א( מה הם ג' הדברים שב"ש וב"ה חולקים?
ביצה שנולדה ביו"ט ,לב"ש תאכל ,לב"ה לא תאכל .ב( מה שיעור
איסור חמץ ,לב"ש שאור בכזית וחמץ בככותבת ,לב"ה שניהם בכזית.
ג( האם מותר לכסות דם ביו"ט ,לב"ש מותר לחפור ולכסות ,לב"ה
אם אין לו חול לא ישחוט ,אבל אם שחט יכסה.
ב( מה הם ד' הטעמים לבאר מחלוקת ב"ש וב"ה ? ובאיזה תרנגולת
מיירי ?
לר"נ בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ,ומשום מוקצה .לרבה
בתרנגולת הועמדת לאכילה ומשום הכנה .לרב יוסף בתרנגולת
העומדת לאכילה וגזירה משום פירות הנושרין .לרב יצחק בתרנגולת
העומדת לאכילה וגזירה משום משקין שזבו.
ג( מדוע בשבת נפסק כר' שמעון ,וביו"ט כר' יהודה?
בשבת שחמור פוסק כר"ש דמיקל ,יו"ט דקולא פוסק כר"י דמחמיר.
ד( מדוע נדחה רב נחמן?
בגלל שיהא המחלוקת גם בתרנגולת.
ה( מה החסרונות בד' הטעמים ?
לר"נ כי נשאר קשה ,לרבה כי לא אוחזים מהכנה ,לרב יוסף ביצה
ומשקין בלועין ,אבל פירות גלוי ,לרב יצחק פירות וביצה אוכלין,
ומשקין שזבו משקין.
ו( מה ההוכחה מדברי רבי יוחנן ?
מכיון שרבי יוחנן סותר סתירה בין משקין שזבו לבין ביצה שנולדה,
ומה הקשר בין משקין שזבו לבין ביצה ,רואים שרבי יוחנן סובר
שביצה אסור משום משקין שזבו.
1
ז( מה תירצו רבינא ,ורבינא בריה דר' עילא?
לרבינא רבי יהודה אינו סובר כך ,אלא אומר לחכמים ,לעצמי גם
ביו"ט א' מותר אלא לכם )חכמים( הודו לי בזה שביו"ט ב' יהא
מותר משום שהוי שתי קדושות ,וע"ז חכמים אומרים שאנו סוברים
שהוי קדושה אחת .ולרבינא בריה דר' אילעא שמדובר בתרנגולת
הועמדת לגדל ביצים ,ורב יהודה סובר ממוקצה.
ח( מה הקשיא מהברייתא? ומדוע לרבה אינו קשה?
מדוע לרב יוסף ולרב יצחק ספיקא אסורה ,וזה ספיקא דרבנן,
וספיקא דרבנן לקולא ,ולרבה לא קשיא משום שסובר מהכנה שזה
ספיקא דאורייתא.
ט( מה מתרצת הגמ'? ומה קשיא מהסיפא של הברייתא?
שספיקא אסורה מדובר באיסור טריפה ,והקשיא של הסיפא א"כ
מדוע כולן אסורות ,זה דבר שאין לו מתירין ותיבטל ברוב.
י( כמו מי הולכת הברייתא לפי רב יוחנן ,ולפי ר"ל?
לר"ל ,לר"מ מהברייתא של חבילי תלתן ,לרב יוחנן ,לרב יהושע לפי
רבי יהודה מהברייתא של ליטרא קציעות.
יא( מה מתרץ רב אשי?
שזה דבר שיש לו מתירין ,וספיקא דרבנן כאן זה לחומרא.
יב( מה אמרו אחרים בשם ר' אליעזר? איזה פירושים א"א לומר?
ומה הפירוש הנכון?
.1תרנגולת
ביצה תאכל הוא ואמה .והפירושים שא"א לומר הוא:
והפירוש
.2תרנגולת העומדת לגדל ביצים.
העומדת לאכילה.
הנכון הוא .1 :שקנה סתם .אם שחט הוברר לאכילה עומדת .אם לא
שחט לגדל ביצים עומדות(2 .גוזמא.
2
יג( ביצה שנולדה בשבת ,האם מותרת ביו"ט לפי רב? ומה הסיבה
לפי ההו"א? ומה הגמ' מקשה ע"ז? ומה הסבירה לפי המסקנא?
