נושא:
שבת,
מבוא
רעיוני
להלכות
שבת
–
מערכי
שיעור
מחבר:
יהודה ביטי
כיתות הוראה:
י–יב
פרק א
מבוא רעיוני להלכות שבת
הקדמה
– למורה
-
התוכן
פרק זה, הפותח את היחידה כולה, הינו בין החשובים ביותר. מטרתו היא להקדים מבוא רעיוני ללימוד הלכות שבת, המהווה מעין "קבלת עול מלכות שמיים" לפני "קבלת עול מצוות".
הקדמה זו מאפשרת לבסס קודם כל תשתית אידיאית להבנת רעיון השבת,
ורק לאחר מכן לגשת ללימוד פרטני של ההלכות, המיישמות בפועל, את התכנים הרוחניים של השבת.
לימוד זה מציע אלטרנטיבה לתפיסה העממית של השבת: אנו נדגיש שהשבת היא קודם כל "שבת העולם", כלומר סיום תהליך הבריאה מצד הבורא, ורק מתוך זה "שבת האדם", כלומר יום מנוחתו של האדם.
כאן נידונים ג"כ האספקטים השונים של ה"מנוחה":
מנוחה פיזית מעבודת השבוע, או התבוננות האדם בעצמו (ו"שבת"
מלשון "תשובה"),וחשיפה ל"נשמה יתרה", כלומר ליתר רוחניות.
התכנים הלימודיים של פרק זה,
המהווים את הבסיס אשר מתוכו ניתן לפתח דיון בכיוונים שהוזכרו, ניתנים לשיקול דעתו של המורה,
ו"למקום שליבו חפץ".
כהצעה,
מובאות להלן שלש אפשרויות שונות:
עיון בבראשית א (דרך פירושו של הרש"ר הירש), לימוד תפילת העמידה של שבת,
ומאמרו המאלף של א.י.
השל הפותח את ספרו "השבת ומשמעותה לאדם המודרני".
-
זמן
לימוד
היחידה:
כשבועיים
-
קשיים לימודיים /
חינוכיים
-
הפרק הזה איננו פרק הלכתי,
למרות ש"המורה לתושב"ע"
מלמדו.
יש לכך יתרונות רבות (הוראה בין–תחומית,
העשרה,
קשר שונה עם המורה,…) אך גם חסרונות:
לחלק מהבנות הדברים נראים כמופשטים מדי, אחרות "מתנתקות"
לאחר והן חשות שאין השיעור קשור "לחומר"
בצורה מהותית ואפשר לדלג עליו.
אך מעל הכל,
יש לשים לב להכנה מתאימה של המורה.
לא כל מי שיודע להעביר שיעור טוב בתושב"ע יודע להעביר שיעור טוב במחשבת ישראל.
לאחר בחירת נושא השיעור, יש להדגיש תשומת לב מיוחדת לעיבוד הדידקטי שלו: כיצד להתחיל, מהם השלבים השונים של השיעור,
מהם השאלות שעלינו לשאול לפני קריאת המקור ולאחריו, כיצד נוצר המעבר בין החלקים השונים של השיעור, וכו'…
-
הערות אלו חשובות במיוחד לאור העובדה שפרק זה נלמד בתחילת השנה,
ויוצר הכרות ראשונה בין המורה לבין תלמידותיו.
בשיעורים הראשונים מתפתחות האינטראקציות המולידות את כללי העבודה בכיתה במשך השנה כולה.
לעובדה שהשיעורים הראשונים אינם במקצוע העיקרי של המורה,
יכולים להתלוות חששות מסויימים, ולחילופין ליצור אתגר חינוכי ולימודי,
מעשיר ומהנה. בהצלחה !!
-
הצעת ביבליוגראפיה
-
הרב י. פילבר,
-
א.י.
השל,
השבת ומשמעותה לאדם בימינו, הוצאת בית הלל,
ירושלים.
א
– עיון בבראשית א
הקדמה:
עיון בפסוקי הבריאה,
ובמיוחד בפרשית "ויכולו…"
הינו מעניין ביותר,
ומאפשר הקדמה מקורית לרעיון השבת במקרא.
