ספר דברים: לא תוכל להתעלם

אוגוסט 2, 2026 · מאת בירנבוים שפרה · דפי עבודה

29

מבוא ליחידת "לא תוכל להתעלם"

מצוות שבהן האדם לוקח אחריות על חייו ועל חיי הכלל.

נשאלת השאלה,
מי צריך לקחת אחריות?
על מה צריך לקחת אחריות?
מהם גבולות האחריות?

  1. קראו
    את דברי הרמב
    "ם
    וענו
    :

הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ג הלכה ח)
מתאר את משמעותה העמוקה של לקיחת אחריות
:

 

לְפִיכָךְ
צָרִיךְ
כָּל
אָדָם
שֶׁיִּרְאֶה
עַצְמוֹ
כָּל
הַשָּׁנָה
כֻּלָּהּ
,
כְּאִלּוּ
חֶצְיוֹ
זַכָּאי
וְחֶצְיוֹ
חַיָּב
;

וְכֵן
כָּל
הָעוֹלָם
,
חֶצְיוֹ
זַכָּאי
וְחֶצְיוֹ
חַיָּב
:

חָטָא חֵטְא אֶחָד

הֲרֵי
הִכְרִיעַ
עַצְמוֹ
וְהִכְרִיעַ
אֶת
כָּל
הָעוֹלָם
כֻּלּוֹ
לְכַף
חוֹבָה
,
וְגָרַם
לָהֶם
הַשְׁחָתָה
;

עָשָׂה מִצְוָה אַחַת

הֲרֵי
הִכְרִיעַ
אֶת
עַצְמוֹ
וְהִכְרִיעַ
אֶת
כָּל
הָעוֹלָם
כֻּלּוֹ
לְכַף
זְכוּת
,
וְגָרַם
לָהֶן
תְּשׁוּעָה
וְהַצָּלָה
.

זֶה
הוּא
שֶׁנֶּאֱמָר
"וְצַדִּיק,
יְסוֹד
עוֹלָם
", זֶה
שֶׁצִּדַּק
עַצְמוֹ
הִכְרִיעַ
אֶת
כָּל
הָעוֹלָם
כֻּלּוֹ וְהִצִּילוֹ
.

מצווה
1:
מינוי
שופטים
(פרק
ט
"ז
פסוקים
יח
כ)

בפרשת שופטים כתובות מצוות רבות המוטלות על כלל הציבור.
לדוגמה:
מינוי שופטים,
דיני המלך והנביא,
ערי מקלט,
הלכות מלחמה ועוד.

ספר
החינוך מדגיש את החשיבות הגדולה של החובה לדאוג שתהיה מערכת משפטית
,
וכך כותב:

*
מדיני המצווה:
למנות שופטים ושוטרים שיכריחו לעשות מצוות התורה,
ויחזירו הנוטים מדרך האמת אליה בעל כורחם,
ויצוו בָּרָאוּי לעשות,
וימנעו הדברים המגונים
וכמו כן ימַנוּ נוגשׂים בעם הסובבים בעיר בשווקים וברחובות,
יביטו ענייני בני אדם בסחורם ממכרם ומיקחם,
עד שלא יהיה ביניהם העוול

משורשי המצווה:
שעם הדבר הזה נעמיד דתנו בהיות אמת אלופנו ושופטנו על פני ההמון,
ומתוך הרגלם בטוב וביושר ומחמת יראה ילמדו העם טבעם לעשות משפט וצדק מאהבה בהכרתם דרך האמת

וזאת אחת מן המצוות המוטלות על הציבור כולם שבכל מקום ומקום.
וציבור הראוי לקבוע ביניהם בית דין ולא קבעו להם,
ביטלו עשה ועונשן גדול מאוד,
כי המצווה הזאת עמוד חזק בקיום הדת.

  1. (י"ח)
    אלו תפקידים צריכים למנות?
    __________ ________________

    כיצד הם יתנהגו עם העם?
    ___________________________________

  2. (יח)
    שופטים
    ושוטרים
    .
    עיינו
    ברש
    "י
    וענו
    :

רש"י [יח[

שופטים
ושוטרים

שופטים,
דיינים הפוסקים את הדין
.

ושוטרים,  הרודין את העם אחר מצוותם.
שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט
:

ושפטו
את
העם וגו
'  מנה דיינין מומחים וצדיקים לשפוט צדק:

א.
מהו תפקיד השופטים?
____________________________________

ב.
מהו תפקיד השוטרים?
____________________________________

ג.
מהו התפקיד של העם?
____________________________________

ד.
ושפטו את העם:
אל מי מופנה הציווי הזה לפי רש"י?
_____________________________

  1. (י"ט
    – כ
    ')
    בפסוקים
    אלו יש כמה מצוות
    ,
    והסברים
    .
    השלימו
    את הטבלה לפי הפסוק
    :

    הפסוק

    המצווה

    ההסבר/
    הברכה

    ——————————

    לא תכיר פנים

    ——————————

    כי

    ו….

    פסוק כ'

  2. עיינו
    בפירוש רש
    "י
    לפסוק י
    "ט,
    וענו
    על השאלות
    .

רש"י [יט]

לא
תטה
משפט

כמשמעו
:

ולא
תכיר
פנים

אף בשעת הטענות
.
אזהרה לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה
,
אחד עומד ואחד יושב
.
לפי שכשרואה שהדיין מכבד את חברו מסתתמין טענותיו
:

ולא
תקח
שחד

אפילו לשפוט צדק
:

כי
השחד
יעור

משקבל שחד ממנו אי אפשר שלא יטה את לבו אצלו להפוך בזכותו
:

דברי
צדיקים

דברים המצודקים
,
משפטי אמת
:

א.
"
לא תכיר פנים"
באיזה שלב של הדיון?___________________________________
למי מופנית האזהרה?
_____________
מה הסיבה לאיסור הזה?
________________

ב.
ולא
תקח
שוחד
"
ואם יקח שוחד וישפוט צדק?
_____________

ג.
כיצד השוחד מעוור?
________________________________

ד.
מהם דברי
צדיקים
?
___________

רש"י סובר שהמילה 'צדיקים'
בפסוק,
היא שם עצם /
שם תואר.

  1. (כ)
    עיינו
    בפירוש רש
    "י,
    וענו:

רש"י

(כ)
צדק
צדק
תרדוף

הלך אחר בית דין יפה
:

למען
תחייה וירשת 
 כדאי הוא מנוי הדיינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן:

מהי המצווה ?_________________על מי מוטלת המצווה?
_____________________

מהו השכר?
________________________________________________________

  1. מהו
    בית דין יפה
    ?
    עיינו
    בפירוש המאירי על מסכת סנהדרין
    ,
    וענו:

 המאירי
על מסכת סנהדרין דף ל
"ב
ע
"ב

 כל
שיש לו לאדם בית דין חשוב במקומו לא יהא
הולך לדון אצל האחרים שאינם חשובים
כמותו
,
שעיקר
הדבר לסדר טענותיו לבית דין החשוב והוא
שאמרו צדק צדק תרדוף הלך אחר בית דין
יפ
ה
.

מהו בית דין יפה?
_____________________________________________

  1. עיינו
    בפרשנים אבן עזרא וספורנו וענו
    :

ראב"ע [יט]

לא
תטה
משפט
– עם כל אחד מהשופטים ידבר

צדק
צדק
– עם בעלי הריב ידבר

וטעם שני פעמים,
[1]
לדבר צדק שירויח בו או יפסיד,
או [2] פעם אחר,
פעם כל ימי היותך,
או [3] לחיזוק.