לא ,דסבר בהו"א משום שקדושה אחת ,ומקשיא ע"ז הגמ' שרואים
במקום אחר שרב סובר ששתי קדושות הם ,והסיבה לפי המסקנא
הוא שחולקים בהכנה דרבה) ,ולא האם קדושה אחת או שתי
קדושות?(.
יד( עצים שנשרו מן הדקל בשבת האם מותרין ביו"ט? ומדעו זה
שונה מביצה?
העצים אסורים ביו"ט ,וזה שונה מביצים משום שסיבת הדבר ששונה
מביצה מכיון שכשאתה מתיר את הביצה ביו"ט מבין השואל שסיבת
איסור הביצה בשבת הוא משום נולד מכיון שאם היית מתיר היה יכול
לגמוע חי,א בל גבי עצים ,אם אתה מתיר ביו"ט ,אינו מבין שסיבת
האיסור אתמול הוא משום נולד ,אלא חושב שמשום מוקצה.
טו( עצים שנשרו לתוך התנור מה הדין? ומה הם ג' הקושיות
והתירוצים?
מותר להרבות עליהם עצים מוכנים מערב יו"ט .קשיא א' -כשמזיז
את העצים הוא מזיז מוקצה? והתירוץ -משום שבו העצים מותרים.
כשמזיז זה כאילו שהוא מזיז רק דבר שמותר .קשיא ב' -הוא מבטל
איסור לכתחילה? והתירוץ -שאין מבטלין וכו' אומרים רק
בדאוריתא מכאן מדובר בדרבנן .קשיא ג' -לרב אשי קשה הרי זה
דבר שיש לו מתירין ,ושלא יתבטל? והתירוץ -כאן זה יותר קל משום
שלא רואים את האיסור.
3
טז( שני ימים טובים של גליות ,האם הוי קדושה אחת או שתי
קדושות?
לרב שתי קדושות ,לרב אסי קדושה אחת.
יז( שני ימים טובים של ר"ה ,האם הוי קדושה אחת או שתי קדושות
לפי רב ושמואל? לפי רבה? לפי רב יוסף? לפי רב אדא ורב
שלמן? ולפי רבא?
לרב ושמואל קדושה אחת ,מכיון שחז"ל תיקנו שאם באו עדים לאחר
המנחה יהיה אותו היום קודש ולמחר קודש .נמצא ששני ימים הוי
מכוח "תקנה" .לרבה הוי שתי קדושות דהרי רבי יוחנן בן זכאי ביטל
אותו תקנה ,וא"כ הוי שני ימים מכוח "ספק" לרב יוסף הוי קדושה
אחת ,מכיון דכל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו .לרב אדא ורב
שלמן אף לאחר תקנת רבי יוחנן בן זכאי הוי קדושה אחת,מכיון חשש
של מהרה יבנה המקדש .לרבא חוץ מתקנת ריב"ז היו נוהגים אותו
היום ולמחר קודש .וההבדל הוא רק בקביעת הלוח ,ולכן הוי קדושה
אחת.
יח( מנלן שכל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו?
.1במשוך היובל -אע"פ שנסתלקה שכינה היה אסור בעליה רק
ע"י היתר מיוחד היה מותר .2 .שובו לכם לאהליכם -אע"פ שמתן
תורה כבר נגמר היו צריכים היתר שיכולים כבר ללכת ,דלכרם רבעי
אעפ שחרב כבר ביהמ"ק ,ולא היה סיבה לעשר רחובות י-םבפירות ,היה צריך להתיר שלא צריכים להעלות את הפירות
לירושלים.
יט( מת ביו"ט ,האם מותר לקוברו? ומי?
לרבא אם מת ביו"ט א' יתעסקו בו גויים ,אם מת ביו"ט ב' יתעסקו
בו ישראל .למר זוטרא הדין שביו"ט ב' יתעסקו בו ישראל והא רק
אם חיכה ,אבל אם עוד זמן מועט יהיה מוצאי יו"ט ,לא יקברוהו
4
ביו"ט .לרב אשי אפי' אם עוד זמן מועט יהיה מוצאי יו"ט ,יקברוהו
ביו"ט.
כד( להו"א באיזה אופן חולקים ב"ש וב"ה לענין חפירה?
להו"א בדיעבד ,למסקנא לכתחילה.
כ( האם מותר להניח עירובי תבשילין מיו"ט לחבירו?
למ"ד קדושה אחת אסור להכין ביו"ט לעשות תנאי ג"כ אסור,
ולמ"ד שתי קדושות מותר.
