שמות, פרק א: תחילת הגלות – תשע"ה

אוגוסט 2, 2026 · מאת בלום אראל · דפי עבודה

נושא:
שמות,
פרק א:
תחילת
הגלות

מחבר:
אראל
בלום

כיתה:
ט (מעודכן
לתשע
"ה)

בס"ד
.
ספר
שמות
.

תחילת
הגלות
.
פרק
א
'.

  • מה
    שצבוע בכחול יש לכתוב על הלוח ולבקש
    מהתלמידים שיעתיקו למחברת
    .

  • הקדמה
    : ספר
    שמות מתאר את תהליך הגלות והגאולה עד
    השראת השכינה במשכן
    1
    .

לכן
נברר
:

  • כיצד
    הפכו ישראל מעם מכובד כשיוסף בראשם

    לעם
    משועבד ונרדף
    ?

  1. הדור
    הראשון
    .

  • מה
    היה מצבו הרוחני של הדור הראשון
    ?

(א)
"
וְאֵלֶּה
שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים
מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקב אִישׁ וּבֵיתוֹ
בָּאוּ
".

נעיין
באור החיים
פסוק א
'
[
מקור
א
']:
ואלה
שמות בני ישראל
,
טעם
אומרו ואלה בתוספת וא
"ו,
ללמוד
עליהם כי כולם צדיקים כאבותיהם
,
ואלה
מוסיף על הראשונים מה ראשונים להם אברהם
יצחק יעקב צדיקים עליונים
,
כמעשה
אבות

עשו
הבנים
:
2

כל
הדור הראשון שירד למצרים היו צדיקים
.

(ה')
"
ויוסף
היה במצרים
"-
רש"י
: "ועומד
בצדקותו
"
(
נשאר
"יוסף").
וכלול
בתוך
70 נפש
הצדיקים
.

אבל
אז החלו הצרות

3
:

א.
יוסף
הצדיק מת
.

ב.
האחים
מתו
.

ג.
הדור
כולו מת

70
הנפש
שהיו חשובים בעיני מצרים או שהיו חכמים
ולא יכלו להתחכם נגדם
.

ולכן
לא היה מי שיגן על הדור
.


ובנוסף
לכך
:

ד.
בני
ישראל התרבו
4

וזה
גרם לקנאה
.
[שימו
לב שכשעם ישראל בגלות
,
הרצון
ללדת ילדים מהווה בעיה
,
כיוון
שכשעם ישראל מתרבה בגלות זה מפריע לגויים
! ]

ה.
(
ח')
"ויקם
מלך חדש
" :
מה
הכוונה
?
נעיין
ברש
"י
[מקור
ב
' ].

רש"י
פסוק ח
'
:
"ויקם
מלך חדש
"
,
רב
ושמואל
,
חד
אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזרותיו

(סוטה
יא
):

בכל
מקרה הרי הוא יודע את הדברים החשובים
והמפורסמים שהיו בעבר במצרים
?!

ממשיך
רש
"י
:

אשר
לא ידע


עשה
עצמו כאלו לא ידע
את
יוסף

(כ"ג
רא
"ם):

[בגלות
אין
לעם ישראל יציבות

וכך
קורה שמתחלף שלטון והיהודים שהיו אהובים
והיה להם קשרים טובים עם השלטון הקודם
מאבדים את כל הקשרים הטובים שהם בנו עם
השלטון הקודם וכששולט מלך אחר

הכל מתהפך
!!
שלטון
חדש יכול לשנוא את השלטון הקודם וכך לשנוא
את כל מי שהיה מקורב לשלטון הקודם
!
5
]

כל
הגורמים האלו גרמו לשעבוד
.

  1. תחילת
    הגלות
    .

  • מדוע
    שינה המלך את יחסו לעם ישראל
    ?
    הרי
    יוסף היה אהוב ומקורב למלך פרעה
    ?

נעיין
פסוקים ט
' – י'
:

(ט'
י')
פרעה חושש שעם ישראל ימרוד כיוון שהם לא מתערבים עם האומות הם "עם"
ולכן הם מאוחדים ולכן הם "עצום"-
חזקים ! הם מתרבים בכמות והם חזקים באיכות !
[
רש"ר]

[נוצר
פרדוקס
:
דוקא
ההצלחה של עם ישראל בגלות גורמת לו לסבול
! זה
טבע הגלות
!
]

(י')
"ועלה
מן הארץ
"

מה
הבעיה
?
נעיין
[מקור
ג
']

רש"י
פסוק י
'
: "
על
כרחינו
"-
ישראל
גורמים לברכה
6

.
ועל
פי רבותינו
:
כאדם
התולה קללתו בחברו
.

המצרים
פחדו שעם ישראל יגרש אותם ממצרים
.