א.
מה הקושי של רעבא?
_________________________________________

ב.
מהם שלושת הפירושים שהוא מפרש?
___________________ _______________ _________________

ג.
קראו
את פירוש ר
'
עובדיה
ספורנו
:

ספורנו [כ[

(כ)צֶדֶק
צֶדֶק
תִּרְדּף
. כְּשֶׁתִּתֵּן לְךָ שׁופְטִים,
אַתָּה,
הַמְמַנֶּה אֶת הַשּׁופְטִים
,
בְּחַר אֶת הַיּותֵר שׁופְטֵי צֶדֶק
,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם כָּל כָּךְ שְׁאָר תַּכְסִיסִים הָרְאוּיִים לְדַיָּן כְּמו שְׁלֵמוּת הַקִּנְיָן וּשְׁלֵמוּת הַגּוּף
,
כְּעִנְיַן
"אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבהַּ קומָתו"
(
שמואל א טז
,
ז
)

על
פי הפסוקים ועל פי הפרשנים שלמדנו
,
למי
מפנה התורה את הציווי צדק צדק תרדוף
?

הפסוק

רש"י

ראב"ע

ספורנו

הערה

שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ

 

   
_______
 

_______

 

וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק

 

  ________

    _______

 

לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט

 

 

_______
 

כדאי
לשים לב מדוע ראב
"ע
מפרש מילים ברורות אלה ולקושי הדקדוקי
שהוא עונה עליו
.

צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף

 

 
 

 

יש
לשים לב לשני הקשיים שמתייחס ראב
"ע
אליהם
.

לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ

 

_______

 
 

 

סיכום

בכניסה לארץ ישראל,
יש צורך במינוי שופטים בכל עיר ועיר,
בכל שבט ושבט.

מי אחראי למנות שופטים?

על מה אחראים השופטים הממונים?

מהי המשימה על בעלי הדין לאחר שהוקמו בתי הדין?

האחריות נופלת על כל אחד מישראל,
או על ממני הדיינים.

השופטים אחראים על עשיית הצדק.
ובעלי הדין יבחרו להם בית דין יפה,
כזה שהולך אחר הצדק.
כלומר שלושת הגורמים אחראים על עשיית הצדק.

מצווה
2.
השבת
אבדה
(פרק
כ
"ב
פסוקים
א
ג)

  1. מהי מצוות ה"עשה"
    הכתובה בפסוקים אלה?_________________________________

  2. מהי מצוות ה"לא תעשה"
    הכתובה בפסוקים אלה?
    _____________________________

  3. ל

    *
    רמב"ן

    זו מצווה מבוארת.
    שאמר בתורה בספר שמות "כי
    תפגע
    שור
    אויבך
    או
    חמורו
    תועה
    השב תשיבנו
    לו
    ".
    והוסיף בכאן לאמור:

    1. נדחים שור או שה שברחו ואפילו הרחיקו.

    2. ולכן באר כאן "ואם
      לא
      קרוב
      אחיך
      אליך
      ולא
      ידעתו
      ,
      ואספתו
      אל
      תוך
      ביתך
      ".

    3. ואמר:
      "
      וכן
      תעשה
      לחמורו
      "
      שהוא בהמה טמאה,
      וכן לשמלתו,
      אף על פי שאין השמלה חביבה על בעליה כמו בעלי החיים

    ועל מדרש רבותנו הוסיף בכאן דברים רבים כגון:

    1. "והתעלמת"
      פעמים שאתה מתעלם.
      כגון כהן בבית הקברות,
      וזקן
      ואין האבדה לפי כבודו.

    2. "השב"
      אפילו מאה פעמים

    3. "תשיבם"
      אפילו לגינתו ולחורבתו

    4. והחזירה בסימנים ודברים אחרים נדרשים בפרשה

    פי הרמב"ן זוהי מצווה מבוארת.
    קראו את דברי הרמב"ן וענו על השאלות:

א.
מהי מצווה מבוארת לפי הרמב"ן?
__________________________________________

ב.
כתבו בקצרה ארבעה דברים שהתורה הוסיפה בספר דברים במצוות השבת אבדה.
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

  1. ,מתי לפי הרמב"ן מותר להתעלם?
    שני מקרים.
    _______________________________

    _______________________________________________

  2. עיינו
    ברש
    "י
    וענו
    :

רש"י

(א)
והתעלמת
כובש עין כאלו אינו רואהו
:

לא
תראה
והתעלמת
לא תראה אותו שתתעלם ממנו
,
זהו פשוטו
.

ורבותינו אמרו:
פעמים שאתה מתעלם וכו
':

 (ב)
עד
דרש
אחיך
– וכי תעלה על דעתך שיתנהו לו קודם שידרשהו,
אלא דרשהו שלא יהא רמאי
:

והשבתו
לו
– שתהא בו השבה,
שלא יאכל בביתך כדי דמיו ותתבעם ממנו
.

מכאן אמרו:
כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל
,
ושאינו עושה ואוכל
,
ימכר
:

 (ג)
לא
תוכל
להתעלם 
 לכבוש עינך כאלו אינך רואה אותו: 

  1. מהן שתי הדעות המסבירות את ד"ה והתעלמת?
    א.
    _____________________________________________________________

    ב.
    _____________________________________________________________

  2. פסוק ב':
    "
    עד
    דרוש
    אחיך
    אותו
    "
    לְמה צריך לחכות המוצֵא,
    לפי הפסוק?
    _____________

    _______________________________

  3. עיינו
    ברש
    "י.
    מה
    לומד רש
    "י
    מהביטוי הזה
    ?
    _________________________________

  1. עיינו בהלכות גזלה ואבדה ברמב"ם,
    ובחוק השבת אבדה של מדינת ישראל,
    וענו:
     

הלכות
גזילה ואבידה פרק י
"א

א  השב
אבידה לישראל
מצות
עשה
,
שנאמר
"השב
תשיבם
,
לאחיך
"
(
דברים
כב
,א
). 
והרואה
אבידת ישראל
,
ונתעלם
ממנה והניחה
עובר
בלא תעשה
,
שנאמר
"לא
תראה את שור אחיך
. . ."
(
שם);
וביטל
מצות עשה

ואם
השיבה
,
קיים
מצות עשה
.

ב  לקח
את האבידה
,
ולא
השיבה
ביטל
מצות עשה
,
ועבר
על שני לאוין

על
"לא
תוכל
,
להתעלם
"
(
דברים
כב
,ג
),
ועל
"לא
תגזול
"
(
ויקרא
יט
,יג
).

 יג 
אבידה
שאין בה שווה פרוטה
אינו
חייב להיטפל בה
,
ולא
להחזירה

 מצא
שק או קופה
אם
היה חכם או זקן מכובד שאין דרכו
ליטול כלים אלו בידו
,
אינו
חייב להיטפל בהן
;
ואומד
את דעתו

אילו
היו שלו
אם
היה מחזירן לעצמו
,
כך
חייב להחזיר של חברו
;
ואם
לא היה מוחל על כבודו
,
אפילו
היו שלו
כך
בשל חברו
,
אינו
חייב להחזיר
.

  יח 
ההולך
בדרך הטוב והישר
,
ועושה
לפנים משורת הדין
מחזיר
את האבידה בכל מקום
,
ואף
על פי שאינה לפי כבודו
.

 

 

הלכות
גזילה ואבידה פרק י
"ג 

 א  המוצא
אבידה שהוא חייב להחזירה
חייב
להכריז עליה ולהודיעה ולומר
,
מי
שאבד לו מין פלוני
,
יבוא
וייתן סימנין
,
וייטול
אפילו
הייתה שווה פרוטה בעת המציאה
,
והוזלהחייב
להכריז עליה

ואבן
גבוהה הייתה חוץ לירושלים
,
שעליה
היו מכריזין
.