ניתן להיעזר בפירושו של הרש"ר הירש על ספר בראשית,
המגלה הקבלה ניגודית בין ריבוי היצירה והעשייה שבתחילת הפרק,
לבין הדגשת הפסקת התהליך ("השבתה")
שבסיומו.
לפי הרש"ר הירש,
פסוקי "ויכולו…"
מכריזים על סיום הבריאה מצד הבורא,
וכעת על האדם מוטל המשך המשימה.
הוא עומד בפירושו על המשמעות המדויקת של הפועל "ש.ב.ת.",
בעזרת מקבילות בתורה,
ודוחה את הפירוש המקובל,
הקושר בין שבת לבין מנוחה.
הבחנה זאת חשובה ביותר,
היות והיא מאפשרת לעמוד על טיבה של "המלאכה"
האסורה בשבת:
לא מדובר ב"עבודה"
כי אם ב"יצירה",
כלומר שינוי מצב הבריאה.
על הבחנה זו נחזור בפרק המוקדש ל"מלאכת השבת",
ונוכיח אותה בעזרת ההקשרים הנוספים בהם מופיע המילה "מלאכה".
כמו כן,
עיון ב"שבת הראשונה"
של הבריאה מדגיש את אי–תלותה של השבת באדם:
לא האדם שובת כאן כי אם העולם,
ו"מנוחתו"
של הקב"ה איננה מנוחה פיזית אלא הפסקת תהליך הבריאה.
מהלך השיעור:
-
קריאת הפסוקים "ויכולו…"
ע"י המורה.
שאלת מנחה לפני הקריאה:
"על מי מסופר כאן?"
(התשובה:
הקב"ה)
-
הדגשת ריבוי הפעלים במספר כה מועט של פסוקים
-
חלוקת הפעלים לקבוצות,
ע"י התלמידות,
ולאחר מכן – על הלוח.
מתקבלת תמונה כזו:
ויכולו עשה
ויכל ברא
וישבות עשה
שבת לעשות
ויברך ויקדש
-
עמידה על משמעותם של הפעלים האקטיבים והפסיבים ביחס להקב"ה (בעזרת הפירוש של הרש"ר )
-
"ויברך…ויקדש":
קריאה מתוך הפירוש -
דיון מסכם:
משמעות הסמיכות בין פרשה זו וקודמתה (
"יום השישי":
מרכזיותו ותפקידו של האדם בבריאה,
וכו'…).
ב
– תפילת העמידה של שבת
הקדמה:
תפילת העמידה של שבת שונה משאר התפילות של השנה,
הואיל וקיים נוסח שונה לערבית,
שחרית,
מוסף ומנחה. תופעה זו הינה ייחודית, היות ובדרך כלל,
השוני בין תפילות החול לתפילות המועד בא לידי ביטוי בברכת קדושת היום בלבד.
בשבת,
אנו רואים שלכל תפילה יחוד משלה, בניסוח ברכת קדושת היום, דבר המלמד על פניה השונות של השבת.
ניתוח הברכה האמצעית של תפילת העמידה מצביע על שני חלקים עיקריים:
-
חלק ראשון ייחודי,
המשתנה בין תפילה לתפילה, מורכב מ"הקדמה",
"פסוקים",
ו"מסקנה".
-
חלק שני קבוע וכללי מאוד המהווה סיומת לברכה כולה.
הפסוקים שבחלק ראשון,
יוצרים דגם מעגלי:
שבת הבריאה, שבת מתן תורה,
שבת המקדש, שבת לעתיד לבוא.
החלק השני הוא מעין סיכום "מעודן"
של בקשות החול,
המהווה,
אולי,
ברכת קדושת היום המקורית, לפני צירוף החלק הראשון.
מהלך
השיעור:
-
עמידה על ייחוד התופעה
-
הבחנה בין החלק הראשון המשתנה לחלק השני הקבוע.
-
לימוד החלק הקבוע כנגד מבנה הבקשות של חול.