כה( במה חולקים רבה ורב יוסף להוא ולמסקנא?
לרבה -שחוט חפור וכסה .לרב יוסף חפור שחוט וכסה .להו"א -
האם צריך עפר למטה .למסקנא -האם חוששין שמא יתחרט.
כא( אפרוח שנולד ביו"ט מה הדין? ומדוע?
לרב אסור דנחשב כמוקצה ,ולא אמרינן דהתיר עצמו בשחיטה ,משום
שבערב יו"ט זה לא היה מוכן לא לאדם ולא לכלבים .לשמואל מותר
מפני שהואיל ומתיר עצמו בשחיטה.
כו( "ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה" מה הם שני הקשיות
כב( "ביצה עם יציאתה נגמרה" מה הפירוש להו"א? )ב' פירושים(
ולמסקנא? )ב' פירושים(
להו"א פירוש א' עם יציאתה נגמרה ומותרת לאכלה בחלב .פירוש ב'
עם יציאתה נגמרה ומותרת לאכלה ביו"ט .ולמסקנא פרוש א' עם
יציאתה נגמרת ומגדלת אפרוחים .במעי אמן אינו מגדלת אפרוחים.
פירוש ב' ביצה עם יצאת רובה בערב יו"ט ונכנסה בחזרה ,אפי' אם
נולדה ביו"ט ,מותרת.
כג( מה הם ב' האפשרויות להסביר את המחלוקת של ב"ש וב"ה?
הסבר א' :המחלוקת הוא לענין אכילה ,וחולקים האם המילה
"שאור" מותרת לומר ששיעורו של שאור שונה .לב"ש שיעורו של זה
אינו כשיעורו של זה .ולב"ה שיעורו של זה כשיעורו של זה .הסבר
ב' :באכילה לכו"ע בין בחפץ ובין בשאור בכזית .וחולקים לענין
ביעור .לב"ש לא ילפינן ביעור מאכילה ,ולב"ה ילפינן ביעור
מאכילה.
5
ומה הם שני התירוצים?
קשיא א' הוא מפרר חול ביו"ט והתירוץ שמדובר בעפר תיחוח )חול
שבמינו( קשיא ב' הוא עושה בור והתירוץ שזה דבר שאינה צריכה
לגופה.
כז( מה אמר רב יהודה? מה הקשו מהברייתא? מה מתרץ רבא? רמי
בר חמי? ואיזה תירוצים א"א לומר?
רבי יהודה אמר אם הכניס ערמת עפר לתוך ביתו מותר להשתמש בו
לכל שימוש .למר זוטרא רק אם ייחד לו קרן זוית והקשו מהברייתא.
בברייתא כתוב שאם שחט כוי אין מכסין את דמו ביו"ט .וא"כ לר"י
יכסו באפר כירה .רבא מתרץ שאפר כירה מוכן לודאי רמי בר חמי
מתרץ היות שחיוב כיסוי הדם וכוי הוא מחמת ספק ביו"ט אין
מטרחיחין והתירוצים שא"א לומר הוא :א .שמיירי בדלית ליה -
משום שבסיפא כתוב אין מכסין משמע דמיירי שיש לו .ב .משום
חפירת גומא -א"כ בשחט חיה ג"כ יהיה אסור משום גומא .ג.
משום כתישה -גם בודאי יהיה אסור .ד .ודאי מותר משום עשה
דוחה לא תעשה משאכ ,ספק -יו"ט הוא עשה ולא תעשה.
6
כח( שחט מערב יו"ט האם מותר לכסות ביו"ט? גלגל עיסה בערב יו"ט
האם מותר להפריש ביו"ט?
אם שחט ציפור בערב יו"ט אסור לכסות מפני שהכיסוי אינו מעכב
את האכילה .והיה לו לכסות בערב יו"ט .לש עיסה בערב יו"ט,
מפריש בי"ט כי ההפרשה מעכבת את האכילה.
כט( במה חולקים ב"ש וב"ה לפי א"ד א'? ולפי א"ד ב'?
