נושא
הדף:
שבת,
הלכות
שבת:
דפי
עבודה,
בחנים
סיכום
ומבחן
(30
עמודים)

מחבר הדף:
אילן עמר

מיועד
לכיתות:
ט–יב

בס"ד שנה"ל,
תשס"ד

הלכות

שבת

(שנה ראשונה)

הרב אילן עמר

שיעור פתיחה

נושאי הלימוד

• מבוא להלכות שבת:

• המקור ללט' אבות מלאכות האסורות בשבת.

• מושגי יסוד: מלאכת מחשבת, מלאכה שאינה צריכה לגופה, מתכווין,
  פסיק רישיה, כולו,
  קיום המלאכה, שינוי,
  מקלקל,
  אבות ותולדות, דרגות חיוב ופטור.

• מלאכת צידה.

• מלאכת קושר ומתיר.

• מלאכת בורר.

• מלאכת סחיטה.

• מלאכת טוחן.

• דיני חולה בשבת.

כיצד נלמד?

את החומר נלמד בעז"ה ברמה מעמיקה תוך ראייה ושימת דגש על כל שלבי מהלך והשתלשלות ההלכה,
מן המקורות ועד הפסיקה בימינו.
נלמד לעיין במקורות ההלכה עצמם ולדלות מהם את עיקרי הדין, להבין את פסיקת ההלכה ונלמד להשליך עיקרים אלו על מציאות חיינו.

השיעורים יתקיימו בשלושה אופנים:

1. הרצאה.

2. עבודה עצמית (מלווה בדפי עבודה).

3. לימוד בחברותות (מלווה בדפי עבודה).

דרישות לימודיות

• בחנים ומבחנים קצרים בתום כל יחידת לימוד.

• ביצוע דפי עבודה במהלך הלימוד.

• כל תלמיד יצטרך להכין עבודה שנתית מקיפה (פרטים על אופי העבודה והנחיית התלמידים יבואו בהמשך).

• השתתפות פעילה בשיעור.

• קלסר נפרד המיועד לשיעור הלכות
  שבת שיכיל בצורה נאותה ומאורגנת היטב את כל החומר הנלמד.

הרכב הציון

יחידה
א'
– מבוא
להלכות
שבת

פרק א' –
"מלאכת
מחשבת
אסרה
תורה"

עיין במקורות הבאים וענה על השאלות הנלוות אליהם!

מקור מס. 1

"… הלכות שבת… הרי הם כהררים התלויים בשערה שהן מקרא מועט והלכות מרובות."

משנה מסכת חגיגה י.

1. מהו המשל המובא בדברי המשנה הנ"ל?

____________________________________________________________________

2. מהו הנמשל?

____________________________________________________________________

3. מה ניתן ללמוד מהמשל והנמשל על הלכות שבת ומקורותיהן?

____________________________________________________________________

מקור מס. 2

"ואתה
תדבר אל
בני ישראל
לאמור
אך
את שבתותי
תשמורו…"
שמות לא',
יג'

"… אעפ"י
שהפקדיתך
לצוותם
על מלאכת
המשכן
אל יקל
בעיניך
לדחות
את השבת
מפני
אותה
מלאכה…
כל אכין
ורקין –
מעוטין, למעט
שבת
ממלאכת
המשכן."
רש"י,
שם.

1. מה מצווה ה'
את משה מיד לאחר מצוות מלאכת המשכן?

____________________________________________________________________

2. מה למד רש"י מסמיכות פרשיית שבת לפרשיית המשכן?

____________________________________________________________________

3. מהי המילה בפסוק שממנה למד רש"י לימוד זה?
________________________________

מקור מס. 3

"… לעשות
בכל מלאכת
מחשבת"

שמות לה',
לג'.

"עובידת
אומנון"

תרגום אונקלוס,
שם.

"… שלא
אסרה
תורה אלא
מלאכת
מחשבת"
רמב"ם פא'
מהל'
שבת הל'
ט

1. מהן שתי המילים בתורה המגדירות את המלאכות האסורות בשבת/שנעשו במשכן?

____________________________________________________________________

2. הסבר את תרגום אונקלוס: "עובידת
אומנון"?

____________________________________________________________________

3. לפי דברי הרמב"ם ותרגום אונקלוס,
מהו גדר המלאכות האסורות בשבת מן התורה?

____________________________________________________________________

שם:
_________________

ציון:
_________________

בוחן
–
מבוא
להלכות
שבת

תלמיד יקר!

קרא את ההוראות הבאות ולאחר מכן ענה על השאלות.

מבנה הבוחן: שני חלקים:

חלק א': 3 שאלות פתוחות, עליך לבחור 2
מתוך 3 (60 נקודות – 30
נקודות לכל שאלה).

חלק ב': הגדרת מושגים (40
נקודות,
20 נקודות לכל מושג).

משך הבוחן: שיעור אחד. (הארכה תינתן למי שירצה בכך למשך ההפסקה הבאה בלבד!)

חומר עזר מותר בשימוש: אין.

הוראות מיוחדות: קרא בעיון את השאלות לפני שתענה עליהן!

בהצלחה רבה!!!

חלק א': 3 שאלות פתוחות, עליך לבחור 2
מתוך 3 (60 נקודות – 30
נקודות לכל שאלה).

1. כתוב בהרחבה על הקשר בין מלאכת המשכן להלכות שבת!
בדבריך התייחס למקור בתורה ולפירוש רש"י וכן למילה בפסוק שממנה נלמד הקשר!

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

2. הסבר בלשונך! את דברי חז"ל במשנה מסכת חגיגה דף י.: "… הלכות
שבת… הרי
הם כהררים
התלויים
בשערה
שהן מקרא
מועט
והלכות
מרובות."!

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

3. מהי "מלאכת מחשבת"? בדבריך התייחס למושג זה במלאכת המשכן ובהלכות שבת!

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

חלק ב': הגדרת מושגים (40
נקודות,
20 נקודות לכל מושג).

הסבר בקצרה 2
מתוך 3 המושגים הבאים:

1. "מתכוון"
   – _________________________________________________________

2. "מלאכת מחשבת" –
   ___________________________________________________

3. "הררים התלויים בשערה"
   – _____________________________________________

פרק ב' – המקור
למלאכת
האסורות
בשבת

עיין במקורות הבאים וענה על השאלות הנלוות אליהם!