-
חזרה לחלק הראשון,
ודרך העיון בפסוקים,
עמידה על הייחוד של כל תפילה. -
ניתוח המבנה המעגלי
-
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה:
-
א.
אלינר,
"הברכות האמצעיות של תפילות השבת",
בתוך:
ח.
חמיאל (עורך),
מעינות ח' (תפילה)
, המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה,
ירושלים,
תשכ"ד.
-
הרב י. יעקבסון,
נתיב בינה –
ח"ב,
הוצאת סיני, תל–אביב.
(בעיקר,
הסבר על שינויי הנוסחאות).
-
הרב א. מונק,
עולם התפילות – שבת ומועדים, מוסד הרב קוק,
ירושלים. -
י.
רוטשילד,
"תפילות שבע של יום השבת",
בתוך:
ח.
חמיאל (עורך),
מעינות ח' (תפילה)
, המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה,
ירושלים,
תשכ"ד.
ג
– "אדריכלות
בזמן"
סיכום המאמר:
מאמרו של א.
י.
השל "אדריכלות בזמן",
פותח את ספרו "השבת ומשמעותה לאדם המודרני".
במאמר זה,
מפגיש אותנו המחבר עם שני המימדים השונים של הקדושה:
קדושת המקום וקדושת הזמן.
קדושת המקום מבטא קדושה קרובה יותר לעולם החומרי,
היות וקדושה זו קשורה למקום ספציפי ומוגדר.
קדושת המקום אינה מייחדת את ישראל,
היות ולכל דת מקום קדוש ומקדש משלה.
המישור הגבוה יותר של הקדושה הוא מימד הזמן:
קדושה שאיננה תלויה לא בתנאים פיזיים,
ולא במעשה אדם,
קדושה העומדת בזכות עצמה.
החברה המודרנית שמה את הדגש על כיבוש המקום,
שליטת האדם על הטבע,
דרך פיתוח הטכנולוגיה,
ומזלזלת במימד הזמן,
המופשט יותר,
הטמון,
לפי השל,
בסוד החוויה וברגע המאורע.
שמירת השבת מזמינה אותנו להתחבר שוב לקדושת הזמן,
מימד הקדושה המאפיין את ישראל,
ולהעמיק ביסוד החוויתי שבנו.
וכמו של"ט המלאכות הקימו בפועל את המקדש שבמקום,
ההימנעות מעשיית אותם המלאכות ביום השביעי "יוצרת"
את המקדש המופשט שבמימד הזמן,
השבת.
זהו "אדריכלות בזמן".
הערות:
-
מחבר מאמר זה,
אינו מוכר לבנות,
וכדאי להציגו בתום הלימוד:
פרופ'
אברהם יהושע השל (1906-1973)
קיבל בנעוריו חינוך תורני במזרח אירופה,
והיה תלמיד–חכם עצום.
אחרי השואה ובעקבותה,
הוא התקרב,
מבחינה רעיונית,
לזרם הקונסרבטיבי שבארות הברית,
ולימד בJ.T.S.- מחשבת ישראל וחסידות,
אך היה שומר מצוות כל חייו.
הגותו עשירה מאד ומנסה לחדור לתוך חווייתו של היהודי המאמין (ראה באנציקלופדיה העברית,
בערך "א.י.
השל).
-
מאמר זה הינו קשה לקריאה ולהבנה,
היות והוא מופשט מאוד.
לא כל הבנות מצליחות להבינו ולהתחבר אליו,
אך אלו המצליחות נהנות ממנו מאד וזוכרות אותו לטובה לאורך שנים! -
המאמר מציג את קדושת המקום כמימד משני לקדושה.
לנו,
כאנשי ארץ ישראל הדוגלים ב"קדושת הארץ"
כערך עליון,
הדבר צורם במקצת…אך אולי שמא גם אנחנו שכחנו מהי "קדושת הזמן"
ומעלתה העצמית… -
מהלך השיעור:
קריאה בכיתה,
חלוקת דך עבודה עם שאלות מנחות לעבודה בזוגות,
דיון מסכם על קדושת המקום מול קדושת הזמן.