נושא:
שאלות לחזרה על כל מסכת ראש השנה
מחבר:
ישראל יצחק הלוי איצקוביץ
כתות יעד:
חט"ב,
תיכון
בס"ד
שאלות לחזרה על כל מסכת ראש השנה
פרק א
משנה
א.
-
מתי ראש השנה למלכי ישראל,
ולענין מה קובע ר"ה זה? -
כיצד מנו את שנות המלוכה?
-
מלך שהחל מלכותו בחודש אדר,
איזו שנת מלכות היא בחודש ניסן שאחר י"ג חודש? ומדוע? -
מהו שטר מוקדם?
ומדוע הוא פסול? -
האם מותר לגבות בשטר מוקדם מנכסים שמכר הלווה לאחר זמן ההלוואה,
ומדוע? -
הנודר לביהמ"ק ומאחר לקיים נדרו, מתי עובר על 'בל תאחר'? (ב'
שיטות) -
באר כוונת המשנה 'באחד בניסן ר"ה לרגלים'!
-
מתי ראש השנה למעשר בהמה?
(ב' שיטות) -
באר מהו מעשר בהמה!
-
מדוע חשוב לדעת מתי חל ראש השנה למעשר בהמה?
-
באר יסוד המחלוקת,
מתי ראש השנה למעשר בהמה! -
מתי ראש השנה לשנים, ומתי לשמיטין וליובלות?
-
מהו ראש השנה לשנים? באר (עפ"י הרע"ב)
-
כתוב פירושים נוספים,
מהו ר"ה לשנים? -
לענין מה נאמר ראש השנה לשמיטין וליובלות?
-
מהי השנה הקצרה ביותר באילן?
באר מדוע! -
באר באיזה אופן מונים את שנות הערלה של האילן!
-
מהו ראש השנה לירקות?
-
מתי ראש השנה לאילן? (ב'
שיטות) -
מדוע במעשר פירות חשוב לדעת מתי הוא ר"ה לאילן? (ב'
דברים) -
פרט המעשרות שמפרישים כל שנה מפירות האילן!
-
*מה קובע ר"ה לאילן, לענין ערלה ונטע רבעי?
-
*הנוד בחודש אייר לביהמ"ק,
מתי יעבור על 'בל תאחר'? (לפי השיטות המבוארות ברע"ב) -
*חמש בהמות שנולדות בין א'
אלול לא' תשרי,
כיצד יעשרם? (לב'
השיטות) -
*אלו מעשרות יפרישו בפירות שחנטו מא' שבט עד ט"ו בשבט? (לב'
השיטות)
משנה ב.
-
מתי הדין על התבואה? ומנין?
-
מתי הדין על פירות האילן?
ומנין? -
מתי האדם נידון?
-
באר מהו 'כבני מרון'!
-
מתי הדין על המים? ומנין?
משנה ג.
-
פרט על אלו חודשים יצאו שלוחים להודיע מתי חל ראש חודש!
-
באר בהרחבה מדוע יצאו דוקא על חודשים אלו!
-
כשהיה ביהמ"ק קיים, על איזה חודש נוסף יצאו שלוחים? ומדוע?
-
*באר בהרחבה, כיצד בי"ד היו קובעים את החודש!
וכיצד פעמים היה חודש מלא ופעמים חודש חסר? -
*האם לשלוחי בי"ד מותר לצורך שליחותם לחלל שבת או יו"ט?
(רע"ב) -
*מדוע לא יצאו שלוחים על חודש סיון?
(תוי"ט) -
*מדוע לא יצאו שלוחים על חודש טבת מפני תענית עשרה בטבת?
(רע"ב) -
*מדוע בגולה היו עושים את ראש השנה ביום השלושים מר"ח אלול? (רע"ב)
-
*מדוע פסח קטן נקרא כך?
-
*אם בזמן שביהמ"ק היה קיים יצאו על שבעה חודשים?
ומדוע?
משנה ד.
-
'על שני חודשים מחללים את השבת' א)
על אלו חודשים מדובר? ב)
על מי הכוונה שמחלל את השבת? ג)
ובמה הם מחללים את השבת? -
אלו חודשים מחללים את השבת מן התורה,
ומדוע רבנן אסרו?
(רע"ב) -
באר את דברי המשנה 'שבהן השלוחים יוצאים לסוריא'!
-
על אלו חודשים חיללו שבת כאשר בית המקדש היה קיים? ומדוע?
-
*באר בהרחבה עפ"י מפרשים נוספים,
את דברי המשנה 'שבהן השלוחים יוצאים לסוריא'!
משנה ה.
