ספר דברים -יחידת בחירה: יחידת תנ"ך לכיתה י"ב בגרות תשע"ט

‫יחידת תנ"ך לכיתה י"ב‬ ‫בגרות תשע"ט (‪)2371‬‬‫דיני המלחמה‬ ‫בחומש דברים‬‫שמעון גולדמן ‪shimongold92@gmail.com‬‬‫דיני המלחמה בחומש דברים‬ ‫פתיחה‪:‬‬ ‫ערב הכניסה לארץ‪ ,‬לקראת מלחמות הכיבוש‪ ,‬מתחדשות בחומש דברים מצוות המלחמה והצבא‪.‬‬ ‫התורה מצווה אותנו בשני דברים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הציווי להילחם את מלחמת ה'‪ ,‬לגאול את ארץ ישראל מיד צר ולמגר את העבודה הזרה‬ ‫‪ .2‬מצוות המגדירות את מוסר המלחמה הראוי בצבא ה'‪.‬‬‫נושא ראשון‪ :‬מלחמת מצווה‪ ,‬מלחמת עמלק‬ ‫יש ‪ 2‬סוגי מלחמות‪ .1 :‬מלחמת מצוה ‪ .2‬מלחמת רשות‪.‬‬ ‫כך כתב הרמב"ם (בהלכות מלכים ומלחמה)‪:‬‬ ‫אין המלך נלחם תחילה‪ ,‬אלא על מלחמת מצוה‪.‬‬ ‫ואיזו היא מלחמת מצוה‪–‬‬ ‫(‪ )1‬זו מלחמת שבעה עממים‪ )2( ,‬ומלחמת עמלק‪,‬‬‫(‪ )3‬ועזרת ישראל מצר שבא עליהם‪.‬‬‫ואחר כך נלחם במלחמת הרשות—‬ ‫והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים‪ ,‬כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו‪.‬‬ ‫מלחמת מצוה מהי?‬ ‫‪" .1‬מלחמת שבעת עממים"‬ ‫ָארץ אֲ שֶ ר אַ תָ ה בָא שָ מָ ה ל ְִּרשְ תָ ּה ונָשַ ל ּגֹוי ִּם ַרבִּים מִּ פָ נֶיָך הַ חִּ תִּ י ו ְהַ ּג ְִּרּגָשִּ י‬ ‫"כִּי יְבִּיאֲ ָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך אֶ ל הָ ֶ‬ ‫ו ְהָ אֱ מ ִֹּרי ו ְהַ ְכנַעֲ נִּי ו ְהַ פְ ִּרזִּי ו ְהַ חִּ וִּי ו ְהַ י ְבוסִּ י שִּ בְעָ ה גֹוי ִּם ַרבִּים ו ַעֲ צומִּ ים מִּ מֶ ךָ‪ .‬ונְתָ נָם ה' אֱ ֹלהֶ יָך לְפָ נֶיָך‬ ‫ו ְהִּ כִּיתָ ם הַ חֲ ֵרם תַ חֲ ִּרים א ֹתָ ם ֹלא תִּ כְר ֹת לָהֶ ם ב ְִּרית ו ְֹלא תְ חָ נ ֵם"‪( .‬דברים ז א‪-‬ב)‬ ‫וכן " כִּי‪-‬הַ חֲ ֵרם תַ חֲ ִּרימֵ ם הַ חִּ תִּ י ו ְהָ אֱ מ ִֹּרי הַ ְכנַעֲ נִּי ו ְהַ ִּ‬ ‫פְרזִּי הַ חִּ וִּי ו ְהַ י ְבוסִּ י כַאֲ שֶ ר ִּצוְָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך" (כ יז)‬ ‫‪" .2‬מלחמת עמלק"‬ ‫זָכֹור אֵ ת אֲ שֶ ר‪-‬עָ שָ ה לְָך עֲ מָ לֵק בַדֶ ֶרְך ְבצֵאתְ כֶם מִּ מִּ צ ְָרי ִּם‪ .‬אֲ שֶ ר קָ ְרָך בַדֶ ֶרְך וַי ְ ַזנֵב בְָך כָל הַ נֶחֱ שָ לִּים‬ ‫ָארץ אֲ שֶ ר ה'‬ ‫ַאחֲ ֶריָך ו ְאַ תָ ה עָ י ֵף וְיָגֵעַ ו ְֹלא י ֵָרא אֱ ֹלהִּ ים‪ .‬יו ְהָ י ָה בְהָ נִּיחַ ה'ה' אֹלהֶ יָך לְָך מִּ כָל אֹיְבֶיָך מִּ סָ בִּיב ָב ֶ‬ ‫אֱ ל‪-‬אלהֶ יָך נ ֹתֵ ן לְָך נַחֲ לָה ל ְִּרשְ תָ ּה תִּ מְ חֶ ה אֶ ת‪ֵ -‬זכֶר עֲ מָ לֵק מִּ תַ חַ ת הַ שָ מָ י ִּם ֹלא תִּ שְ כָח‪( .‬דברים כה יז‪-‬יט)‬ ‫‪" .3‬עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם"‬ ‫יש דעות שונות מהו המקור להגדרת עזרת ישראל מיד צר כמלחמת מצווה‪.‬‬ ‫כאן נביא דעה מרכזית הקושרת את הדברים לפסוק "ֹלא תַ עֲ מ ֹד עַ ל‪-‬דַ ם ֵרעֶ ָך" (ויקרא יט טז)‪.‬‬ ‫סכם את שלושת סוגי מלחמות המצוה במילים שלך‪:‬‬ ‫‪_________________________________________________________________ .1‬‬ ‫‪_________________________________________________________________ .2‬‬ ‫‪_________________________________________________________________ .3‬‬ ‫מלחמת עמלק‬ ‫מלחמה זו אינה מלחמת שחרור שטחי ארץ ישראל‪ ,‬אלא מלחמה לשם מיגור עמלק מן העולם‬ ‫שמבטא את ההיפך מעם ישראל‪ .