ספר דברים: פתוח תפתח את ידך לו, פרשנות ומקורות נוספים

יחידה
1–
פתוח
תפתח את ידך לו,
פרשנות
ומקורות נוספים

מקור	נושא	3 יח"ל+ 5 יח"ל	תוספת 5 יח"ל
הקדמה ליחידה	שמונה מעלות בצדקה	חשיבות נתינת הצדקה, הדירוג במעלות הצדקה והשיקולים שיוצרים את הדירוג: היציאה מן ה"אני", אל הכלל, קיום לעומת שיקום, כבוד העני. התלמידים מתבקשים להכיר שיקולים אלה, וליישם אותם גם במצוות אחרות במידת האפשר.
ט"ו א'-ו'	שמיטת כספים,	רש"י ב–ג – שמוט כל בעל משה דעה אחת לגבי טעם מצוות שמיטת כספים (ע"פ בחירת המורה, לאו דווקא מתוך הדעות המוצעות) רש"י ד' – הסתירה עם י"א	ראב"ע ורמב"ן לגבי מועד השמיטה. הרב ישראלי: מצוות: שמיטת קרקעות, שמיטת כספים, הלוואה (איסור ריבית), יובל, כתשתית למניעת ניגודים מעמדיים. העמקה (רשות): רש"י ורמב"ן "את הנוכרי תיגוש"
ט"ו ז'-י"א	צדקה והלוואה	רש"י ח– פתוח תפתח, כי פתוח תפתח, והעבט תעביטנו, די מחסורו, אשר יחסר לו רש"י י'- נתון תתן	סדר קדימה בצדקה ע"פ רש"י לפסוק ז' (או ע"פ הקטע מתוך המאמר של הר' מלמד, המבוסס על אותם מדרשי הלכה)
ט"ו י"ב–י"ח	הענקה	רש"י י"ב רש"י י"ד, מה מעניקים? הנימוק להענקה רש"י י"ד, "הענק תעניק"- כפל הלשון רש"י יז "עבד עולם"	אמה עבריה לחמש יחידות בלבד: רש"י י"ז "ואף לאמתך תעשה כן", על מי מגוננת התורה במצוות אמה עברייה ובאיזה דרך?
כ"ג כ'-כ"א	איסור ריבית	מהו נשך מהי ריבית ומהו איסור ריבית אזהרה ללווה ולמלווה רמבן כ'-כ"א	לנוכרי תשיך – רמב"ן מה כלול באיסור נשך? – רמב"ן "והזכיר נשך כסף…".
כ"ד ו', י'-י"ג	משכון	ו' רש"י "לא יחבול" אוכל נפש רש"י יב "לא תשכב בעבוטו" יג רש"י לכל הפסוק
כד י"ד–ט"ו	הלנת שכר	רש"י י"ד רש"י ט"ו "ואליו הוא נושא את נפשו", "והיה בך חטא"	רמב"ן י"ד "דיבר הכתוב בהווה. רמב"ן ט"ו "שכיר יום ושכיר לילה"
כד יט–כא	מתנות עניים	פירוט המצוות הייחודיות, החשיבות והברכה במצוות שכחה רש"י יט, כ, כא
	עיון בנביאים		ישעיהו נ"ח נחמיה ה'

שמיטת כספים–שמיטת חובות (פרק ט"ו)

1.
פסוק ב': בעל משה ידו = מלווה.
עיינו ברש"י בפסוק ב'.

רש"י (ב)
שמוט כל בעל משה ידו – שמוט את ידו של כל בעל משה

רש"י (ב)
שמוט כל בעל משה ידו – שמוט את ידו של כל בעל משה

הסבר:
אזהרה למלווה לא לגבות את החוב.

מהו הציווי בפסוק?
___________________­____________________________

2.
מהם שני סוגי השמיטה בתורה?
__________________ _____________________

מהם הדינים הקשורים לכל סוג של שמיטה?
__________________________________
__________________________________________________________________

3.
מה הקשר בין שמיטת הקרקעות לבין שמיטת כספים?

קראו וענו:

מדוע שמיטת כספים חלה עם סיום שנת השמיטה? ________________________________

4.
פסוק
ג':

נוגש = מלווה שתובע את החוב בכוח,
ומכריח את הלוֹוה לפרוע (להחזיר)
את החוב.

