שם הכותב:
ארז משה
נושא:
ספר ירמיהו–חזרה למבחן מסכם
כיתות היעד:
ז–ט
בס"ד
חזרה למבחן בנביא–
ספר ירמיהו:
פרק א':
פסוקים א'-ג':
-
פרטים אודות ירמיהו:
אביו: חלקיהו
מקום מגורו:
ענתות בארץ בנימין (נחלת בנימין)
שבט:
כוהנים
תחילת תקופת נבואתו:
בשנה ה13
למלכותו של יאשיהו בן אמון
סיום תקופת נבואתו:בסוף השנה ה12
של צדקיהו מלך יהודה
סה"כ שימש בתפקיד נביא כ:
40 שנה
המשפט המדבר על חורבן הבית:
"עד גלות ירושלים בחודש החמישי"
פסוקים ד'-י':
הקב"ה בחר את ירמיהו לנביא על ישראל עוד בהיותו ברחם אמו.
ירמיהו מסרב להיות נביא כי:
"לא ידעתי דבר"- אין לי כושר דיבור על מנת לשמש בתפקיד זה
"כי נער אנוכי" אני חסר בגרות ביטחון כריזמה חוכמה ,
אי יכולת לקראות דברים לעומק.
הקב"ה מוכיח לו שהוא כן יכול להיות נביא ע"י 2
דברים:
-
פתרון לבעיית כושר הדיבור: נוגע בפיו ומכשיר אותו לדבר בשפה גבוהה.
-
פתרון לבעיית היכולת לראות דברים לעומק: מראה לו מקל שקד עירום לחלוטין וירמיהו מזהה שזהו אכן מקל שקד
פסוקים י"א – הסוף דברי חיזוק לירמיהו:
הקב"ה מראה לירמיהו סיר נפוח הפונה לכיוון צפון .
הקב"ה אומר לירמיהו שמצפון תיפתח הרעה על כל יושבי הארץ.
הקב"ה קורא לכל ממלכות הצפון להגיע לירושלים .
והקב"ה יאמר להם את כל התוכחות שלהם על אשר עזבו את ה'
והלכו לעבוד ע"ז.
הקב"ה מצווה על ירמיהו לדבר מול כל יושבי יהודה ולא לפחד.
הקב"ה מודיע לירמיהו כי אנשי יהודה ילחמו עמו אבל לא יצליחו כי ה'
עם ירמיהו.
הקב"ה מחזק את ירמיהו:
ביטויים המדורגים מהקל אל הכבד ומהכבד אל הקל:
|
מהקל אל הכבד |
ומהכבד אל הקל |
|
עיר מבצר עמוד ברזל חומות נחושת |
מלכי יהודה שרי יהודה כוהני יהודה עם הארץ |
הפסוק המרכזי המדבר על החט של יהודה בתקופת ירמיהו הוא:
"ודברתי משפטי אותם על כל רעתם אשר עזבוני ויקטרו לאלוהים אחרים וישתחוו למעשי ידיהם".
פסוק ט"ז
פרק ב':
דימויים בפרק
|
הדימוי |
הסבר בלשוני |
|
שתיים רעות עשה עמי 1)אותי עזבו מקור מים חיים 2)לחצוב להם בורות נשברים אשר לא יכילו מים. |
עם ישראל עשה 2 1)עזבו את ה' 2) |
|
מה לך לדרך מצריים לשתות מי שיחור?! ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר ?! |
מדוע אתם פונים למצרים ולאשור ולא לה'? |
|
בכרה(הנקבה של הגמל) משרכת דרכיה(עוברת בקלות מגמל לגמל) |
בנ"י עוברים מאליל לאליל |
|
פרא (חמור בר) למוד מדבר(עובר ממקום למקום) |
בנ"י עוברים מאליל לאליל |
|
אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתנו כי פנו אלי עורף … |
בנ"י פונים לע"ז בדימוי של משפחה(אבא וילדה) ושבעת צרה פונים אליהם במטרה שיושיעו אותם. |
תקבולות:
"ותטמאו את ארצי אותה ארץ שהכנסתי אותכם
= אליה טמאתם אותה בע"ז והפכתם
ונחלתי שמתם לתועבה"
לתועבה במעשיכם הרעים.
זכרתי לך חסד נעורייך =
הקב"ה זוכר את החסד שעשה ישראל
אהבת כלולותייך עמו כאשר הוליך אותם במדבר
מה לך לדרך מצריים לשתות מי שיחור ?!
= מדוע אתם פונים
ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר ?!
לעזרה מאשור וממצרים
ולא פונים אל ה'
כי עברו איי כיתים וראו
וקדר שלחו והתבוננו
ההימיר גוי אלוהים והמה לא אלוהים ?!