‬בתורה נאמר‪" :‬מלחמה לה' בעמלק"‪.‬‬‫מיהו עמלק?‬ ‫‪" .1‬ו ְתִּ מְ נַע הָ י ְתָ ה ִּפי ֶלגֶש לֶאֱ לִּיפַ ז בֶן עֵ שָ ו ו ַתֵ לֶד לֶאֱ לִּיפַז אֶ ת עֲ מָ לֵ ק‪( …‬בראשית לו)‬ ‫מהיכן הגיע עמלק? ______________________________________________________‬ ‫‪ .2‬עיין בשמות י"ז וכתוב איזה מפגש התקיים עם עמלק‪.‬‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫‪ .3‬עיין דברים כ"ה יז‪-‬יט וכתוב מה מצווה התורה ביחס לעמלק?‬‫______________________________________________________________‬ ‫מה מהותו של עמלק‪ .‬להלן ‪ 3‬פירושים שונים‬ ‫‪ :‬שהיו כל האומות יראים להלחם בכם‪ ,‬ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים‪ .‬משל לאמבטי רותחת‬ ‫(‪)1‬‬ ‫שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה‪ ,‬בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה; אע"פ שנכוה‪ ,‬הקרה אותה בפני אחרים‪.‬‬ ‫(‪ )2‬מלבי"ם‪ :‬אבל הוא [עמלק] "ולא ירא אלהים"‪ ,‬ורק הסבה העצמית למלחמה זו היתה הכפירה באלהים ‪,‬‬ ‫באשר אז [לאחר קריעת ים סוף] "שָ מְ עו עַ מִּ ים י ְִּרּגָזון [חִּ יל (פחד) ָאחַ ז י ֹשְ בֵי ְפ ָלשֶ ת]" (שמות טו‪ ,‬יד)‪ .‬וכל העמים‬ ‫האמינו בנפלאותיו אשר עשה בים ובמצרים‪ .‬ו[לעומתם] הוא [עמלק] הקשיח לבו מיראת ה' ויאמר לא הוא‪ ,‬ורצה‬ ‫להראות לכל יושבי תבל‪ ,‬שאין ביכולת ה' להושיעם מידו‪ ,‬ושכל הנסים הם מעשה להט וחכמת משה‪ …‬ולפי זה‬ ‫היה עקר מלחמתו נגד ה‪'…‬‬ ‫(‪ )3‬חזקוני" ‪ :‬ואתה עייף ויגע" אל תתמה אם עשה בך כך‪ ,‬שהרי היית עייף ויגע מטורח הדרך‪ ,‬ועוד שהיית לא‬ ‫ירא אלוקים‪ ,‬כדאיתא במכילתא‪" :‬אחרים אומרים ולא ירא אלוקים‪ ,‬אלו ישראל‪ ,‬שהיו בהם מצוות ולא קיימום‪,‬‬ ‫אבל אם הייתם יראי אלוקים לא היה יכול לך ‪".‬‬‫סכם את שלושת הפירושים במילים שלך וכתוב מה המשותף להם‪:‬‬ ‫‪_________________________________________________________________ .1‬‬ ‫‪_________________________________________________________________ .2‬‬ ‫‪_________________________________________________________________ .3‬‬ ‫"ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים"‬ ‫רש"י‪…" :‬ולא ירא ‪ -‬עמלק‬‫מה המחלוקת בין רש"י לחזקוני? _____________________________________________‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫משמעותו המעשית של הציווי לימינו‪:‬‬ ‫רמב"ן [כה יז]‪" :‬זכור את אשר עשה לך עמלק – כבר הזכרתי (לעיל כד ט) המדרש שדרשו בו‬ ‫בספרא‪' :‬יכול בלבך? כשהוא אומר 'לא תשכח'‪ ,‬הרי שכחת הלב אמורה‪ ,‬הא מה אני מקיים זכור?‬ ‫שתהא שונה בפיך'‪.‬‬ ‫והנכון בעיני שהוא לומר שלא תשכח מה שעשה לנו עמלק עד שנמחה את שמו מתחת השמים‪,‬‬ ‫ונספר זה לבנינו ולדורותינו לומר להם כך עשה לנו הרשע‪ ,‬ולכך נצטוינו למחות את שמו‪.