-
לבנה שנראתה בעליל,
האם מחללים שבת להעיד על ראייתה? (ב'
שיטות) -
באר דברי המשנה 'נראה בעליל' ו'לא נראה בעליל'!
-
על מי מדובר במשנה שיחלל שבת?
-
*באר סברת התנא מדוע אין לחלל שבת על לבנה שנראתה בעליל!
-
*לפי התנא הנ"ל,
על אלו חודשים מחללים השבת,
על לבנה שנראתה בעליל, מן התורה? ומדוע?
משנה
ו.
-
האם יש לעכב עדים מלעלות לירושלים בשבת,
כדי להעיד על ראיית הלבנה?
ומדוע? (ב'
שיטות) -
באר דברי המשנה 'ונמצאת מכשילן לעתיד לבוא'!
משנה
ז.
-
שיטת תנא קמא 'אב ובנו שראו את החודש ילכו' באר:
א) מה הם ראו ב) לאן ילכו ג)
ומדוע ילכו, הרי קרובים פסולים לעדות? -
מדוע רבי שמעון מכשיר עדות קרובים, בעדות החודש? (רע"ב)
-
*מדוע תנא קמא אינו סובר את ראיה של רבי שמעון? (רע"ב)
-
פרט את המעשה עם טובי הרופא ומי קיבל עדותו?
משנה
ז.
-
באר מהו 'משחק בקוביא'! ומדוע הוא פסול לעדות?
-
באר מהו 'מלוה בריבית'! ומדוע אינו פסול לעדות מן התורה?
-
באר מהם 'מפריחי יונים'! ומדוע הם פסולים לעדות?
-
באר מהם 'סוחרי שביעית'! ומדוע הם פסולים לעדות?
-
האם עבדים כשרים לעדות? ומדוע?
-
באר את דברי המשנה 'כל עדות שאין האשה כשירה לה, אף הן אינן כשרים לה'!
-
לאלו עדיות האשה כשירה? ומי עוד כשר לעדיות אלו?
(רע"ב) -
האם פסולים בעבירה מן התורה,
הכשירו חכמים בעדות אשה? (רע"ב) -
*הבא טעם נוסף (שאינו מובא במשנתינו)
לפסול של 'משחק בקוביא', ובאר האם לפי טעם זה יש אופן שאינו פסול? -
*מדוע הזכירה המשנה דין עבדים בעדות, הרי נימנו רק הפסולים מדרבנן?
משנה
ט.
-
עד שראה את חידוש הלבנה ואינו יכול ללכת, כיצד הוא יעיד בשבת?
-
כיצד ילכו העדים להעיד בשבת,
אם הם מפחדים מסכנה בדרך? -
אם היתה דרך רחוקה, מנין היה לעדים מה לאכול בדרך?
-
מהו המרחק מירושלים שמותר לחלל שבת כדי לבוא ולהעיד?
-
מהיכן וכיצד לומדים שמותר לחלל שבת לצורך עדות החודש?
פרק ב
משנה
א.
-
ממי היו מקבלים עדות החודש לפני שקלקלו המינים?
-
באר דברי המשנה 'משקלקלו המינין'! וכיצד נהגו לאחר מכן בעדות החודש?
-
'משלחין אחר עמו להעידו' א)
מי שלח ב)
את מי שלחו ג) ומדוע שלחו? -
*מדין תורה, איזה אדם הוא בחזקת כשרות?
ועד מתי? -
*האם גם בשבת 'משלחין אחר עמו להעידו'?
משנה
ב.
-
כיצד הודיעו לבני הגולה על קידוש החודש,
לפני שקלקלו הכותים? -
כיצד הודיעו לבני הגולה על קידוש החודש,
לאחר שקלקלו הכותים? -
באר כיצד הטעו הכותים את בני הגולה!
משנה
ב.
-
כיצד היו משיאין משואות?
-
כיצד סימנו על ידי המשואות?
-
עד מתי היה מסמן עם המשואות?
-
מדוע לא היה די להדליק המשואות והיה צריך גם לסמן בהם?
(תוי"ט)
משנה
ג.
-
מנה ההרים שעליהם הדליקו המשואות!
-
איזה הר נקרא הר המשחה?
-
היכן 'בית בלתין'? ומה עשו שם?
-
באר דברי המשנה 'עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת אש'! (רע"ב)
משנה
ד.
-
היכן היו מתכנסים העדים בירושלים?
ומה עשו להם שם? ומדוע? -
מדוע 'בראשונה לא היו זזים משם כל היום'?
(רע"ב) -
מה תיקן רבן גמליאל בענין זה?
