נושא:
סיכום דף מתנות כהונה
מחבר:
אברהם בנימין
כתות:
ג-0ו
להלן רשימה של עשרים וארבע מתנות הכהונה, הכוללת את שם המתנה, מהותה,
עיקרי דיניה, ומקורה בתורה. החלוקה היא על פי הגמרא:
"עשר
במקדש":
א –
ב.
חטאת בהמה ועוף:
לאחר הקרבת החטאת על המזבח מקבלים הכהנים את כל הבשר.
נאכל לזכרים בעזרה בלבד, קדשי קדשים.
המקור בתורה:
"כחטאת כאשם וכו'
הכהן אשר יכפר בו לו יהיה"
(ויקרא ז',
ז).
ג–
ד.
אשם וודאי ותלוי:
לאחר הקרבת אימורי האשם על המזבח מקבלים הכהנים את כל הבשר.
נאכל לזכרים בעזרה בלבד, קדשי קדשים.
המקור בתורה:
"כחטאת כאשם וכו'
הכהן אשר יכפר בו לו יהיה"
(ויקרא ז',
ז).
ה.
זבחי שלמי צבור:
לאחר הקרבת אימורי שלמי צבור (כבשי עצרת,
הקרבים בחג השבועות)
על המזבח מקבלים הכהנים את בשרם.
נאכל לזכרים בעזרה בלבד, קדשי קדשים.
המקור בתורה:
"ועשיתם וכו'
ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים,
והניף הכהן וכו'
קודש יהיו לה'
לכהן"
(ויקרא כ"ג,
יט–כ).
ו.
לוג שמן של מצורע:
כשנרפא המצורע ונטהר הוא מביא עם קורבנותיו גם לוג שמן שממנו מזים ושמים על בהונותיו ואזנו,
והנשאר מן השמן לכהנים.
נאכל לזכרים בעזרה, קדשי קדשים.
המקור בתורה:
"כל קרבנם וכו'
לך הוא ולבניך"
(במדבר י"ח,
ט)
לרבות לוג שמן של מצורע (זבחים מ"ד)
ז. שתי הלחם:
בחג השבועות מביאים נוסף על הקורבנות הקבועים גם מנחה חדשה שתי לחם והם מתחלקים בין הכהנים.
נאכל לזכרים בעזרה, קדשי קדשים.
המקור בתורה:
"והניף הכהן אתם על לחם הבכרים תנופה לפני ה'
על שני כבשים קדש יהיו לה'
לכהן"
(ויקרא כ"ג,
כ).
ח.
לחם הפנים:
על השולחן בבית המקדש היו מסדרים בכל שבת לחם פנים מחדש,
ואת הלחם מהשבת הקודמת היו הכהנים מחלקים ביניהם .
נאכל לזכרים בעזרה, קדשי קדשים.
המקור בתורה:
"והיתה לאהרן ולבניו ואכלוהו במקום קדוש"
(ויקרא כ"ד,
ט).
ט.
שיירי מנחות ישראל:
הכהן קומץ בידו מקמח (מסוג מיוחד הנקרא "סלת")
קורבן מנחה של יחיד למזבח והנשאר מן הקמח לכהנים.
נאכל לכהנים בעזרה, קדשי קדשים.
המקור בתורה:
"והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי ה'"
(ויקרא ב',
ג).
י.
מותר העומר:
ביום שני של פסח מביאים קורבן מנחה של צבור מקמח שעורים מהתבואה החדשה,
הכהן קומץ בידו מן הקמח למזבח והנותר לכהנים.
נאכל לזכרים בעזרה, קדשי קדשים.
המקור בתורה:
"לכל מנחתם וכו'
לך הוא ולבניך"
(במדבר י"ח,
ט)
לרבות מנחת העומר (מנחות ע"ג).
"ארבע
בירושלים":
יא.
בכור בהמה טהורה:
בכור זכר תמים (שאין בו מום)
של בהמה טהורה,
אימוריו קרבים למזבח ובשרו לכהנים.
נאכל לכהנים ומשפחתם בטהרה בירושלים,
קדשים קלים. אם הבכור בעל מום הוא ניתן לכהנים בעודו חי.
המקור בתורה:
"אך בכור שור או כבש או עז וכו'
ובשרם יהיה לך וכו'"
(במדבר י"ח,
יז–יח).
יב.
ביכורים:
מצוה להביא מראשית פירות ארץ ישראל משבעת המינים לבית המקדש ולתיתם לכהנים.
נאכל לכהנים ומשפחתם בירושלים בטהרה.
המקור בתורה:
"ביכורי כל אשר בארצם אשר יביאו לה'
לך יהיה"
(במדבר י"ח,
יג).
יג. חזה ושוק של שלמים:
-
שלמי יחיד:
הכהנים מקבלים את החזה והשוק מקורבנות שלמים של יחיד לאחר שהוקרבו האימורים על המזבח.
נאכל לכהנים ומשפחתם (נשיהם,
בניהם,
בנותיהם,
ועבדיהם הכנענים)
בירושלים בטהרה, קדשים קלים.
המקור בתורה:
"כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה וכו'
לאהרן הכהן ולבניו"
(ויקרא ז', לד).
-
שלמי תודה – המורם מן התודה:
יחד עם קורבן תודה מביאים ארבעה מיני מאפה (לחם)
עשרה מכל מין,
אחד מכל עשרה ניתן לכהנים עם החזה והשוק של התודה.