מקור מס. 1

"הדור
יתבי
וקמיבעיא
להו: הא
דתנן
אבות
מלאכות
ארבעים
חסר אחת
כנגד מי?
אמר
להו
רבי
חנינא
בר
חמא: כנגד
עבודות
המשכן. אמר
להו
רבי
יונתן
ברבי
אלעזר
כך
אמר
רבי
שמעון
ברבי
יוסי
בן
לקוניא:
כנגד
מלאכה
מלאכתו
ומלאכת
שבתורה
– ארבעים
חסר אחת.
בעי
רב
יוסף: ויבא
הביתה
לעשות
מלאכתו
ממנינא
הוא, או
לא? – אמר
ליה
אביי: וליתי
ספר תורה
ולימני! מי
לא אמר
רבה בר
בר חנה
אמר רבי
יוחנן: לא
זזו משם,
עד
שהביאו
ספר תורה
ומנאום. אמר
ליה: כי
קא מספקא
לי –
משום
דכתיב: "והמלאכה
היתה
דים" ממנינא
הוא, והא
– כמאן
דאמר
לעשות
צרכיו
נכנס, או
דילמא: ויבא
הביתה
לעשות
מלאכתו
ממנינא
הוא, והאי
והמלאכה
היתה דים
– הכי
קאמר: דשלים
ליה
עבידתא? תיקו.
תניא
כמאן
דאמר
כנגד
עבודות
המשכן,
דתניא:
אין
חייבין
אלא על
מלאכה
שכיוצא
בה היתה
במשכן, הם
זרעו –
ואתם
לא תזרעו,
הם
קצרו –
ואתם
לא תקצרו…
"
תלמוד בבלי מסכת שבת דף מט עמוד ב

1. באיזו שאלה דנו החכמים בגמרא?

____________________________________________________________________

2. בהמשך הגמרא מובאות שתי תשובות לשאלה הנ"ל,
כתוב:

1. בשם מי מובאת כל תשובה?

2. מהן שתי התשובות?

תשובה א'

מובאת בשם: _______________________

התשובה:
_____________________________________________________________

תשובה ב'

מובאת בשם: _______________________

התשובה:
_____________________________________________________________

3. מה מקשה רב יוסף על התשובה השניה?

____________________________________________________________________

4. מה משיב לו אביי?

____________________________________________________________________

5. רב יוסף מתלבט לגבי הבנת אחד הפסוקים,
כתוב:

א.
מהו הפסוק שלגביו מתלבט רב יוסף?

____________________________________________________________________

ב.
מהם שני הפירושים שלגביהם מתלבט רב יוסף בהבנת פסוק זה?

________________________________________________________________________________________________________________________________________

ג.
מהי מסקנת הגמרא לגבי ההתלבטות של רב יוסף בהבנת הפסוק?

____________________________________________________________________

6. מהי מסקנת הגמרא לגבי השאלה המרכזית בקטע זה?

____________________________________________________________________

סיכום

השלם את התרשים הבא:

שאלת
הגמרא:
______________________________

תשובה
א':

____________________

תשובה
א':

____________________

מסקנה
סופית:

____________________

הרחבה והעמקה

"ארבעים
אבות
מלאכות
חסר
אחת
כנגד
מי
– דהרבה
מלאכות
יש דדמיין
להדדי
והוה לן
למחשבינהו
כולן
כאחת
כדפריך
בפרק כלל
גדול
(לקמן
עג🙂 היינו
זורה
היינו
בורר
היינו
מרקד
ומשום
חילוק
מועט
שביניהם
לא הוה
מחלקינן
להו אי
לאו דקים
להו דל"ט
מלאכות
הן כנגד
שום דבר
לכך בעי
כנגד
מי."
תוספות מסכת שבת דף מט עמוד ב

1. מהי השאלה המעסיקה את בעלי התוספות ביחס לשאלת הגמרא?

____________________________________________________________________

2. מהי התשובה לשאלה זו?

____________________________________________________________________

"כנגד
עבודות
המשכן
– אותן
המנויות
שם בפרק
כלל גדול
היו
צריכין
למשכן, ופרשת
שבת נסמכה
לפרשת
מלאכת
המשכן
ללמוד
הימנה."
רש"י מסכת שבת דף מט עמוד ב

1. מה לדעתך ניתן להבין מתוך דברי רש"י הנ"ל,
האם מדובר במלאכות שנעשו לצורך בניית המשכן עצמו או מלאכות שנעשו במהלך עבודת המשכן (קרבנות וכד')? הוכח דבריך!

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

פרק ג'
– מלאכה
שאינה
צריכה
לגופה

עיין במקורות הבאים וענה על השאלות הנלוות אליהם!

חלק א'

מקור מס. 1

"תנא:
החורש
והחופר
והחורץ
כולן
מלאכה
אחת הן.
אמר
רב ששת:
… (חופר)
בבית
– חייב
משום
בונה, בשדה
חייב
משום
חורש…
אמר רבי
אבא: החופר
גומא
ואינו
צריך אלא
לעפרה –
פטור
עליה. ואפילו
לר' יהודה
דאמר: מלאכה
שאינה
צריכה
לגופה
חייב
עליה."
שבת עג:

1. הסבר מה ההבדל,
לפי רב ששת,
בין מי שחופר בבית לבין מי שחופר בשדה?

____________________________________________________________________

2. מהו המקרה המובא בשם דברי רבי אבא?

____________________________________________________________________

3. מה הדין במקרה זה?

____________________________________________________________________

4. מהי דעת ר'
יהודה במלאכה שאינה צריכה לגופה?

____________________________________________________________________

מקור מס. 2

"המוציא…
את המת
במיטה
חייב…
ור' שמעון
פוטר."
שבת צג:

"ור'
שמעון
פוטר: …
דהוי
מלאכה
שאינה
צריכה
לגופה
וכל מלאכה
שאינה
צריכה
לגופה…
לאו מלאכת
מחשבת
היא לר'
שמעון."

רש"י,
שם.

1. על איזו מלאכה מלט' אבות המלאכות האסורות בשבת מדובר במשנה הנ"ל?

____________________________________________________________________

2. מהי דעת ר'
שמעון במלאכה שאינה צריכה לגופה?

____________________________________________________________________

3. לפי ר' שמעון,
מה לא נחשבת מלאכה שאינה צריכה לגופה?

____________________________________________________________________

סיכום

השלם את התרשים הבא:

מלאכה שאינה צריכה לגופה

לדעת
ר' יהודה:

____________________

לדעת
ר' שמעון:
____________________

משום שאינה נחשבת ל: _______________

חלק ב'

הגדרת המונח: "מלאכה
שאינה
צריכה
לגופה."

מקור מס' 3.

"… וכל
מלאכה
שאינה
צריכה
אלא
לסלקה
מעליו
הוי מלאכה
שאינה
צריכה
לגופה, דברצונו
לא באה
לו ולא
היה צריך
לה הלכך
לאו מלאכת
מחשבת
היא לר'
שמעון."
רש"י שבת צג:

מקור מס' 4.

"נראה
לר"י
דמלאכה
שאינה
צריכה
לגופה
קרי
בשעושה
מלאכה
ואין
צריך
לאותו
צורך
כעין
שהיו
צריכים
לה
במשכן
אלא
לעניין
אחר כי
הצורך
שהייתה
מלאכה
נעשית
בשבילו
במשכן
הוא גוף
המלאכה
ושורשו…"

(תוס'
ד"ה "ר'
שמעון פוטר"
צד.)

1. הסבר במילים שלך כיצד מגדיר רש"י את המונח "מלאכה שאינה צריכה לגופה!

________________________________________________________________________________________________________________________________________

2. מה פירוש המילים:
"דברצונו לא באה לו" בדברי רש"י?

____________________________________________________________________

3. הסבר במילים שלך כיצד מגדירים התוס' את המונח "מלאכה שאינה צריכה לגופה"!

________________________________________________________________________________________________________________________________________

4. מה פירוש המילים:
"גוף המלאכה ושורשו"
בדברי רש"י?