לא"ד א' חולקים ברשות הרבים ,לב"ש אסור ,משום שהרואה אומר
להטיח גגו הוא צריך ,ולב"ה מותר ,משום שובכו מוכיח עליו ,אבל
ברשות היחיד לכו"ע מותר ,לב"ש מפני שכל דבר שאסרו חכמים
מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים מותר ,ולב"ה משום כי גם
ברשות הרבים מותר .לפי א"ד ב' ברשות הרבים לכו"ע אסור ,משום
שהרואה אומר להטיח גגו הוא צריך ,וחולקים ברשות היחיד .לב"ש
אסור משום שכל דבר …אפי' בחדרי חדרים אסור ,ולב"ה מותר,
משום שכל דבר …אפי' בחדרי חדרים מותר.
ל( במה חולקים ר' חייא ובניו?
לא"ד א' חולקים בהולכת סולם של עליה ,לרב חייא אסור משום
דס"ל שרבי יהודה מפרש דברי ת"ק ,ובני רבי חייא סוברים שרבי
יהודה חולק ,ולכן לת"ק מות.ר לא"ד ב' -חולקים בהטיה ,לרבי
חייא אסור ,משום שרבי דוסא מחמיר על ת"ק ,ולכן ס"ל ששל עליה
לגמרי אוסר .ובני רבי חייא סברו שמותר .משום שס"ל שרבי דוסא
בא להקל ממה שאסר ת"ק )של עליה( הוא מתיר להטות.
לא( באר את התירוצים לענין הסתירות שב"ה מקילין ,וב"ש מחמירין!
בכל מקום ב"ש לחומרא ,אבל כאן ב"ש לקולא משום שהיה לו דקר
נעוץ מבעוד יום .הסיבות שב"ה לקולא ,שבהולכת סולם -משום
שובכו מוכיח עליו ,ובזימון יונים -משום דבעומד ואומר הוא מבטל
7
את המוקצה ,בעלי לקצב עליו בשר -משום דיש עליו תורת כלי,
בנתינת העור לפני הדורסן -משום שאפשר לשבת על העור ,בסילוק
תריסין -משום דאין בנין וסתירה בכלים.
לב( לפי רב חנן בר אמי במה חולקים ב"ש וב"ה?
חולקים בבריכה ראשונה ,לב"ש אסור משום דחושש שמא יתחרט,
אבל אם נענע מותר ,לב"ה אם אומר זה וזה אני נוטל מספיק ,אבל
בבריכה שניה לכו"ע באומר זה וזה אני נוטל מספיק.
לג( מה הקשיא מהמשנה המת בבית? ומה מתרץ רבא? ורבה?
שמהמשנה כאן רואים שב"ה סוברים דאין ברירה ,ומהברייתא המת
בבית הבינה הגמ' בהו"א שב"ה סוברים דיש ברירה .רבא מתרץ
שבדרך כלל לב"ה יש ברירה ,וכאן לענין יונים ס"ל דאין ברירה,
משום שמא יתחרט ,רבה מתרץ שב"ה סוברים שמכאן ולהבא רואים
דאין ברירה.
לד( מדוע לפי הקשיא משנתינו כרבי? ומה התירוץ?
כי רק רבי סובר שאם הניח 2מנה ,ימצא מנה ]כמו משנתינו שלשה
ימצא שנים[ אומרים שלקח אחד והשאיר אחד ,והתירוץ שאני גוזלות
הואיל ועשויין לדדות.
לה( למ"ד כיס אחד מחלו' מדוע קשה? ומה התירוץ?
כיס אחד אין הכוונה כיס אחד ממש ,אלא שני כיסים מקושרים .וכן
מדובר בגוזלות מקושרים .ולכאורה קשה משנתינו מסתדרת רק
לשיטת רבי ,והתירוץ שגוזלות עשויין להינתק אבל כיסים לא ,ולכן
אם מצא מנה אחת יכן שהוא אינו מהזוג.
8
לו( בתוך הקן וכו' מדוע בהו"א הוא מסייע לרבי חנינא? ואיך נדחה?
כי אומרים שאסור משום שהולכים אחרי רוב ,ונדחה א( שהיה מחוץ
לקן מדף .וא"כ זה קרוב וקרוב .ב( מדובר בשתי קנים ,זימן למעלה
ומצא למטה אומרים שירדו ,וזימן למטה ומצא למעלה אומרים
שעלו.
לז( ואם אין שם וכו' מה מקשה הגמ'? ומה התירוץ?
אילמא במפרחין מדוע מותר ,ואם במדדין אם יש קן בתוך 50אמה
פשוט ,והתירוץ שמדובר בקרן זוית.
לח( מתי ב"ש חושש שמא יתחרט ומת לא?