ב  כיצד
מכריז

אם
מצא מעות
,
מכריז
מי שאבד לו מטבע
וכן
מכריז מי שאבד לו כסות
,
או
בהמה
,
או
שטרות
יבוא
וייתן סימנים
,
וייטול
ואינו
חושש מפני שהודיע מין האבידה
,
לפי
שאינו מחזירה עד שייתן סימנים
מובהקין
.

ג  בא
בעל האבידה
,
ונתן
סימנים שאינן מובהקין
אין
מחזירין לו

עד
שיאמר סימנים מובהקין

והרמאיאף
על פי שאמר סימנים מובהקין
אין
מחזירין לו
,
עד
שיביא עדים שהיא שלו

אמרו
חכמים
"והיה
עימך עד דרוש אחיך
"
(
דברים
כב
,ב
)–עד
שתחקור אחר אחיך
,
אם
רמאי הוא אם לאו
.

 יב 
הכריז
או הודיע
,
ולא
באו הבעלים
תהיה
המציאה מונחת אצלו
,
עד
שיבוא אלייהו

וכל
זמן שהאבידה אצלו
אם
נגנבה או אבדה
,
חייב
באחריותה
;
ואם
נאנסה
,
פטור
ששומר
אבידה כשומר שכר הוא

יג 
וצריך
לבקר את האבידה
,
ולבודקה
כדי שלא תפסד ותאבד מאליה
שנאמר
"והשבותו
לו
"
(
דברים
כב
,ב
),
ראה
היאך תשיבנו לו

כיצד
מצא
כסות של צמר
,
מנערה
אחת לשלושים יום

יז 
מצא
עגלים וסייחין של רעי
,
מיטפל
בהן שלושה חודשים
;
ושל
בריאה
,
שלושים
יום

אווזים
ותרנגולין גדולים
,
מיטפל
בהן שלושים יום

מצא
קטנים וכל דבר שטיפולו מרובה משכרו
,
מיטפל
בהן שלושה ימים
;
מכאן
ואילך
,
מוכרן
בבית דין

וכן
פירות שהתחילו להרקיב וכיוצא בהן
,
מוכרן
בבית דין
.

יח 
מה
יעשה בדמים
יינתנו
למוצא
,
ויש
לו רשות להשתמש בהן
[=ובבוא
היום ישיב את הכסף למאבד
].

כ 
כל
אותן הימים שמיטפל באבידה קודם
שימכרנה בבית דין
אם
האכילן משלו
,
נוטל
מן הבעלים

 

פרק
יד
[סימנים
]

ג  [ב]
זה
הכלל באבידה

כל
דבר שאין בו סימן
כיון
שאבד וידעו בו הבעלים שאבד
,
הרי
זה בחזקת שנתייאשו ממנו בעליו
,
כגון
מסמר אחד או מחט אחת או מטבע אחד
,
שהרי
אינן יכולים ליתן סימן להחזירו להן
;
ולפיכך
הרי הוא לזה שמצאו
. 

  ד  ואם
היו כלים ישנים שטבעתן העין
,
חייב
להכריז

שאם
יבוא תלמיד חכמים ויאמר אף על פי
שאיני יכול ליתן בכלי כזה סימן
,
יש
לי בו טביעות עין
חייב
להראותו לו
;
אם
הכירו ואמר שלי הוא
,
מחזירין
לו
.

טו  [במה
דברים אמורים
,
בתלמיד
ותיק שאינו משנה בדיבורו כלל
אלא
בדברי שלום
,
או
במסכתא
,
או
במיטה
,
או
בבית שהוא מתארח בו
.

 

חוק
השבת אבדה

חוק
השבת אבידה
,
תשל"ג
1973

ס"ח
תשל
"ג,
172
.

1.
הגדרות:
בחוק
זה
"אבידה" 
מיטלטלין
שאבדו לבעליהם
,
או
שבנסיבות הענין יש להניח שיצאו
משליטתם
;"בעל",
לגבי
אבידה

לרבות
מי שזכאי להחזיק בה
.

2.
חובת
המוצא
:
(א)
המוצא
אבידה ונוטלה
(להלן

המוצא)
חייב
להשיבה לבעלה או להודיע עליה בהקדם
למשטרה
,
זולת
אם בנסיבות הענין יש להניח שבעל
האבידה התייאש ממנה מחמת מיעוט
שוויה
.

(ב)
הודיע
המוצא למשטרה
,
רשאי
הוא למסור לה את האבידה והוא חייב
לעשות כן אם היא דרשה זאת ממנו
.

3.
אבידה
שנמצאה ברשות הזולת
:
המוצא
אבידה ברשותו של אדם אחר חייב להודיע
עליה לבעל הרשות ולמסרה לו לפי
דרישתו
;
קיבל
בעל הרשות את האבידה לידו
,
יראו
אותו כמוצא
.

4.
אבידה
שלא נתגלה בעל
יה
:
(א)
קיים
המוצא הוראות סעיף
2
ולא
נתגלה בעל האבידה תוך ארבעה חדשים
,
יראו
כאילו התייאש ממנה והמוצא יהיה לבעל
האבידה
;
התקופה
האמורה תתחיל מהיום שהודיע למשטרה
על האבידה
,
ואם
לא היה עליו להודיע כאמור בסעיף
2(א)
מיום
מציאתה
.

(ב)
לא
קיים המוצא הוראות סעיף
2
ולא
נתגלה בעל האבידה תוך ארבעה חדשים
לאחר שנודע למשטרה על מציאת האבידה
,
יראו
כאילו התייאש ממנה והמדינה תהיה
לבעלת האבידה
;
והוא
הדין אם המוצא מסר את האבידה למשטרה
והיה לבעלה לפי סעיף קטן
(א)
אך
לא דרש אותה תוך חדשיים לאחר שהיה
לבעל כאמור
.

(ג)
שר
המשטרה רשאי
,
בהתייעצות
עם שר המשפטים
,
לקבוע
בתקנות שעל אבידות יקרות ערך
,
או
שניתן להניח שהן בעלות ערך רגשי
מיוחד לבעליהן
,
ועל
סוגים מיוחדים אחרים של אבידות
,
לא
יחולו הוראות סעיף זה או שיחולו
בהארכת התקופות האמורות בו או
בשינויים אחרים שנקבעו בתקנות
.

5.
פדיון
האבידה
:
זכה
המוצא או המדינה באבידה לפי סעיף
4,
זכאי
בעלה הקודם
,
תוך
שנה לאחר הזכיה
,
לפדותה
מהזוכה
,
או
ממי שרכש אותה מן הזוכה שלא בתמורה
,
בתשלום
שוויה בזמן הפדיון
,
זולת
אם חל בה שינוי של ממש
.

6.
מכירת
האבידה
:
(א)
אבידה
שהיא נכס שעלול להתקלקל או לאבד
שיעור ניכר משוויו
,
או
שהוצאות שמירתו אינן סבירות לעומת
שוויו
,
או
אבידה שהיא בעל חיים
,
רשאי
המוצא למכרה בדרך סבירה
,
וכן
רשאית לעשות המשטרה
,
אם
האבידה נמסרה לה
.

(ב)
המוצא
לא ימכור את האבידה כאמור אלא לאחר
שהודיע על כך למשטרה זמן סביר מראש
והמשטרה לא דרשה למסור לה את האבידה
.

(ג)
נמכרה
האבידה
,
יבוא,
לענין
חוק זה
,
הפדיון
במקומה
.

