יוחנן
בן זכאי זכר למקדש,
שיהיה
אסור לאכול מהתבואה החדשה בכל יום ט"ז
ניסן,
ויהיה
מותר לאכלו רק למחרת ביום י"ז
בניסן.
בבקשה
לקרוא
גם משנה זו ממשיכה לעסוק בהשוואה שבין תקופת המקדש ותקופת החורבן,
אלא שהמשנה חוזרת לעסוק בעניין ראש השנה,
ומקשרת זאת לעדות על חידוש הלבנה עליה למדנו בתחילת המסכת.
משנה ד
בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל הַיּוֹם.
פַּעַם אַחַת נִשְׁתָּהוּ הָעֵדִים מִלָּבא,
וְנִתְקַלְקְלוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר.
הִתְקִינוּ שֶׁלּא יְהוּ מְקַבְּלִין אֶלָּא עַד הַמִּנְחָה.
וְאִם בָּאוּ עֵדִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה
נוֹהֲגִין אוֹתוֹ הַיּוֹם קדֶשׁ וּלְמָחָר קדֶשׁ.
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,
שֶׁיְּהוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל הַיּוֹם.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה:
וְעוֹד זאת הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,
שֶׁאֲפִלּוּ ראשׁ בֵּית דִּין בְּכָל מָקוֹם,
שֶׁלּא יְהוּ הָעֵדִים הוֹלְכִין אֶלָּא לִמְקוֹם הַוַּעַד.
-
לפני לימוד המשנה יש להקדים ולדעת ולהבין:
א.
לדעת המפרשים (וכאן נלך בדרך זו)
משנה זו עוסקת בל'
אלול.
המיוחד ביום זה,
שאם
יבואו עדים ויעידו שראו את מולחד הלבנה,
אזי הוא יהפוך ליום א'
בתשרי – ראש
השנה,
אף שהדבר קורה באמצע היום.
ב.
בבית המקדש הלוויים היו אומרים את "שיר של יום"
בעת הקרבת קורבן התמיד
בשחרית,
וכן גם אחר הצהרים.
ג.
היה "שיר של יום"
לימות החול,
והיה שיר מיוחד ליום ראש השנה.
מכאן ברור שחשוב
שהלוויים ידעו מהו היום,
כדי שיאמרו את השיר המתאים לאותו יום.
ד.
המשנה מלמדת דין שנקבע לאחר תקלה שקרתה כתוצאה ממצב זה. -
עד איזו שעה היו מקבלים את עדות החודש "בראשונה"
(בתקופה מוקדמת)?
_____ ______. -
ה
האם
שמרו את החג ביום זה? כפי
שאנחנו רואים ההכרזה על ל'
אלול
כיום ראש השנה היה תלוי בעדות העדים.
אם
כך,
עלול
לקרות שעד מתו העדות וההכרזה על קידוש
החודש,
אנשים
יעבדו ויעשו פעולות של "חול",
ואז
בשעת צהריים תתקבל העדות ויקודש החודש,
ובדיעבד
ימצא שהאנשים חיללו את החג.אם
כך מה עשו?
יום
ל'
אלול
היה יום חג מספק – מצד אחד לא חיללו אותו,
ושמרו
על קדושתו,
ומצד
שני לא קיימו בו את מצוות ראש השנה אלא
רק אם הייתה עדות וקידוש החודש.
המשנה
מלמדת אותנו,
שאם
העדים היו מגיעים לאחר המנחה,
היו
קובעים את ראש השנה למחרת היום – א'
תשרי.
האם
היו ממשיכים,
אם
כן,
לשמור
על קדושת היום גם לאחר שהתברר שזה לא יום
חג?
הגמרא
מלמדת שכן,
כדי
שלא יטעו בחילול ראש השנה בשנים שלאחר
מכן.