רש"ר
: המצרים
רצו שישראל ישארו במצרים במספר מוגבל –
הם יועילו למצרים אבל לא
"יסכנו"
אותה.

  • מדוע
    חושד פרעה בעם ישראל שיבגוד בו
    ?
    הרי
    עם ישראל היה עם נאמן למצרים
    ?

[וכך
בכל שנות הגלות עם ישראל היה נאמן לגויים
שגר בתוכם והם פרעו בו וחשדו בו כמרגלים
ומורדים
!
]

רש"ר
פסוק י
' :
אדם
רואה בזולתו מהרהורי ליבו
,
וכיוון
שפרעה הרשע בעצמו לא היה אדם נאמן הוא ראה
גם בזולתו
,
בישראל
בוגדים
7
.

  1. המזימה .

כיצד
רוצה פרעה להצליח במזימתו
?

נעיין
פסוק
' : "הָבָה
נִּתְחַכְּמָה לוֹ
…"

  • מדוע
    צריך פרעה
    להתחכם
    ?
    מדוע
    הוא לא
    מודיע ישירות
    לצבא להרוג
    את ישראל
    ?

נלמד
את הרמב
"ן
ד
"ה
"הבה
נתחכמה
"
[
מקור
ט
' ] .

נסכם את
הרמב
"ן
על הלוח
:

הרמב"ן
: א.
כיוון
שפרעה
מפחד
מעמו
שלא ירשו לעשות דבר פשע כזה
.

ב.
הוא
גם
מפחד
שעם ישראל
יתקומם ומיד ילחם נגד המצרים
!

  • כיצד
    פרעה מתחכם
    ?
    כיצד
    בכל זאת הצליח פרעה במזימתו
    ?
    נעיין
    בפסוקים
    :

שלבי המזימה:

שלב א'
.

(י"א)
מה
הכוונה ב
"מיסים"
?

נעיין
ברש
"י
יא
' [מקור
ד
'] . "מיסים"
הכוונה
שפרעה חייב את ישראל לעבוד למען המלך
וישראל בנו למענו את פיתום ואת רעמסס
.

המצרים
מטילים על ישראל

מיסים

"
חוקיים"
והם
חייבים לבנות למלך ערים

את פיתום ואת רעמסס
.
אבל
המטרה האמיתית

"ענותו"

לגרום
סבל לישראל
!

(
רש"ר)
[כשישראל
יהיו תשושים הם לא ירצו ילדים
.]

(י"ב)
ישראל
בכ
"ז
התרבו וזה גרם למצרים לקוץ בישראל
(להגעל
מהם
) כיוון
שישראל היו בכל מקום כדברי הילקוט שמעוני
"ותמלא
הארץ
…"
שנתמלאו
בתי טרטיאות ובתי קרקסאות מהם
"
8
.

למרות
שעם ישראל מתערבבים במצרים
,
המצרים
לא מרגישים שעם ישראל חלק מהם
!

[ האמנציפציה
לא עוזרת לפתרון בעית הגלות
.
…]

שלב ב'
. עבודת
פרך
.

  • (י"ג)
    פרעה
    הטיל על ישראל
    "עבודת
    פרך
    "

    מה
    הייתה העבודה שקבלו עם ישראל
    ?

פירש
רש
"י
[מקור
ה
'] :

עבודה
קשה המפרכת את הגוף
.

שלב
ג
'
.

הריגת
הזכרים
.

  • (ט"ו
    ט"ז)
    ומדוע
    לא גזר פרעה מוות על כולם
    ?

רש"י
טז
'
[
מקור
ו
' ]

:
כי
ידע באצטגנינים שבן יגאל אותם
.

  • אך
    קשה
    ?
    הרי
    אם רוצה שלא יתרבו היה צריך לגזור על
    הבנות שהרי הן גורמות לריבוי
    ?
    ומדוע
    ציוה דווקא
    להחיות
    את הבנות
    ?

רש"ר
: פרעה
ציווה שימיתו את התינוקות ליפני שיגמרו
לצאת
והאמא
תחשוב שהתינוק מת בלידה וכך לא ידעו ישראל
שפרעה גזר להרוג את הזכרים
.

לכן
ציווה פרעה
להחיות
את הבנות

כדי
שלא יחשדו
,
אלא
יחשבו שבמקרה מתו חלק מהתינוקות
9
.

ההצלה על ידי המיילדות .

(י"ט)מה
טענו המיילדות
?

רש"י
פסוק יט
'
[
מקור
ז
' ]

:
שהישראליות
הם
"חיות"-
בקיאות
כמיילדו
ת
.

[מכאן
שחשוב
לענות
ולתרץ את מעשיך גם ביפני הרשעים וכך לפעמים
ניצלים
.]

(כ')
הטובה
הייתה שהילדים לא מתו ולא היה בהם פגע
והמיילדו
ת
לא נחשדו
.
(
רש"ר)
.