____________________________________________________________________

סיכום

5. החופר גומא על מנת להשיג עפר:

1. לפי ר' יהודה:
   _________________

2. לפי ר' שמעון:
   _________________

6. החופר גומא לצורך עפר נחשב למלאכה שאינה צריכה לגופה משום ש:

1. לפי רש"י:
   ___________________________________________________________

2. לפי תוס':
   ___________________________________________________________

פרק ד'
– דבר
שאינו
מתכוון

שיעור ראשון

הקדמה

על מנת שהעושה מלאכה בשבת יהיה חייב עליה מהתורה המלאכה חייבת להיות "מלאכת
מחשבת". אחד התנאים שקובע אם המלאכה היא מלאכת מחשבת או לא הוא:
הכוונה בעשיית הלמאכה.
הכוונה מתייחסת אל שני דברים:
כוונה לעשות מלאכה.
כוונה לתכליתה של המלאכה (תכלית שבד"כ מאפיינת מלאכה זו (רש"י)
או התכלית שהייתה למלאכה זו במלאכת המשכן (תוס')).יש פעמים שאדם עושה מלאכת היתר ואינו מתכוון כלל ועיקר לבצע מלאכת איסור אך כתוצאה ממלאכת היתר זו, בהכרח תתבצע מלאכת איסור. דבר זה נקרא:
"פסיק
רישיה."

גם לגבי דבר שאין מתכוון,
יש מחלוקת ר'
יהודה ור' שמעון.

יתר פרטי דין דבר שאין מתכוון נלמד לקמן.

עיין במקורות הבאים וענה על השאלות הנלוות אליהם!

מקור מס. 1

"ר'
שמעון
אומר: גורר
אדם מיטה
כסא וספסל
ובלבד
שלא
יתכוון
לעשות
חריץ."
שבת כט:

1. על איזו שאלה עונה ר'
שמעון בדין הנ"ל?

____________________________________________________________________

2. מהו התנאי שמתיר ר' שמעון לביצוע המלאכה הנ"ל?

____________________________________________________________________

3. על איזה אב מלאכה, לדעתך,
עוברים בעשיית חריץ?
(אם לדעתך יש יותר מאחד,
כתוב ונמק!)

____________________________________________________________________

4. לפי דברים אלה,
מה לדעתך יסבור ר' שמעון בדין דבר שאין מתכוון?

____________________________________________________________________

מקור מס. 2

"ר'
יהודה
אומר: כל
הכלים
אין
נגררין."
משנה ביצה כג.

1. האם דברי ר'
יהודה המובאים במשנה חלוקים או הולמים עם דברי ר'
שמעון?

____________________________________________________________________

2. לפי דברי ר'
יהודה,
מה לדעתך הוא יסבור בדין דבר שאין מתכוון?

____________________________________________________________________

מקור מס. 3

"ר'
יהודה…
דאמר: דבר
שאין
מתכוון
אסור…
ר' שמעון…
האמר: דבר
שאין
מתכוון
מותר."

ביצה כג.

• סכם:

לגבי דבר שאין מתכוון ר'
יהודה ________________ ואילו ר' שמעון __________________

מקור מס. 4

"ריש
כנישתא
דבצרא
גרר ספסלא
לעילא
מרבי
ירמיה
רבה, אמר
ליה: כמאן
– כרבי
שמעון? אימא
דאמר ר'
שמעון
בגדולים
דלא אפשר,
בקטנים
מי אמר…
? "
שבת כט:

1. תאר בלשונך את תחילת הסיפור המובא בגמרא הנ"ל!

____________________________________________________________________

2. מה ההבדל העקרוני (המשפיע על ביצוע המלאכה) בין גרירת ספסלים קטנים לבין ספסלים גדולים?

____________________________________________________________________

מקור מס. 5

"אביי
ורבא
דאמרי
תרוייהו: מודה
ר' שמעון
בפסיק
רישיה
ולא
ימות."
שבת קג.

– אביי ורבא קובעים כי גם אם ר'
שמעון סובר שדבר שאין מתכוון מותר, יהיו מקרים שגם הוא יודה שאסור. מהו העיקרון של מקרים אלה?
הסבר בלשונך (היעזר בהקדמה לשיעור)

________________________________________________________________________________________________________________________________________

סיכום

השלם את הקטע הבא בעזרת "בנק המילים" שלאחריו.

לגבי דבר שאין מתכוון,
ר'
יהודה סובר ש ____________ לעשותו בשבת ואילו ר'
שמעון סובר שדבר שאין מתכוון ___________ לעשותו בשבת בתנאי שפעולת ההיתר לא תגרור ___________ פעולת איסור,
אבל אם _______________ נעשתה מלאכת איסור – אין זה אסור לפי ר'
_______________ .

שמעון,
בהכרח,
מותר,
אסור,
בדרך אגב.

פרק ד'
– דבר
שאינו
מתכוון

שיעור שני –
פסיק
רישיה –
משמעות
ומקור
המושג

עיין במקורות הבאים וענה על השאלות הנלוות אליהם.

מקור מס'
1.

"אבל
עשה
מעשה
ונעשית
בגללו
מלאכה
שודאי
תעשה
בשביל
אותו
מעשה
אע"פ
שלא
נתכוין
לה
חייב
שהדבר
ידוע
שאי
אפשר
שלא
תעשה
אותה
מלאכה
כיצד
הרי
שצריך
לראש
עוף
לצחק
בו
לקטן
וחתך
ראשו
בשבת
אע"פ
שאין
סוף
מגמתו
להריגת
העוף
בלבד
חייב
שהדבר
ידוע
שאי
אפשר
שיחתוך
ראש
החי
ויחיה
אלא
המות
בא
בשבילו
וכן
כל
כיוצא
בזה."

רמב"ם פרק א'
מהלכות שבת,
הלכה ו

1.
הסבר את המשל והנמשל בדברי הרמב"ם!

המשל:
_______________________________________________________________

____________________________________________________________________

הנמשל:
______________________________________________________________

____________________________________________________________________

2.
הסבר במילים שלך את המושג:
"פסיק רישיה"

____________________________________________________________________

מקור מס'
2.

"ת"ר
התולש
עולשין
והמזרד
זרדים
…
אם
לייפות
את
הקרקע
כל
שהן…
אביי
אמר
אפילו
…
בשדה…
וכגון
דלא
קמיכוין
והא
אביי
ורבא
דאמרי
תרוייהו
מודה
רבי
שמעון
בפסיק
רישיה
ולא
ימות
לא
צריכא
דקעביד
בארעא
דחבריה."

גמרא שבת קג.

1.
מהו המקרה המדובר בברייתא זו?

____________________________________________________________________

2.
על איזו מלאכה עובר התולש והמזרד?

____________________________________________________________________

3.
מהי מטרת המזרד והתולש?

____________________________________________________________________

4.
באיזה מקרה מתיר אביי לתלוש ולזרד בקרקע בשדה?

____________________________________________________________________

5.
מה הקושיא מדברי אביי ורבא על דברי אביי?

____________________________________________________________________

6.
כיצד מתרצת הגמרא קושיא זו?

