בס"ד מסכת פסחים/
פתיחה
פתיחה למסכת פסחים:
ברוך קורצוייל
מיועד לכיתה ט
-
מקומה של מסכת פסחים:
-
מדוע סידר רבי יהודה הנשיא ('רְבִּי')
את מסכת פסחים אחר מסכת שבת? היעזר בלשון הרמב"ם בהקדמתו למשנה:
"והתחיל [רבי,
את סדר מועד]
במסכת
שבת בגלל
קדימתה
בקדושה, ועוד
שהיא כל
שבעה
ימים
ולכן
תחול
הרבה
במשך
הזמן, ועוד
שבה
התחיל
הכתוב
בראש
המועדים. ואחר
שבת
עירובין
לפי שהיא
מענייני
השבת. ואחריה
פסחים
לפי שהוא
מצווה
ראשונה
שנצטוינו
בה ע"י
משה, ועוד
שהוא
סמוך
לשבת
בפרשת
מועדות" וכו'.
_____________________________________________________________________________________________________________________________.
-
איסור אכילת חמץ:
-
לפניך שני פסוקים האוסרים לאכול חמץ בפסח.
ציין ליד כל פסוק את דרגת האיסור [איסור
דרבנן,
איסור
לאו מן התורה שיש בו מלקות,
איסור
מן התורה שיש בו כרת]:
________ שמות פרק י"ב פס' י"ט:
"שִׁבְעַת
יָמִים
שְׂאֹר
לֹא
יִמָּצֵא
בְּבָתֵּיכֶם
כִּי
כָּל
אֹכֵל
מַחְמֶצֶת
וְנִכְרְתָה
הַנֶּפֶשׁ
הַהִוא
מֵעֲדַת
יִשְׂרָאֵל
בַּגֵּר
וּבְאֶזְרַח
הָאָרֶץ".
________ שם פרק ל"ד פס' כ"ה:
"לֹא
תִשְׁחַט
עַל חָמֵץ
דַּם
זִבְחִי
וְלֹא
יָלִין
לַבֹּקֶר
זֶבַח
חַג
הַפָּסַח".
-
אז איסור אכילת חמץ הוא איסור כרת או איסור לאו עם מלקות? היעזר בלשון הרמב"ם בהלכות חמץ ומצה פרק א' הלכות א' וח'
והקף בעיגול את התשובה הנכונה:
הלכה א': "כל
האוכל
כזית חמץ
בפסח
מתחילת
ליל חמשה
עשר עד
סוף יום
אחד
ועשרים
בניסן
במזיד–
חייב
כרת, שנאמר:
"כי
כל אוכל
חמץ
ונכרתה". בשוגג–
חייב
קרבן
חטאת
קבועה, אחד
האוכל
ואחד
הממחה
ושותה".
הלכה ח': "אסור
לאכול
חמץ ביום
ארבעה
עשר מחצות
היום
ולמעלה
שהוא
מתחילת
שעה
שביעית
ביום
[כשעברו כבר ו'
שעות],
וכל
האוכל
בזמן
הזה–
לוקה
מן
התורה,
שנאמר:
"לא
תאכל
עליו
חמץ", כלומר
על קרבן
הפסח. כך
למדו מפי
השמועה
בפירוש
דבר זה:
לא
תאכל חמץ
משעה
שראויה
לשחיטת
הפסח
שהוא בין
הערבים
והוא חצי
היום".
החל מכניסת חג הפסח ממש,
בליל ט"ו בניסן, ועד יום כ"א בניסן (1)
אסור/מותר לאכול חמץ וזהו איסור (2)
חמור/קל מאוד שעונש העובר עליו הוא (3)
כרת/מלקות.
אולם,
כבר מיום י"ד בחצות (4)
אסור/מותר לאכול חמץ.
גם תוספת זו אמנם (5)
אסורה/מותרת מן התורה ועונשה (6)
מלקות/כרת (7)
אך אינה/והינה איסור כרת.
-
האם בפסח מותר לשלם לגוי באמצעות חמץ עבור חפץ אחר? למשל,
כמה חבילות של פסטה לשכן גוי עבור שק תפוחי–אדמה וכדו'. היעזר בלשון הרמב"ם בהלכות חמץ ומצה פרק א' הלכה ב': "החמץ
בפסח
אסור
בהנאה
שנאמר: "לא
יאכל
חמץ"- לא
יהא בו
התר
אכילה" וכו'.
_________________________________________________________
______________________________________________________________.
-
השבתת חמץ:
-
מספר פסוקים בתורה אוסרים להשאיר חמץ ברשותנו בפסח:
-
שמות פרק י"ב פס' ט"ו:
"שִׁבְעַת
יָמִים
מַצּוֹת
תֹּאכֵלוּ
אַךְ
בַּיּוֹם
הָרִאשׁוֹן
תַּשְׁבִּיתוּ
שְּׂאֹר
מִבָּתֵּיכֶם
כִּי
כָּל
אֹכֵל
חָמֵץ
וְנִכְרְתָה
הַנֶּפֶשׁ
הַהִוא
מִיִּשְׂרָאֵל
מִיּוֹם
הָרִאשֹׁן
עַד יוֹם
הַשְּׁבִעִי". -
שם פס' י"ט:
"שִׁבְעַת
יָמִים
שְׂאֹר
לֹא
ימּצא
בְּבָתֵּיכֶם
כִּי
כָּל
אֹכֵל
מַחְמֶצֶת
וְנִכְרְתָה
הַנֶּפֶשׁ
הַהִוא
מֵעֲדַת
יִשְׂרָאֵל
בַּגֵּר
וּבְאֶזְרַח
הָאָרֶץ". -
שם פרק י"ג פס' ז':
"מַצּוֹת
יֵאָכֵל
אֵת
שִׁבְעַת
הַיָּמִים
ולֹא
יראה
לְךָ
חָמֵץ
ולֹא
יראה
לְךָ
שְׂאֹר
בְּכָל
גְּבֻלֶךָ". -
דברים פרק ט"ז פס' ד':
"ולֹא
יראה
לְךָ
שְׂאֹר
בְּכָל
גְּבֻלְךָ
שִׁבְעַת
יָמִים
וְלֹא
יָלִין
מִן
הַבָּשָׂר
אֲשֶׁר
תִּזְבַּח
בָּעֶרֶב
בַּיּוֹם
הָרִאשׁוֹן
לַבֹּקֶר".
בקשר לחמץ– איזה סוג מצוות [לא–תעשה,
עשה]
מופיעות בפסוקים הנ"ל?
ציין פסוק אחד לכל סוג.
__________________________________________________________
______________________________________________________________.
-
נתון ש: מי שקיים את מצוות "תשביתו"
ויצא ידי–חובתו,
לא יתכן שיעבור על "לא
יראה" או "לא
ימצא". האם בבדיקת חמץ אנחנו יוצאים ידי–חובת השבתת חמץ?
עי'
ברש"י ד"ה "בודקין".
_______________________. -
מתי חלה חובת השבתת חמץ?
עי'
ברש"י דף ו'
ע"א ד"ה "קודם
שלושים". __________
______________________________________________________________. -
מתי חל איסור "לא יראה" ו–
"לא ימצא"? היעזר בלשון הרמב"ם בהלכות חמץ ומצה פרק ב' הלכה א': "מצות
עשה מן
התורה
להשבית
החמץ
קודם
זמן
איסור
אכילתו
שנאמר: "ביום
הראשון
תשביתו
שאור
מבתיכם", ומפי
השמועה
למדו
שראשון
זה הוא
יום
ארבעה
עשר".
____________________________________________________________.