(כ"א)
מה
היה שכרן של המיילדות
?

"ויעש
להם בתים
".

מה הכוונה
ש
"ויעש
להם בתים
"?

  1. רש"ר
    :
    נתווספו
    לעם ישראל משפחות רבות

    "בתי
    אב
    "
    נוספים
    ולכן חמת פרעה גדלה
    .

ב.
רש"י
פסוק כא
'
[
מקור
ח
' ]

:
המיילדות
זכו שצאצאיהם יהיו כהנים ולווים

ה
'
נתן
להן
"בתי
לוויה ובתי כהונה
"
.
(כמו
ש
"בית
המלך
"
הכוונה
היא למשפחת המלך

כך
בתי כהונה ולויה הכוונה למשפחות כהנים
ולויים
.)

שלב
ד
'
.

הציווי
לכל העם להרוג כל זכר
.

(כ"ב)
כיוון
שלא הצליח בסתר ציווה בגלוי לכולם
"
לכל
עמו
"
להרוג
את הזכרים
,

(רש"ר-)
ועכשיו
שציווה
לכל העם
בודאי ימצאו ביניהם נבלים שיסכימו להרוג
.

  • לסיכום

    נמשיך
    לעיין ברמב
    "ן
    [מקור
    ט
    '].

סיכום
בעל פה
:

  1. דור
    הצדיקים והחכמים מתו ולכן התאפשר השעבוד
    .

  2. פרעה
    נוקט בשלבים
    :

שלב
א
'

.
המצרים
מטילים על ישראל מיסים

"
חוקיים".
אבל
המטרה האמיתית

"
ענותו"
לגרום
סבל לישראל כך שלא ירצו ילדים
!

שלב
ב
'

.
פרעה
העביד את ישראל בעבודת פרך
.

שלב
ג
'

:
פרעה
גוזר על הריגת הזכרים בסוד כיוון שחושש
מעמו ומעם ישראל
.

שלב
ד
'

:
המיילדות
לא משתפות פעולה וכיוון שפרעה לא הצליח
להרוג את הזכרים בסתר
,
פרעה
קורא בגלוי להרוג בישראל ולהשליך את
הזכרים הנולדים ליאור
.

  1. בגלל
    עזרת ה
    '
    ובגלל
    גבורת המיילדו
    ת
    עם ישראל מתרבה
    .

הטעם לגלות .

מדוע
בכלל היו ישראל חייבים בגלות
?
נעיין
בדף המקורות
.

א.
מדרש רבה שמות פרשה א.

"ויקם מלך חדש" רבנן פתחין פתחא להאי קרא (הושע ה,
ז)
בה'
בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חודש את חלקיהם ללמדך כשמת יוסף הפרו
ברית מילה אמרו נהיה כמצרים
מכאן אתה למד שמשה מלן ביציאתן ממצרים וכיון שעשו כן הפך הקדוש ברוך הוא האהבה שהיו המצריים אוהבין אותן לשנאה שנאמר
(תהלים קה,
כה)
הפך לבם לשנוא עמו להתנכל בעבדיו לקיים מה שנאמר
(הושע ה,
ז)
עתה יאכלם חדש את חלקיהם מלך חדש שעמד וחדש עליהם גזרותיו 10
.

ב
. ילקוט שמעוני שמות פרק א.

"ותמלא הארץ אותם". א"ר יוחנן מלאו את מצרים.
דבר אחר
שנתמלאו
בתי
טרטיאות
ובתי
קרקסיאות מהם
.
מיד גזרו עליהם שיפרשו מהן.

ג.

מדרש
רבה
שמות
פרשה
א
:
"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו" הדא הוא דכתיב (משלי יג,
כד)
חושך
שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר
בנוהג שבעולם אדם שאומר לו חברו פלוני הכה לבנך יורד עמו עד לחייו ומה תלמוד לומר חושך שבטו שונא בנו ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף בא לתרבות רעה ושונאהו
כיוצא בו דוד שלא יסר לאבשלום בנו ולא רדהו יצא לתרבות רעה ובקש להרוג את אביו ושכב עם פילגשיו וגרם לו לילך יחף והוא בוכה ונפלו מישראל כמה אלפים וכמה רבבות וגרם לו דברים קשים הרבה שאין להם סוף ….ואוהבו שחרו מוסר זה הקדוש ברוך הוא על שאהב את ישראל דכתיב (מלאכי א,
ב)
אהבתי אתכם אמר ה' שהוא מרבה אותן ביסורין .אתה
מוצא
שלוש
מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל
וכולם לא נתנם להם אלא על
ידי
יסורין

התורה
וארץ
ישראל
וחיי העולם הבא התורה דכתיב
(תהלים צד,
יב)
אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו
. ארץ
ישראל דכתיב
(דברים ח,
ה)
וידעת עם לבבך וגו
'
מה כתיב אחריו
(שם שם,
ז)
כי ה
'
אלהיך מביאך אל ארץ טובה וגו
'
העולם הבא דכתיב
(משלי ו,
כג)
כי נר מצוה ותורה אור וגו
'
וכל המיסר את בנו מוסיף הבן אהבה על אביו והוא מכבדו
…. שנאמר (שם כט,
יז)
יסר בנך וינחך וגו
'
ואומר
(שם יט,
יח)
יסר בנך כי יש תקוה ומוסיף עליו אהבה שנאמר ואוהבו שחרו מוסר לפי ששחרו מוסר לכך אוהבו
.