‬‬ ‫במילים שלך‪__________________________________________________________ :‬‬‫חשיבות ההשתתפות במלחמות ישראל‪:‬‬ ‫עיין במקורות הבאים וכתוב בכל סיפור על מי כעסו בגלל שלא הגיע למלחמה‪:‬‬ ‫‪ .1‬במדבר ל"ב ‪_______________________________________________________ -‬‬ ‫‪ .2‬שופטים ה' ‪________________________________________________________ -‬‬ ‫‪ .3‬שופטים כ"א ‪_______________________________________________________ -‬‬‫נושא שני‪ :‬איסור היראה במלחמה‪ ,‬פרק כ'‬ ‫דברי הכתוב‪:‬‬‫א כִּי‪-‬תֵ צֵא לַמִּ לְחָ מָ ה עַ ל‪-‬אֹיְבֶָך ו ְָראִּ יתָ סוס ו ֶָרכֶב עַ ם ַרב מִּ מְ ָך‬ ‫ירא מֵ הֶ ם כִּי‪-‬ה' אֱ ‪ֹ-‬להֶ יָך עִּ מָ ְך הַ מַ עַ לְָך מֵ אֶ ֶרץ מִּ צ ְָרי ִּם‪.‬‬ ‫ֹלא תִ ָ‬ ‫דברי הכהן‪:‬‬‫ב ו ְהָ י ָה כְקָ ָר ְבכֶם אֶ ל‪-‬הַ מִּ לְחָ מָ ה וְנִּּגַש הַ כ ֹהֵ ן ו ְדִּ בֶר אֶ ל‪-‬הָ עָ ם‪.‬‬ ‫ג ו ְָאמַ ר אֲ לֵהֶ ם שְ מַ ע י ִּשְ ָראֵ ל אַ תֶ ם קְ ֵרבִּים הַ ּיֹום לַמִּ לְחָ מָ ה עַ ל‪-‬אֹיְבֵיכֶם‬ ‫יראּו וְַאל‪-‬תַ חְ פְ זּו וְַאל‪-‬תַ עַ ְרצּו מִ פְ נֵיהֶ ם‪.‬‬ ‫ַאל‪-‬י ֵַרְך לְ ַב ְבכֶם ַאל‪-‬תִ ְ‬ ‫ד כִּי ה' אֱ ‪ֹ-‬להֵ יכֶם הַ הֹלְֵך עִּ מָ כֶם לְהִּ לָחֵ ם ָלכֶם עִּ ם‪-‬אֹיְבֵיכֶם לְהֹושִּ יעַ אֶ תְ כֶם‪.‬‬ ‫המילים המודגשות מדברים על‪___________________________________________ :‬‬ ‫המילים עם קן מתחת מדברות על‪_________________________________________ :‬‬ ‫רש"י [ג]‪ :‬שמע ישראל ‪ -‬אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד‪ ,‬כדאי אתם שיושיע אתכם‪:‬‬ ‫אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו ‪-‬ארבע אזהרות כנגד ארבעה דברים שמלכי‬ ‫האומות עושים‪:‬‬ ‫ מגיפים בתריסיהם כדי להקישן זה לזה כדי להשמיע קול שיחפזו אלו שכנגדם וינוסו‪.‬‬‫ ורומסים בסוסיהם ומצהילין אותם להשמיע קול שעטת פרסות סוסיהם‪,‬‬‫ וצווחין בקולם‪,‬‬‫ ותוקעין בשופרות ומיני משמיעי קול‪:‬‬‫אל ירך לבבכם ‪ -‬מצהלות סוסים‪:‬‬ ‫אל תיראו ‪ -‬מהגפת התריסין‪:‬‬ ‫ואל תחפזו ‪ -‬מקול הקרנות‪:‬‬ ‫ואל תערצו ‪ -‬מקול הצווחה‪:‬‬ ‫רש"י [ד]‪ :‬כי ה' אלוהיכם וגו' ‪ -‬הם באים בניצחונו של בשר ודם ואתם באים בניצחונו של מקום‪.‬‬ ‫פלשתים באו בניצחונו של גלית‪ .‬מה היה סופו? נפל ונפלו עמו‪:‬‬ ‫! סמן ברש"י – היכן הוא עוסק בביטחון והיכן הוא מדבר על האיסור לפחד‪.‬‬‫הרמב"ם (הלכ' מלכים ומלחמות) מביא הדרכה מעשית כיצד להתחזק בשעת היציאה לקרב‪:‬‬ ‫"מי האיש הירא ורך הלבב" (דברים כ‪,‬ח)‪–‬כמשמעו‪ ,‬שאין בליבו כוח לעמוד בקשרי המלחמה‪ .‬ומאחר‬ ‫שייכנס אדם בקשרי המלחמה‪ ,‬יישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה‪ ,‬ויידע שעל ייחוד השם הוא‬ ‫עושה מלחמה‪ ,‬וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד‪ ,‬ולא יחשב לא באשתו ולא בבניו‪ ,‬אלא ימחה זכרם‬ ‫מליבו וייפנה מכל דבר למלחמה‪.‬‬ ‫וכל המתחיל לחשב ולהרהר במלחמה‪ ,‬ומבהיל עצמו‪–‬עובר בלא תעשה‪ ,‬שנאמר "אל יירך לבבכם‪ ,‬אל‬ ‫תיראו ואל תחפזו ואל תערצו‪–‬מפניהם" (דברים כ‪,‬ג)‪.‬‬ ‫ולא עוד‪ ,‬אלא שכל דמי ישראל תלויין בצווארו; ואם לא ניצח ולא עשה מלחמה בכל ליבו ובכל נפשו‪–‬‬ ‫הרי זה כמי ששפך דמי הכול‪ ,‬שנאמר "ולא יימס את לבב אחיו‪ ,‬כלבבו" (דברים כ‪,‬ח)‪ .‬והרי מפורש‬ ‫בקבלה "ארור‪ ,‬עושה מלאכת ה'‪–‬רמייה; וארור‪ ,‬מונע חרבו מדם" (ירמיהו מח‪,‬י)‪.