7.
נכס
שהוזנח
:(א)
נכס
שהופקד או הושאר במוסד שבו מתאכסנים
,
מאושפזים
או מבקרים בני אדם
,
או
במקום כיוצא באלה
,
ולא
נדרש תוך חדשיים מהיום שהושאר או
מתום תקופת ההפקדה
,
יראוהו
כאבידה ואת בעל המוסד או המקום

כמוצא
.

(ב)
הוראות
סעיף קטן
(א)
אין
בהן כדי לגרוע מתנאי הפקדה
.

8.
נכס
של נעדר
: מיטלטלין
של אדם שעקבותיו נעלמו
,
או
שנפטר ויורשיו אינם ידועים
,
והאפוטרופוס
הכללי או אדם אחר המוסמך לכך לא
קיבלם לידו
,
יחולו
עליהם סעיפים
2
ו-6
בשינויים
המחויבים
.

9.
עבירות:
מי
שאינו מקיים את המוטל עליו לפי חוק
זה
,
דינו

מאסר
ששה חדשים או קנס
2,000
לירות
.

10.
אצילת
תפקידים וסמכויות
:
שר
המשטרה רשאי
,
בהסכמת
שר הפנים
,
לאצול
את תפקידי המשטרה וסמכויותיה לפי
חוק זה לרשות מקומית שהסכימה לכך
;
אצילה
זו יכול שתהיה מוגבלת או מותנית
.

11.
ביצוע
ותקנות
:
שר
המשטרה ממונה על ביצוע חוק זה והוא
רשאי
,
בהתייעצות
עם שר המשפטים
,
להתקין
תקנות בכל הנוגע לביצועו
,
ובין
השאר לקבוע בהן

(1)
מה
יעשו המשטרה או הרשות המקומית
באבידות שנמסרו להם
;

(2)
מה
ייעשה באבידה שהמדינה היתה לבעלה
ובפדיון ממכירתה
;

(3)
מה
ייעשה בסוגי אבידות שהוראות סעיף
4(א)
ו-(ב)
אינן
חלות עליהם
;

(4)
מה
ייעשה בנכסים האמורים בסעיף
8
.

נשווה
בין שני מקורות אלה כדי לחדד את היסוד
הטמון במצוות התורה
:

מדד ההשוואה

רמב"ם

חוק המדינה

מתי חלה חובת ה"טיפול"
באבידה?

 

 

חובת איתור המאבד

 

 

 

מי חייב להחזיר את האבידה?

 

 

חלות זמן הזכות על האבידה

 

 

 
מהו ההבדל העקרוני בתביעה מהאדם בין מצוות התורה לבין חוק המדינה?
 

_____________________________
______________________________________________________________________________________________________

 

מצווה 3
.
מצוות טעינת בהמה (פרק כ"ב פסוק ד')

  1. מהו המצב המתואר בפסוק?
    ____________________________________________

  2. מהו האיסור בפסוק?
    _________________________________________________

  3. מהי מצוות ה"עשה"
    בפסוק?
    _____________________________________________

  4. עיין
    ברש
    "י
    וענו
    :

רש"י [ד]

הקם
תקים

זו טעינה
.
להטעין משאוי שנפל מעליו
:

עִמו  עם בעליו,
אבל אם הלך וישב לו ואמר לו
:
הואיל ועליך מצווה אם רצית לטעון טעון
,
פטור
:

מהי המצווה?
_______________________________________________________

מה
הדין אם בעלי הבהמה לא משתף פעולה
?
__________________________________
מאיזו
מילה בפסוק רש
"י
לומד זאת
?
_______________________________________

מכאן למדנו שהאחריות על הטיפול בבעיה היא בראש ובראשונה על הבעלים.
הוא לא יכול לחכות שמישהו יבוא ויעשה עבורו את העבודה,
אלא צריך בעצמו לטרוח.

  1. עיינו
    בפסוק בספר שמות
    :

שמות פרק כג פסוק ה

כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ:
ס

מה התוספת בפסוק?
__________________________________________________

  1. *
    עיינו
    בדברי הרמב
    "ן,
    וענו:

רמב"ן [ד]

[…] ואמר בכאן "אחיך"
ושם
"אויבך"
"
ושונאך",
לאמר תעשה עמו כן וזכור האחוה ותשכח השנאה
:

לאיזו
מידה התורה מחנכת את האדם
?
____________________________________

היישום המודרני

האם אפשר לקיים את מצוות טעינה גם היום?
באילו מצבים?

בכבישים.

אם רואים נהג שמבקש עזרה בהחלפת גלגל,
או מבקש מים או דלק,
חובה לעזור לו ולא להמשיך בנסיעה כאילו לא ראינו אותו.

מצווה 4:
ערי מקלט ורוצח בשוגג (פרק י"ט א'-י')

מבוא

דיני רוצח וערי המקלט הוזכרו בתורה ארבע פעמים.

  1. בפרשת משפטים (שמות כ"א יביד)
    הודיעה התורה שה'
    יועיד מקום מקלט עבור ההורג בשגגה. "ואשר
    לא צדה
    והאלקים
    אינה
    לידו
    ושמתי
    לך מקום
    אשר ינוס
    שמה
    ".

  2. בספר במדבר בפרק ל"ה העוסק בחלוקת ערים ללוויים,
    ציוותה התורה שבבואם לארץ יקצו ערי מקלט וסידרה את פרטי הדינים השייכים להן.

  3. בספר דברים בפרשת ואתחנן (ד'
    מאמג)
    לאחר שבני ישראל כבשו את עבר הירדן המזרחי, התורה מספרת שמֹשה הבדיל שם שלוש ערים,
    להיות ערי מקלט להורגים בשגגה.

  4. בפרשה שלנו, כשישראל קרובים להיכנס לארץ כנען,
    התורה מצווה להבדיל שלוש ערים למקלט בעבר הירדן המערבי.
    התורה מפרשת את תכליתן ואת התכנית איך יקבעו אותן.
    כאשר יבוא היום וגבולות ארץ ישראל יתרחבו,
    יוסיפו עוד שלוש ערי מקלט,
    כדי שלא תהיה הדרך לעיר המקלט ארוכה מידיי.

  1. ספר
    החינוך
    מביא שלושה טעמים לדין גלות של רוצח בשגגה
    .

מצווה ת"י ד"ה משרשי
המצוה
,

  1. לפי שעֲון הרציחה חמור עד מאד שבה השחתת העולם,
    עד שאמרו זכרונם לברכה שההורג נפש מזיד אפילו עשה כל המצוות אינו ניצול מן הדין,
    שנאמר [משלי כ"ח,
    י"ז],
    אדם
    עשוק
    בדם
    נפש
    עד
    בור
    ינוס
    , ולא
    ימלט
    , ולכן ראוי למי שהרג אפילו שוגג מכיוון שבאת תקלה גדולה כזו על ידו,
    שיצטער עליה צער גלות ששקול כמעט כצער מיתה שנפרד האדם מאוהביו ומארץ מולדתו ושוכן כל ימיו עם זרים.

  2. ועוד יש תיקון העולם במצוה,
    כמו שביאר הכתוב שינצל עם זה מיד גואל הדם לבל יהרגנו על לא חמס בכפיו שהרי שוגג היה.

  3. ועוד תועלת בדבר לבלי יראו קרובי המוכה את הרוצח לעיניהם תמיד במקום שנעשתה הרעה, וכל דרכי התורה נועם.

מהם שלושת הטעמים?

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

  1. עיין בפסוקים איג,
    במבוא לעיל וברמב"ן המובא לפניך,
    וענה על השאלות הבאות.

רמב"ן (פסוק א')

גם זו מצווה מבוארת שכבר ציווה בה,
ועתה הוסיף לבאר משפטיה.