ארץ
ישראל נקנת ביסורים והיסורים של גלות
מצרים אפשרו לנו לקבל את ארץ ישראל
.
היסורים
ממרקים את העוונות ומטהרים ומאפשרים
לזכות בארץ ישראל 11
.

נסכם
: שני
סיבות שבגללם ישראל קבלו יסורים וגלות
במצרים
:

א.
ישראל
חטאו בכך שרצו להתדמות למצרים
:
לא
עשו ברית מילה והלכו לבילויים כתרבות
המצרית
.
[מקור
א
' – ב'
]

ב.
יסורי
הגלות כפרו וטהרו את ישראל
12
כך שהיו ראויים לארץ ישראל
.
[מקור
ג
' ]

בס"ד. דף מקורות . הבה
נתחכמה
לו
.
פרק
א
'
.

א.
אור החיים פסוק א
'
:
ואלה שמות בני ישראל,
טעם אומרו ואלה בתוספת וא
"ו,
ללמוד עליהם כי כולם צדיקים כאבותיהם
,
ואלה מוסיף על הראשונים מה ראשונים להם אברהם יצחק יעקב צדיקים עליונים
,
כמעשה אבות
עשו הבנים:

1. על פי "אור החיים"
[א']
: מה הייתה תכונתם המיוחדת של כל 70 הנפש שבאו למצרים ? כיצד דייק זאת מהפסוק ?
________________________________________________________________________________

________________________________________________________________________________

ב.
רש"י פסוק ח'
: "
ויקם מלך חדש"
,
רב ושמואל,
חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזרותיו (סוטה יא):
"אשר לא ידע"
עשה עצמו כאלו לא ידע את יוסף (כ"ג רא"ם):

2. על פי רש"י [ח']
: א.
מי הוא המלך החדש ? ב.
ומה הכוונה שהוא לא ידע את יוסף ? – שני הסברים .

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

ג.
רש"י :
(
י')
"
ועלה מן הארץ"-
על כרחינו .
ועל פי רבותינו :
כאדם התולה קללתו בחברו.

3. על פי רש"י [י']
: ממה חשש פרעה כשאמר "ועלה מן הארץ"
? – שני הסברים .
_______________________
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

ד.
רש"י פסוק יא'
:
"מסים",
לשון "מס שרים"
,
שגובין מהם המס. ומהו המס ?
שיבנו ערי מסכנות לפרעה:

4. על פי רש"י [יא']
: מה היה ה"מס"
שישראל היו צריכים לשלם למצרים ?
_____________________________
________________________________________________________________________________

ה.
רש"י פסוק יג'
:
"בפרך",
בעבודה קשה המפרכת את הגוף ומשברתו:

5. על פי רש"י [יג']
מה היא "עבודת פרך"
? __________________________________________________

ו.
רש"י פסוק טז'
:
אם בן הוא וגו',
לא היה מקפיד אלא על הזכרים ,
שאמרו לו אצטגניניו שעתיד להוולד בן המושיע אותם:

6. על פי רש"י טז'
: מדוע גזר פרעה להרוג רק את הזכרים ?
________________________________________
________________________________________________________________________________

ז.
רש"י פסוק יט'
:
כי חיות הנה,
בקיאות כמילדות תרגום מילדות
חייתא,
ורבותנו דרשו (סוטה יא:
ושמות רבה א'
יט'
)
הרי הן משולות לחיות השדה שאינן צריכות מילדות !
והיכן משולות לחיות ?
גור אריה,
זאב יטרף,
בכור שורו,
אילה שלוחה

7. על פי רש"י [יט']
: כיצד הסבירו המיילדות העבריות שהן לא הרגו את התינוקות ? –שני הסברים .
____________
________________________________________________________________________________

ח.
רש"י פסוק כא'
:
ויעש להם בתים,
כג (עשרים ושלשה) בתי כהונה ולויה ומלכות שקרויין בתים,
ויבן את בית ה'
ואת בית המלך,
כהונה ולויה מיוכבד,
ומלכות ממרים כדאיתא במס'
(
סוטה שם):