‬‬ ‫וכל הנלחם בכל ליבו בלא פחד‪ ,‬ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד‪–‬מובטח לו שלא ימצא נזק ולא‬ ‫תגיעו רעה‪ ,‬וי בנה לו בית נכון בישראל‪ ,‬ויזכה לו ולבניו עד עולם‪ ,‬ויזכה לחיי העולם הבא‪ :‬שנאמר "כי‬ ‫עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן‪ ,‬כי מלחמות ה' אדוני נלחם‪ ,‬ורעה לא תימצא בך‪ ,‬מימיך ‪ . . .‬והייתה‬ ‫נפש אדוני צרורה בצרור החיים‪ ,‬את ה' אלוהיך" (שמואל א כה‪,‬כח‪-‬כט)‪.‬‬ ‫סכם בשתי שורות ‪ -‬מה ההדרכה של הרמב"ם‪:‬‬ ‫__________________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________________‬‫נושא שלישי‪ :‬ונשמרת מכל דבר רע‬ ‫הרמב"ן על פרק כג פסוקים י‪-‬טו‪ ,‬ד"ה 'ונשמרת מכל דבר רע'‪:‬‬ ‫"‪…‬הידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה כי יאכלו כל תועבה‪ ,‬יגזלו יחמסו ולא יתבוששו אפילו‬ ‫בניאוף ובכל נבלה‪ .‬הישר בבני האדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב‪ ,‬ועל כן‬ ‫הזהיר בו הכתוב 'ונשמרת מכל דבר רע'‪"….‬‬ ‫יוסיף לאו במחנה שנישמר בו מכל אלו העבירות‪ ,‬שלא תסתלק השכינה מישראל אשר שם‪ ,‬כאשר‬ ‫אמר "כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך" ‪ …‬הנזכר שהשם מתהלך עמנו להושיענו והמחנה קדוש ‪,‬‬ ‫ושיהיה לבנו מתכוון להקב"ה ונוחיל לישועתו ולא נסמוך בזרוע בשר ‪…‬כי המחנה כולו כמקדש ה‪'.‬‬ ‫הסבר דברי הרמב"ן (הדגש משפטים חשובים)‪:‬‬ ‫‪ .1‬בע ת מלחמה‪ ,‬גם אדם שבאופן רגיל הוא "הישר בבני אדם"‪ ,‬נמצא בסכנה של "יתלבש אכזריות וחימה"‪.‬‬ ‫מצב המלחמה עלול להביא לסכנה של השחתה מוסרית‪ .‬מצוות המלחמה בחומש דברים מרחיקות את‬ ‫הלוחמים מסכנה זו‪( .‬סור מרע)‬ ‫‪ .2‬בעת מלחמה הקב"ה משרה את שכינתו במחנה ישראל‪" :‬כִּי ה' אֱ ֹלהֶ יָך מִּ תְ הַ לְֵך בְקֶ ֶרב מַ חֲ נֶָך " (כג‪ ,‬טו)‪ .‬כדי‬ ‫להיות ראויים להשראת שכינה נדרשת מן הלוחמים רמה רוחנית ומוסרית גבוהה במיוחד‪ ,‬מעבר למצב הרגיל‪.‬‬ ‫(עשה טוב)‬‫הסבר במילים שלך‪:‬‬ ‫‪_________________________________________________________________ .1‬‬ ‫‪_________________________________________________________________ .2‬‬ ‫אחד הדברים שצריך להקפיד עליהם מאוד במלחמה הוא לשון הרע‪.‬‬ ‫חשוב‪ :‬מהיכן למדו דבר זה? צטט מהפסוק‪______________________________________ :‬‬‫נושא רביעי‪ :‬החוזרים מעורכי המלחמה כ‪ ,‬א‪-‬ט‬ ‫עיין פרק כ פסוקים א‪-‬ט‪ :‬דברי החיזוק של הכהן אל העם היוצא למלחמה ודברי השוטרים אל העם‬ ‫בעניין השבים מן המלחמה לבתיהם‪.‬‬ ‫מהו תפקידו של כהן משוח מלחמה לעומת תפקידם של השוטרים?‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫מיהם ‪ 3‬האנשים הראשונים ששבים מן המלחמה?‬ ‫‪__________________________________________________ .1‬‬ ‫‪__________________________________________________ .2‬‬ ‫‪__________________________________________________ .3‬‬ ‫מיהו האדם הרביעי שאותו התורה מוסיפה?