תיגוש = הפך מתשמוט ידך,
תוותר על החוב

א.
מה אסור לעשות ליהודי, ומותר לעשות לגוי?
____________________________________

ב.
פסוק ד–ה:
מהי ההבטחה שמבטיח הכתוב? באיזה תנאי היא תתקיים? מהי מילת התנאי?

__________________________________________________________________

_________________________________________________________________

ג.
עיינו בפירוש רש"י וענו:

מהי הסתירה בין פסוק ד'
לבין פסוק יא?
_______________________________________

כיצד רש"י מיישב (מסביר)
את הסתירה?
_______________________________________

5.
טעמי
המצווה

א.
קראו את דברי הפרשנים על טעם המצווה.
(חובה–טעם אחד בלבד)

א.
מהי מטרת שנת השמיטה?

____________________________________________________________________

ב.
קראו את דברי הרב קוק,
וענו:

ב.
מה התכלית של מצוות השמיטה,
לפי הרב קוק?

____________________________________________________________________

ב.
עיינו
בפסוק
ו'.
עבוט=משכון
שהלווה
נותן
עבור
הלוואה.

מהן
ההבטחות
בפסוק
זה?
_________________________________________________

____________________________________________________________________
סיכום מצוות שמיטה (פרק ט"ו פס'
א–ו)

שני סוגי שמיטה:
שמיטת קרקעות ושמיטת כספים.

מתי נוהגת השמיטה?

• שמיטת קרקעות נוהגת בשנה שביעית

• שמיטת כספים במוצאי השנה השביעית – השנה השמינית.

הסברי מילים:

כל בעל משה =הנושה,
המלווה,
אדם שחייבים לו כסף.

שמוט = לוותר,
לעזוב את החוב.

תעבוט – תיקח הלוואה. והעבטת – תלווה מכספך לאחרים.

מהי מצוות שמיטת כספים?

המצווה מוטלת על המלווה, לוותר על החוב.
רק ליהודי צריך לוותר על החוב.

מהו השכר?

לא יהיו אביונים בארץ. בתנאי שעם ישראל ישמע בקול ה'.

מהי הברכה שתהיה בישראל?

עם ישראל יַלווה לגויים ולא יזדקק להלוואות.
עם ישראל ימשול בגויים ולא הגויים בישראל.

מצוות
צדקה
(פרק
ט"ו
ז–יא
)

מצוות
לא תעשה – לא תאמץ את לבבך, ולא תקפוץ את ידך.

מצוות
עשה – כי פתוח תפתח את ידך לו,
והעבט תעביטנו. כלומר תן לו צדקה, או הלוואה.

1. עיינו
ברש"י
בפסוק
ז.
רש"י
לומד
על
הסדר
שבו
צריך
לתת
צדקה
לעניים.
מי
קודם.

כי יהיה בך אביון : התאב
תאב
קודם.

מאחד אחיך
–
אחיך
מאביך
קודם
לאחיך
מאמך.
שעריך
–
עניי
עירך
קודמים
לעניי
עיר
אחרת.

כי יהיה בך אביון : התאב
תאב
קודם

מאחד אחיך
–
אחיך
מאביך
קודם
לאחיך
מאמך.
שעריך
–
עניי
עירך
קודמים
לעניי
עיר
אחרת.

מהם העקרונות שלומד רש"י מהפסוק?

• כי
  יהיה בך
  אביון –
  _________________________________________

• מאחד
  אחיך –
  ____________________________________________

• שעריך
  –
  _______________________________________________

2

לא
תאמץ – יש לך אדם שמצטער אם יתן אם לא יתן, לכך נאמר לא תאמץ. יש לך אדם שפושט את ידו וקופצה,
לכך נאמר ולא תקפוץ:

לא
תאמץ –
יש לך אדם שמצטער אם יתן אם לא יתן,
לכך נאמר לא תאמץ. יש לך אדם שפושט את ידו וקופצה,
לכך נאמר ולא תקפוץ:

. עיינו ברש"י בפסוק ז'.

מהו האיסור "לא תאמץ את
לבבך"?
_______________________________

מהו העיקרון של רש"י?