משנה מספרת על מקרה בו העדים הגיעו _________ (לאחר /לפני)
הקרבת קורבן התמיד של בין הערביים (אחר הצהריים),
מה שגרם לכך שעל הקורבן שרו הלוויים "שיר של יום"
________, אע"פ שהיה צריך להיות "שיר של __________".
-
במשנה שתי תקנות שתיקן ר'
יוחנן בן זכאי,
בבקשה לכתוב אותן:
א.
______________________________________________________
ב.
______________________________________________________
-
תקנת ר'
יונן בן–זכאי בעניין קידוש חודש תשרי:
-
כפי שלמדנו בעבר,
קידוש החודש חשוב ביותר לקביעת הלוח והמועדים.
אלו חגים מושפעים מקידוש חודש תשרי?
_______________ ו_______________. -
העדות על קידוש חודש תשרי השפיע על שני גורמים:
1.
ההכרזה שהיום הוא ___
________ ויש לעשות בו את מצוות היום.
2.
הכרזה שהיום הוא ______
חודש,
וממנו מונים את הימים לקביעת המועדים. -
מאחר ובזמן תקנן ר'
יוחנן בן–זכאי לא היו כבר קורבנות,
אזי העדות השפיעה רק על קביעת היום כראש ______,
וספירת הימים ממנו למועדים השונים. -
ומה קרה עם ראש השנה–
רבן יוחנן בן זכאי המשיך את תקנת קודמיו,
וקבע שקבוע ראש השנה יהיה ____
ימים,
והעדות חשובה רק לעניין ראש חודש. -
הסתכל בבקשה במשנה ז'
בפרק ב',
וכתוב מי היה מכריז על קידוש החודש.
__________. -
ר'
יוחנן בן זכאי שלא רצה להטריח את העדים ללכת אחרי אב בית הדין,
קבע (על פי ר'
יהושע בן קרחה)
שהעדים יגיעו להעיד ______________.
מבוא ללימוד המשניות הבאות:
בבקשה להסתכל בסידור ולכתוב את מספר הברכות שאנו אומרים בתפילות העמידה הבאות:
|
מספר הברכות |
המועד |
התפילה |
|
|
יום חול |
שחרית |
|
|
שבת |
שחרית |
|
|
שבת |
מוסף |
|
|
ראש חודש |
מוסף |
|
|
ראש השנה |
שחרית |
|
|
ראש השנה |
מוסף |
|
|
יום כיפור |
מוסף |
|
|
יום כיפור |
נעילה |
מ
משנה ה
סֵדֶר בְּרָכוֹת:
אוֹמֵר אָבוֹת וּגְבוּרוֹת וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם,
וְכוֹלֵל מַלְכִיּוֹת עִמָּהֶן,
וְאֵינוֹ תּוֹקֵעַ;
קְדֻשַּׁת הַיּוֹם,
וְתוֹקֵעַ;
זִכְרוֹנוֹת,
וְתוֹקֵעַ;
שׁוֹפָרוֹת,
וְתוֹקֵעַ;
וְאוֹמֵר עֲבוֹדָה וְהוֹדָאָה וּבִרְכַּת כּהֲנִים; דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי.
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא:
אִם אֵינוֹ תּוֹקֵעַ לַמַּלְכִיּוֹת,
לָמָּה הוּא מַזְכִּיר?
אֶלָּא אוֹמֵר:
אָבוֹת וּגְבוּרוֹת וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם,
וְכוֹלֵל מַלְכִיּוֹת עִם קְדֻשַּׁת הַיּוֹם,
וְתוֹקֵעַ;
זִכְרוֹנוֹת, וְתוֹקֵעַ;
שׁוֹפָרוֹת,
וְתוֹקֵעַ;
וְאוֹמֵר עֲבוֹדָה וְהוֹדָאָה וּבִרְכַּת כּהֲנִים.
שנה זו מלמדת אותנו את סדר תפילת מוסף בראש השנה–
מספר הברכות והמקום בו תוקעים בשופר.