  1. כי אמר: "וירישתם
    וישבת
    בעריהם
    ובבתיהם
    " (פסוק א) ללמד שלא נתחייבו בה אלא לאחר ירושה וישיבה, וכן עשה יהושע.
    (יהושע כ')

  2. והוסיף:
    "תכין
    לך הדרך
    "
    (פס'
    ג)
    שיהיו סרטיאות (=דרכים)
    מפורשות לתוכה, ושיכתוב "מקלט מקלט" על פרשת הדרכים.

  3. והוסיף:
    "ושילשת
    את גבול
    ארצך
    " (פס'
    ג)

  4. והוסיף עוד ללמדנו עניין השגגה,
    כמו שאמר: "ואשר
    יבוא את
    רֵעֵהוּ
    ביער
    …" (פס'
    ה)
    ומדרשים רבים עוד שדרשו רבותינו בפרשה.

א.
מדוע כתב הרמב"ן שזוהי מצווה מבוארת?
____________________________________
____________________________________________________________________

ב.
ציין ארבעה דברים הכתובים בפסוקים אז,
שבהם "הוסיף לבאר משפטיה"
של מצווה זו.
היעזר בדברי הרמב"ן,
ובספר דברים ל"ה טלד.

1.
______________________________________________________________

2.___________________________________________________________________

3.
__________________________________________________________________

4.
__________________________________________________________________

ג.
ציין שני דברים הכתובים בפסוקים חיג,
שבהם הוסיף לבאר משפטיה של מצווה זו.

____________________________________________________________________
____________________________________________________________________

  1. עיינו ברש"י וענו:

רש"י

(ג)
תכין
לך
הדרך

מקלט מקלט היה כתוב על פרשת דרכים
:

ושלשת
את גבול ארצך

שיהא
מתחלת הגבול עד העיר הראשונה של עיר
מקלט
,
כשיעור
מהלך שיש ממנה עד השניה
.
וכן
משניה
,
לשלישית.
וכן
מן השלישית
,
עד
הגבול השני של ארץ ישראל
.

מה צריך לעשות כדי שיהיה קל לרוצח להגיע לעיר המקלט? __________________________

איך תהיה הפריסה של ערי המקלט בארץ?
______________________________________

רוצח
בשגגה
(פרק
י
"ט
פסוקים
ד
'

י')

  1. (ד)
    איך מגדירה התורה מהו רוצח בשגגה? (שני תנאים) ___________________________
    _____________________________________

  2. (ה)
    מהו המקרה של רוצח בשגגה ? _________________________________________

  3. (ו)
    מדוע הרוצח בשגגה נס אל עיר המקלט?
    ____________________________________

  4. עיינו ברש"י וענו:

רש"י

(ו)
פן
ירדוף
גואל
הדם
 לכך אני אומר להכין לך דרך,
וערי מקלט רבים:

מדוע יש צורך בכמה ערים,
ובהכנת הדרך? ___________________________________

  1. עיינו ברש"י לפסוקים ח
    ט.

רש"י

(ח)
ואם
ירחיב
כאשר נשבע לתת לך ארץ קיני וקנזי וקדמוני:

 

(ט)
ויספת
לך עוד
שלוש

הרי תשע. שלוש שבעבר הירדן ושלש שבארץ כנען ושלש

א.
אלו ארצות נוספות יהיו חלק מארץ ישראל?

ב.כמה ערי מקלט בסך הכל יהיו בעתיד?
___________
איפה הן יהיו?
____________ __________ ____________

  1. (י)
    ולא
    יישפך
    דם נקי
    .
    של מי ה"דם נקי"?
    _________________________________

  2. עיינו ברמב"ם בהלכות רוצח ושמירת הנפש,
    וענו:

רמב"ם,
הלכות

רוצח
ושמירת
הנפש
פרק
ו
:

 

א.שלושה הם ההורגים בלא כוונה
ביש הורג בשגגה והעלמה גמורה,
וזהו שנאמר בו :"ואשר
לא
צדה
…"
(שמות כב)
ודינו שיגלה לערי מקלט ויינצל
גויש הורג,
ותהיה
השגגה קרובה לאונס;
והוא שיארע במיתת זה מאורע פלא,
שאינו מצוי ברוב מאורעות בני אדם
.
ודינו שהוא פטור מן הגלות
;
ואם הרגו גואל הדם
,
נהרג עליו

דויש הורג בשגגה,
ותהיה
השגגה קרובה לזדון;
והוא שיהיה בדבר כמו פשיעה,
או שהיה לו להיזהר ולא נזהר
.
ודינו שאינו גולה
,
מפני שעוונו חמור
,
אין גלות מכפרת לו
;
ואין ערי המקלט קולטות אותו
,
שאינן קולטות אלא המחויב גלות בלבד
.
לפיכך,
אם מצאו גואל הדם בכל מקום והורגו פטור

וכיצד?
הזורק אבן לרשות הרבים והרג

הרי זה קרוב למזיד
,
ואינו נקלט
:
מפני שזו פשיעות היא
,
שהרי היה לו לעיין
,
ואחר כך לזרוק
… 
יבמי שהיה דולה את החבית להעלותה בסולם ונפל על חברו והרגו,
פטור מן הגלות
:
שזה כמו אנוס הוא
,
שאין זה דבר הקרוב להיות ברוב העיתים אלא כמו פלא הוא
:
אבל אם היה משלשל את החבית ונפלה על חברו והרגתהו
,
היה יורד בסולם ונפל על חברו
,
היה מעגל במעגלה ונפלה על חברו והרגתהו

גולה,
שהרי דרך נפילה מצוי ברוב העיתים להיזק
,
ודבר קרוב הוא להיות
,
שהרי טבע הכובד לירד למטה במהרה
;
הואיל ולא זירז עצמו ולא תיקן מעשיו יפה בשעת ירידה

יגלה
.

א.
מהם שלושת סוגי הרוצחים שלא במזיד? ________________
__________________
____________________.

ב.
מי גולה לעיר מקלט? ____________________________

ג.
מהי מידת האחריות של כל אחד מהם לתוצאה? _____________________________

  1. עיינו בדברי נחמה לייבוביץ, וענו:

נחמה
ליבוביץ
בעלון
הדרכה לפרשת מסעי
 מסבירה
את הדברים
:

 

"מבחינה
חינוכית יש להסביר ולחזור ולהדגיש
לתלמידים
,
שאין
"שגגה"
היפוכו
הגמור של
"זדון",
ולא
כל מי שלא עשה מעשה בזדון ובכוונה להרע
– כבר חף הוא מפשע ואין להענישו
.
הפטור
מעונש
,
החף מכל פשע,
אין
זה בשוגג הגמור אלא רק ה
"אנוס".
וזה
יתכן רק אם היו תוצאות מעשהו לא ניתנות
כלל לשער
,
והוא
כמו
"דבר
פלא
",
שאין
זה דבר הקבוע להיות ברוב העמים
,
אבל
העושה מעשה אשר תוצאותיו גורמות נזק
ואפשר היה לשער מראש שהתנהגות כזו או
כיוצא בה עשויה להזיק
"ודבר
קרוב הוא להיות
",
אינו
אלא שוגג קרוב למזיד ובוודאי ראוי הוא
לעונש
,
ואף
השוגג בהעלמה גמורה
.
דהיינו
שמקומו באמצע בין מזיד לאנוס אף הוא
אינו פטור מכל עונש
,
שברור
שאילו היה

נזהר שלא
לפגוע
– לא היה פוגע
...


יש
להזהיר את הלומדים וביחוד את בני הנוער
שלנו
,
ש"הסליחה,
אני
לא התכוונתי
"
אינה
מתקנת שום דבר
.
ולא
די בכך שלא התכוונתי לפגוע
,
כי
אינך פטור מלהתכוון
 שלא
לפגוע
.