3.
כתבו מצוות "עשה"
אחת,
ומצוות "לא תעשה" אחת בצדקה.
עשה ___________________________________________________

לא תעשה _______________________________________________

4

פתח
תפתח –
אפילו כמה פעמים

כי
פתח
תפתח – הרי כי משמש בלשון אלא:

והעבט
תעביטנו – אם לא רצה במתנה, תן לו בהלוואה:

די
מחסורו – ואי אתה מצווה להעשירו:

אשר
יחסר
לו – אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו:

. עיינו ברש"י לפסוק ח'
, וענו:

א.
אם לא מספיק לעני מה שקיבל בפעם הראשונה. האם הנותן יצא ידי חובה?
_____ מה צריך לעשות במקרה כזה?
____________________________________________________

ב.
אם העני אינו רוצה לקבל צדקה, מה עושים? _________________________________

ג.
כמה צריך לתת לעני?
__________________________________________________

ד.
אשר יחסר לו:
איזו הלכה באות הדוגמות ללמדנו?
_____________________________

5

י)
נתון
תתן לו – אפילו מאה פעמים:

. עיינו ברש"י לפסוק י'.

מה לומד רש"י מהכפילות נתון תיתן? _______________________

סיכום

עיינו בספר דברים מפרק י"ד כב עד פרק ט"ו יא.

ע

… כבר כתבתי שבאו המצוות האלה כאן בהדרגה…
כי ראשונה ציווה על המעשר שני הנאכל לבעלים… ואחר כך ציווה על מעשר עני… ואחר כך על השמיטה… ואחרי כן באה פרשת האביון שהיא בצדקה,
וזה יותר קשה מכולם לפי שהוא דבר תמידי…

ל פרשה זו כותב אברבנאל:

1. מהן המצוות שמזכיר האברבנאל?
   1.___________________________

2.___________________________

3.
___________________________

4.
__________________________

2. מהו המכנה המשותף למצוות אלה?
   _______________________________________

3. מדוע המצוות סודרו בסדר זה?
   __________________________________________

4. במה שונה מצוות הצדקה?
   _____________________________________________

שלושת העקרונות באים לידי ביטוי במצוות האלו.

א.
לשקם עדיף. ב.
לשמור על כבוד העני. ג.
חשיבות הנתינה בטוב לבב

דיני הענקה לעבד עברי (פרק ט"ו פסוקים יב–
יח)

דיני עבד עברי הופיעו בחומש שמות בפרק כב, ובחומש ויקרא פרק כה.

כלומר המצווה היא מבוארת. יש ביאורים ותוספות שלא נכתבו במקומות האחרים.

איך יכול אדם להפוך לעבד עברי?

דרך ראשונה: שנמכר בגנבתו. אדם גנב ולא היה לו כסף כדי להחזיר, בית הדין מכר אותו כדי להחזיר את החוב.

דרך שנייה: אדם עני שמכר את עצמו בגלל עוניו.

אמה עבריה: נמכרת בקטנותה. אביה רוצה שהיא תתחתן עם האדון בבוא היום.

ישנן
ארבע
דרכים
ליציאת
העבד
מהעבדות:

דרך ראשונה: בשנה השביעית, לאחר שש שנות עבדות.

דרך שנייה: בשנת היובל, אם באה לפני סיום שש שנות עבדות.

דרך שלישית: כשמת האדון. הבן אינו יורש את העבד.

דרך רביעית: העבד פודה את עצמו, משלם את התשלום עבור יציאה לחופשי.

1. (י"ב)
מתי יוצאים עבד ואמה לחופשי?
_______________________________________

2. עיינו ברש"י בפסוק י"ב,
וענו:

רש"י

(יב)
כי
ימכר
לך – על ידי אחרים,
שמכרוהו בית דין בגנבתו הכתוב מדבר.
והרי כבר נאמר (שמות כא, ב)
כי
תקנה
עבד
עברי,
ובמכרוהו בית דין הכתוב מדבר. אלא מפני שני דברים שנתחדשו כאן.
אחד שכתוב או העבריה,
אף היא תצא בשש. ולא שמכרוה בית דין, שאין האשה נמכרת בגנבתה,
שנאמר בגנבתו ולא בגנבתה,
אלא בקטנה שמכרה אביה,
ולמד כאן שאם יצאו שש שנים קודם שתביא סימנין תצא.
ועוד חידש כאן (פסוק יד) העניק תעניק:

רש"י

(יב)
כי
ימכר לך – על ידי אחרים,
שמכרוהו בית דין בגנבתו הכתוב מדבר. והרי כבר נאמר (שמות כא, ב)
כי
תקנה
עבד
עברי, ובמכרוהו בית דין הכתוב מדבר.
אלא מפני שני דברים שנתחדשו כאן. אחד שכתוב או העבריה, אף היא תצא בשש. ולא שמכרוה בית דין, שאין האשה נמכרת בגנבתה, שנאמר בגנבתו ולא בגנבתה, אלא בקטנה שמכרה אביה, ולמד כאן שאם יצאו שש שנים קודם שתביא סימנין תצא. ועוד חידש כאן (פסוק יד) העניק תעניק:

מהם שני הדברים שהתחדשו כאן?