8. על פי רש"י [כא']
: מה היה שכרן של המיילדות ?
_____________________________________________

ט.
רמב"ן שמות פרק א'
פסוק י .
הבה
נתחכמה לו
.
לא ראה פרעה וחכמי יועציו להכותם בחרב
,
כי
תהיה
בגידה
גדולה
להכות
חנם העם אשר באו בארץ במצות המלך הראשון
.
וגם
עם
הארץ
לא
יתנו
רשות
למלך
לעשות
חמס
כזה
,
כי עמהם הוא מתייעץ
,
ואף
כי
בני
ישראל
עם
רב
ועצום
ויעשו
עמהם
מלחמה
גדולה
. אבל אמר שיעשו דרך חכמה שלא ירגישו ישראל כי באיבה יעשו בהם,
[
א]
ולכך הטיל בהם מס,
כי דרך הגרים בארץ להעלות מס למלך כמו שבא בשלמה
(מלכים
א ט
'
כ"א):

[ב]
ואחרי כן צוה בסתר למילדות להרוג הזכרים על האבנים,
ואפילו היולדות עצמן לא ידעו בהם
.[ג] ואחרי כן צוה לכל עמו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו אתם.
והענין שלא רצה לצוות לשרי הטבחים אשר לו להרגם בחרב המלך או שישליכו הם אותם ליאור
,
אבל אמר לעם כאשר ימצא כל אחד ילד יהודי ישליך אותו ביאור
,
ואם יצעק אבי הילד אל המלך או אל שר העיר יאמרו שיביא עדים ויעשה בו נקמה
.[ד] וכאשר

הותרה רצועת המלך היו המצרים מחפשים הבתים ונכנסים שם בלילות ומתנכרין ומוציאים הילדים משם,
כי על כן נאמר ולא יכלה עוד הצפינו (להלן ב ג):

ונראה שעמד זה (
המצב הזה והרשות הבלתי רשמית להריגה
)
ימים מעטים,
כי בלדת אהרן לא היתה הגזרה
,
וכשנולד משה נראה שנתבטלה
,
אולי
בת
פרעה
בחמלה
עליו
אמרה
לאביה
שלא
יעשה
כן
,
או כאשר
נשמע
כי
מאת
המלך
נהיה
הדבר
ביטל
אותו
,
או שהיה על פי האצטגנינות כדברי רבותינו
(שמו"ר א כט),
כי
הכל
התחכמות
עליהם
שלא
יודע
החמס
.
וזה טעם מאמר האומרים למשה רבינו
:
"
אשר הבאשתם את ריחנו לתת חרב בידם להרגנו"
(
להלן ה כא
),
כי עתה יוסיפו בשנאתם אותנו
,
וימצאו טענה כי אנחנו מורדים במלכות ויהרגו אותנו בחרב לעיני הכל
,
לא יצטרכו עוד לעשות במרמה
:

עיין ברמב"ן פסוק י'
:

  1. מדוע היה פרעה חייב להתחכם כדי לפגוע בישראל , ולא נתן פקודה מפורשת לצבאו ליפגוע ולהרוג את ישראל ? [שני סיבות ]
    ___________________________________________________________________________
    _______________________________________________________________________________

  2. מה הם 4 השלבים בהם פגע פרעה בישראל על פי הרמב"ן ?
    _______________________________________
    ________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

  3. כתוב שני סיבות לכך שפרעה הפסיק את תהליך השמדת ישראל .
    ____________________________________
    ________________________________________________________________________________

  4. מדוע אחרי שמבקשים משה ואהרון להוציא את ישראל ממצרים מתלוננים ישראל שמשה ואהרון נותנים חרב ביד פרעה להרוג אותם וכי עד עכשיו פרעה לא הרג בהם ?
    _______________________________________________
    ________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

הטעם
לגלות
.
המשך
פרק
א
'
.

א.
מדרש רבה שמות פרשה א.

"ויקם מלך חדש" רבנן פתחין פתחא להאי קרא (הושע ה,
ז)
בה'
בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חודש את חלקיהם ללמדך כשמת יוסף הפרו ברית מילה אמרו נהיה כמצרים מכאן אתה למד שמשה מלן ביציאתן ממצרים וכיון שעשו כן הפך הקדוש ברוך הוא האהבה שהיו המצריים אוהבין אותן לשנאה שנאמר
(תהלים קה,
כה)
הפך לבם לשנוא עמו להתנכל בעבדיו לקיים מה שנאמר
(הושע ה,
ז)
עתה יאכלם חדש את חלקיהם מלך חדש שעמד וחדש עליהם גזרותיו
.

ב
. ילקוט שמעוני שמות פרק א.

"ותמלא הארץ אותם". א"ר יוחנן מלאו את מצרים.
דבר אחר שנתמלאו
בתי
טרטיאות
ובתי
קרקסיאות
מהם
.
מיד גזרו עליהם שיפרשו מהן.