השוגג
הגמור שבו מדברת התורה
,
זה
שחייב גלות בעיר המקלט
,
מפני
שאין מעשהו חמור יותר ולחייבו עונש
גלות
,
ושאין
מעשהו קל יותר שאפשר יהיה לפוטרו מכל
עונש
,
בשוגג
בזה הוא אותו שנותנת לנו התורה כדוגמא
:
הכורת
עצים ברשות הרבים ונשל הברזל מן העץ
.
יכול
היה על ידי אמצעי זהירות לה
ימנע
מתוצאות של אסון – לכן ענוש י
יענש
.

ישנו מעין ציר,
שבצדו האחד האנוס ובצדו השני נמצא רוצח במזיד. שאר הרוצחים ביניהם,
קרובים יותר לאונס או לזדון.
תלוי במידת האחריות שלהם.

אנוס _________________________ שוגג ___________________________ זדון

רוצח במזיד (פרק י"ט פסוקים י"אי"ד )

  1. (י"א)
    איך מוגדר בכתוב רוצח במזיד?
    ______________________________________

  2. עיינו ברש"י לפסוק י"א.

רש"י

(יא)
וכי
יהיה
איש
שונא
לרעהו
על ידי שנאתו הוא בא לידי וארב לו. מכאן אמרו עבר אדם על מצוה קלה סופו לעבור על מצוה חמורה. לפי שעבר על לא תשנא,
סופו לבוא לידי שפיכות דמים.
לכך נאמר כי
יהיה
איש
שונא
לרעהו וגו
', שהיה לו לכתוב וכי יקום איש וארב לרעהו והכהו נפש:

לְמה גורמת השנאה?
_________________________________

  1. (י"ב)
    מה קורה לרוצח במזיד שבורח לעיר מקלט?
    ______________________________

מי הורג את הרוצח במזיד?
____________________________________________

  1. (יג)
    במה באה אחריות החברה לידי ביטוי ?

א.
כלפי רוצח בשוגג:
________________________________________________

ב.
כלפי רוצח במזיד:
_________________________________________________

  1. רש"י ורמב"ן דנים בפיתוי לוותר לרוצח,
    ולא להרוג אותו.
    עיינו ברש"י לפסוק י"ג.

רש"י

(יג)
לא
תחוס
עינך

שלא תאמר הראשון כבר נהרג,
למה אנו הורגים את זה ונמצאו שני ישראלים הרוגים:

מה חושב לעצמו המרחם על הרוצח? ___________________

____________האם מותר לחשוב כך? מה צריך לעשות?
___________________________

  1. עיינו בפירוש הרמב"ן וענו:

רמב"ן

(יג)
לא
תחוס
עינך
עליו

והיא מצות עשה,
אבל במרובי התקלות יזהיר עוד במצות לא תעשה שלא ינצלו מידינו,
לא מפני מוראם ולא שניתן להם רחמים.

וטעם וטוב לך
כי ביעור הדם הנקי מצוה וטובה גדולה לך להציל ממוות נפשך,
כי הרחמנות על הרוצחים שפיכות דמים, מידי הרוצחים ומידי אחרים המתפרצים:

מהי מצוות ה"עשה"?
_________________________________________

מדוע יהיה לך טוב?
__
________________________________________

  1. עיינו
    בפירוש ר
    '
    עובדיה
    ספורנו
    ,
    וענו:

ספורנו

(יג)
ובערת
דם
הנקי
מישראל עונש דם הנקי
.
כאמרו ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו.

וטוב
לך שלא יוסיף הרוצה להרוג אחרים והנשארים ישמעו וייראו
.

ובערת
דם
הנקי
זהו עונש דם הנקי
,
כאשר הרוצח יומת,
החוב המוסרי כלפי הנרצח ישולם.

וטוב
לך
כדי שהרוצח לא ימשיך לרצוח
.

סיכום

מצווה
5:
עגלה
ערופה
(פרק
כ
"א
פסוקים א
ט)

מצוות עגלה ערופה

כאשר מוצאים גופה של אדם ולא יודעים מי אחראי למותו.

מנסים לברר מי אחראי,
אך אם לא מוצאים עושים את מעמד העגלה הערופה.

אם לא מוצאי ם את הרוצח,
אי אפשר להתנהג כאילו כלום לא קרה,
נדרשים להתייחס לאירוע,
באמצעות המעמד בנחל.

  1. (א)
    מהו המקרה?
    _______________­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­_____________________________________

    _________________________________________________________________

  2. (ב)
    ויצאו
    זקניך ושופטיך ומדדו

    עיינו
    ברש
    "י.

(ב)
ויצאו
זקניך

מיוחדים שבזקניך,
אלו סנהדרין גדולה:

ומדדו
ממקום שהחלל שוכב:

אל
הערים
אשר
סביבות החלל

לכל צד לידע איזו קרובה:

א.
מיהם הזקנים?.
__________________________________________

ב.
מה הם צריכים לעשות?
______________________________________________

ג.
לשם מה הם מודדים?
________________________________________________

  1. (ג)
    ולקחו
    זקני
    העיר
    ההיא
    עגלת
    בקר

    א.
    מי עושה את הפעולות?
    ______________________________________________

    ב.
    מה הם עושים?
    ____________________________________________________

  2. מדוע לדעתך,
    מוטלת החובה דווקא עליהם?
    __________________________________

  3. (ד)
    וערפו
    עיינו
    ברש
    "י.

(ד)
אל
נחל
איתן

קשה שלא נעבד:

וערפו
קוצץ ערפה בקופיץ.
אמר הקב"ה תבא עגלה בת שנתה שלא עשתה פירות ותערף במקום שאינו עושה פירות,
לכפר על הריגתו של זה שלא הניחוהו לעשות פירות:

א.
מהו נחל איתן?
____________________________________________________

ב.
מדוע לוקחים עגלה?
_________________________________________________

  1. פסוק ה':
    מהו תפקיד הכוהנים בדרך כלל?
    ________________________________

  2. פסוק
    ז
    ':
    ידינו
    לא שפכו

    עיינו
    ברש
    "י.

רש"י דברים פרק כא

(ז)
ידינו
לא
שפכה

וכי עלתה על לב שזקני בית דין שופכי דמים הם,
אלא לא ראינוהו ופטרנוהו בלא מזונות ובלא לויה.
והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל:


א.
האם
מישהו חושד בזקני העיר שהם רצחו
?
כן
/
לא.

ב.
אם
כך מדוע הם צריכים לומר זאת
?
____________________________________
ג.
מה
אומרים הכוהנים
?
______________________________________________

נחמה ליבוביץ',
בספרה עיונים בספר דברים 
(עמ'
198-197
): 

 

"רואים אנו איפוא שהמושג "שפיכות דמים"
מתרחב מאד
:                     
   

האחריות למותו של אדם חלה לא רק על מי שהרגו ממש.

מעשה נורא שנעשה "בשדה"
אחראי לו הציבור כולו
,

"העיר הקרובה אל החלל"
היא וזקניה אחראים לו
.

כל אורחות חייהם,
כל סדרי החברה
,

כל מוסדות הכלכלה,
הביטחון והחינוך
,

הם ומנהיגיהם אחראים לרצח.

האשמה אינה רובצת רק על הפרט המבצע את המעשה,

אלא גם על הציבור כולו אשר הרוצח חי בתוכו.

האחריות היא רב כיוונית. 