____________________________________________________________________

עיין במקור הבא על מנת להעמיק יותר בתשובת הגמרא.

מקור מס'
3.

"לא
צריכא
דעביד
בארעא
דחבריה.
פי'
בערוך
(ערך
סבר)
דבפסיק
רישיה
דלא
ניחא
ליה
כגון
דקעביד
בארעא
דחבריה
וכגון
באחר
שאינו
אוהבו
והקוצץ
בהרת
בשעת
מילה
שאין
לו
הנאה
מותר
לכתחילה
ואפילו
איסור
דרבנן
ליכא…
ואינו
נראה
דהא
מפיס
מורסא
להוציא
ממנו
ליחה
היה
אסור
אי
לאו
משום
צערא
דגופא
אע"פ
שאינו
נהנה
כלל
בבנין
הפתח
ואינו
מתכוין
כלל
לבנין
הפתח
אלא
לנקיבה
בעלמא…
והא
דקאמר
לא
צריכא
דעביד
בארעא
דחבריה
היינו
דלא
מיחייב
חטאת
אבל
איסורא
איכא…"

תוס',
ד"ה "לא צריכא",
שבת קג.

1.
כיצד מסביר ה"ערוך"
המובא בתוס'
את המקרה "דקעביד בארעא דחבריה"?

____________________________________________________________________

2.
מהו המקרה הנוסף המובא בדברי הערוך?

____________________________________________________________________

3.
מה הדין במקרים אלו?
(האם יש איסור מדרבנן?)

____________________________________________________________________

4.
האם התוס'
מסכימים או חולקים על דברי הערוך?
הוכח דבריך!

____________________________________________________________________

5.
מהו המקרה שממנו מוכיחים התוס'
את דבריהם?

____________________________________________________________________

6.
כיצד אם כן,
מסבירים התוס'
את המקרה "דקעביד בארעא דחבריה"?

____________________________________________________________________

שיעורי
בית:

עיין בשולחן ערוך אורח חיים,
סימן ש"כ,
סעיף יח'
וכן בביאור הלכה ד"ה "טוב להנהיגם"
וכתוב כיצד נפסקה ההלכה בדין פסיק רישיה דלא ניחא ליה?

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

פרק ה'
– כולו

הקדמה:

על מנת שהעושה מלאכה בשבת יהיה חייב עליה מדאורייתא הוא חייב לבצע את כל המלאכה לבדו (-
אם היא מלאכה שיכולה להתבצע ע"י אדם אחד.)
אדם שעושה חצי מלאכה או שניים שעושים מלאכה אחת שיכולה להתבצע ע"י אדם אחד – אינם חייבים על מלאכה זו מדאורייתא.

חלק
א'
– שניים שעושים מלאכה אחת

מקור מס' 1.

"צבי
שנכנס
לבית
ונעל אחד
בפניו
חייב
נעלו
שניים
פטורים. לא
יכול אחד
לנעול
ונעלו
שניים
חייבים
ור"ש
פוטר."

משנה שבת דף קו:

1. על איזו מלאכה מדובר במשנה זו?

____________________________________________________________________

2. מהו אופן ביצוע מלאכה זו עפ"י דברי המשנה?

____________________________________________________________________

3. הסבר את שלושת המקרים שבמשנה ואת הדין של כל אחד מהם:

א.

מקרה:
_______________________________________________________________

דין:
_________________________________________________________________

ב.

מקרה:
_______________________________________________________________

דין:
_________________________________________________________________

ג.

מקרה:
_______________________________________________________________

דין:
_________________________________________________________________

מקור מס' 2.

"המוציא
ככר לרה"ר
חייב
הוציאוהו
שניים
פטורים. לא
יכול אחד
להוציאו
והוציאוהו
שניים
חייבים
ור"ש
פוטר."

משנה שבת צב:

1. על איזו מלאכה מדובר במשנה זו?

____________________________________________________________________

2. הסבר את שני המקרים שבמשנה ואת הדין של כל אחד מהם:

א.

מקרה:
_______________________________________________________________

דין:
_________________________________________________________________

ב.

מקרה:
_______________________________________________________________

דין:
_________________________________________________________________

ג.

מקרה:
_______________________________________________________________

דין:
_________________________________________________________________

מקור מס' 3

"מנא
ה"מ
דתנו
רבנן
ב"עשותה¹"
– העושה
את כולה
ולא העושה
את מקצתה"
גמרא (שם)

1. מהו הפסוק ממנו לומדים חז"ל שרק "העושה
את כולה
ולא העושה
את מקצתה"
חייב?

____________________________________________________________________

חלק
ב'
– אחד שעושה חצי מלאכה

מקור מס'
4.

"יציאות
השבת,
שתיים
שהן
ארבע
בפנים
ושתיים
שהן
ארבע
בחוץ.
כיצד?
העני
עומד
בחוץ
ובעל
הבית
בפנים,
פשט
העני
את
ידו
לפנים
ונתן
לתוך
ידו,
או
שנטל
מתוכה
והוציא
–
העני
חייב
ובעל
הבית
פטור.
פשט
בעל
הבית
את
ידו
לחוץ
ונתן
לתוך
ידו
של
עני,
או
שנטל
מתוכה
והכניס
–
בעל
הבית
חייב
והעני
פטור.
פשט
העני
את
ידו
לפני
ונטל
בעל
הבית
מתוכה
או
שנתן
לתוכה
והוציא
–
שניהם
פטורין.
פשט
בעל
הבית
את
ידו
לחוץ
ונטל
העני
מתוכה
או
שנתן
לתוכה
והכניס
–
שניהם
פטורין."

משנה שבת ב.

1.
על איזו מלאכה מדובר במשנה זו?

____________________________________________________________________

2.
תאר בקצרה את המציאות של המקרים השונים המוזכרים במשנה!

____________________________________________________________________

3.
במשנה מוזכרים שמונה מקרים שונים,
הסבר כל מקרה ומה דינו!

מקרה א':
_____________________________________________________________

דין:
_________________________________________________________________

מקרה ב':
_____________________________________________________________

דין:
_________________________________________________________________

מקרה ג':
_____________________________________________________________

דין:
_________________________________________________________________

מקרה ד':
_____________________________________________________________

דין:
_________________________________________________________________

מקרה ה':
_____________________________________________________________

דין:
_________________________________________________________________

מקרה ו':
_____________________________________________________________

דין:
_________________________________________________________________

מקרה ז':
_____________________________________________________________

דין:
_________________________________________________________________

מקרה ח':
_____________________________________________________________

דין:
_________________________________________________________________

4.
מהם שני המרכיבים העיקריים של ביצוע מלאכת הוצאה?

____________________________________________________________________

שאלת אתגר!!!

6. האם לדעתך יש הבדל בין ה"פטור" בארבעת המקרים הראשונים לבין ה"פטור"בארבעת המקרים האחרונים?
נמק!
_________________________________________________

____________________________________________________________________

מקור מס' 5.

"הכותב
שתי
אותיות…
בין משם
אחד (שתי אותיות זהות)
בין
משתי
שמות
(שתי אותיות שונות)…
בכל
לשון –
חייב."

משנה שבת,
קג.