‬ ‫‪__________________________________________________ .4‬‬‫רמב"ן [א]‪ :‬מקומה של מצווה זו בחומש דברים‬‫כי תצא למלחמה וגו' וראית סוס ורכב וגו' ‪ -‬זו מצווה מחודשת‪ ,‬אמרה להם עתה בבואם‬ ‫במלחמות‪:‬‬‫מהי "מצוה מחודשת"? ____________________________________________________‬ ‫מדוע מצוה זו מוזכרת כאן? _________________________________________________‬‫ספורנו [א]‪ :‬סוג המלחמה‬‫עורכֵי הַ מִּ לְחָ מָ ה‪ ,‬אֶ לָא‬ ‫ָָארץ‪ ,‬שֶ בְמִּ לְחֶ מֶ ת מִּ ְצו ָה לא הָ יו שָ בִּים מֵ ְ‬ ‫כִּי תֵ צֵא לַמִּ לְחָ מָ ה ‪ -‬לְחוצָה ל ֶ‬ ‫אֲ פִּלו "חָ תָ ן מֵ חַ דְ רו ו ְ ַכלָה מֵ חֻ פָ תָ ּה" (יואל ב‪ ,‬טז‪ ,‬סוטה ח‪ ,‬ז)‬ ‫באיזה סוג מלחמה עוסקים הפסוקים‪ ,‬מדוע? _____________________________________‬‫שלושת החוזרים‬ ‫רש"י [ה]‪ :‬ולא חנכו ‪ -‬לא דר בו‪ .‬חנוך לשון התחלה‪ :‬ואיש אחר יחנכנו ‪ -‬ודבר של עגמת נפש הוא זה‪:‬‬ ‫רמב"ן [ד‪-‬ה]‪ :‬פן ימות במלחמה ‪ -‬וציוה על השלשה האלה לשוב‪ ,‬כי לבו על ביתו וכרמו ועל אשתו‬ ‫וינוס‪:‬‬ ‫מאיזה סיבה הם חוזרים?‬ ‫רש"י – ______________________________________________________________‬ ‫רמב"ן ‪______________________________________________________________ -‬‬ ‫עיין ברש"י המוזכר וענה‪:‬‬ ‫כהן משוח מלחמה ‪ -‬מיהו? מה אומר הכהן‪ ,‬ומה אומרים השוטרים‪…‬‬ ‫רש"י [ב]‪" :‬ונגש הכהן"‬ ‫על איזה כהן מדובר? ____________________________________________________‬ ‫רש"י [ח]‪" :‬ויספו השוטרים"‬ ‫למה נאמר כאן ויספו? ____________________________________________________‬ ‫___________________________________________________________________‬‫רש"י [ו]‪" :‬ולא חללו"‬ ‫מה פירוש החילול? ______________________________________________________‬‫רש"י [ח]‪" :‬הירא ורך הלבב"‬ ‫מהם שני הפירושים? ‪______________________________________________ .1‬‬ ‫‪______________________________________________ .2‬‬ ‫כיצד הוא חוזר בלי שיהיה לו בושה? ___________________________________________‬ ‫רש"י [ט]‪" :‬שרי צבאות"‬ ‫מה עושים שרי הצבאות? __________________________________________________‬ ‫מדוע? _______________________________________________________________‬‫נושא תשיעי‪ :‬נקי יהיה לביתו (כד‪ ,‬ה)‬ ‫רס"ג [ה]‪" :‬נקי‪ -‬פנוי"‪.‬‬ ‫רש"י [ה]‪ :‬ולא יעבור עליו ‪ -‬דבר הצבא‪:‬‬ ‫לכל דבר ‪ -‬שהוא צורך הצבא‪ ,‬לא לספק מים ומזון ולא לתקן דרכים‪ ,‬אבל החוזרים מעורכי המלחמה על פי כהן‪,‬‬ ‫כגון בנה בית ולא חנכו או ארס אשה ולא לקחה‪ ,‬מספיקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים‪:‬‬ ‫יהיה לביתו ‪ -‬אף בשביל ביתו‪ ,‬אם בנה בית וחנכו ואם נטע כרם וחללו‪ ,‬אינו זז מביתו בשביל צורכי המלחמה‪:‬‬ ‫ושמח ‪ -‬ישמח את אשתו‪ .‬ותרגומו‪ :‬ויחדי ית אתתיה‪ .‬והמתרגם ויחדי עם אתתיה‪ ,‬טועה הוא‪ ,‬שאין זה תרגום‬ ‫של ו'שימח' אלא של 'ושמח'‪:‬‬‫‪ .1‬מה ההבדל בן החוזר מהמלחמה לבין זה שלא יוצא בגלל שהתחתן? ___________________‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫‪ .2‬מה ההבדל בין לשמח את‪ …‬לבין לשמוח עם‪________________________________ ?…‬‬ ‫___________________________________________________________________‬‫נושא שמיני‪ :‬שמירת המחנה (כג‪ ,‬י‪-‬טו)‬ ‫מהי המצווה?‬ ‫רש"י [יא]‪ :‬ויצא אל מחוץ למחנה ‪ -‬זו מצות עשה‪:‬‬ ‫לא יבא אל תוך המחנה ‪ -‬זו מצות לא תעשה‪ .