חושש בבהמה שמא יאמר שרוצה בהמה אחרת ,אבל לכתש בשר אינו
חושש כי הבעה"ב חייב לכתוש כי אם לא לא יוכל לאכול.
לט( האם מוחלין את החלבים? וכמומ מי ההלכה?
לת"ק אין מהפכין ,ולרבי יהושע שטחן בהמה ,וכן פסק רב.
מ( איזה דברים התירו סופן משום תחילתן? ואיזה סיבה אחרת היה
אפשר לפרש היתרים הללו?
(1עור לפני הדורסן -ודווקא נשחט ביו"ט ,ולא אמרינן
דאפשר לשבת על העור.
(2תריסי חניות -ובבתים אסור ,ולא אמרינן אין בנין וסתירא
בכלים.
(3חזרת רטיה במקדש -ובמדינה אסור ,ולא אמרינן אין שבות
במקדש.
(4לרחבא ג"כ הפותח את חביתו ביו"ט ,ולא אמרינן אפילו אם
לא פתח זה טהור.
9
מא( איזה ב' אפשרויות אפשר לפרש מחלו' ב"ש וב"ה לענין הוצאה?
ומה הנכון? ומנלן?
אפשרות א' שחולקים האם אומרים מתוך שהותרה הוצאה לצורך
אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך אוכל נפש .אפשרות ב' שלכו"ע לא
אמרינן "מתוך" וכו' .אלא חולקים האם יש בכלל ביו"ט אסור
הוצאה ,ורב יוסף דוחה אפשרות ב' ,משום שאם חולקים האם יש
בכלל אסור הוצאה ,א"כ שיפלגו באבנים גדול מכיון שיסוד איסור
מוקצה נובע מכוח איסור הוצאה ,וממה שחולקים בחפצים המותרים
בטלטול ע"כ שחולקים ב"מתוך".
מב( מה הם ג' השיטות בפירוש מחלו' ב"ש וב"ה לענין הולכת מתנות?
וכמו מי משנתנו?
לרב יהודה אם נשחט בערב יו"ט האם מותר להוליך לבדו ,לרב יוסי
במתנות לכו"ע מותר וחולקים בתרומה ,לאחרים חולקים בחלה
ומתנות באופן כללי ,להו"א משנתנו כאחרים ,למסקנא כשניהם,
וחולקים אם נשחט בערב יו"ט האם אסור להוליך לבד.
מג( במה חולקים ובמה אינם חולקים ר"י בר יהודה לפי א"ד א'? לפי
א"ד ב'?
לא"ד א' חולקים בשבלין אבל בקטניות ד"ה חייב לעשר ,לא"ד ב'
חולקים בשבלין אבל בקטניות ד"ה פטורים מלעשר.
מד( מה הוקשו לפי א"ד א'? לפי א"ד ב'? ומה תירצו?
הקשיא לפי א"ד א' -מדוע כתוב רק תלתן והתירוץ שהיה הו"א
לומר שצריכים לעשר משום שעצו ופריו שווה ,קמ"ל שמעשרים רק
על הפרי .הקשיא לפי א"ד ב' -כתוב בפירוש בברייתא שבקטניות
כן מעשרים ,והתירוץ מדובר בלוי שהוקדם.
מה( לוי שקדם לקבל מעשרות מתי חייב בתרומה גדולה? ומתי פטור?
חייב בכרי ,פטור בשבלין.
10
מו( מדוע מלח צריך שנוי? ומה הנפק"מ בין ב' הטעמים?
ח"א משום שכל תבשיל צריכים מלח ,אבל תבלין לא ,וח"א כל
התבלין יוצאים טעמן ,אבל מלח לא ,והנפק"מ הוא שאם ידע בערב
יו"ט איזה תבשיל יעשה ,לא"ד א' צריכים לעשות שינוי ,לא"ד ב' אין
צריכים לעשות שינוי ,וכן אם תבשיל שלא יוצא טעמו )מוריקא(
לא"ד אין צריכים לעשות שינוי ,ולא"ד ב' צריכים לעשות שינוי.
מז( מדוע מותר לשלוח כלאים ביו"ט?
משום שזה קשה.
מח( באיזה מצב אפשר לשלוח מנעל?
אם החלק בתוכה אפשר לשלוח רק אם גם עיבדו וצבעו .אם החלק
מבחוץ בצחצוח לבד ג"כ ניתן לשלוח.
11