בס"ד
דף עבודה
שמואל
א
פרק
יז
–
חלק
א
מחבר ברוך קורצוייל.
מיועד לכיתה ט
עיין
בפסוקים
א
–
יא
-
א.
כיצד מכונה גלית בפסוקים אלה?
ב.
מה רש"י למד מכך?
רש"י (לפסוק ח):
הלא אנכי הפלשתי – איני לא שר מאה ולא שר אלף,
אלא פלשתי כאחד מן האחרים,
ואע"פ שנלחמתי להם כמה מלחמות,
אני הרגתי חפני ופנחס ושביתי את הארון,
ואתם נעשיתם עבדים לשאול,
ולא הושיע אתכם מימיו בגבורתו.
-
מדוע מכונה גלית:
"איש ביניים",
ונגד מי רוצה להילחם לפי רש"י?
רש"י (שם):
ברו לכם – בררו לכם.
איש – את שאול,
וירד אלי.
-
א.
מהי תגובת שאול והעם לשמע דברי גלית?
ב.
עיין שמואל א,
פרק יא פס'
ב,
וכתוב מדוע תגובת שאול כששמע את דברי מלך עמון הייתה שונה לחלוטין?
הסבר.
עיין בפסוקים יב –
יט
-
עיין בדברי המלבי"ם וכתוב מדוע מוזכר שוב שדוד צעיר,
ומדוע הוא לא יצא למערכה יחד עם אחיו הגדולים?
מלבי"ם [יב]:
ודוד בן איש אפרתי הזה – שכבר היה נהוג ביניהם שהצבא היוצא למלחמה היה מתחלק לפי בתי אבות,
שהאיש שהיה לו שמונה בנים יצאו הגדולים למלחמה,
והקטנים מהם נשארו בבית לשרת את אביהם.
בפרט אם היה האב זקן ובעל נכסים שהיה צריך שישארו רובם בביתם לשרתו ולשמור את מקנהו.
וזה היה פה,
שישי אביהם היה לו שמונה בנים והוא היה זקן.
-
דוד מתבקש לקחת לאחיו אוכל,
ולקחת את 'ערובתם'?
עיין ברש"י והסבר מהי ערובתם?
רש"י [יח]:
ואת ערובתם תקח – ואת ערובת הצלתם ושלומם תקח באזנך ובלבבך,
ותגד לי.
-
עיין בפסוק יט,
ובפירושים של המלבי"ם ומצודת דוד,
וענה:
מצודת
דוד
[יט]:
נלחמים – מוכנים המה להלחם.
מלבי"ם
[יט]:
גם זה מדברי אביו,
הודיע לו מקומם שהם בעמק האלה,
כי דוד בצאן לא ידע מאומה.
-
מה היה קשה לפרשנים?
-
מה תירוצו של כל אחד מהפרשנים?
עיין בפסוקים כ –
לא
-
מדוע הכתוב מדגיש שדוד השאיר גם את הצאן וגם את הכלים ביד שומר כשירד למערכה?
-
עיין בפסוקים כג – כה,
וענה:
-
מה שמע דוד שגלית אמר?
-
מה הייתה תגובת העם?
-
מה הייתה הבטחת המלך שאול למי שיצליח להביס את גלית (שלושה דברים)?
-
עיין בדברי המלבי"ם הבאים,
וכתוב כיצד יש להבין את שאלת דוד בפסוק כו (הרי כבר שמע את מה שהבטיח שאול למי שיכה את גלית)?
מלבי"ם [כו]:
ויאמר דוד – כבר בארתי זאת (בספרי ארצות השלום דרוש א)
כי דוד אמר זאת כמתמיה על האיש ישראל ההמוני,
שחשב שע"י העושר ובת המלך שיעד להמנצח ימצא איש יתעורר להלחם עם הפלשתי.
ודוד השיב כי הפעולה הגדולה הזאת בעצמה להנקם ממחרף אלהים חיים ועם ה'
צבאות,
הוא יותר יקר מכל רכוש ומכל מתן,
וזה עצמו השכר היותר גדול מי שיצליח לעשות פעולה מאושרה כזו,
ואי אפשר להעלות על הדעת שיקבל שכר בעד דבר טוב ומאושר אשר יעשה,
שהדבר בעצמו הוא השכר היותר גדול.
וזה שאמר כמתפלא "מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הלז",
היתכן יקבל עליו שכר אחר שבמעשה הזה יסיר חרפה מעל ישראל?!
וכבר די לו שכר והותר אם יזכה לעשות כזאת,
כי מי הפלשתי וכו',
והלא לב כל מקנא לה'
ולעמו יתאזר לנקום נקם מצד תבערת הקנאה והנקמה לעמו ולאלהיו,
לא מצד השכר.
-
מה אפשר ללמוד מדברי אליאב בפסוק כח על היחס שדוד מקבל מצד משפחתו?
-
בפסוק לא נאמר שדוד חזר על דבריו בפני כמה אנשים.
מדוע?
מה הייתה מטרתו?
עיין בפסוקים לב – לט
-
כיצד מנסה דוד לשכנע את שאול שבכוחו להילחם נגד גלית למרות היותו נער (שני דברים הקשורים באותו מקרה)?
-
מה בדברי דוד משכנע את שאול שאכן יכול ללכת להילחם נגד גלית?
הוכח מתגובת שאול.
היעזר בתשובתך בדברי המלבי"ם הבאים:
מלבי"ם [לז]:
ויאמר דוד – הוסיף לחזק בטחונו מצד אחר.
מצד השגחת ה'
על יראיו,
אמר שהגם שיהיה כוחי חלוש נגד הארי והדוב ונגד הפלשתי,
הנה ה'
אשר הצילני מהארי והדב בהשגחתו הוא יצילני גם עתה דרך נס.
לפי זה תחלה דבר כפי המנהג הטבעי,
ופה דבר כפי ההשגחה והנס,
ואל זה הסכים שאול כי יבטח בהשגחת ה',
לכן אמר:
'לך וה'
יהיה עמך'.