-
בבקשה לכתוב את שמות התנאים החולקים במשנה זו:
א.
___________________ ב.
______________________. -
בבקשה
להשלים בטבלה:
א.
את
שמות הברכות.
ב.
לצייר
כתר בברכה שבה מוסיפים את "מלכויות"
לפי
כל דעה.
ג.
לצייר
שופר במקום התקיעה בשופר לפי כל דעה:
עבודה
קדושת היום
אבות
הברכות
"מלכויות"
ר'
יוחנן בן נוריתקיעה בשופר
"מלכויות"
ר'
עקיבאתקיעה בשופר
-
כיצד קוראים התנאים לברכה שאנו קוראים לה "שלום"?
______________________. -
בבקשה להסתכל במחזור ראש השנה ולכתוב לפי איזו דעה נקבעה ההלכה–
__________.
ב
משנה ו
אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֶשֶר מַלְכִיּוֹת,
מֵעֲשָרָה זִכְרוֹנוֹת,
מֵעֲשָרָה שׁוֹפָרוֹת.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: אִם אָמַר שָׁלשׁ שָׁלשׁ מִכֻּלָּן יָצָא.
אֵין מַזְכִּירִין זִכְרוֹן מַלְכוּת וְשׁוֹפָר שֶׁל פֻּרְעָנוּת.
מַתְחִיל בַּתּוֹרָה וּמַשְׁלִים בַּנָּבִיא.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אִם הִשְׁלִים בַּתּוֹרָה יָצָא.
משנה הקודמת למדנו שתפילת מוסף של ראש השנה כוללת "מלכויות",
"זכרונות"
ו"שופרות".
במשנה זו אנו לומדים מה כלול בכל אחת מהברכות האלה.
-
במשנה שני חלקים.
בבקשה למתוח קו בין הרישא והסיפא. -
בכל אחד מחלקי המשנה ישנה מחלוקת בין שתי דעות,
בבקשה להשלים:
א.
ברישא חולקים:
_____ ______ ורבי _____ __
_____.
ב.
בסיפא חולקים:
_____ ______ ו_____
______. -
כאמור
המשנה מלמדת אותנו מה יש לומר בכל אחת
מהברכות.
בבקשה
להשלים:הנימוק
מס'
הפסוקים ב"שופרות"מס'
הפסוקים ב"זכרונות"מס'
הפסוקים ב"מלכויות"הברכה
אומר הדעה
כנגד עשר הדברות
כנגד תנ"ך,
או 3
האבות -
הפסוקים אותם אומרים בכל ברכה,
עוסקים בנושא הברכה.
בבקשה להעתיק מהמחזור פסוק אחד מכל ברכה.
א.
מלכויות:
_____________________________________________________
ב.
זיכרונות:
_____________________________________________________
ג.
שופרות:
_____________________________________________________ -
איזה פסוקים אין לכלול בברכות אלו?
___________________________________ -
מהו
סדר אמירת הפסוקים?
האם
ניתן לומר אותם באיזה סדר שאנו רוצים?
המשנה
מלמדת אותנו כיצד לסדר את הפסוקים בכל
ברכה.
|
משלים |
באמצע |
מתחיל |
|
|
4 פסוקים מ__________ |
3 פסוקים מ"כתובים" |
___ פסוקים מ_____ |
תנא קמא |
|
3 פסוקים מ___________ ופסוק אחרון מהתורה |
3 פסוקים מ"כתובים" |
___ פסוקים מ_____ |
ר' |
כפי ששמת לב, שינינו
מההבנה הפשוטה של דברי ר' יוסי,
שהיא שאין להשלים בתורה,
אלא שאם עשה זאת בכל זאת יצא
ידי חובתו. בגמרא מובאים
דברי ר' יוסי מהברייתא
באופן שונה– "ר'
יוסי אומר: המשלים
בתורה הרי זה משובח", על
כן כך אנו מבינים אותו, שמן
הראוי שהפסוק האחרון יהיה מהתורה (כמוצג
בטבלה).
