נושא הדף:
שמות,
פרקים ה–יג:
מבחן

כתות:
ז–ט

מחבר:
אושרית קולטון

שם:_____________

מבחן בתורה פרקים ה–
יג'

עני על 8
מתוך 10.
שאלות 11
ו-12
חובה!!

פרק ה'

1. א.
   מה ביקשו משה ואהרון מפרעה?
   ___________________________________________________

ב.
מה לדעת פרעה הסיבה שבנ"י חשבו על זבח לה'? ______________________________________

ג.
מה ההוראה הנקמנית שהוציא פרעה בעקבות בקשה זו?___________________________________

2. כיצד השפיעה פנייתם של משה ואהרון אל פרעה על יחסם עם בני ישראל?______________________

________________________________________________________________________________

פרק ו'

3. מה הפירוש של כל אחד מהלשנות גאולה וכיצד הם משלימים אחד את השני?

א.
והוצאתי-____________________________________________________________________­­

ב.
והצלתי–_____________________________________________________________________­­

ג.
וגאלתי–_____________________________________________________________________­­

ד.
ולקחתי–____________________________________________________________________­­

פרק יא'

4. "וישאלו איש מאת רעהו.." השאלה זה לקיחה על מנת להחזיר.
כיצד רבינו בחייי מצדיק את הלקיחה הזו?
________________________________________________________________________________

5. פס'
ה'–
"ומת כל בכור". מדוע על פי רש"י מת גם בכור השיפחה?
_____________________________
________________________________________________________________________________

פרק יב'

6. פס'
א'
"אל משה ואל אהרון"

מה הקושי בפסוק זה?________________________________________________________________

מה התירוץ שעונה רש"י?______________________________________________________________

7. רשמי את ארבעת שלבי הקורבן:

א.
___________________________________________________________________________

ב.
___________________________________________________________________________

ג.
___________________________________________________________________________

ד.
___________________________________________________________________________

8. פס'
יג'–
"והיה הדם לכם לאות."
היכן מרחו את הדם?

על פי רש"י–
______________________________________________________________________

על פי הרמב"ם-____________________________________________________________________

9."שבעת ימים מצות תאכלו"
ובספר בדברים כתוב "ששת ימים תאכל מצות"

רש"י "זו מדה בתורה דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו בלבד יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא"

א.
פסקי את כלל זה.

ב.
כיצד מתיישבת הסתירה לפי כלל זה?________________________________________________

פרק יג'

10. פס'
ב'–
"קדש לי כל בכור,
פטר כל רחם"

א.
מה הקושי בפס זה?
____________________________________________________________

ב.
מה התירוץ?__________________________________________________________________

ג.
פס'
ד'–
"היום אתם יוצאים בחודש האביב". מדוע היה צורך להזכיר את העונה?__________________
_____________________________________________________________________________

11.ביאורי מילים – חובה!!

1. פרק ו'
   "נאקת"
   __________________________________________________________________

2. פאר ה'
   "מדוע לא כילתם כחכם ללבון כתמול שילשום",___________________________________

3. פרק ה'
   "לקושש"_________________________________________________________________

4. פרק יב'
   "ופסחתי_________________________________________________________________

5. פרק יב'"משארתם"_______________________________________________________________

אנסין – חובה!!

12.פרק יג פס'
יז'

יז
וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעה אֶת–הָעָם
וְלֹא–נָחָם אֱלֹהִים
דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא
כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן–יִנָּחֵם
הָעָם בִּרְאתָם
מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה:

"כי
קרוב הוא.
ונח
לשוב באותו הדרך למצרים,
ומדרשי
אגדה יש הרבה.
לשון
רש"י.
וגם
הוא דעת ר"א,
כי
טעם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים בעבור
כי קרוב הוא וינחמו וישובו אל מצרים מיד.
ועל
דעתי אם היה כדבריהם,
היה
"
כי
אמר אלהים "
מוקדם,
ויאמר
הכתוב ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי
אמר אלהים כי קרוב הוא פן ינחם העם:
אבל
הנכון שיאמר ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים
אשר הוא קרוב וטוב לנחותם בדרך ההוא,
כי
אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו
מצרימה.
וטעם
המלחמה,
שיהיה
להם לעבור דרך ארץ פלשתים,
ופלשתים
לא יתנום לעבור בשלום וישובו למצרים,
אבל
בדרך המדבר לא יראו מלחמה עד היותם בארצם
בארץ סיחון ועוג מלכי האמורי שהיא נתונה
להם ורחוקים הם ממצרים בעת ההיא.
ומלחמת
עמלק ברפידים לא היתה ראויה לשוב בעבורה,
כי
הם לא יעברו עליהם,
והוא
שבא מארצו ונלחם בהם לשנאתו אותם,
ואם
יתנו ראש לשוב למצרים לא יועיל כי ילחם
בהם בדרך,
וגם
רחוקים היו ממצרים בדרך העקום אשר הלכו
בה ולא ידעו דרך אחרת:
ולשון
רש"י
בראותם מלחמה,
כגון
מלחמת הכנעני והעמלקי,
אם
הלכו בדרך ישרה היו חוזרין,
מה
אם כשהקיפם דרך מעוקם אמרו נתנה ראש ונשובה
מצרימה,
אם
הוליכן בפשוטה על אחת כמה וכמה.
מכילתא.
והענין
הזה שאמר ולא נחם אלהים,
ויסב
אלהים את העם דרך המדבר,
כי
בנסעם מסכות החל עמוד הענן ללכת לפניהם
ולא הלך דרך ארץ פלשתים,
אבל
הלך דרך מדבר איתם וישראל הלכו אחריו,
וישכון
הענן באיתם ויחנו שם והוא בקצה המדבר:

1. סמני את המילים שבהם מתחיל הרמב"ן את פירושו.

2. "כי קרוב הוא"
   לדעת רש"י הקב"ה לא רצה לשלוח את בני ישראל דרך ארץ פלישתים משום שהיא קרובה ובמקרה של מלחמה בני ישראל עלולים לחזור למצריים.
   כיצד לפי הרמב"ן היה צריך להיות כתוב אם כוונת הכתוב הייתה כרש"י?

3. מדוע לפי הרמב"ן מוזכרות המילים "כי קרוב הוא"

בהצלחה!!