-
למי עוד תיקן רבן גמליאל תקנה זו?
משנה
ו.
-
'לפני החמה או לאחר החמה'
– באר! -
'לצפונה או לדרומה'
– באר! -
'כמה היה גבוה'
– באר! -
'לאין היה נוטה'
– באר! -
'כמה היה רחב'
– באר! -
מדוע אם אמר שראה את הלבנה 'לפני החמה' – לא אמר כלום?
-
באיזה תנאי היתה 'עדותן קיימת'?
-
אחרי ש'עדותן קיימת' – מה עשו עם שאר העדים?
ומדוע?
משנה
ג.
-
אחר חקירת העדים,
מה אמר ראש הבי"ד?
ומה ענו העם?
ומנין למדים זאת? -
באר שיטת ת"ק 'בין שנראה בזמנו בין שנראה שלא בזמנו מקדשים אותו'!
-
פרש דברי המשנה 'שכבר קדשוהו שמים',
ומתי אומרים כן?
משנה
ח.
-
מדוע היו לרבן גמליאל דמות צורות לבנות?
-
מדו רבי יוחנן בן נורי אמר שעדי שקר הם אלו שאמרו 'ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב'?
-
מדוע ר"ג קיבל עדים אלו? וכיצד יתכן לדעתו ש'ראינוהו שחרית במזרח'?
-
מדוע רבן גמליאל קיבל את העדים שאמרו 'ראינוהו בזמן ובליל עיבורו לא נראה'?
וכיצד יתכן שבליל עיבורו לא נראה? -
מדוע רבי דוסא בן הרכינס לא קיבל עדים אלו?
-
מה סבר רבי יהושע בענין זה?
משנה
ט.
-
מה גזר רבן גמליאל על רבי יהושע?
-
מה אמר רבי עקיבא לרבי יהושע על גזירה זו?
-
מה אמר רבי דוסא לרבי יהושע על גזירה זו?
-
האם רבי יהושע קיים גזירה זו?
-
כיצד קיבל רבן גמליאל את רבי יהושע?
-
*מדוע רבן גמליאל גזר דוקא על רבי יהושע?
-
*מדוע רבן גמליאל לא גזר על רבי יהושע שיתענה ביוהכ"פ שלו (של ר"ג)?
פרק ג
משנה
א.
-
מנה שני מקרים בהם ראו את חידוש הלבנה ביום שלושים ואע"פ כן מעברים את החודש!
-
מה החידוש בשני המקרים הנ"ל בזה שמעברים את החודש?
(רע"ב) -
אם ראו הלבנה בליל שלושים עם שקיעת החמה, האם יקדשו את יום השלושים?
ומדוע?
(מובא ברע"ב) -
בי"ד של עשרים ושלושה שראו את חידוש הלבנה בליל ל', מה עליהם לעשות?
-
בי"ד שראו את חידוש להבנה עם שקיעת החמה, מה עליהם לעשות?
ומדוע?
(מובא ברע"ב) -
בי"ד של שלושה שראו את חידוש הלבנה בליל ל',
מה עליהם לעשות? -
באר דברי המשנה 'שאין היחיד נאמן עפ"י עצמו'!
-
האם דיין מומחה יכול לקדש החודש לבד?
ומה הראיה? (רע"ב) -
*מדוע בי"ד שראו את חידוש הלבנה בלילה צריך להעיד שוב לפניהם ביום ולא די במה שראו בלילה? (המאירי)
-
*בי"ד שראו את חידוש הלבנה ביום, מדוע הם יכולים לקדש עפ"י ראייתם, ואין צריך להעיד שוב לפניהם?
(רע"ב)
משנה
ב.
-
אלו שופרות כשרים:
לשיטת תנא קמא,
ולשיטת רבי יוסי? -
מדוע שופר של פרה פסול לשיטת תנא קמא?
-
מדוע שופר של פרה אינו פסול לשיטת רבי יוסי?
-
*באר טעמים נוספים המובאים בגמרא,
מדוע לשיטת ת"ק שופר של פרה פסול! -
*מדוע לת"ק מיעטה המשנה רק שופר של פרה,
הרי יש עוד שופרות פסולים?
משנה
ג.
-
באיזה שופר תקעו בראש השנה?
ומדוע? -
במה השופר של ביהמ"ק היה שונה משאר השופרות?
-
באר את דברי המשנה 'שופר מאריך וחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר'!
-
*מדוע האריכו בשופר?
וכיצד יצאו ידי חובת תקיעות יחד עם החצוצרות? (תוי"ט) -
*מדוע השופר היה באמצע והחצוצרות בצדדים? (תוי"ט)
משנה
ד.
