נושא
הדף:
עבודות
האסורות מהתורה בשמיטה
–
דף
מושגים
מיועד
לכיתות:
ה–ט
מחבר:
הרה
יהודה רוזנברג
בס"ד כסליו תשס"ח
דף
מושגים
מס'
7 –
עבודות
האסורות
מהתורה.
-
"הפקר"
– כאשר אדם לוקח דבר השיך לו,
ואומר שכל מי שרוצה יכול לבוא ולקחת את החפץ,
החפץ נקרא "הפקר",
וכל אחד יכול לגשת ולקחת אותו.
בשנת השמיטה התורה נתנה לנו מצווה "להפקיר"
– להגיד כי כל הפרות והירקות שגדלו לי יהיו הפקר,
ולכן כל אחד יכול לקחת לעצמו קצת מהפרות,
גם בלי לבקש רשות מבעל השדה.
כי בשמיטה השדה לא שייכת לאף יהודי.
אבל חכמים מבקשים כן לבקש רשות מבעלי השדה,
לפני שקוטפים ממנו. -
"זריעה"
– אסור לעשות דברים כדי שהיו לנו צמחים חדשים בשמיטה.
לכן אסור בשמיטה לזרוע זרעים באדמה,
אסור לטעת עצים,
להבריח עצים (יש צמחים שאפשר לקחת ענף המחובר לעץ או לשיח,
לכופף אותו לאדמה,
ולקבור את חלקו באדמה.
במקום שהענף מכוסה,
יגדלו שורשים,
ואז הענף יהפוך לעץ אחר.
זה נקרא "הברחה").
-
"זמירה"
– בכרם ענבים,
לאחר שמסיימים לבצור את הענבים,
מורידים את כל הענפים המיותרים,
ומשאירם כמעט רק את הגפן המרכזית.
אם לא עושים את העבודה הזו,
בשנה הבאה כמעט לא יהיו לנו ענבים באותו מקום.
למרות שבעל הכרם יודע שאם הוא לא יזמור בשנת השמיטה,
בשנה הבאה כמעט ולא יהיו לו ענבים יפות בכרם,
ולמרות זאת,
הוא בוטח בקב"ה,
ויודע כי הקב"ה ידאג לפרנסתו.
לכן הוא מוכן לא לזמור בשמיטה את הכרם. -
"קצירה"
– אסור לקצור את התבואה או את הפרות בשמיטה בצורה רגילה,
במטרה לאסוף הרבה פרי או תבואה.
אבל מותר לכל אחד לקטוף כמות קטנה מכל שדה,
כמות שהוא רגיל לקנות למשפחתו בחנות.
לפי התורה – אפילו לא חייב לבקש רשות לקטוף מבעל השדה,
כי כל השדות הם "הפקר"
בשביעית.
הרב יהודה – רב בית הספר.