נאכל לכהנים ומשפחתם בטהרה בירושלים,
קדשים קלים.
המקור בתורה:
"והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה'
לכהן לו יהיה"
(ויקרא ז',
יד).
-
שלמי נזיר – המורם מאיל נזיר:
נזיר המשלים נזירותו מביא לקורבן כבש לעולה,
כבשה לחטאת ואיל שלמים.
עם האיל הוא מביא שני מאפה (לחם)
עשרה מכל מין,
אחד מכל עשרה ניתן לכהנים עם זרוע בשלה החזה והשוק.
נאכל לכהנים ומשפחתם בטהרה בירושלים,
קדשים קלים.
המקור בתורה:
"ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת וכו'
והניף אותם וכו'
קודש הוא לכהן"
(במדבר ו',
יט–כ).
יד.
עורות הקדשים:עורות קורבן עולה ועורות הקורבנות שהם קדשי קדשים שייכים לכהנים לאחר הקרבת הקורבנות.
אין בעורות הניתנים קדושה.
המקור בתורה:
"עור העלה אשר הקריב,
לכהן לו יהיה"
(ויקרא ז',
ח)
וקל וחומר ליתר קדשי קדשים (זבחים ק"ג).
"עשר
בגבולין":
טו.
תרומה:
תרומה גדולה הניתנת לכהנים מפירות ארץ ישראל.
נאכל לכהנים ומשפחתם בטהרה בארץ ישראל. (תרומה טמאה ניתנת לכהן אף כשאינו טהור, לשימוש ולא לאכילה).
המקור בתורה:
"ראשית דגנך תירושך ויצהרך וכו'
תתן לו"
(דברים י"ח,
ד).
טז.
תרומת מעשר:עשירית ממעשר ראשון (הניתן ללוי)
שחייבים לתיתו לכהן.
נאכל לכהנים ומשפחתם בטהרה בארץ ישראל.
המקור בתורה:
"והרימותם ממנו תרומת ה'
מעשר מן המעשר וכו'
ונתתם ממנו את תרומת ה'
לאהרן הכהן"
(במדבר י"ח,
כו–כח).
יז.
חלה:
צריך להפריש מעט מהעיסה (בצק)
בארץ ישראל ולתיתו לכהן.
נאכל לכהנים ומשפחתם בטהרה בארץ ישראל.
(בזמננו נותנים חלה גם בחוץ לארץ מדרבנן).
המקור בתורה:
"ראשית ערסתיכם חלה תרימו תרומה"
(במדבר ט"ו,
כ).
יח.
ראשית הגז:
כשגוזזים את הצמר מהכבשים צריך לתת מעט לכהנים.
לאחר שניתן הצמר לכהנים אין עליו קדושה. ניתן רק בארץ ישראל.
המקור בתורה:
"וראשית גז צאנך תתן לו"
(דברים י"ח,
ד).
יט.
זרוע לחיים וקיבה:
חלקים הניתנים לכהנים מכל בהמת חולין טהורה לאחר שחיטתה.
אין בחלקים שום קדושה, ניתנים בארץ ישראל ויש אומרים שניתנים גם בחוץ לארץ.
המקור בתורה:
"וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה"
(דברים י"ח,
ג).
כ.
פדיון הבן:
בכור זכר הנולד לישראלית שאינה בת כהן או לוי חייב אביו אם אינו כהן או לוי לפדותו על ידי נתינת חמשת סלעים לכהן.
הפדיון נעשה בכל מקום אפילו בחוץ לארץ, אין בכסף הפדיון קדושה.
המקור בתורה:
"אך פדה תפדה את בכור האדם"
(במדבר י"ח,
טו).
כא.
פדיון פטר חמור:
בכור זכר של חמור חייבים לפדותו מהכהן תמורת שה.
הפדיון נעשה בכל מקום, אין בשה קדושה.
המקור בתורה:
"וכל פטר חמור תפדה בשה"
(שמות י"ג,
יג).
כב.
שדה אחוזה:
המקדיש שדה שירש מאבותיו יכול לפדותה עד היובל,
אם לא פדה אותה יוצא השדה ביובל לכהנים.
לאחר שיצאה לכהן אין בשדה קדושה, ניתן רק בארץ ישראל.
המקור בתורה:
"והיה השדה בצאתו ביבל קדש לה'
כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו"
(ויקרא כ"ז,
כא).
כג.
חרמים:
אדם יכול להקדיש כל דבר בלשון "חרם",
יש חרמים שהם לבדק בית המקדש ויש חרמים שהם לכהנים.
אפשר להחרים בכל מקום, בחרמי כהנים אין קדושה לאחר נתינתם לכהן.
המקור בתורה:
"כל חרם בישראל לך יהיה"
(במדבר י"ח,
יד).
כד.
גזל הגר:
המקבל פקדון מגר ונשבע לשקר,
שאין בידו הפקדון ומת הגר ללא יורשים חייב הגזלן להחזיר הפקדון בתוספת חמישית לכהנים.
אין בכסף קדושה.
המקור בתורה:
"אשר ישיבו לי לך הוא ולבניך"
(במדבר י"ח,
ט)
זה גזל הגר (זבחים מ"ד).