1. ________________________________________________________

2. ________________________________________________________

15. (י"ג–י"ד)
כיצד אסור לשלוח את העבד?
_____________________________________

מה צריך לתת לעבד המשתחרר?
_______________________________________

מהם שלושת הדברים שהתחדשו כאן?

1._________________________________

2. _________________________________

3. __________________________________

3. רש"י בפסוק י"ד מביא מדרש הלכה. למדרשי הלכה יש לעתים מבנה מיוחד.

מבנה מדרש ההלכה:

יכול…

ת"ל = תלמוד לומר

הסבר:

יכול:
אחרי המילה יכול תבוא השאלה,
או האפשרות שהפרשן מביא כדי לשלול.

ת"ל:
המדרש מביא פסוק להוכיח את התשובה שלו.

המסקנה של המדרש.

עיינו ברש"י.
א.סמנו את חלקי מדרש ההלכה.
ב.
ענו על השאלות

מהי האפשרות שהמדרש מעלה?
_____________________________________________

מהו הפסוק שמוכיח שלא כך?
_______________________________________________

מה מסקנת המדרש?
_____________________________________________________

4. (ט"ו)
עיינו ברש"י לפסוק ט"ו.

וזכרת
כי
עבד
היית – והענקתי ושניתי לך מביזת מצרים וביזת הים, אף אתה הענק ושנה לו:

וזכרת
כי עבד
היית –
והענקתי ושניתי לך מביזת מצרים וביזת הים,
אף אתה הענק ושנה לו

מה הקשר בין הענקה לעבד לבין הזיכרון של עבדות מצרים?

__________________________________________________________________

5. * קראו את דברי ספר החינוך:

ספר החינוך מצוה תפב

משרשי המצווה למען נקנה בנפשנו מדות מעולות יקרות וחמודות… והודֵנו והדרנו הוא שנרחם על מי שעבד אותנו ונתן לו משלנו בתורת חסד מלבד מה שהתנינו עמו לתת לו בשכרו, ודבר מושכל הוא,
אין צורך להאריך בו.

מהו הטעם למצווה זו?
___________________________________________________

6. איזה
חוק
בדיני
העבודה
בישראל
מתבסס
רעיונית
על
דין
הענקה
לעבד
עברי?
__________
___________________________________________________________________

רציעת האוזן של עבד עברי(ט"ז–י"ז)

7. עיינו ברש"י לפסוק י"ז.
רש"י מביא מדרש במבנה דומה למדרש הקודם.

הא למדת – מסקנה.

א.
סמנו את חלקי המדרש.

ב.
מהי המסקנה של המדרש?
_______________________________________________

הסבר למדרש הלכה

• יכול=יכולים היינו להבין , או אפשר היה להבין

• יכול כמשמעו? = האם אפשר לפרש את הפסוק לפי ההבנה הראשונה של המילה.

• תלמוד לומר =
  המדרש מביא פסוק,
  שבא ללמד ממקום אחר על המקום שלנו.

• הא למדת =
  המסקנה,
  המפשרת בין שני המקומות.

8. עיינו ברש"י י"ז ואף לאמתך
תעשה כן.

ואף
לאמתך
תעשה כן – הענק לה.

מה צריך לעשות גם לאמה?
_________________

9. מצוות הענקה והחוק בימינו

מהם החוקים המבוססים על מצוות הענקה? ___________________________________

___________________________________________________________________

10. קראו את המאמר,
וענו:

א.
מה היסוד המוסרי במצוות הענקה לעבד?

ב.
מהי האחריות של האדון על חיי העבד לאחר שחרורו?

ג.
כיצד התגלגלה מצוות הענקה לחוק הישראלי?

שאלות
סיכום:

11. מה
המשותף
למצווה
זו
ולמצוות
הקודמות
בפרק
ט"ו?

12. כיצד באים לידי ביטוי במצווה זו העקרונות החברתיים: חשיבות הנתינה, שיקומו של העני,
ושמירה על כבוד העני?