-
באלו שופרות תקעו בתעניות? ומדוע?
-
במה היה מיוחד השופר של תעניות בביהמ"ק?
-
כמה שופרות וחצוצרות היו בתעניות בביהמ"ק?
-
מה היה סדר התקיעות בבית המקדש?
-
האם בתעניות תקעו גם בגבולים בחצוצרות? ומנין למדים זאת?
(רע"ב) -
*היכן ציפו את השופר של ביהמ"ק?
ומדוע רק שם? -
*מדוע ציפוי השופר של ביהמ"ק בראש השנה היה שונה מהציפוי בתעניות?
-
*על אלו צרות היו מתענים ומתריעים?
-
*מדוע בתעניות תקעו בשני שופרות ולא באחד?
משנה
ה.
-
מדוע תוקעים ביום הכיפורים של שנת היובל?
(רע"ב) -
באר לפי תנא קמא מהם הפירושים 'שווה היובל לראש השנה לתקיעות'!
-
מדוע לפי תנא קמא שווה היובל לראש השנה לתקיעות?
(רע"ב) -
מהי שיטת רבי יהודה בענין התקיעות ביובל?
-
במה עוד שווה היובל לראש השנה? (לכו"ע)
-
*מי הם החייבים לתקוע ביובל?
-
*האם רבי יהודה חולק על הנאמר לעיל בענין התקיעות בר"ה?
ובמה הוא חולק?
משנה
ו.
-
באיזה אופן מדובר במשנה שהשופר נסדק?
-
איזה אופן נוסף מביא הרע"ב,
שנסדק השופר? ומה הדין באופן זה? -
באר דברי המשנה 'דבק שברי שופרות'!
-
מה הדין בדיבק שברי שופרות?
ומדוע? -
שופר שניקב, באיזה אופן הוא כשר, ובאיזה אופן פסול?
-
*'שופר שנסדק', האם הכוונה שנחלק לגמרי לב'
חתיכות?
ואם אינו נחלק לגמרי מדוע הוא פסול? -
*מהו השיעור 'כדי שיראה לכאן ולכאן'? ועל מה הוא נאמר?
-
*באר היטב את דברי המשנה – 'אם אינו מעכב התקיעה'! (ב'
פירושים) -
*באר היטב את דברי המשנה – 'אם מעכב התקיעה'!
(ב' פירושים
משנה
ז.
-
באר מהו: בור,
דות, פיטס! -
מה הדין בתוקע לתוך המקומות הנ"ל,
ומדוע? -
העובר אחורי בית הכנסת וכדומה,
באר באיזה אופן יוצא ידי חובת תקיעת שופר או מגילה? ומדוע? -
האם יש אופן שאפשר לשמוע קול השופר ולא לצאת ידי חובה?
-
*האם העומדים בתוך הפיטס יוצאים ידי חובת תקיעת שופר?
משנה
ח.
-
"והיה כאשר ירים משה ידו"
וכו' מה הקשר בין משנה זו לקודמתה? -
מה הדרך שאומרת המשנה, שניצחו במלחמה?
-
מה הדרך שניצלו במדבר מנשיכת הנחשים?
-
באר היטב את דברי המשנה 'זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר, אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'!
-
*איזה חרש אינו מוציא אחרים ידי חובה?
באר גם לענין תקיעת שופר! -
*מי מוגדר כשוטה שאינו מוציא אחרים ידי חובה?
-
*המשנה נקטה 'אין מוציאין את הרבים ידי חובה', האם את היחיד הם כן מוציאים ידי חובה? ומדוע נקטה המשנה לשון 'רבים'?
פרק ד
משנה
א.
-
בזמן שביהמ"ק היה קיים,
האם תקעו במקדש בר"ה שחל בשבת?
ומדוע? -
היכן נקרא מדינה?
והאם תקעו שם בר"ה שחל בשבת,
בזמן שביהמ"ק היה קיים? -
מה תיקן רבן יוחנן בן זכאי אחר שחרב ביהמ"ק בענין התקיעות בשבת –
לת"ק? -
מהי התקנה, לדעת רבי אלעזר?
-
מהי התקנה לדעת 'אמרו לו'?
-
*בזמן שביהמ"ק היה קיים,
היכן תקעו במקדש?
משנה
ב.
-
באר היכן ומתי היו תוקעים בירושלים וביבנה,
בר"ה שחל בשבת? -
האם תקעו בר"ה שחל בשבת,
בעיירות הסמוכות לירושלים?
באר כל הפרטים!! -
אם תקעו בר"ה שחל בשבת,
בעיירות הסמוכות ליבנה?