‬ואסור ליכנס למחנה לויה‪ ,‬וכל שכן למחנה שכינה‪:‬‬ ‫רש"י [יג]‪ :‬ויד תהיה לך – כתרגומו‪[ …‬אונקלוס‪ :‬ואתר מתוקן יהי לך מברא למשריתא (מחוץ למחנה)]‬ ‫רש"י [יד]‪ :‬אזנך ‪ -‬כמו כלי זיינך‪:‬‬‫טעם המצווה‪:‬‬ ‫רש"י [י]‪ :‬כי תצא וגו' ונשמרת ‪ -‬שהשטן מקטרג בשעת הסכנה‪:‬‬ ‫רמב"ן [י]‪ :‬והנכון בעיני בענין המצוה הזאת‪ ,‬כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי בו‪ .‬והידוע במנהגי‬ ‫המחנות היוצאות למלחמה‪ ,‬כי יאכלו כל תועבה‪ ,‬יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה‪ ,‬הישר בבני‬ ‫אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב‪ .‬ועל כן הזהיר בו הכתוב‪ ,‬ונשמרת מכל דבר רע‪.‬‬ ‫יוסיף לאו במחנה שנשמר בו ‪ …‬שלא תסתלק השכינה מישראל אשר שם‪ ,‬כאשר אמר כי ה' אלהיך מתהלך‬ ‫בקרב מחנך ‪ -‬והנה העושה העבירות הגדולות במחנה‪ ,‬כאותם שכתוב בהם (ירמיה ז ל) שמו שקוציהם בבית‬ ‫אשר נקרא שמי עליו לטמאו‪.‬‬ ‫והוסיפו בו לשון הרע‪ ,‬כדי שלא ירבו ביניהם מחלוקת‪ ,‬ויכו ביניהם מכה רבה מאד יותר מן האויבים‪:‬‬‫סכם ‪ 3‬עניינים שהוזכרו בטעם המצוה‪:‬‬ ‫‪ .1‬סכנה מוסרית ‪______________________________________________________ -‬‬ ‫‪ .2‬סכנה רוחנית ‪_______________________________________________________ -‬‬ ‫‪ .3‬סכנה צבאית ‪_______________________________________________________ -‬‬ ‫‪ .4‬סכנה חברתית ‪______________________________________________________ -‬‬‫נושא חמישי‪ :‬קריאה לשלום במלחמה כ‪ ,‬י‪-‬יח‬ ‫למי מיועדים תנאי השלום – לערים קרובים או רחוקים? שני גישות בפרשנים‪:‬‬ ‫קריאתו של רש"י‪ ,‬על פיה נחלק את יחידת הפסוקים לשני חלקים (י‪-‬טו‪ ,‬טז‪-‬יח)‪ ,‬ולכן חובת הקריאה‬ ‫לשלום חלה רק בערים הרחוקות (מלחמת רשות)‪,‬‬ ‫קריאתו של הרמב"ן‪ ,‬על פיה פסוק י מהווה כותרת ליחידה כולה‪ ,‬וכתוצאה מכך יש לקרוא לשלום‬ ‫בערים קרובות ורחוקות כאחד‪.‬‬ ‫רמב"ן [י]‪:‬‬ ‫‪ )1‬כי תקרב אל עיר להלחם עליה וגו' ‪ -‬במלחמת הרשות הכתוב מדבר‪ ,‬כמו שמפורש בעניין (פסוק טו)‪ ,‬כן‬ ‫תעשה לכל הערים הרחוקות ממך מאד‪ ,‬לשון רש"י‪.‬‬ ‫‪ )2‬כתב הרב (הרמב"ם) זה מספרי (שופטים קצט)‪ :‬ששנו שם כלשון הזה‪ ,‬במלחמת הרשות הכתוב מדבר‪.‬‬ ‫והכוונה לרבותינו בכתוב הזה‪ ,‬אינה אלא לומר שהפרשה בסופה תחלק בין שתי המלחמות‪ ,‬אבל קריאת‬ ‫השלום אפילו במלחמת מצווה היא‪ ,‬שחייבים לקרא לשלום אפילו לשבעה עממים‪ )3 ,‬שהרי משה קרא‬ ‫לשלום לסיחון מלך האמורי‪ ,‬ולא היה עובר על עשה ועל לא תעשה שבפרשה‪ ,‬כי החרם תחרימם (פסוק‬ ‫יז)‪ :‬ולא תחיה כל נשמה (פסוק טז)‪ )4 .‬אבל הפרש שביניהם כאשר לא תשלים ועשתה מלחמה‪ ,‬שציוה‬ ‫הכתוב ברחוקות להכות את כל זכורה ולהחיות להם הנשים והטף בזכרים‪ ,‬ובערי העמים האלה ציוה להחרים‬ ‫גם הנשים והטף‪:‬‬ ‫‪ )5‬וכך אמרו רבותינו במדרש אלה הדברים רבה (ה יג)‪ ,‬והוא עוד בתנחומא ובגמרא ירושלמי (שביעית פ"ו‬ ‫ה"א)‪,‬‬ ‫אמר רבי שמואל ברבי נחמני יהושע בן נון קיים הפרשה הזו‪ ,‬מה עשה יהושע? היה שולח פרוסדיטגמא‬ ‫[=אגרת] בכל מקום שהיה הולך לכבוש והיה כותב בה‪ ,‬מי שמבקש להשלים יבוא וישלים‪ ,‬ומי שמבקש לילך‬ ‫לו ילך לו‪ ,‬ומי שמבקש לעשות מלחמה יעשה מלחמה‪ ,‬הגרגשי פנה‪ ,‬הגבעונים שהשלימו עשה להם