משנה ז
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה
בְּיוֹם טוֹב שֶׁל ראשׁ הַשָּׁנָה הַשֵּׁנִי מַתְקִיעַ;
וּבְשָׁעַת הַהַלֵּל הָרִאשׁוֹן מַקְרֶא אֶת הַהַלֵּל.
משנה זו עוסקת בסדר התפילות בראש השנה ובמועדים.
-
כיצד מכונה במשנה שליח הציבור?
______________ -
א.
כיצד אומרת המשנה "החזן של מוסף"?
___________
ב.
כיצד כתוב במשנה "החזן של שחרית"?
_____________. -
א.
באיזו תפילה בראש השנה תוקעים בשופר?
_____________.
ב.
באיזו תפילה במועדים אומרים את ה"הלל"?
_____________.
משנה ח
שׁוֹפָר שֶׁל ראשׁ הַשָּׁנָה–
אֵין מַעֲבִירִין עָלָיו אֶת הַתְּחוּם,
וְאֵין מְפַקְּחִין עָלָיו אֶת הַגַּל,
לא עוֹלִין בָּאִילָן,
וְלא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה,
וְלא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם;
וְאֵין חוֹתְכִין אוֹתוֹ בֵּין בְּדָבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת,
וּבֵין בְּדָבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם לא תַעֲשֶה.
אֲבָל אִם רָצָה לִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם אוֹ יַיִן יִתֵּן.
אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַתִּינוֹקוֹת מִלִּתְקוֹעַ,
אֲבָל מִתְעַסְּקִין עִמָּהֶן עַד שֶׁיִּלְמְדוּ;
וְהַמִּתְעַסֵּק לא יָצָא;
וְהַשּׁוֹמֵעַ מִן הַמִּתְעַסֵּק לא יָצָא.
במשנה זו אנו חוזרים לעסוק בענייני השופר.
-
בבקשה למתוח קו בין הרישא של המשנה לסיפא של המשנה.
-
ב
מותר או אסור
לעשות בראש השנה?
הפעולות
תחום הפעולה
_____________________________
_____________________________
_____________________________
הבאת השופר
הכשרת השופר לתקיעה
רישא של המשנה רשומות פעולות שאין לעשות עם השופר ביום טוב,
פעולות הקשורות במספר תחומים,
אחת מותרת והאחרות אסורות.
בבקשה להשלים בטבלה,
ולציין אם אסורות או מותרות: -
במה עוסקת הסיפא של המשנה?
______________________________________. -
בעניין תקיעת השופר ע"י ילדים – הסיפא עוסקת בשני היבטים.
האחד–
תקיעת ילדים בשופר בשבת,
והשני–
קיום המצווה ע"י מבוגר,
אגב לימוד ילדים.
יש להבין מה באה המשנה לחדש לנו בדין שבסיפא.
בראש השנה מותר לתקוע בשופר,
ועל כן אין כל חידוש בכך שמותר לתינוקות (ילדים)
להתעסק בשופר.
אם כן מה החידוש?
א.
האם אנו תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת?
____________________.
ב.
סיבת האיסור,
אינה קשורה כלל בתקיעה עצמה,
אלא בחשש שיטלטל את השופר
במקום שאין בו ערוב.
אם כך,
האם מותר לתקוע בשופר בשבת שאינה ראש השנה?
__________________. -
האם יוצאים ידי חובת המצווה אגב לימוד ילדים לתקוע בשופר?
______________.
משנה ט
סֵדֶר תְּקִיעוֹת שָׁלשׁ שֶׁל שָׁלשׁ שָׁלשׁ.
שִׁעוּר תְּקִיעָה כְּשָׁלשׁ תְּרוּעוֹת.