1. על איזו מלאכה מדובר במשנה זו?

____________________________________________________________________

2.
מהו גדר החיוב במלאכה זו?

____________________________________________________________________

3.
מה,
לדעתך,
נחשבת "חצי מלאכה"
במלאכה זו?

____________________________________________________________________

פרק ו'
– קיום

הקדמה

"כל מלאכה שאין לה קיום – פטור"
(כלכלת שבת).

על מנת שאדם יהיה חייב על ביצוע מלאכה מדאורייתא,
מלאכתו חייבת להתקיים.
לכל מלאכה ומלאכה יש שיעור זמן קיום שונה בהתאם לאופי המלאכה ולתכליתה.

בפרק זה נלמד את העיקרון שמלאכה החייבים עליה מהתורה – היא מלאכה שיש לה קיום.

עיין במקורות הבאים וענה על השאלות הנלוות אליהם:

מקור מס' 1.

"… זה
הכלל כל
העושה
מלאכה
ומלאכתו
מתקיימת
בשבת
חייב…"
משנה שבת קב:

1. נסח בלשונך את הכלל המובא במשנה הנ"ל!

____________________________________________________________________

2. "ומלאכתו
מתקיימת
בשבת" – האם לדעתך קיום המלאכה הוא רק למשך אותה שבת?
היעזר בדברי ההקדמה!
________________________________________________________

____________________________________________________________________

מקור מס' 2.

"… כתב במשקין במי פירות באבק דרכים באבק הסופרים ובכל דבר שאינו מתקיים פטור…"

משנה שבת קד:

1. איזו מלאכה נידונה במשנה זו?

____________________________________________________________________

2. מהן ארבע דרכי הכתיבה המוזכרות במשנה?

3. מה המשותף לארבע דרכים אלו?

____________________________________________________________________

4. מה הדין במקרים המוזכרים במשנה?
נמק!

____________________________________________________________________

מקור מס' 3.

"… ואין
הצובע
חייב עד
שיהא צבע
המתקיים
אבל צבע
שאינו
מתקיים
כלל כגון
שהעביר
סרק או
ששר ע"ג
ברזל או
נחושת
וצבעו
פטור
שהרי אתה
מעבירו
לשעתו
ואינו
צובע
כלום וכל
שאין
מלאכתו
מתקיימת
בשבת
פטור".
רמב"ם פ"ט מהל'
שבת היג':

1. איזו מלאכה נידונה בדברי הרמב"ם?
________________________________________

2. מהן הדרכים לביצוע מלאכה זו המוזכרים בדברי הרמב"ם?

____________________________________________________________________

3. מהי מסקנת הרמב"ם?
האם היא מתייחסת רק למלאכת צובע?

____________________________________________________________________

פרק ז'
– שינוי

עיין במקורות הבאים וענה על השאלות הנלוות אליהם.

מקור מס' 1

"אמר
רב יהודה
הני פלפלי
מידק חדא
חדא בקתא
דסכינא
שרי, תרתי
אסיר. רבא
אמר כיון
דמשני
אפילו
טובא
נמי".

גמרא שבת קמא.

1. מהי המלאכה הנידונה במקור זה?

____________________________________________________________________

2. מהו השינוי באופן עשיית מלאכה זו עפ"י דברי ר'
יהודה?

____________________________________________________________________

3. מהו השינוי באופן עשיית המלאכה עפ"י דברי רבא?

____________________________________________________________________

מקור מס' 2

"המוציא
בין
בימינו
בין
בשמאלו
בתוך
חיקו או
על כתיפיו
חייב שכן
משא בני
קהת
כלאחר
ידו –
ברגלו
בפיו
ובמרפקו
באזנו
ובשערו
ובפונדתו
ופיה
למטה בין
פונדתו
לחלוקו
ובשפת
חלוקו
במנעלו
בסנדלו
פטור –
שלא
הוציא
כדרך
המוציאין".
משנה שבת צב.

1. מהי המלאכה הנידונה במקור זה?

____________________________________________________________________

2. מהו אופן עשיית המלאכה המחייב מהתורה? (מהו החיזוק לכך?)

____________________________________________________________________

3. מהם אופני עשיית המלאכה בשינוי הפוטרים את העושה בדרכים אלו?

____________________________________________________________________

4. מדוע המוציא בדרכים אלו אינו חייב מהתורה?

____________________________________________________________________

מקור מס' 3

"הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו…
חייב"

"בשלמא
אימין
לחייב
משום
דדרך
כתיבה
בכך אלא
אשמאל
אמאי הא
אין דרך
כתיבה
בכך? אמר
ר' ירמיה
באטר יד
שנו. ותהוי
שמאל
דידיה
כימין
דכו"ע
ואשמאל
ליחייב, אימין
לא לחייב?
אלא
אמר רבא
בשולט
בשתי
ידיו".
משנה וגמרא שבת קג.

1. מהי המלאכה הנידונה במקור זה?

____________________________________________________________________

2. מדוע הכותב בימין או בשמאל חייב? (עיין בדברי הגמרא!)

____________________________________________________________________

3. מה הדין במי שאינו שולט בשתי ידיו לעניין כתיבה בשינוי?

____________________________________________________________________

1. נסח כלל בהלכות שבת הקשור לנושא השיעור!

____________________________________________________________________

פרק ח'
– מקלקל

עיין במקורות הבאים וענה על השאלות הנלוות אליהם.

מקור מס' 1

"הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין.
והמקלקל על מנת לתקן, שיעורו כמתקן."

משנה שבת קה:

"הקורע
על מתו
– במת
שאינו
חייב
לקרוע
עליו הוא
דהוי
מקלקל
ופטור
אבל על
מת שחייב
לקרוע
עליו, מתקן
הוא
וחייב."
ר'
עובדיה מברטנורא

"… והקורע
על מנת
לתפור
שתי
תפירות
(חייב)."
משנה שבת קה.

1. איזו מלאכה נידונה במקור הנ"ל?

____________________________________________________________________

2. באילו מקרים הקורע פטור?

____________________________________________________________________

3. מדוע הוא פטור במקרים אלו?

____________________________________________________________________

4. "הקורע
על מתו"
– באיזה מקרה קורע על מת חייב ובאיזה מקרה קורע על מת פטור?

____________________________________________________________________

5. באילו מקרים המקלקל פטור ובאילו מקרים המקלקל חייב?

____________________________________________________________________

מקור מס' 2

"כל
המקלקלין
פטורין. כיצד?
הרי
שחבל
בחברו
או בבהמה
דרך השחתה
וכן אם
קרע בגדים
או שרפן
או שבר
כלים דרך
השחתה
הרי זה
פטור."

"כל
המקלקל
על מנת
לתקן
חייב. כיצד?
הרי
שסתר
על מנת
לבנות
במקומו
או שמחק
כדי לכתוב
במקום
שמחק או
שחפר
גומא כדי
לבנות
בתוכה
יסודות
וכל כיו"ב
– חייב.
ושיעורן
כשיעור
המתקן."

רמב"ם פ"א מהלכות שבת הי"ז–הי"ח.

1. אילו מלאכות נוספות מוזכרות בדברי הרמב"ם הנ"ל?