ועמי המיר כבודו בלא יועיל
ה עבד ישראל
אם יליד בית הוא
תייסרך רעתך
ומשובותייך תוכיחוך
מוסר=
תוכחה
רעה =
מושבות (נעורים)
כי מעולם שברתי עולך
נתקתי מוסרותייך
פרק ז':
אם:
הייתם עושים משפט צדק
לא עושקים גר יתום ואלמנה
דם נקי לא הייתם שופכים
ואחרי אלוהים אחרים לא הייתם הולכים
אז:
ושכנתי אתכם במקום הזה (אני ישכון איתכם בירושלים)
אבל:
אתם בוטחים בדברי השקר של נביאי השקר
גונבים
רוצחים
נואפים
נשבעים לשקר
מקטרים לאלוהים אחרים
לכן:
1) עשיתי לבית הזה כמו שעשיתי לשילה שילה נחרבה וכך גם בית המקדש
2) אני אפיץ אתכם בגולה כמו שעשיתי ל10
השבטים
|
ירמיהו פרק ז' |
שמות פרק כ' |
|
הגנוב |
לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני |
|
רצוח |
לא תשתחווה להם ולא תעבדם |
|
נאוף |
לא תשא את שם ה' |
|
והשבע לשקר |
לא תרצח |
|
וקטר לבעל |
לא תנאף |
|
והלוך אחרי אלוהים אחרים. |
לא תגנוב |
|
|
|
אם נתבונן היטב נראה שהסדר בין החטאים המוזכרים בספר ירמיהו והסדר בין המצוות לא תעשה שבספר שמות,
הסדר שונה.
(כל חטא ומצוות לא תעשה שלה מודגשים בצבע אחיד)
בעקבות החטאים הללו יקרו 2
דברים (בתור עונש לעם)
:
-
ייחרב בית המקדש בירושלים כמו שנחרב המשכן בשילה
-
הקב"ה יפיץ את יהודה בגולה כמו שעשה ל10
השבטים בגלות אשור.
פסוקים כ"א–כ"ג –התייחסות ירמיהו לקורבנות:
ירמיהו מתנבא בשמו של הקב"ה ומצווה את העם להוסיף עולות (קורבן עולה)
על הזבחים ולאכול בשר.
הקב"ה לא ציווה את ישראל על קורבנות כשישראל יצאו ממצרים.
קושי: זה סותר את מה שנאמר בספרי ויקרא ובמדבר שהרי מדברים על קורבנות והקרבתם.
תירוץ:
הקב"ה אכן לא ציווה על קורבנות,
הקורבנות היו מלכתחילה צורך של האדם אבל התנאים יהיו של ה'
(התנאים והתהליך להקרבה).
המערת פריצים היה הבית הזה?!
על מי ולמה נאמר?
עושי העבירה האמינו שלא צריך כלל להאמין לה'
על מנת לקבל הטבות ,
יש להם בית מקדש שיגן עליהם וייתן להם פרנסה וחיים.
ירמיהו עונה להם בתשובה :
תגידו מה אתם חושבים שבית המקדש זה *מערת פריצים?
זה מקום שבו אתם מוגנים?
מערת פריצים=
המקום שבו הגנבים מחביאים את אוצרותיהם ושללם אשר גנבו.
אותו דבר עם בנ"י כל החטאים הם מעבירים על בית המקדש וחושבים שממנו הם יהיו מוגנים ללא אמונה בה'.
פרק כ"ו:
פרק ז'
פסוק ב'
:" עמוד בשער בית ה' וקראת שם את הדבר הזה ואמרת שמעו דבר ה'
כל יהודה הבאים בשערים האלה להשתחוות לה'.
פרק כ"ו פסוק ב':"
כה אמר ה'
עמוד בחצר בית ה' ודברת על כל ערי יהודה הבאים להשתחוות בית ה'
את כל הדברים האלה אשר ציויתיך לדבר אליהם אל תגרע דבר"
אם נדגיש את החלקים הדומים נראה שהנבואה והמקום זהים !!!.
מכאן אפשר ללמוד שפרק ז'
מתקשר לפרק כ"ו באיזו צורה?
עכשיו נראה.
מסתבר שפרק ז'
המדבר על הנבואה ופרק כ"ו המדבר על המשפט הם קשורים זה בזה
כי המשפט של ירמיהו נערך בעקבות הנבואה שניבא בפרק ז'.
כמו בכל משפט יש תקדימים משפטיים את הסנגור שבעד ירמיהו ואת הקטגור שנגד ירמיהו.
מי שבעד ירמיהו הם השרים העם והזקנים
מי שנגד ירמיהו הם הכוהנים והנביאים.
מי שבעד ירמיהו מציג את עמדתו בצורה הבאה:
דוגמא:
ימי חזקיהו המלך
המקרה:
כשמיכה ניבא שירושלים תיחרב חזקיהו ואנשי יהודה לא עשו לו כלום ואף שינו את דרכיהם ו'
סלח להם.