שִׁעוּר תְּרוּעָה כְּשָׁלשׁ יַבָּבוֹת.
תָּקַע בָּרִאשׁוֹנָה וּמָשַׁךְ בַּשְּׁנִיָּה כִּשְׁתַּיִם אֵין בְּיָדוֹ אֶלָּא אַחַת.
מִי שֶׁבֵּרַךְ וְאַחַר כָּךְ נִתְמַנָּה לוֹ שׁוֹפָר תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ שָׁלשׁ פְּעָמִים.
כְּשֵׁם שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר חַיָּב,
כָּךְ כָּל יָחִיד וְיָחִיד חַיָּב.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
שְׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן.
סליק מסכת ראש השנה
-
מ
כמה
תקיעות צריך לתקוע?
בתורה
כתובה המילה "תרועה"
שלוש
פעמים–
"זיכרון תרועה"
(ויקרא
כ"ג,
כ"ד),
"יום תרועה"
(במדבר
כ"ט,
א'),
"והעברת שופר תרועה"
(ויקרא
כ"ה,
ט').
משלוש
פעמים אלה אנו לומדים שיש לתקוע בראש
השנה שלוש פעמים "תרועה".מכך
שכתוב "והעברת שופר תרועה…
תעבירו שופר
וכו'"
אנו
לומדים שצריך לשמוע קול פשוט בשופר
"תקיעה"
לפני
התרועה ולאחריה.
מכך
לומדים שצריך לתקוע בכל אחת משלוש הברכות
(מלכויות,
זיכרונות
ושופרות)
שלושה
קולות–
'תקיעה
– תרועה – תקיעה'.מהי
ה"תרועה"? לחז"ל
לא היה ברור האם "תרועה"
היא
סדרת קולות קצרים כיללת נשים,
או
אנחות ארוכות –
כאדם הדואג,
או
אולי שילוב של שתי האפשרויות הנ"ל.על
כן תיקן רבי אבהו בקיסרי שתוקעים שלוש
פעמים את כל האפשרויות:
תקיעה
שברים תקיעה,
תקיעה
תרועה תקיעה,
תקיעה
שברים תרועה תקיעה–
סה"כ
שלושים קולות.
המשנה
דנה במבנה התקיעות ואורכן.
ה צריך להיות אורכה של "תקיעה"?
___________________________ -
מה צריך להיות אורכה של "תרועה"?
____________________________ -
למדנו שצריך לתקוע "תקיעה–שברים–תקיעה,
תקיעה–תרועה–
תקיעה,
תקיעה–שברים–תרועה–תקיעה".
מה מלמדת אותנו המשנה בעניין אדם שתקע "תקיעה"
ארוכה כשתי תקיעות (תקיעה–שברים–
ת
ק
י
ע
ה –תרועה – תקיעה)?
___________________
___________________________________________________________ -
במשניות הקודמות למדנו שיש לתקוע בשופר על סדר הברכות של תפילת מוסף בראש השנה.
למד את הדין האחרון בחלק הראשון של המשנה,
וכתוב מה יעשה אדם שכשהוא התפלל מוסף לא היה לו שופר,
ולאחר סיום התפילה הגיע לו שופר?
____________
___________________________________________________________ -
כיצד אומרת המשנה–
מי שכבר התפלל מוסף?
______ __________. -
הסיפא של המשנה עוסקת בדין החובה להתפלל . בבקשה למתוח קו בין הרישא של המשנה העוסקת בתקיעה בשופר,
לבין הסיפא העוסקת בשליח הציבור. -
בסיפא,
כאמור
יש מחלוקת בעניין החיוב בתפילה.
בבקשה
להשלים את הטבלה.האם אדם היודע להתפלל
חייב בתפילה או יוצא ידי חובה
ע"י השליח ציבור?
האם שליח הציבור
חייב בתפילה?
התנא
-
מהו המשפט שנוהגים לכתוב בסוף המסכת?
_________________________
–