  1. פסוק
    ח
    ':

(ח)
ונכפר
להם
הדם

הכתוב מבשרם שמשעשו כן יכופר להם העון:

(ט)
ואתה
תבער

מגיד שאם נמצא ההורג אחר שנתערפה העגלה הרי זה יהרג,
והוא הישר בעיני ה':

א.
הסבירו לפי רש"י את הביטוי "ונִכַּפֵּר
להם
הדם
".
_____________________

ב.
(
ט').
מה עונשי של הרוצח אם הוא נתפס לאחר שנערפה העֶגלה?___________________

  1. הפרשנים כותבים כמה סיבות לעריפת העגלה.
    רש"י:
    תבוא עגלה שלא עשתה פרות ותיערף במקום שאינו עושה פרות לכפר על

הריגתו של זה
רמב"ם:
כי הטעם לגלות את הרוצח ולבער דמו.
כשייחקר העניין ייאספו הזקנים
ויביאו העגלה,
ירבו בני אדם לדבר בו אולי יתגלה הדבר
הסיבה לפי רש"י היא:
כפרה /
גילוי הרוצח ע"י פרסום הדבר.
הסיבה לפי הרמב"ם היא:
כפרה /
גילוי הרוצח ע"י פרסום הדבר.

  1. המצווה
    כיום
    .

    קראו
    את דברי הגמרא וענו
    :

    משרבו
    הרוצחנין

    בטלה עגלה ערופה
    "
    (
    סוטה פרק ט משנה ט
    )  
    עם זאת,
    עדיין אנו נדרשים לשוב ולקרוא כזקני העיר
    :
    "
    ידינו לא שפכו את הדם הזה
    !",
    או חלילה
    [כשאלה רטורית]:
    "
    ידינו לא שפכו את הדם הזה
    !".
     

  2. תכלית
    מצוות עגלה ערופה
    .
    עיינו
    ברמב
    "ם
    וענו
    :

א.
רמב"ם,
מורה
נבוכים
(חלק
ג
, פרק
מ
, בתרגומו
של מיכאל שוורץ
):

"תועלתה
של עגלה ערופה ברורה
,
מפני
שמביאה אותה העיר הקרֹבה אל החלל
(דברים
כא
, ג),
ולרוב
הרוצח הוא מתוכה
.
זקני
אותה עיר מעידים את האל שהם לא התרשלו
בתיקון הדרכים ובשמירתם ובהגנה על כל
עובר אורח
,
כמו
שאומר הפירוש
.

ואף
על פי שזה נהרג לא בשל הזנחתנו את צורכי
הכלל
, אין
אנו יודעים מי הרג אותו
.

עם
החקירה
,
יציאת
הזקנים
,
המדידה
והבאת העגלה אין
,
לרוב
מנוס
מכך שיַרְבּוּ האנשים לשׂוחח ולדבר
.

ואולי,
בשל
פרסום הדבר ייוודע הרוצח
,
ויאמר
מי שמכיר את הרוצח או שמע את סיפורו
,
או
שהנסיבות מורות לו על כך
:
"
פלוני
הוא הרוצח
".
שהרי
מרגע שאומר מישהו
…"פלוני
הרג אותו
",
לא
תֵעָרֵף העגלה

ומרגע
שהוא ידוע הושׂגה התועלת
,
מפני
שאפילו אם לא יהרגהו בית
דין,
יהרגהו
המלך
, אשר
רשאי להרוג על
פי
הספק
. ואם
לא יהרוג אותו המלך
,
יהרוג
אותו גואל הדם
.
הוא
ימצא תחבולה להתנקש בו ולהורגו
. 
התברר
אפוא שתועלתה של עגלה ערופה היא גילוי
הרוצח
.

עניין
זה מתחזק בכך שהמקום אשר תֵּעָרֵף בו
העגלה
"לֹא
יֵעָבֵד בֹּו וְלֹא יִזָּרֵעַ
" (דברים
כא
,
ד
) לעולם.

לכן
בעליה של אותה אדמה יעשׂה כל תחבולה
ויחקור עד שייוודע הרוצח
,
כדי
שלא תֵעָרֵף העגלה ולא תיאסר עליו אדמתו
לעולם
".
 

האם
המצווה קיימת היום
?
___
מדוע?
_____________________________________

לפי הרמב"ם עריפת העגלה עשויה להביא לגילוי הרוצח.

הרמבן:
סוג של עונש של אנשי העיר הקרוב.

אבל בעצם אי אפשר לדעת בדיוק כי הטעם של המצווה עמוק ונעלם.

  1. קראו
    את דבריו של רפי פוירשטיין

ג. "…תארו
לעצמכם
,
שעל
כל תאונת דרכים חלילה יגיע ראש העיר
,
השופט
המקומי לענייני תעבורה
,
רב
העיר ומפקד המשטרה ויכריזו על כך שעשו
הכל על מנת להבטיח את בטחון האזרחים
.
וכי
הם לוקחים על עצמם אחריות לשפר את המצב
.
תארו
לכם שעל כל אישה שנרצחה
,
מגיעים
ראשי שרותי הרווחה
,
השופט
המקומי לענייני משפחה
,
המחנכים,
הרבנים
וראשי הצבור
,
ומכריזים
בקול גדול
"ידינו
לא שפכו את הדם הזה
".

הטקס
לא נראה לכם
?
יש
אלטרנטיבה
,
אולי
כל הצוות הנכבד הזה יגיע ללוויה של
הקרבן
,
וירחץ
את ידיו ויכריז
"ידינו
לא שפכו את הדם הזה
".
גם
זה לא נראה לכם
?
המציאו
מה שתרצו
,
אולי
ועדת חקירה על כל מקרה של
"דם
נקי
".
מה
שלא יהיה
,
אסור
להתרגל לדם השפוך
,
אסור
לעבור עליו לסדר היום
.
אין
"דם
נקי
".
הדם
הנקי זועק לשמים
.
הדם
זועק לכפרה
,
הדם
השפוך זועק לתיקון
".

 

(הרב
רפי פויירשטיין
 
"עגלה
ערופה עכשיו
")

לשם מה עושים את המעמד?
____________________________________________

מצווה
6.
בן
סורר
מורה
(פרק
כ
"א
יח

כא
)

חטאי הבן

  1. עיינו
    ברש
    "י
    לפסוק י
    "ח
    וענו
    :

רש"י [יח]:

סורר
סר מן הדרך
:

ומורה
מסרב בדברי אביו
,
לשון ממרים
:

ויסרו
אותו

מתרין בו בפני שלושה ומלקין אותו
.

בן סורר ומורה אינו חייב,
עד שיגנוב ויאכל תרטימר בשר וישתה חצי לוג יין
.

שנאמר (פסוק כ)
זולל וסובא
,
ונאמר
(משלי כג,
כ)
אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו
.

א.
מהי נקרא סורר ומורה?
_____________________________

ב.
מה צריך הבן לעשות כדי שייחשב בן סורר ומורה?
____________________________

__________________________________________
ג.
מדוע נהרג בן סורר ומורה?

____________________________________________
_________________________________________________________________

  1. עיינו
    בפירוש הרמב
    "ן
    וענו
    :

רמב"ן

(יח)
בן
סורר
ומורה
על דעת רבותינו (סנהדרין סח ב):
אינו קטן
,
שהקטן פטור מכל עונשין שבתורה ומכל המצות
,
אבל הוא המביא שתי שערות
.
והנה יש עליו שני עונשין
,
האחד שהוא מקלה אביו ואמו וממרה בהם
,
והשני שהוא זולל וסובא עובר על מה שנצטווינו
(ויקרא יט ב):
קדושים תהיו
.

ונאמר עוד (לעיל יג ה):
ואותו תעבודו ובו תדבקון
,
כאשר פירשתי
(לעיל ו יג):
שנצטווינו לדעת השם בכל דרכינו
.

וזולל וסובא
לא ידע דרך ה'.