שאלות בגרות

שאלה 17 בגרות 631 מ"ט

עיין בדברים ט"ו ז–יא

שאלה 18 בגרות מ"ז

שאלה 19 631 מ"ה

קרא דברים ט"ו פסוקים א–יח.
וענה:

איסורי ריבית (פרק כ"ג פסוקים כ–כא)

1. "לא
   תשיך…" פסוק כ'.
   א.
   אל מי מופנה הציווי הכתוב בפסוק זה לפי פשט הכתוב?

2. עיינו בפירוש רש"י וענו:

רש"י כ לא תשיך – אזהרה ללווה שלא ייתן ריבית למלווה, ואחר כך אזהרה למלווה (ויקרא כה לז) את כספך לא תיתן לו בנשך:  רש"י כ לא תשיך – אזהרה ללווה שלא ייתן ריבית למלווה, ואחר כך אזהרה למלווה (ויקרא כה לז) את כספך לא תיתן לו בנשך:

אל מי מופנה הציווי לפי רש"י?
__________________________________________

3. מהו נשך? עיינו בפירוש רש"י בספר שמות כ"ב כד, וענו:

רש"י לשמות כב, כד: נשך – ריבית שהוא כנשיכת נחש, שנושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש, ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קודקדו, כך ריבית, אינו מרגיש ואינו ניכר עד שהרבית עולה ומחסרו ממון הרבה: רש"י לשמות כב, כד: נשך – ריבית שהוא כנשיכת נחש, שנושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש, ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קודקדו, כך ריבית, אינו מרגיש ואינו ניכר עד שהרבית עולה ומחסרו ממון הרבה:

מדוע נקראת כך הריבית?
_______________________________________________

מה המשותף לנשיכה ולריבית?
___________________________________________

4. הרמב"ן אומר שהמצווה הזאת היא מצווה מבוארת. נכתבה כבר בספר קודם.

עיינו בספר ויקרא פרק כ"ה פסוקים לו–לז

מהם שני האיסורים?
1. __________________ 2. ________________________

5. ע

   רמב"ן

   לא
   תשיך לאחיך – גם
   זו מצוה מבוארת (ויקרא
   כה לו לז(

   יוסיף
   בכאן אזהרה גם ללווה
   (=מלבד
   האזהרה למלווה),מה
   שאין כן בכל דיני ממונות,
   שאם
   רצה הוא לזוק בנכסיו רשאי.

   אבל
   מפני רגילות החטא הזה יזהיר בו גם הלווה:

   וביאר
   בכאן שיהיה ריבית
   הנכרי מותר,
   ולא
   הזכיר כן בגזל ובגנבה כמו שאמרו
   : (ב"ק
   קיג🙂
   גזל
   גוי אסור,

   אבל
   הרבית שהוא נעשה לדעת שניהם וברצונם
   לא נאסר
   אלא מצד האחוה והחסד,

   כמו
   שציווה
   (ויקרא
   יט יח)
   ואהבת
   לרעך כמוך,
   וכמו
   שאמר (לעיל
   טו ט) השמר
   לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו',
   ועל
   כן אמר למען יברכך ה'
   א–להיך – כי
   חסד ורחמים יעשה עם אחיו כאשר ילוֶנו
   בלא רבית ותחשב
   לו לצדקה.

   וכן
   השמיטה חסד באחים,
   לכך
   אמר (שם
   פסוק ג) את
   הנכרי תגוש,

   וקבע
   לו ברכה,
   כי
   הכתוב לא יזכיר הברכה רק בצדקה ובחסדים,
   לא
   בגזל ובגנבה
   באונאה:

   יינו בדברי הרמב"ן וענו על השאלות:

א.
כתבו שני דברים שהרמב"ן מוסיף בדיני ריבית בספר דברים.

______________________________________________________________

ב.
מדוע מותר לקחת ריבית מגוי?
___________________________________________

ג.
מהו היסוד המשותף בין איסור ריבית לבין שמיטת כספים?
_______________________

ד.
בשתי המצוות האלו מובטחת ברכה.
מדוע?
__________________________________
___________________________________________________________________

מ

ציוויים שונים על
לקיחת
משכון
על
הלוואה:

לחבול – לקחת משכון

לעבוט עבוטו – לקחת משכון מהלווה תמורת ההלוואה.