ג.
מדרש רבה שמות פרשה א
:
"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו" הדא הוא דכתיב (משלי יג,
כד)
חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר בנוהג שבעולם אדם שאומר לו חברו פלוני הכה לבנך יורד עמו עד לחייו ומה תלמוד לומר חושך שבטו שונא בנו ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף בא לתרבות רעה ושונאהו כיוצא בו דוד שלא יסר לאבשלום בנו ולא רדהו יצא לתרבות רעה ובקש להרוג את אביו ושכב עם פילגשיו וגרם לו לילך יחף והוא בוכה ונפלו מישראל כמה אלפים וכמה רבבות וגרם לו דברים קשים הרבה שאין להם סוף ….ואוהבו שחרו מוסר זה הקדוש ברוך הוא על שאהב את ישראל דכתיב (מלאכי א,
ב)
אהבתי
אתכם אמר ה
' שהוא מרבה אותן ביסורין .אתה מוצא שלוש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולם לא נתנם להם אלא על ידי יסורין התורה
וארץ ישראל וחיי העולם הבא התורה דכתיב
(תהלים צד,
יב)
אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו
. ארץ
ישראל דכתיב
(דברים ח,
ה)
וידעת עם לבבך וגו
'
מה כתיב אחריו
(שם שם,
ז)
כי ה
'
אלהיך מביאך אל ארץ טובה וגו
'
העולם הבא דכתיב
(משלי ו,
כג)
כי נר מצוה ותורה אור וגו
'
וכל המיסר את בנו מוסיף הבן אהבה על אביו והוא מכבדו
…. שנאמר (שם כט,
יז)
יסר בנך וינחך וגו
'
ואומר
(שם יט,
יח)
יסר בנך כי יש תקוה ומוסיף עליו אהבה שנאמר ואוהבו שחרו מוסר לפי ששחרו מוסר לכך אוהבו
.

1. : כתוב שני סיבות על פי המדרשים שבגללם ישראל קבלו יסורים וגלות במצרים .
_______________________
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

________________________________________________________________________________

שאלות בבקיאות .

1.כמה היו בני יעקב כשירדו למצרים ?

2. כתוב שלשה גורמים לתחילת השעבוד במצרים . [פסוקים ו'
ח']

4. מה עשה פרעה כדי למנוע מישראל להתרבות ? [כתוב שלשה מעשים ] [יא'
כב']

5. אילו סוגי עבודות עשו ישראל למצרים ? [יא'
יד']

6. מה קרה לעם ישראל בעקבות העינוי שמצרים עינו אותם ?

7. מה ציווה פרעה את המילדות העבריות ?

8.עיין ברש"י לפסוק יז'
: א.
מה לא עשו המיילדות
?

ב.
מה כן עשו המיילדות
?

ג.
מדוע פעלו כך המיילדות
?

1
הרמב"ן
בהקדמתו לספר שמות
: השלים
הכתוב ספר בראשית שהוא ספר היצירה בחדוש
העולם ויצירת כל נוצר
, ובמקרי
האבות כולם שהם כעין יצירה לזרעם
,
מפני שכל מקריהם ציורי דברים
לרמוז להודיע כל העתיד לבא להם
. ואחרי
שהשלים היצירה התחיל ספר אחר בענין המעשה
הבא מן הרמזים ההם
, ונתיחד
ספר ואלה שמות בענין הגלות הראשון הנגזר
בפירוש
(בראשית טו יגיד)
ובגאולה ממנו, ולכן
חזר והתחיל בשמות יורדי מצרים ומספרם אף
על פי שכבר נכתב זה
(שם מו
ח
כז), בעבור
כי ירידתם שם הוא ראשית הגלות
, כי
מאז הוחל
:

והנה הגלות איננו נשלם עד יום
שובם אל מקומם ואל מעלת אבותם ישובו
.
וכשיצאו ממצרים אף על פי שיצאו
מבית עבדים עדיין יחשבו גולים
, כי
היו בארץ לא להם נבוכים במדבר
, וכשבאו
אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקדוש ברוך
הוא והשרה שכינתו ביניהם אז שבו אל מעלת
אבותם
, שהיה סוד אלוה עלי
אהליהם
, והם הם המרכבה
(ב"ר מז
ו
), ואז נחשבו גאולים.
ולכן נשלם הספר הזה בהשלימו
ענין המשכן ובהיות כבוד ה
' מלא
אותו תמיד
(להלן מ'
ל"ה):

2
ודברים דומים כתב הספורנו ,
פסוק א' : ואלה
שמות
, אלה הנזכרים
בכאן היו ראוים להודע בשם כי כל אחד
מהם ראוי להיות נחשב איש על שמו המורה על
צורתו האישיית
, ואלה כל
ימי חייהם היו למאורות
, ולא
יצא הדור לתרבות רעה
, אמנם
אחרי מותם לא היו הצדיקים שבבניהם כל כך
חשובים בעיני אלהים ואדם
:

פסוק ו ' : וכל
הדור ההוא
, כל שבעים נפש,
שלא בא הדור לקלקול גמור כל
ימיהם
:

3
אור החיים פסוקים ו' – ח'
: אכן שני כתובים הבאים כאחד
להודיע השתלשלות התחלת השעבוד וסיבותיו
והם במספר ד
' :

הא' מיתת
יוסף
, שאם היה יוסף קיים
יספיק שלא ימשלו בהם המצריים
, הא
למדת שכל זמן שיוסף קיים היו ישראל בארץ
מצרים שקטים ומעונגים
:

ב' מיתת
האחים
, שכל זמן שאחד מן
האחים קיים היו המצריים מכבדים אותן
,
וכמו שפירשו ז"ל
(סוטה יג,) בפסוק
וישב יוסף וגו
' וכל אחיו
וגו
' אחרי קברו את אביו
(בראשית נ יד) יעוין
שם דבריהם
:

ג' מיתת
כל הדור
(שמו"ר
א ח
), פירוש כל הע' נפש
שכולן היו חשובין בעיניהם ובאמצעותם לא
היה להם פנים להשתעבד בהם
, או
לצד שהיו בני דעה ואין מציאות למצריים
להתחכם חכמתם
, שמתחיל בפה
רך
, כי היו בני הדור ההוא
חכמים ויכירו החכמה ולא יקבלו עשות להם
דבר בשום אופן
:

ד' ובני
ישראל וגו
', כי אם לא היתה
ההרגשה הגדולה שפרו וישרצו וגו
' במאוד
וגו
' ותמלא הארץ וגו',
לא היו נותנים לב לבקש תחבולה,
אלא ההרגש הגדול הוא הסובב
באמצעות העדר המונע שהוא יוסף ואחיו וכל
הדור
, ובזה נתיישב אומרו
ובני ישראל ולא אמר ויפרו וגו
', כי
לא בא להודיע ענין הריבוי
, אלא
להודיע כי הוא זה סובב הגלות
:

ועוד ויקם מלך חדש וגו',
וזולת אחת מכל דברים הסדורים
לא היה השעבוד
, ולמאן דאמר
(סוטה יא,) חדש
שנתחדשו גזרותיו
, הסיבות
הקודמות הם סבוהו לחדש דעתו משונה מקדם
,
והבן:

4
וכיצד התרבו: רש"י:
פרו שלא הפילו נשותיהם ולא
מתו כשם קטנים
( הסבר זה
הוא על פי גרסת רש
"י
ב
"תורת חיים" אבל
בחלק מהכתבי יד אין גרסה זו
). וישרצו
ששה בכרס אחתנס
ניסתר
.

5
רבנו אבן עזרא פרש פסוק ח'
: ויקם מלך חדש, פירושו
כמשמעו בלא תוספת שלא היה מזרע המלוכה
,
על כן כתיב ויקם כמו "כי
הקים בני את עבדי
":

6
הרשב"ם פסוק
י
' פירש : ונלחם
בנו ועלה מן הארץ
. לשוב אל
ארץ אבותיהם ולא טוב לנו לאבד עבדינו
וקראו לי מלכותא קטיעא
:

וה"אור החיים
פסוק י
' כתב : עוד
ירצה כי הלא תמצא כי כל המלכים וגדולי
העמים יתחכמו לפאר מלכותם בעם מכובד
,
ומה גם בעם ישראל, כי
שם ומעלה מיוחדת לו
, ואין
לך אומה ששלטה בישראל שלא היתה מעולה על
כל האומות
, בסוד היו צריה
לראש
(איכה א ה), לזה
אמר מלך חדש הנה עם בני ישראל המכובדים
הם הם העיקר במלכות יותר מהמצריים ובהם
הם מתכבדים
, וכי
יצאו מהעיר תהיה העיר פחותה ובזויה
,
לזה הבה נתחכמה לו וגו'

וברמב"ן פסוק
י
' הסביר שפרעה חשש שישראל
יעלו מן הארץ יחד עם ממונם של המצרים
. הרמב"ן
פסוק י
' : …" ויתכן לפרש
שיאמר כי תקראנה מלחמות יהיה נוסף על
שונאינו לשלול שלל ולבוז בז
, ויעלה
לו מן הארץ הזאת אל ארץ כנען עם כל אשר
לנו
, ולא נוכל אנחנו לנקום
נקמתנו ממנו ולהלחם בו
…..

7
כל הפוסל …. במומו
פוסל
! (קידושין ע ע'ב).