____________________________________________________________________

2. מתי המוחק והסותר מתחייב על מלאכתו (גם שנראה הדבר כביכול כמקלקל)?

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

3. מהו שיעור (לעניין חיוב בשבת)
מלאכת המקלקל על מנת לתקן?

____________________________________________________________________

– סכם בלשונך את הכלל שלמדנו היום!

____________________________________________________________________

פרק ט'
– אבות
ותולדות

עיין במקורות הבאים וענה על השאלות הנלוות אליהם.

מקור מס' 1

"ארבעה
אבות
נזיקין: השור
והבור
המבעה
וההבער… מדקתני
אבות
מכלל
דאיכא
תולדות, תולדותיהן
כיוצא
בהן או
לאו כיוצא
בהן? גבי
שבת תנן:
אבות
מלאכות
ארבעים
חסר אחת.
אבות
מלאכות, מכלל
דאיכא
תולדות, תולדותיהן
כיוצא
בהן; לא
שנא אב
חטאת ולא
שנא תולדה
חטאת, לא
שנא אב
סקילה
ולא שנא
תולדה
סקילה
ומאי
איכא בין
אב לתולדה?
נפקא
מינה
דאילו
עביד שתי
אבות
בהדי
ההדי אי
נמי שתי
תולדות
בהדי
הדדי
מחייב
אכל חדא
וחדא
ואילו
עביד אב
ותולדה
דידיה
לא מחייב
אלא חדא.
ולרבי
אליעזר
דמחייב
אתולדה
במקום
אב אמאי
קרי לה
אב ואמאי
קרי לה
תולדה? הך
דהווה
במשכן
חשיבא
קרי ליה
אב הך
דלא הוי
במשכן
חשיבא
קרי לה
תולדה."

משנה וגמרא בבא קמא,
ב.

1. מהן ארבעת אבות הנזיקין?

____________________________________________________________________

2. מה מסיקה הגמרא מתחילת דברי המשנה?

____________________________________________________________________

3. מה שואלת הגמרא לגבי ההבדל בין אב לתולדה?
(בדיני נזיקין)

____________________________________________________________________

4. הגמרא מביאה חיזוק לשאלה מהלכות שבת:

א.
מה הם דברי המשנה לגבי הלכות שבת?

____________________________________________________________________

ב.
מהי מסקנת הגמרא מדברי המשנה לגבי הלכות שבת?

____________________________________________________________________

ג.
במה אין הבדל בין אב לתולדה לעניין מלאכות שבת?

____________________________________________________________________

ד.
מה בכל זאת ההבדל בין אב לתולדה לעניין שבת?

_____________________________________________________________________

ה.
מה מקשה הגמרא על הבדל זה שבין אב לתולדה?

_____________________________________________________________________

ו.
מהי תשובת הגמרא לשאלה זו?

_____________________________________________________________________

סיכום

מקור מס' 2

"הזורה,
הבורר,
והטוחן,
והמרקד
– היינו
זורה, היינו
בורר, היינו
מרקד?! אביי
ורבא
דאמרי
תרוויהו
כל מילתא
דהויא
במשכן
אף על
גב דאיכא
דדמיא
לה חשיב
לה."
גמרא שבת עג:

1. מנה את המלאכות המוזכרות בקטע הנ"ל!

____________________________________________________________________

2. "היינו
זורה, היינו
בורר, היינו
מרקד?" הסבר בלשונך את שאלת הגמרא!

________________________________________________________________________________________________________________________________________

3. מהי תשובת הגמרא?

________________________________________________________________________________________________________________________________________

4. לפיכך,
מה נחשב אב מלאכה?

________________________________________________________________________________________________________________________________________

פרק י – דרגות
חיוב
במלאכות
שבת

עיין במקורות הבאים וענה על השאלות הנלוות אליהם.

מקור מס' 1

"ושמרתם
את השבת
כי קודש
היא לכם
מחלליה
מות יומת
כי כל
העושה
בה מלאכה
ונכרתה
הנפש
ההיא
מקרב
עמיה."

שמות לא', יד'

"מות
יומת
– אם
יש עדים
והתראה.

ונכרתה
– בלא
התראה."

רש"י

"אחד
העושה
אב מאבות
מלאכות
או תולדה
מן התולדות
במזיד
חייב
כרת. ואם
באו עדים
– נסקל.
בשוגג
חייב
חטאת
קבועה."
רמב"ם,
הל'
שבת פ"ז הלככה ז'

1. מהי הכפילות המופיעה בפסוק יד'
בפרק לא' בספר שמות?

____________________________________________________________________

2. כיצד מסביר רש"י את הכפילות הנ"ל?

____________________________________________________________________

3. באיזו מיתה נהרג מחלל השבת בעדים והתראה?
(רמב"ם)

____________________________________________________________________

סיכום

מקור מס' 2

"מי
איכא
בכולי
שבת פטור
ומותר? והאמר
שמואל: כל
פטורי
דשבת
פטור אבל
אסור בר
מהני תלת
דפטור
ומותר: צידת
צבי, צידת
נחש ומפיס
מורסא."
גמרא שבת ג.

1.
מהי שאלת הגמרא?

____________________________________________________________________

2.
מהו החיזוק לשאלת הגמרא?

____________________________________________________________________

3.
"פטור
אבל אסור"
– הסבר בלשונך מונח מורכב זה!

____________________________________________________________________

סיכום

בשבת קיימות שלוש דרגות חיוב:

חייב,
פטור אבל אסור,
מותר לכתחילה

שם:
_________________

ציון:
_________________

מבחן
מסכם
–
מבוא
להלכות
שבת

תלמיד יקר!

קרא את ההוראות הבאות ולאחר מכן ענה על השאלות.

מבנה הבוחן: שני חלקים:

חלק א': 35 שאלות "אמריקאיות",
עליך
לענות
על
כולן! (70
נקודות – 2
נקודות לכל שאלה).

חלק ב': 3 שאלות פתוחות, עליך
לבחור
2 מתוך
השלוש
ולענות
עליהן
בהרחבה! (30
נקודות,
15 נקודות לכל שאלה).

משך המבחן: שעה וחצי. (הארכה תינתן למי שירצה בכך למשך חצי שעה נוספת!)

חומר עזר מותר בשימוש: כל חומר עזר מותר בשימוש (לאחר
סיכום
עם
המורה!).

הוראות מיוחדות: קרא בעיון את השאלות לפני שתענה עליהן!

בהצלחה רבה!!!

חלק א': 35 שאלות "אמריקאיות",
עליך
לענות
על
כולן! (70
נקודות – 2
נקודות לכל שאלה).

1. מלאכת מחשבת פירושה:

1. מלאכה חשובה.

2. מלאכת אומנות.

3. מלאכת הדיוט.

4. מלאכה של חשובים.

2.
מלאכות שבת נלמדות מ:

1. מספר הפעמים שהמילה "מלאכה"
   מופיעה בתורה.

2. הן כתובות בפירוש בתורה.

3. סמיכות פרשיית שבת למלאכת המשכן.

4. הלכה למשה מסיני.

3. המשל "הררים התלויים בשערה"
מתייחס ל:

1. הרי אררט, שתיבת נח נחה עליהם לאחר המבול והסערה.