הנושה – האיש שבא לגבות את החוב שחייבים לו.

גבלות
בדיני
משכונות

(פרק
כ"ד
פסוקים
ו',
י–י"ח)

הכלים האסורים לקחת כמשכון (ו')

1. מהו האיסור בפסוק ו'?
   ___________________________________________
   כיצד התורה מנמקת את האיסור הזה?_________________________________

2. עיינו ברש"י וענו:

רש"י : לא יחבול – אם בא למשכנו על חובו בבית דין, לא ימשכננו בדברים שעושים בהן אוכל נפש: רחים – היא התחתונה: ורכב – היא העליונה: רש"י לא יחבול – אם בא למשכנו על חובו בבית דין, לא ימשכננו בדברים שעושים בהן אוכל נפש: רחים – היא התחתונה: ורכב – היא העליונה:

מהם הכלים שאסור לקחת כמשכון?
_________________________

סיכום רש"י לפסוק ו' כותב שאסור למלווה לקחת מהלווה משכון שהוא מדברים "שעושים בהם אוכל נפש". דברים שהלווה צריך להשתמש בהם לצורך הכנת צורכי אכילתו הבסיסיים. רחיים ורכב הם כלים לטחינת גרעיני תבואה. וזוהי דוגמה לחפץ שאדם צריך להכנת האוכל. הטעם: לקיחת חפץ שאדם זקוק לו להכנת האוכל שלו, דומה לנטילת נפשו. מתי חלים האיסורים? כל המגבלות שהתורה מגבילה בדיני משכון בפרקנו, הן כאשר המשכון נלקח לאחר ההלוואה בעל כורחו של הלווה. אבל לפני ההלוואה, מותר למלווה לקחת כל משכון שהלווה נותן לו מרצונו.

דיני
משכונות
(פרק
כ"ד
י–י"ג)

המקרה הוא של מלווה הבא לקחת משכון מהלווה.

3. (י"א)
   לאן אסור לנושה להיכנס? _______________ איפה יעמוד? _______________

איך הוא יקבל את המשכון מהלווה?
_______________________________________

4. (י"ב)
   מהי מצוות ה"לא תעשה" לגבי העני? _________________________________

5. עיינו ברש"י וענו:

רש"י יב לא תשכב בעבוטו – לא תשכב ועבוטו אצלך: רש"י יב לא תשכב בעבוטו – לא תשכב ועבוטו אצלך:

מה פירוש תשכב בעבוטו? _________________________________

6. (י"ג)
   מהי מצוות ה"עשה"?
   ________________________________

7. (י"ג)
   עיינו ברש"י ד"ה כבוא השמש.

   רש"י יג: כבוא השמש – אם כסות לילה הוא, ואם כסות יום החזירהו בבקר, וכבר כתוב ב'ואלה המשפטים' (שמות כב, כה) עד בֹא השמש תשיבנו לו, כל היום תשיבנו לו וכבוא השמש תיקחנו: רש"י יג: כבוא השמש – אם כסות לילה הוא, ואם כסות יום החזירהו בבקר, וכבר כתוב ב'ואלה המשפטים' (שמות כב, כה) עד בֹא השמש תשיבנו לו, כל היום תשיבנו לו וכבוא השמש תיקחנו:

8. מתי יש להחזיר את הבגד?
   ________________________

סיכום כיצד באים לידי ביטוי במצווה זו העקרונות החברתיים: חשיבות הנתינה, שיקומו של העני, ושמירה על כבוד העני? חשיבות הנתינה – ______________________________ שיקום העני – _________________________________ שמירה על כבוד העני – ___________________________

איסור עושק והלנת שכר (פרק כ"ד י"ד–ט"ו)

איסור הלנת שכר, נוגע לכל מועסק, ללא תלות במצבו הכלכלי, האופן שבו מנוסחת המצווה. בחומש דברים האיסור מכוון דווקא אל המועסק שהוא גם עני.

9. פסוק י"ד.
   
   א.
   מהו האיסור (מצוות לא תעשה)
   בפסוק?
   ________________________________
   ב.
   עיינו בספר ויקרא פרק יט פסוק יג:

"לא תעשוק את
רעך …
לא
תלין
פעולת
שכיר
איתך עד
בוקר".