משנה
ג.
-
בזמן שביהמ"ק היה קיים – כמה ימים נטלו לולב במקדש?
וכמה במדינה? -
מה תיקן רבן יוחנן בן זכאי אחר שחרב ביהמ"ק?
ומדוע? -
מתי היה מותר לאכול מתבואה חדשה, בזמן שביהמ"ק היה קיים?
(מובא ברע"ב) -
מתי מותר לאכול מתבואה חדשה,
לאחר חורבן ביהמ"ק – מן התורה? -
מהי תקנת רבן יוחנן בן זכאי בענין זה? ומדוע תיקן תקנה זו?
משנה
ד.
-
'בראשונה היו מקבלים עדות החודש כל היום'
– באר! -
האם נהגו ביום ל' אלול לעשותו יו"ט?
(מובא ברע"ב) -
אם לא באו עדים ביום ל' אלול,
מתי נקבע ר"ה? -
איזה שיר אמרו בביהמ"ק,
בתמיד של שחר?
ומדוע? -
איזה שיר אמרו בביהמ"ק,
בתמיד של בין הערביים? ומדוע? -
'נתקלקלו הלויים בשיר'
– מהו הקלקול? ומדוע נתקלקלו? -
אחר התקנה, כיצד נהגו אם הגיעו עדים עד מנחה?
-
כיצד נהגו אם הגיעו עדים אחר מנחה?
-
'נוהגים אותו היום קודש' על איזה יום מדובר? ומדוע נהגו בו קודש?
-
מה תיקן ריב"ז בענין זה,
אחר חורבן ביהמ"ק?
ומדוע? -
מה עוד תיקן ריב"ז בענין מקום הליכת העדים?
-
לפני תקנת ריב"ז אם באו עדים מן המנחה ולמעלה,
כיצד נהגו למחרת?
והאם נהגו כן רק בתורת מנהג?
משנה
ה.
-
לשיטת רבי יוחנן בן נורי,
באלו ברכות אינו תוקע בהם? -
לשיטת רבי יוחנן בן נורי,
באלו ברכות תוקע? -
במה רבי עקיבא חולק על רבי יוחנן בן נורי?
-
*מדוע מלכיות קודם לזכרונות?
-
*מה טוען רבי עקיבא על דברי רבי יוחנן בן נורי?
משנה
ו.
-
כמה פסוקים צריך לומר במלכיות זכרונות ושופרות?
(ב' שיטות) -
מהו סדר חלוקת הפסוקים (מלבד הפסוק שמשלים בו)?
-
אלו פסוקים אין להזכיר?
-
באיזה פסוק משלים את הפסוקים?
(ב' שיטות) -
*במה רבי יוחנן בן נורי מודה לת"ק?
ובמה הוא חולק עליו? -
*במה רבי יוסי חולק על ת"ק?
ובמה הוא מודה לו?
משנה
ז.
-
באר את דברי המשנה: 'העובר לפני התיבה ביו"ט של ר"ה,
השני מתקיע'! -
מדוע תיקנו שהשני מתקיע? (מובא ברע"ב)
-
באר את דברי המשנה: 'ובשעת ההלל, הראשון מקרא את ההלל'!
-
*מדוע אין חוזרים ומתקנים לתקוע בתפילת שחרית?
משנה
ח.
-
מנה חמישה דברים שאסור לעשותם בר"ה,
כדי לשמוע שופר או להביא שופר!
-
באר את דברי המשנה 'אין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות, ובין בדבר שהוא משום לא תעשה'!
-
'אם רצה ליתן לתוכו מים או יין יתן' – באר!
ומהו טעם ההיתר? -
באר את דברי המשנה 'אין מעכבין את התינוקות מלתקוע'!
-
מדוע מותר להתעסק עמהם עד שילמדו?
-
המתעסק עם הקטנים ללמדם תקיעת שופר מי אלו שאינם יוצאים בתקיעותיו?
-
*מנה ג' גזירות דרבנן שאסור לעשות, אפילו לצורך מצות שמיעת שופר!
משנה
ט.
-
באר דברי המשנה 'סדר תקיעות שלש של שלש שלש'!
-
מהו שיעור תקיעה?
באר דבריך! -
מהו שיעור תרועה?
באר דברים! -
באר דברי המשנה 'תקע בראשונה ומשך בשניה'! ומדוע 'אין בידו אלא אחת'?
-
מה יעשה מי שהזדמן לו שופר רק לאחר תפילת מוסף?
-
מהי מחלוקת ת"ק ור"ג בענין תפילת הש"ץ?