יהושע‬ ‫שלום‪ ,‬שלשים ואחד מלכים שבאו להלחם הפילם הקב"ה וכו'‪ ,‬וכך אמר הכתוב בכולם (יהושע יא יט כ)‪ :‬לא‬ ‫הייתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי יושבי גבעון את הכל לקחו במלחמה‪ ,‬כי מאת ה' הייתה‬ ‫לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם‪ ,‬מכלל שאם רצו להשלים היו משלימים עמם‪:‬‬ ‫‪ )6‬ונראה שיש הפרש עוד בשאלת השלום‪ ,‬שבערים הרחוקות נשאל להם לשלום ושיהיו לנו למס ויעבדונו‪,‬‬ ‫אבל בערי העמים האלה נשאל להם לשלום ומסים ועבדות על מנת שיקבלו עליהם שלא לעבוד ע"ז‪ ,‬ולא‬ ‫הזכיר הכתוב זה בפרשה הזאת‪ ,‬שכבר נאסר לנו בעובדי ע"ז (שמות כג לג)‪ :‬לא ישבו בארצך פן יחטיאו‬ ‫אותך לי כי תעבוד את אלוהיהם‪.‬‬ ‫‪ .1‬איך רש"י מוכיח שמדובר רק על ערים רחוקות? _________________________________‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫‪ .2‬הרמב"ם ציטט את חז"ל שאומרים "במלחמת רשות הכתוב מדבר"‪ .‬איך מסביר אותו הרמב"ן?‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫‪ .3‬מה ההוכחה ממשה? ___________________________________________________‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫‪ .5‬מה ההוכחה מיהושע? __________________________________________________‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫‪ 4,6‬מה ההבדל לפי הרמב"ן בין מלחמת מצוה למלחמת רשות?‬ ‫מלחמת רשות‬ ‫‪ .4‬הבדל א‬ ‫‪ .6‬הבדל ב‬‫מלחמת מצוה‬‫נושא שישי ‪ -‬השחתת עצים בעת מצור כ‪ ,‬יט‪-‬כ‬ ‫עיין בפסוקים‪:‬‬‫‪ .1‬מהי המצווה? מתי היא חלה? _____________________________________________‬ ‫‪ .2‬כיצד היא מנומקת בפסוקים? __________________________________________‬ ‫__________________________________________‬ ‫רמב"ן [יט‪-‬כ]‪ :‬מהו האיסור בפסוק ‪ -‬בפשט ועל פי חז"ל‪:‬‬ ‫אבל על דעת רבותינו (ב"ק צא ב)‪ :‬מותר לכרות עץ מאכל לבנות מצור‪ ,‬ולא אמרה תורה רק עץ אשר תדע‬ ‫כי לא עץ מאכל הוא וגו' – אלא להקדים ולומר שאילן סרק קודם לאילן מאכל‪…‬‬ ‫וטעם אותו תשחית וכרת ‪ -‬כי מותר אתה לכרות אותו לבנות המצור וגם להשחיתו עד רדתה‪ ,‬כי לפעמים‬ ‫תהיה ההשחתה צורך הכבוש‪ ,‬כגון שיהו אנשי העיר יוצאים ומלקטין עצים ממנו‪ ,‬או נחבאים שם ביער להלחם‬ ‫בכם‪ ,‬או שהם לעיר למחסה ולמסתור מאבן נגף‪.‬‬‫‪ .3‬מה ההבדל בין עץ פרי לעץ סרק? __________________________________________‬ ‫‪ .4‬מתי מותר להשחית עצי מאכל? ____________________________________________‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫רש"י [יט]‪ :‬להבנת המילים "כי האדם עץ השדה"‪:‬‬ ‫כי האדם עץ השדה ‪ -‬הרי כי משמש בלשון דלמא‪ .‬שמא האדם עץ השדה להיכנס בתוך המצור מפניך‬ ‫להתייסר בייסורי רעב וצמא כאנשי העיר? למה תשחיתנו?‬ ‫ראב"ע‪:‬‬ ‫וזה פירושו כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות‪ ,‬כי האדם עץ השדה‪.‬‬ ‫והטעם‪ :‬כי חיי בן אדם הוא עץ השדה‪ ,‬וכמוהו‪ :‬כי נפש הוא חובל כי חיי נפש הוא חובל‪.