2. הרים גבוהים ליעלים,
   כמו שכתוב בספר תהילים.

3. הרים גבוהים שיש בהם סערות ורוחות בגלל גובהם.

4. הלכות שבת המרובות התלויות במקרא מועט.

4. כמה אבות מלאכות של שבת נמנו במשנה?

1. 7,
   כמנין שבעת ימי השבוע.

2. ארבעים חסר אחת.

3. לט',
   מנין "טל".

4. תשובות ב' וג'
   נכונות.

5.
מחלוקת רש"י ותוס' ביחס לקשר שבין מלאכות שבת למלאכות המשכן,
מתייחס לשאלה:

1. האם מדובר במלאכות שנצרכו להקמת המשכן או למלאכות שנצכו במהלך עבודת המשכן.

2. האם מדובר במלאכות של כל עם ישראל במחנה או רק של בני קהת.

3. ההבדל שבין מספר מלאכות שבת למספר מלאכות המשכן.

4. האם במשכן הייתה מלאכה שאינה צריכה לגופה.

6. דעת ר' יוסי בן לקוניא ביחס למקור מלאכות שבת היא כנגד מס' הפעמים שכתוב בתורה "מלאכה":

נכון / לא נכון

7. מלאכה שאינה צריכה לגופה היא:

1. מלאכה שלא מתכוונים לעשות אותה.

2. מלאכה שתכליתה שונה מתכלית המלאכה בד"כ או כפי שהייתה במשכן.

3. מלאכת אומנות.

4. מלאכה הנעשית מתוך כוונה מיוחדת.

8. לגבי מלאכה שאינה צריכה לגופה:

1. ר'
   שמעון פוטר, ר'
   יהודה מחייב.

2. ר'
   שמעון מתיר, ר'
   יהודה אוסר.

3. ר'
   שמעון מחייב, ר'
   יהודה פוטר.

4. ר'
   יהודה ור' שמעון מסיכימים שחייב עליה.

9. לגבי מלאכה שאינה צריכה לגופה,
נחלקו רש"י ותוס' בשאלה:

1. אם העושה אותה חייב או פטור.

2. האם היא מלאכה שנצרכה להקפמת המשכן או מלאכה שנעשתה במהלך עבודות המשכן.

3. אם תכליתה היא התכלית שהייתה לה במשכן או תכלית שבדרך כלל אנשים מתכוונים בעשייתה.

4. אם במלאכה שאינה צריכה לגופה יש את העניין של "פסיק רישיה".

10. חופר גומא ואינו צריך לעפרה היא דוגמא ל:

1. מלאכת מחשבת.

2. מלאכת היתר.

3. מלאכה שאינה צריכה לגופה.

4. דבר שאינו מתכווין.

11. לגבי דבר שאינו מתכווין:

1. ר'
   שמעון פוטר, ר'
   יהודה מחייב.

2. ר'
   שמעון מתיר, ר'
   יהודה אוסר.

3. ר'
   שמעון מחייב, ר'
   יהודה פוטר.

4. ר'
   שמעון אוסר, ר'
   יהודה מתיר.

12. מי מבין הפרשנים הבאים מפרש מלאכה שאינה צריכה לגופה כמלאכה שרוצה לסלקה מעליו?

1. רש"י.

2. תוס'.

3. רמב"ן.

4. רמב"ם.

13. מה מקור המונח "פסיק רישיה"?

1. פסיק בראש משפט.

2. עריפת ראש תרנגול.

3. פסוק ראשי המלמד על הלכות שבת.

4. אף תשובה אינה נכונה.

14.
"פסיק רישיה" בהלכות שבת משמעו:

1. טעמי המקרא בתורה.

2. מלאכת כותב, שאסור לכתוב אפילו פסיק בראש מילה.

3. מלאכת היתר הגוררת בהכרח מלאכת איסור.

4. מפסק חשמל ראשי (שעון שבת)

15. דעת ר' שמעון ב"פסיק רישיה" היא

1. כמו בדבר שאינו מתכוון.

2. מותר לכתחילה.

3. פטור אבל אסור.

4. מודה ר' שמעון בפסיק רישיה שאסור.

16.
המונח "כולו"
מתייחס ל:

1. קיצור של "ויכולו השמים והארץ".

2. עשיית כל המלאכה ע"י אדם אחד.

3. שצריך לשמור את השבת מכניסתה ועד צאתה.

4. כל מלאכת שבת הנלמדות מהמשכן.

17. "צבי שנכנס לבית…"
הוא דוגמא ל:

1. דבר שאינו מתכוון.

2. פסיק רישיה.

3. שניים שעשו מלאכה אחת.

4. דיני צידה ביום טוב.

18.
מלאכת הוצאה מורכבת מ:

1. עקירה.

2. הנחה.

3. עקירה והנחה.

4. העברה ברשות אחת.

19. הדין שאחד צריך לעשות לבד את כל המלאכה נלמד מהמילה:

1. "בעשותה"

2. "אך"

3. "מלאכת מחשבת"

4. "ונכרתה"

20. גדר החיוב על מלאכת כותב הוא:

1. כתיבת שתי אותיות שונות.

2. כתיבת אות אחת.

3. כתיבת שתי אותיות,
   אפילו זהות.

4. כתיבת משפט שלם.

21.
הכותב בשבת חייב אם הוא כותב:

1. בין בימין בין בשמאל.

2. בשמאל.

3. בימין,
   ואם הוא שמאלי – בשמאל.

4. בימין.

22. על מנת להתחייב על מלאכת כותב בשבת,
חומר הכתיבה צריך להיות:

1. כל חומר שהוא מתקיים.

2. דיו שחור בלבד.

3. היום אפשר לכתוב גם בטונר של מדפסת לייזר או מכונת צילום משוכללת.

4. מיץ.

23.
המשותף למי פירות,
אבק דרכים, משקים וכד' הוא:

1. משקאות קלים.

2. חומרי כתיבה שאינם מתקיימים.

3. חומרי כתיבה יציבים ומתקיימים.

4. דברים היוצאים ממשהו מוצק.

24.
כתיבה במי פירות,
משקים,
אבק דרכים, אבק סופרים, היא דוגמא ל:

1. מלאכת מחשבת.

2. מלאכה שאינה צריכה לגופה.

3. קיום המלאכה.

4. לאכה הנעשית בשינוי.

25.
"המוציא בין בימינו,
בין בשמאלו, בתוך חיקו…" היא דוגמא למלאכה הנעשית בשינוי:

נכון / לא נכון.

26. מתי המקלקל חייב?

1. בכל מקרה.

2. כשהוא עושה זאת דרך השחתה.

3. כשהוא מקלקל על מנת לתקן.

4. כשהוא מקלקל גם אם אינו מתכוון לתקן.

27.
הסותר חייב רק אם:

1. הוא משחית.

2. הוא מקלקל.

3. הוא משתמש בכלי.

4. הוא רוצה לבנות במקום.

28.
הנושא של "אבות ותולדות" שייך במקרים הבאים:

1. מלאכות שבת.

2. דיני נזיקין.

3. דיני טומאה.

4. כל התשובות נכונות.

