נושא
הדף:
שופטים,
פרקים
יג–טז,
ימי
שמשון –
עומק פשוטו של מקרא:
דף
עבודה
מיועד
לבית ספר יסודי
מחבר:
גבריאל
ירושלמי
ימי
שמשון
/ עומק
פשוטו
של
מקרא–
עפ"י אברהם קריב,
שבעת עמודי התנ"ך
-
" גבורה,
מבחינה
ישראלית, היא
אליה וקוצים בה. כי
גבורה, לפי
טבע ברייתה, נותנת
שליטה
יתרה לגוף על הנפש ומושכת את האדם
לצד האינסטינקטים הנמוכים שבו"
.
-
מדוע,
עפ"י מקור זה , ציווה מלאך ה'
נזירות על שמשון ?
___________________________________________________________________
-
" הנזירות,
שהיא
מוסד של קדושה,
כוללת
איסור גילוח השערות,
כי
אדם השומר על מראהו הטבעי מסוגל יותר
להיות קרוב למקורו האלוקי ".
2) מדוע,
עפ"י מקור זה , ציווה מלאך ה'
נזירות על שמשון ?
___________________________________________________________________
-
"
בדבש
שבגויה נבחן אפוא שמשון הנזיר –
נבחן ונכשל . שמשון
הגיבור
ניצח את האריה החי, אך
האריה המת חזר וניצח את שמשון הנזיר,
ובמה
ניצחהו ? בדבש
שבתוכו ! "
3) מה היה כשלונו של שמשון באריה (
התייחס גם לאיסוריו כנזיר )
?
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
4) מהו פשר החידה עפ"י עומקו של מקרא ?
מה היה מקור כשלונו של שמשון ?
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
-
(
" מה
נפלאתה אפיזודה זו של האריה והדבש
בסמליותה . לפי
פשוטם של דברים הרי הריגת האריה
ורדיית הדבש רק נתנו חומר לחידה…
אך
לעומקו של דבר כבר הוכרעה פה דרכו
של שמשון . נצחונותיו
על הכפיר, העז
בעמים, על
הפלישתים, וכשלונותיו
באהבה ממקור פלישתי,
שסימלה
הוא הדבש הטמא "
.) -
"
אין
ספק כי בית האסורים היה לו גם מקום
חשבון הנפש והזדככות הנפש.
מה
שלא ראה קודם בעיניו,
ראה
עתה בעוורונו –
את סלף תורתו וסלף דרכו .
לנגד
עיניו הסמויות ריחף המלאך שנגלה לפני
אביו ואימו… 'הה
,מלאכי
,לו
ניתן לי להחל נתיב חיי מבראשונה,
כי
עתה ידעתי, מה
ידעתי להישמר לנפשי מדבש טמא'.
עד
כה ועד כה ' ויחל
שער ראשו לצמח' שבה
נעורה בו הגבורה האלוקית…סוף
סוף גיבור ונזיר בו נשקו .
5) " הסיפור כולו כעין קשת הפוכה הוא: גבהותו מקצה מזה ומקצה מזה ובאמצעיתו שיפוליו "
– התוכל להסביר דברים אלה ?
-
"
מעשה שמשון טרגדיה מקראית היא,
וכולה היפוכה של הטרגדיה היוונית.
לא גזירה קדומה מביאה את האדם לאבדון,
אדרבא,
הכוונה העליונה היא תמיד לטובה….וכל קלקלה אינה אלא פרי בחירתו של האדם….זאת תורת האדם עפ"י התנ"ך גם הנבחר,
עוד שומה עליו להיות בוחר.
כי כל מתת שמיים נתונה לאדם על מנת שיצרף אליה בחירה הטוב ".