‬‬‫‪ .5‬לפי רש"י המילים "כי האדם עץ השדה" ‪ -‬נקראות בתמיהה ‪ /‬כאמירה‬ ‫מה פשר ההשוואה בין האדם לעץ? ___________________________________________‬ ‫‪.6‬‬‫לפי ראב"ע המילים "כי האדם עץ השדה" ‪ -‬נקראות בתמיהה ‪ /‬כאמירה‬‫מה פשר ההשוואה בין האדם לעץ? ___________________________________________‬‫רש"י [כ]‪ :‬להבנת המילים "עד רדתה"‪:‬‬ ‫עד רדתה ‪ -‬לשון רדוי‪ ,‬שתהא כפופה לך‪.‬‬ ‫אונקלוס [כ]‪:‬‬ ‫עד רדתה ‪ -‬עד דתיכבשה‬ ‫רשב"ם [כ]‪:‬‬ ‫עד רדתה ‪ -‬עד רדת חומותיה‪.‬‬‫‪ .7‬מה המשותף לכל הפירושים?‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫___________________________________________________________________‬‫נושא שביעי‪ :‬אשת יפת תואר כא‪ ,‬י‪-‬יד‬ ‫שאלו לדיון אחרי קריאת הפסוקים‪:‬‬ ‫‪‬‬‫הפרשה בנויה כמשפט תנאי ‪ -‬היכן מסתיים התנאי?‬‫‪‬‬‫האם הפרשה באה להתיר (תוך הסתייגות) או לאסור משהו?‬‫‪‬‬‫מהן ההגבלות המוטלות על מי שחפץ באישה? מה יכולה להיות ההנמקה להגבלות אלו?‬‫רמב"ן [יב]‪:‬‬ ‫והטעם בפרשה הזו‪ ,‬מפני שהיא מתגיירת בעל כורחה‪ ,‬ואין שואלין אותה אם תחפוץ לעזוב דתה ולהתייהד כאשר‬ ‫נעשה בגרים‪ ,‬אבל יאמר לה הבעל שתשמור תורת ישראל בעל כורחה ותעזוב יראתה (עבודה זרה שלה)‪.‬‬ ‫וזה טעם ובכתה את אביה ואת אמה‪ ,‬כי תעזוב את עמה ואת אלוהיה‪ ,‬והוא מדרשו של רבי עקיבא‪ ,‬אין אביה אלא‬ ‫עבודת כוכבים‪ ,‬כענין שנאמר (ירמיה ב כז)‪ :‬אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני‪.‬‬ ‫והכלל‪ ,‬כי היא מתאבלת על עזבה את דתה ותהיה לעם אחר‪ .‬ויתכן שב"ד מטבילין אותה בעל כורחה כמו שעושים‬ ‫בעבדים‪ ,‬ומפני שאינה מתייהדת כמשפט‪ ,‬הרחיק אותה הכתוב כל הזמן הזה‪:‬‬ ‫וטעם האבלות והבכי על דעת רבותינו כדי שתתנוול אולי יעבור חשקו ממנה‪.‬‬ ‫ור' אברהם (בן עזרא) אמר‪ :‬כי נתנה לה התורה זמן כמשפט הבוכים על מת לכבוד אביה ואמה שמתו במלחמה‪.‬‬ ‫ועל דעתי אין הפנאי לחמול עליה‪ ,‬רק שיעקר שם ע"ז מפיה ומלבה‪ ,‬ולכבות עוד גחלת הנדוד והפרוד מאביה‬ ‫ומאמה ומעמה‪ .‬שאין הגון לשכב עם אשה אנוסה ומתאבלת‪ ,‬כמו שהזכירו רבותינו ז"ל (נדרים כ ב)‪ :‬בממזרים‬ ‫בני גרושת הלב‪ ,‬וכל שכן זאת הצועקת בלבה לאלוהיה להצילה ולהשיבה אל עמה ואל אלוהיה‪:‬‬ ‫והנה כאשר יודיעוה שנכריחנה לעזוב את עמה ומולדתה ותתייהד‪ ,‬נאמר לה תתנחמי על אביך ועל אמך ועל ארץ‬ ‫מולדתך כי לא תוסיפי לראותם עוד עד עולם‪ ,‬אבל תהי אשה לאדוניך כדת משה ויהודית‪ .‬והנה אז ניתן לה זמן‬ ‫שתבכה ותתאבל כמשפט המתאבלים‪ ,‬להשקיט ממנה צערה ותשוקתה‪ ,‬כי בכל עצב יהיה מותר וניחום אחרי כן‪.‬‬ ‫והנה בזמן הזה לקחה עצה בנפשה על הגירות‪ ,‬ונעקר קצת מלבה ע"ז שלה ועמה ומולדתה כי נחמה עליהם‪,‬‬ ‫ודבקה באיש הזה שידעה כי תהיה אליו והורגלה עמו‪…‬‬‫מה מטרת האבלות? (ציין שני הסברים)‬ ‫‪_________________________________________________________________ .1‬‬ ‫‪_________________________________________________________________ .2‬‬ ‫בעקבות לימוד המצווה‪:‬‬ ‫באיזה אופן מתייחסת מצוה זו לפירוש הרמב"ן "נשמרת מכל דבר רע"?‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫כיצד מנחה אותנו התורה להתמודד עם התעוררות יצר בעת מלחמה?‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫___________________________________________________________________‬‫שאלת בגרות‪:‬‬