8
ילקוט שמעוני שמות פרק א'
: א"ר יוחנן
מלאו את מצרים
. דבר אחר
שנתמלאו בתי טרטיאות ובתי קרקסיאות מהם
.
מיד גזרו עליהם שיפרשו מהן.

9
הרש"ר וה"אור
החיים
" הסבירו שכיוון
שבת רוצה להתחתן
, אז תתחתן
עם המצרים כי לא יהיו ישראלים
, ואז
יהפכו כולם למצרים ולא יעלו מן הארץ
.
ואמרו חז"ל
שישראל נגאלו כיוון ששמרו על ארבע דברים
וא
' מהםשנשמרו
מעריות
.

10
וכתב הנצי"ב
מוולוזין
, בספרו "העמק
דבר
" : "ותמלא הארץ
אותם
" – לא ארץ גושן
לבד שהייתה מיוחדת לישראל
, אלא
אפילו כל ארץ מצרים מלאה את ישראל
.
והיה כל מקום פנוי שמצאו ישראל
לקנות ולדור – נתיישבו שמה
, והיינו
דכתיב במכת בכורות
:"ופסח
ה
' על הפתח" , הרי
שהיו הרבה בתי ישראל בקרב בתי מצרים
…..ובא הכתוב להקדים בזה
סיבת שנאת מצרים
, משום
שביקשו לצאת מרצון יעקב אבינו שיישבו
דווקא בארץ גושן כדי שיהיו בדד ונבדל
ממצרים
, אבל הם לא רצו כן
. ובשמות רבה נאמר עוד
שפסקו למול מזה הטעם שאמרו
: "נהיה
כמצרים
" דאחר שקבעו
דירתם ביניהם מצאו טוב להם להשתוות למצרים
ולא יהיו ניכרים שהמה יהודים
אשר
היא הסיבה שבכל דור עומדים עלינו לכלותנו
בשביל שאין אנו רוצים להיות נבדלים מן
האומות
.

11
מדרש תהלים מזמור קיח' :
[טז] יסור יסרני
יה
. חביבין יסורין שהן
מרצין כקרבנות בקרבנות הוא אומר ונרצה
לו לכפר עליו
(ויקרא א ד)
ובייסורין כתיב וכאב את בן
ירצה
(משלי ג יב). דבר
אחר חביבין יסורין יותר מן הקרבנות שחטאת
ואשם אינן מכפרין אלא לאותה עבירה שנאמר
ונרצה לו לכפר עליו
(ויקרא
שם
) אבל הייסורין
מכפרין על הכל הוי יסור יסרני יה
:

ילקוט
שמעוני שמות פרק כ
'
:
רבי
מאיר אומר וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר
יהא לבך יודע מעשים שעשית ויסורין שהבאתי
עליך שלא לפי מעשייך הבאתי עליך את
היסורין
. ר'
יונתן
אומר חביבין יסוירן
שכשם
שהברית כרותה לארץ כך ברית כרותה ליסורין

שנאמר ה
'
אלהיך
מיסרך ואומר כי ה
'
אלהיך
מביאך אל ארץ טובה
.
ר'שמעון
בן יוחאי אומר
חביבין יסורין
ששלש
מתנות
טובות נתנו להם לישראל ואומות העולם
מתאוין להן ולא נתנו להן אלא ביסורין
ואלו הן תורה
וארץ
ישראל והעולם הבא
.
….

ועיין
עוד
:
רש"י
במדבר פרק כ
'
.
פסוק
יד
' ,
טו'
,
טז'
.
שרק
בזכות היסורין זכו ישראל לרשת את הארץ
.

12
בבא מציעה פה ע'א
: אמר רבי חביבין יסורין
קבל עליה תליסר שני שית בצמירתא ושבע
בצפרנא ואמרי לה שבעה בצמירתא ושית בצפרנא

מסכת סנהדרין דף קא ע'א
: ת"ר
כשחלה ר
' אליעזר נכנסו
ארבעה זקנים לבקרו ר
' טרפון
ור
' יהושע ור' אלעזר
בן עזריה ור
' עקיבא
נענה רבי עקיבא ואמר חביבין
יסורין
! אמר להם סמכוני
ואשמעה דברי עקיבא תלמידי שאמר חביבין
יסורין
. אמר לו עקיבא זו
מנין לך
? אמר מקרא אני
דורש
: בן שתים עשרה שנה
מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלים
[וגו'] ויעש
הרע בעיני ה
' …. וכתיב
ובהיצר לו חילה את פני ה
' אלהיו
ויכנע מאד מלפני
(ה')
אלקי אבותיו ויתפלל אליו ויעתר
לו וישמע תחינתו וישיבהו ירושלים למלכותו
וידע מנשה כי ה
' הוא האלהים
הא למדת שחביבין יסורין
.

⬇ הורדת הקובץ (Word)