לאיזה חלק מהפסוק,
מקביל הפסוק בפרקנו?
___________________________

ג.
(י"ד)
עיינו ברש"י וענו:

לא תעשק שכיר – והלא כבר כתוב, אלא לעבור על האביון בשני לאוין לא תעשוק שכר שכיר שהוא עני ואביון, ועל העשיר כבר הוזהר (ויקרא יט יג) לא תעשוק את רעך: אביון – התאב לכל דבר: מגרך – זה גר צדק: בשעריך – זה גר תושב האוכל נבלות: אשר בארצך – לרבות שכר בהמה וכלים. לא תעשק שכיר – והלא כבר כתוב, אלא לעבור על האביון בשני לאוין לא תעשוק שכר שכיר שהוא עני ואביון, ועל העשיר כבר הוזהר (ויקרא יט יג) לא תעשוק את רעך: אביון – התאב לכל דבר: מגרך – זה גר צדק: בשעריך – זה גר תושב האוכל נבלות: אשר בארצך – לרבות שכר בהמה וכלים.

א.
לא תעשוק". מה מוסיף הפסוק בספר דברים?
_______________________________

ב.
מיהו אביון? _____________

ג.
"מגרך"
על איזה סוג של גר מדובר?
_____________________________________

ד.
"בשעריך"
על איזה סוג של גר מדובר? ___________________________________

ה.
"אשר בארצך" את מי עוד אסור לעשוק?
_________________________________

10. פסוק ט"ו.
    א.
    מהי המצווה בפסוק?
    _______________________________________________

ב.
עיינו בספר ויקרא פרק י"ט פסוק י"ג:

"לא תעשוק את
רעך …
לא
תלין
פעולת
שכיר
איתך עד
בוקר".

לאיזה חלק מהפסוק,
מקביל הפסוק בפרקנו?
______________________________

ג.
קראו את פירוש רש"י,
ואת הפירוש על רש"י וענו:

רש"י

(ט"ו)
ואליו
הוא
נושא
את
נפשו
– אל השכר הזה הוא נושא את נפשו למות,
עלה בכבש ונתלה באילן*:

והיה
בך
חטא – מכל מקום,
אלא שממהרין להיפרע על ידי הקורא

רש"י

(ט"ו)
ואליו
הוא נושא את נפשו – אל
השכר הזה הוא נושא את נפשו למות,
עלה
בכבש ונתלה באילן:

והיה
בך חטא – מכל
מקום, אלא
שממהרין להיפרע על ידי הקורא

*פירוש
על רש"י
ט"ו:

עלה
בכבש, ונתלה
באילן – סיכן עצמו ליפול, למען המשכורת הזו.

כיצד מסביר הפירוש את הפעולות עלה בכבש ונתלה באילן?
______________

1. מה מוכן הפועל לעשות כדי להרוויח?
   _________________________________

2. מהו הטעם למצווה "ביומו תיתן שכרו"?
   _______________________________

3. "והיה בך חטא".
   אם המעביד לא ישלם לפועל,
   יהיה בו חטא.
   אם הפועל יקרא לה', העונש יבוא לאט/מהר יותר.

4. כיצד מסביר הפירוש את הפעולות הנזכרות? _____________________

מתנות עניים:
שכחה פאה (בזיתים)
ועוללות (פרק כ"ד יט–כב)

11. עיינו בפס' י"ט–כ"ב.
    מהן שלוש מתנות העניים בפסוקים אלה? איפה מקיימים אותן?
    איך?

המצווה	איפה ?	כיצד מקיימים?
	שדה
פאה
		אל תחזור לקחת את האשכולות שלא היו בשלים בזמן הבציר, אלא השאר אותם לגר, ליתום ולאלמנה.

12. ע

    ובקוצרכם את קציר ארצכם, לא תכלה פאת שדך לקצור ולקט קצירך לא תלקט:
    

    וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט,
    לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלוקיכם:

    יין בספר ויקרא י"ט ט:

איזו מצווה מוסיפה התורה בפרקנו?
________________________

איזו מצווה מופיעה בספר ויקרא ואיננה מופיעה בפרקנו? ______________________

13. עיינו ברש"י לפסוקים וענו:

רש"י יט ושכחת עומר – ולא גדיש. מכאן אמרו עומר שיש בו סאתיים ושכחו אינו שכחה:   בשדה – לרבות שכחת קמה ששכח מקצתה מלקצור: לא תשוב לקחתו – מכאן אמרו, שלאחריו שכחה, שלפניו אינו שכחה, שאינו בבל תשוב: למען יברכך – ואף על פי שבאת לידו שלא במתכוון, קל וחומר לעושה במתכוון. אמור מעתה, נפלה סלע מידו ומצאה עני ונתפרנס בה הרי הוא מתברך עליה:   רש"י כ' לא תפאר – לא תיטול תפארתו ממנו. מכאן שמניחין פאה לאילן: [פארה – ענף] אחריך – זו שכחה:   רש"י כא לא תעולל – אם מצאת בו עוללות לא תיקחנה. [עולל – אשכול צעיר] ואיזו היא עוללות? כל שאין לה לא כתף ולא נטף. יש לה אחד מהם הרי היא לבעל הבית.

14. רש"י י"ט:
    בשדה.
    מה לומד רש"י?
    ______________________________________

15. א.
    איפה העומר הנשכח?
    ________________________________________________

ב.
"למען
יברכך". א.
מהו ה'קל וחומר' בדברי רש"י?
____________________________
ג.
לאיזו מצווה מתייחסים דברי רש"י?
נמקו.
____________________________

16. רש"י כ': לא
    תפאר. מהן שתי המצוות שמקיימים בזית?
    ________________________

17. רש"י כא: עוללות.
    את מה משאירים על הגפן?
    _______________________________

איך
מוסקים
את
הזיתים?

חובטים במקל בעץ,
והזיתים נופלים לתוך בדים שהכינו על האדמה מראש.
לפאר – לקטוף את הזיתים שנשארו על הענפים.(=פֹארות)

18. * כתבו בקצרה מהן המצוות עליהן מצווה התורה בספר דברים בשל הטעם "וזכרת
    כי עבד
    היית בארץ
    מצרים", וכתוב מה המשותף לכל המצוות האלה.
    (ט"ו טו) ___________________________
    (ט"ז יב) ___________________________
    (כ"ד יח) ___________________________
    (כ"ד כב) ___________________________
    (ה'
    טו)
    ___________________________
    המשותף לכולן _____________________________________________________

סיכום שלוש מתנות עניים מוזכרות בפסוקים. שכחה בשדה– עומר מאחוריו. פאה בזית – ולפי רש"י גם שכחה בזית עוללות – בגפן

19. 
    השוואה בין שלושת המקורות העוסקים במתנות עניים.

ויקרא יט ט–י: וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט:  וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם:  ויקרא כג כב: וּבְקֻצְרְכֶם אֶת–קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא–תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם:

המצווה המתחדשת בספר דברים היא שכחה.

20. נחמה ליבוביץ מעלה שאלה חשובה:

מצוות שכחה תלויה במקריות, אם אדם ישכח.
האם ייתכן לתלות את
העזרה הצריכה להינתן לדל במקרה של שכחה?
וכן,
זו
מצווה שאפילו אם אדם ירצה לעשותה בכל
ליבו, לא
יוכל לעשותה?

קראו את פירוש
הרש"ר
הירש:

רש"ר הירש לויקרא יט, ט ד"ה ובקוצרכם את קציר…: "החוקים האלה אין תכליתם סיפוק הצרכים החומריים באופן ישיר לעניי העם. הן גם העני בעצמו מחויב לעזוב לעניים לקט שכחה ופאה ועוללות של שדהו וכרמו. ברור שחוקים אלה מטרתם להזהיר כל אזרח בישראל תיכף בשעת הקציר והבציר, בשעת כינוס מתנות הטבע ופרי עמל בפיו, בשעה שהוא עלול להוציא מפיו את המילים הגאוותניות הרות סכנות חמורות, המילים "קנייני שלי", ולהזכיר לו כי עליו לקיים בפועל את ההוראה שה"שלי" הזה כולל בתוכו, חיוב המוטל על כל אחד ואחד לדאוג להספקת צרכיהם של הנצרכים, וכי השדה והכרם לא נתנו יבולם ופריים לו לבדו – וכי ביגיע כפיו אין עליו לעמול רק לטובת עצמו, וכי בארץ שהיא קודש לה' אין הדאגה ל"עני ולגר" תוצאה של רגש החמלה המפותח פחות או יותר .

למי חשובה מצוות שכחה, לעני או לבעל השדה? ________________________________

סיכום העקרונות החברתיים מיושמים גם במצווה זו. חשיבות הנתינה – ________________________ שיקומו של העני – _______________________ שמירה על כבודו של העני – _______________________________