29.
ההבדל בין אב לתולדה בשבת הוא:

1. אין הבדל, תמיד חייבים.

2. אם עושה אב ותולדה שלו,
   חייב שתיים.

3. אם עושה אב ותולדה שלו חייב אחת.

4. בדרך עשיית המלאכה או התולדה.

30. לדעת ר' אליעזר ה"מחייב אתולדה במקום אב", ההבדל בין אב לתולדה הוא:

1. אם עושה אב ותולדה שלו.

2. לדעתו אן הבדל בכלל בין אב לתולדה.

3. אב מוזכר במשנה,
   תולדה לא.

4. אב היה במשכן,
   תולדה לא הייתה במשכן.

31. מה דין המחלל שבת בעדים והתראה?

1. פטור אבל אסור.

2. חייב חטאת.

3. חייב כרת.

4. נסקל.

32. מה דין המחלל שבת בלא עדים והתראה?

1. פטור אבל אסור.

2. חייב חטאת.

3. חייב כרת.

4. נסקל.

33. מה דין המחלל שבת בשוגג?

1. פטור אבל אסור.

2. חייב חטאת.

3. חייב כרת.

4. נסקל.

34.
"פטור אבל אסור"
פירושו:

1. פטור כדעת ר'
   יהודה אבל אסור כדעת ר'
   שמעון.

2. פטור מקרבן אבל אסור מהתורה.

3. פטור מדאורייתא אבל אסור מדרבנן.

4. פטור במלאכה אחת אבל אסור במלאכה אחרת.

35.
באיזה מקרה שנאמר בגמרא פטור,
מתכוונים לפטור ומותר?

1. צידת צבי.

2. צידת נחש.

3. מפיס מורסא.

4. כל התשובות נכונות.

חלק ב': 3 שאלות פתוחות, עליך
לבחור
2 מתוך
השלוש
ולענות
עליהן
בהרחבה! (30
נקודות,
15 נקודות לכל שאלה).

שאלה
1
–
המקור
להלכות
שבת

הסבר בהרחבה את המקור להלכות שבת וללט'
אבות המלאכות!
בתשובתך התייחס ל:

המקור בתורה למלאכות שבת,
דרך הלימוד,
מקרא מועט והלכות מרובות,
מספר וכנגד מה מלאכות שבת (מחלוקת בגמרא,
מחלוקת רש"י ותוס')
ועוד.

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

שאלה
2
–
כגש"ם
מק"ק
(כולו,
גופו,
שינוי,
מתכוון,
מקלקל,
קיום)

הסבר בהרחבה את ראשי התיבות הנ"ל.
התייחס לכל רכיב ממרכיבי ראשי התיבות תוך מתן דוגמאות,
ציון מחלוקות, פרטי דינים, מקורות בתורה, הגדרות וכו'

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

שאלה
3
–
דרגות
חיוב
בהלכות
שבת

הסבר בהרחבה את ההבדלים בין לתולדה,
המקור בתורה לחיוב על חילול שבת,
דרגות חיוב שונות,
סוגי מיתה בחילול שבת וכו'.
בתשובתך התייחס למקורות בתורה,
מחלוקות בגמרא ובפוסקים ומתן דוגמאות

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

יחידה
ב'
– מלאכות
שבת

פרק א' –
"מלאכת
צידה"

עיין במקורות הבאים וענה על השאלות הנלוות אליהם!

חלק א':

מקור מס. 1

"ר'
יהודה
אומר: הצד
ציפור
למגדל
(שובך)
וצבי
לבית –
חייב. וחכמים
אומרים:
ציפור
למגדל
וצבי
לגינה
ולחצר
ולביברין
(כלוב).
רבן
שמעון
בן
גמליאל
אומר: לא
כל הביברין
שוין, זה
הכלל: מחוסר
צידה –
פטור, שאינו
מחוסר
צידה –
חייב."
משנה מסכת שבת קו./:

1. מהם המצודות המוזכרות במשנה הנ"ל?

____________________________________________________________________

2.
לגבי מה חולקים ר'
יהודה וחכמים?

____________________________________________________________________

3.
מדוע לדעתך,
ר'
יהודה מחייב בצידת צבי דווקא כשצד לבית?

____________________________________________________________________

4.
מי מחמיר במחלוקת ר'
יהודה וחכמים?
הוכח דבריך!

________________________________________________________________________________________________________________________________________

5.
מהו הכלל שקובע רבן שמעון בן גמליאל ביחס למלאכת צידה?

____________________________________________________________________

6.
הסבר בלשונך:
"מחוסר/אינו
מחוסר
צידה."

____________________________________________________________________

מקור מס. 2

"היכי
דמי ביבר
גדול
היכי דמי
ביבר
קטן? אמר
רב אשי:
כל
היכא
דרהיט
בתריה
ומטי ליה
בחד
שיחייא
– ביבר
קטן ואידך
ביבר
גדול. אי
נמי, כל
היכא
דנפיל
טולא
דכתלים
אהדדי –
ביבר קטן
ואידך
ביבר
גדול. ואי
נמי כל
היכא
דליכא
עוקצי
עוקצי
ביבר קטן
ואידך
ביבר
גדול."

גמרא מסכת שבת קו:

1.
מהי שאלת הגמרא?

____________________________________________________________________

2. רשום מהם שלושת ההבדלים בין "ביבר גדול" ל"ביבר קטן"!

3.
נסח כלל במלאכת צידה הנגזר מהמקורות הנ"ל!

____________________________________________________________________

פרק א' –
"מלאכת
צידה"

עיין במקורות הבאים וענה על השאלות הנלוות אליהם!

חלק ב':

מקור מס. 1

"תנו
רבנן הצד
צבי סומא
וישן –
חייב,
חיגר
וזקן
וחולה –
פטור. אמר
ליה אביי
לרב יוסף,
מאי
שנא הני
ומאי שנא
הני? הני
עבידי
לרבויי, הני
לא עבידי
לרבויי."
גמרא מסכת שבת קו:

1. מהם המקרים המוזכרים במקור הנ"ל?

____________________________________________________________________

2. מה דין הצד צבי סומא וישן?

____________________________________________________________________

3. מה דין הצד צבי חיגר,זקן וחולה?

____________________________________________________________________

4. מה שואל אביי את רב יוסף?

____________________________________________________________________

5. מה משיב רב יוסף לאביי?

____________________________________________________________________

6. מהו ההבדל העקרוני בין צידת צבי סומא וישן לבין צבי חולה,
זקן וחיגר?

____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

7. צבי חיגר, חולה וזקן – נחשב לניצוד ועומד: נכון / לא נכון

8. צבי סומא וישן – נחשב לניצוד ועומד:
נכון / לא נכון

מקור מס. 2

"חיה
ועוף
שברשותו
– הצדן
פטור"
משנה מסכת שבת קז.

1. מה הדין המוזכר במשנה זו?

____________________________________________________________________

2.
מדוע לדעתך,
בעלי חיים ביתיים,
אין חיוב על צידתם בשבת?

________________________________________________________________________________________________________________________________________

3.
מה המשותף לכל המקרים שלמדנו בשיעור זה?

____________________________________________________________________