א.
מה החטא של בן סורר ומורה?

ב.
מהו התנאי של בן סורר ומורה?

  1. עיינו
    בדברי האבן עזרא וענו
    :

ראב"ע [כ]:

זולל  מפורש והוא זולל בשר,
רק הוא שם כלל לנותן בכל מה שיתאוה
,
כל מה שיבוקש ממנו
.

 סובא
מרבה לשתות והוא המשתכר,
והנה זה כמו אפיקורוס כי לא יבקש חיי העוה
"ז כי אם להתענג בכל מיני מאכל ומשתה.

זולל
כשם כולל לתאוותן

מהו החטא?
____________________________________

סיבת העונש:

  1. עיינו
    ברש
    "י
    וענו
    :

רש"י [יח]:

ויסרו
אותו

[…]
ובן סורר ומורה נהרג על שם סופו
הגיעה תורה לסוף דעתו,
סוף שמכלה ממון אביו ומבקש לימודו ואינו מוצא
,

ועומד בפרשת דרכים ומלסטם את הבריותאמרה תורה:
ימות זכאי ואל ימות חייב
:

מדוע נענש עונש כה קשה?
_______________________________________________

  1. עיינו
    בדברי הרמב
    "ן
    וענו
    :

רמב"ן [יח]:

בן
סורר
ומורה

[…]
ועל הכלל
,
אין בו עתה חטא מוות ועל שם סופו הוא נדון כמו שהזכירו רבותינו
(סנהדרין עא א)

וזה טעם 'וכל
ישראל
ישמעו
ויראו
'
"
כי לא הומת בגודל חטאו,
אלא לייסר בו את הרבים ושלא יהיה תקלה לאחרים
:

וכן דרך הכתוב שיזהיר כן כאשר ימיתו לגדר כדי שתהיה במיתתם תקנה לאחרים,

כי הזכיר כן בזקן ממרא (לעיל יז יג):
לפי שאין בהוראתו חטא שיהיה ראוי למות בו
,
רק הוא להסיר המחלוקת מן התורה כאשר פירשתי שם
(בפסוק יא)

מהי סיבת העונש החמור?
______________________________________________

  1. עיינו
    ברש
    "י
    וענו
    :

רש"י דברים פרק כא

(כא)
וכל
ישראל
ישמעו
ויראו

מכאן שצריך הכרזה בבית דין,
פלוני נסקל על שהיה בן סורר ומורה:

מה לומד רש"י שצריך לעשות?
__________________________

שאלת
בגרות
תשס
"א

עיין בדברים,
כ"א,
א'-ט',

א.
עיין בפסוקים ו'-ח'.

הסבר מה הייתה כוונת הזקנים באומרם:
"
ידינו
לא
שפכֻה
את
הדם
הזה
…"
(
פסוק ז'),
והרי

אין להעלות על הדעת שזקני ביתדין הם שופכי דמים?!

ב.
עיין בפסוק ט',
ובדברי רש"י שלפניך:

רש"י: "מגיד שאם נמצא ההורג אחר שנתערפה העגלה,
הרי זה ייהרג,
והוא הישר בעיני ה'
".

לפי רש"י,
מהו הדבר "הישר בעיני ה'
"?

פרק ט"ז שאלה 1

עיין בדברים פרק ט"ז פסוקים יחכ.

א.
מה תפקידם של השופטים?
מה תפקיד השוטרים?

ב.
ושפטו
את
העם
משפט
צדק
.

(1)
רעב"א:
ושפטו
את
העם
שב אל השופטים.

הסבר את שני הציווים בפסוק יח לפי רעב"א.

(2)
רש"י:
ושפטו
את
העם מַנה דיינים מומחים
.

הסבר את הציווי הכתוב לפי רש"י.

ג.
לא
תטה
משפט
לא
תכיר
פנים
.
(
פס'
יט)

הסבר בלשונך את שני הציוויים המופנים את השופטים במילים אלו.

ד.
לא תטה משפט
ולא תיקח שוחד.

מה מחדשת התורה באיסור לקחת שוחד,
והרי כבר קודם לכן כתוב שאסור לשופט להטות את הדין?

ה.
צדק
צדק
תרדוף
.
(
פסוק כ')

מה הקושי בפסוק?
מהן הסיבות לכפילות המילים?

(עיין בפירוש הרעב"א:
1.
לדבר צדק שירוויח בו או שיפסיד.
2.
או פעם אחר פעם כל ימי היותך.
3.
לחיזוק)

פרק כב שאלה 3

עיין בדברים פרק כ"ב פסוקים אג.

א.
מהו המקרה עליו מדברת התורה בפסוקים אג?

ב.
כתוב את מצוות ה"עשה"
ואת מצוות ה"לא תעשה"
בפסוקים אלו.

פרק כב שאלה 4

לא
תראה

והתעלמת
מהם
.
(
כב א)

א.
מהו הציווי שבמילים אלו לפי פשוטו של מקרא?

ב.
רש"י כותב:
ורבותינו אמרו:
פעמים שאתה מתעלם"

ציין שני מקרים בהם מותר לאדם להתעלם מהאבדה ואינו חייב לקחת את האבדה ולהחזירה.

פרק כב שאלה 5

השב
תשיבם
לאחיך
..
והיה
עמך
עד
דרוש
אחיך
אותו
והשבותו
לו
.
(
דברים
כב
א
ב)

א.
רש"י:
והשבותו
לו שתהא בו השבה
,
שלא יאכל בביתך כדי דמיו ותתבעם מנו.

מה לומר רש"י מייתור המילים והשבותו לו?

פרק
כ
"ב
שאלה
6

והיה עמך עד דרוש אחיך אותו

רש"י:
וכי תעלה בלבבך שיתנהו לו קודם שידרשהו?
אלא דרשהו שלא יהא רמאי.

א.
באר את הביטוי "עד דרוש אחיך אותו"
לפי הפשט.
מי הנושא בביטוי?
"
אותו"
את מי?

ב.
באר את הביטוי לפי פירוש רש"י.
מי הנושא בביטוי?
"
אותו"
את מי?

פרק כב שאלה 9

דיני השבת אבדה.

א.
ציין שני דברים בהם מתבטאת מחויבותו ואחריותו של המוצא אבדה.

ב.
מהם גבולות האחריות לרכוש זה?

ג.
מהי הדרישה כלפי המאבד?

פרק כב שאלה 10

עיין בפרק כב פסוק ד'

א.
מהו המקרה עליו מדברת התורה?
מה מצווה התורה לעשות?

ב.
מהי מצוות ה"עשה"
ומהי מצוות ה"לא תעשה"?

ג.
האם הדרישה היא לעזור לבעל החיים או לבעליו?

ד.
מה לומר רשי מתוספת המילה "עמו"?

ה.
קראו את דברי ה"כלי יקר"
:
עזוב
תעזבו
עמו מכאן תשובה על מקצת עניים בני עמנו
,
המטילים עצמם על הציבור ואינן רוצים לעשות בשום מלאכה,
אף אם בידם לעשות באיזו מלאכה או איזו דבר אחר,
אשר בו יכולים להביא שבר רעבון ביתם,
וקוראים תגר אם אין נותנים להם די מחסורם.
כי דבר זה לא ציווה ה'
כי אם "עזוב תעזוב עמו".
"
הקם תקים עמו".
כי העני יעשה כל אשר ימצא בכוחו לעשות,
ואם בכל זה לא תשיג ידו,
אז חייב כל איש מישראל לסעדו ולחזקו,
וליתן לו די מחסורו אשר יחסר לו,
אפילו עד מאה פעמים.


מה לומד ה"כלי יקר"
לימינו?

⬇ הורדת הקובץ (Word)