מי שנגד ירמיהו מציג את עמדתו בצורה הבאה:
דוגמא:
ימי יהויקים המלך
המקרה:
אוריהו בן שמעיהו ניבא שירושלים תיחרב יהויקים תפסו והרגו
מה יחליטו השופטים?
פסק הדין של ירמיהו:
לא ימות
פרק ט':
בקשת ירמיהו בפסוק א היא:
" מי יתנני במדבר מלון אורחים
ואעזבה את עמי
ואלכה מאיתם
כ
ירמיהו מבקש לפרוש
הוא מיואש מהבגידה של העם ומחטאיהם.
י כולם מנאפים עצרת בוגדים "
את פסוק ב'
נציג בעזרת טבלה:
|
ציטוט |
הסבר |
|
"וידרכו את לשונם קשתם שקר |
הלשון מוכנה לירות חיצים של שקר כל הזמן |
|
ולא לאמונה גברו בארץ |
האמונה בה' |
|
כי מרעה אל רעה יצאו ואותי לא ידעו נאום ה' |
הם עוברים מחט לחטא ולא זוכרים אותי.(ה') |
תיאור חטאיהם של העם:
|
ציטוט |
הסבר |
|
כי כל אח עקב יעקב וכל רע רכיל יהלוך |
לא ניתן לסמוך אפילו על הקרובים ביותר |
|
איש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו |
כל אחר משקר לחברו ולא דובר אמת |
|
לימדו לשונם לדבר שקר העוה נלאו |
הלשון שלהם כבר רגילה בשקרים |
|
שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאום ה' |
אתה יושב בעולם של רמאות ובגלל מרמה אני כועס עליהם |
|
בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו |
מצב של אחד בפה ואחד בלב (צביעות) |
|
חץ שחוט לשונם |
לשון מוכנה תמיד לפגוע והפגיעה אינה נתנת לתיקון |
פרק י'-אפסות האלילים:
|
|
גבורת ה' |
|---|---|
|
ציטוט |
הסבר בלשוני |
|
"מאין כמוך ה' |
אין מישהו ששווה אליך ה' שמך מפורסם בגבורה |
|
וה' מקצפו תרעש ארץ ולא יכילו גויים זעמו |
ה' מכעסו הארץ תרעד והגויים לא יכולו לעמוד מול כוחו ועוצמתו |
|
לקול תיתו המון מים בשמיים ויעלה נשיאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאוצרותיו |
ה' |
|
אפסות האלילים |
|
|
כי חוקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשי ידי חרש במעצד |
אתם לוקחים עץ מיער ומצפים אותו בזהב ואח"כ עובדים אותו בתור אל |
|
ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא |
ניתן להבעיר את האלילים באש והם יחוסלו והמוסר הבלים שזהו עץ |
|
נבער כל אדם מדעת הוביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם |
דעתו שלם אדם היא לא שפויה וכל צורף יתבייש בפסלו כי האלילים הם שקר ואין בהם כוח ורוח. |
פרק יב"
פסוקים א–ו:
שאלה הסותרת את תורת הגמול:
"צדיק אתה ה'…
מדוע דרך רשעים צלחה?!"
מדוע טוב לרשעים ורע לצדיקים?
סבלו של ירמיהו
נטעתם גם שורש ילכו גם עשו פרי
למרות שקרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם
צביעות אחד בפה ואחד בלב
יש פה דימוי של הרשעים כעץ שהם משרישים שורש חזק באדמה
ואף מוציאים פירות וקוצרים הצלחות
תשובת ה'
לירמיהו בצורת משל:
"כי את(עם)
רגלים רצת=
בני ענתות
וילאוך(=עייפו אותך)
ואיך תתחרה עם סוסים ?!=
עם ירושלים ובני המלוכה
ובארץ שלום אתה בוטח=
בני ענתות
ו
איך נעשה בגאון ירדן=
ירושלים וסביבותיה
מקום שבו היו חיות טרף
לסיכום!!!
לשאלת ירמיהו ביחס לרשעים ה'
משיב:
עוד מעט הרשעים יומתו וייגרם להם סבל רב
כלומר הצלחתם של הרשעים היא זמנית בלבד!!!
|
בצורת בני אדם |
|
|
ציטוט |
הסבר בלשוני |
|
"אדיריהם שלחו צעיריהם למים" |
הזקנים שלחו את הצעירים לחפש מים |
|
בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ |
האדמה התייבשה ולא הצמיחה שום דבר מכיוון שלא היה גשם בארץ |
|
בצורת בע"ח |
|
|
גם איילת בשדה ילדה יעזוב |
גם האיילה הידועה בשמירתה על ילדיה תעזוב את הילדים שלה מכיוון שיהיה רעב בארץ. |