נושא הדף: ספר
שמות, פרק ז: ואני
אקשה את לב פרעה
מחבר: אראל
בלום
כתות יעד: ז–ט
בס"ד. ואני אקשה את לב פרעה . פרק ז'
.
-
נקרא
פסוקים א'
– ח'
. ונפרש
בעזרת רש"י
.
-
נשאל
: מדוע
ה' מחזק
את לב פרעה ?
נעיין
בפסוקים
: מה
מטרת הקשיית לב פרעה עפ"י
הפסוקים?
א.
כדי להרבות את האותות והמופתים בארץ מצרים .
ב.
שמצרים ידעו את ה'
.
אבל
מדוע מונע ה'
מפרעה
את הבחירה החופשית שלו ?
נעיין
בדף מקורות .
ת וברש"י
פס' ג'.
האם הנחש משכנע?
נקרא
פס' ח'-
י"ג
-
אם
פרעה ביקש מופת אז מדוע הוא לא מאמין בו
? -
ובכלל
האם הנחש יכול לשכנע שיש ה'
בעולם
?
נעיין בדף.
בס"ד
ואני אקשה את לב פרעה .
-
שמות
פרק ז' , ג : וַאֲנִי
אַקְשֶׁה
אֶת–לֵב
פַּרְעה וְהִרְבֵּיתִי אֶת–
אתֹתַי
וְאֶת–מוֹפְתַי
בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
-
שמות
פרק ז' ,
יג ' :
וַיֶּחֱזַק
לֵב
פַּרְעה
וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר
ה'
: -
ואחרי
מכת הדם : שמות
פרק ז' ,
כב'
: וַיַּעֲשׂוּ–כֵן
חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם
וַיֶּחֱזַק לֵב–פַּרְעה
וְלֹא–שָׁמַע
אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר
דִּבֶּר ה'
: -
אחרי
מכת הצפרדעים :
שמות
פרק ח ' ,
יא ' : וַיַּרְא
פַּרְעה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד
אֶת–לִבּוֹ
וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'
: -
אחרי
מכת הכינים : שמות
פרק ח' ,
טו' וַיּאמְרוּ
הַחַרְטֻמִּם אֶל–פַּרְעה
אֶצְבַּע אֱלֹהקים
הִוא וַיֶּחֱזַק
לֵב–פַּרְעה
וְלֹא–
שָׁמַע
אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'
: -
אחרי
מכת הערוב : שמות
פרק ח' ,
כח' : וַיַּכְבֵּד
פַּרְעה אֶת–לִבּוֹ גַּם בַּפַּעַם
הַזּאת וְלֹא שִׁלַּח אֶת–הָעָם:
-
אחרי
מכת הדבר : שמות
פרק ט ז '
, ז'
: וַיִּשְׁלַח
פַּרְעה וְהִנֵּה לֹא–מֵת
מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד–אֶחָד
וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעה וְלֹא שִׁלַּח
אֶת–הָעָם:
-
אחרי
מכת השכין :
שמות
פרק ט ' ,
יב'
: וַיְחַזֵּק
ה' אֶת–לֵב
פַּרְעה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר
דִּבֶּר ה' אֶל–משֶׁה:
-
מכאן
ואילך הדבר חוזר על עצמו :
פרק
י '
, א ' וַיּאמֶר
ה' אֶל–משֶׁה
בּא אֶל–פַּרְעה
כִּי–אֲנִי
הִכְבַּדְתִּי
אֶת–לִבּוֹ
וְאֶת–לֵב
עֲבָדָיו
לְמַעַן שִׁתִי אתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ:
י . רמב"ן שמות פרק ז פסוק ג'
:
ואני
אקשה את לב פרעה – אמרו
במדרש רבה (שמו"ר
ה ו) גילה
לו שהוא עתיד לחזק את לבו בעבור
לעשות בו הדין, תחת
שהעבידם בעבודה קשה. ועוד
שם (יג
ד) כי
אני הכבדתי את לבו (להלן
י א), אמר
רבי יוחנן מכאן פתחון פה למינין לומר לא
היתה ממנו שיעשה תשובה. אמר
רבי שמעון בן לקיש יסתם פיהם של מינין,
אלא אם
ללצים הוא יליץ (משלי
ג לד), מתרה
בו פעם ראשונה ושניה ושלישית ואינו חוזר
בו והוא נועל בו דלת מן התשובה כדי לפרוע
ממנו מה שחטא. כך
פרעה הרשע, כיון
ששגר הקב"ה
אצלו חמש פעמים ולא השגיח על דבריו,
אמר
לו הקב"ה
אתה הקשית את ערפך והכבדת את לבך,
הריני
מוסיף לך טומאה על טומאתך:
והנה
פירשו בשאלה אשר ישאלו הכל, אם
השם הקשה את לבו מה פשעו, ויש
בו שני טעמים ושניהם אמת. האחד,
כי פרעה
ברשעו
אשר עשה לישראל רעות גדולות חנם,
נתחייב
למנוע ממנו דרכי תשובה, כאשר
באו בזה פסוקים רבים בתורה ובכתובים,
ולפי
מעשיו הראשונים נדון. והטעם
השני, כי
היו חצי המכות עליו בפשעו, כי
לא נאמר בהן רק ויחזק לב פרעה (להלן
פסוק יג, כב,
ח טו),
ויכבד
פרעה את לבו (להלן
ח כח, ט
ז). הנה
לא רצה לשלחם לכבוד השם, אבל
כאשר גברו המכות עליו ונלאה לסבול אותם,
רך לבו
והיה נמלך לשלחם מכובד המכות,
לא
לעשות רצון בוראו. ואז
הקשה השם את רוחו ואמץ את לבבו למען ספר
שמו, כענין
שכתוב והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני
גוים רבים וגו' (יחזקאל
לח כג):
ואשר
אמר קודם המכות (לעיל
ד כא) ואני
אחזק את לבו ולא ישלח את העם, יודיע
למשה העתיד לעשות בו במכות האחרונות,
כענין
שאמר (לעיל
ג יט) ואני
ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך.
וזה טעם
ואני אקשה את לב פרעה והרבתי את אותותי,
כלומר
שאקשה לבו למען רבות מופתי בארץ מצרים.
כי בחמש
מכות האחרונות גם בטביעת הים נאמר ויחזק
ה' (להלן
יד ח), כי
לב מלך ביד ה' על
כל אשר יחפוץ יטנו (משלי
כא א):
שאלות
בעיון
.
-
ממתי התחיל ה'
להקשות את לב פרעה ? -
מה מוכיחים המינים מכך שה'
הקשה את לב פרעה ? -
מה הם שני הסיבות שבגללם ה'
הקשה את לב פרעה ?
4. אם הייתה בחירה חופשית לפרעה , מדוע ה'
הודיע למשה כבר ליפני כן שפרעה יקשה את לבו?
שאלות
בבקיאות
.
פרק
ז'
.פסוקים
א'
– יג'
.
1. עיין ברש"י לפסוקים א' ו ב' : מה יהיה תפקידו של משה ? ומה תפקידו של אהרון ?
2. מה יעשה ה' ללבו של פרעה ? [ג']
3. מה תהיה תגובת פרעה לדרישת משה שיוציא את ישראל ממצרים ? [ד']
4. מה ידעו מצרים בעקבות יציאת מצרים ? [ה']
5. בני כמה היו משה ואהרון בזמן שדברו עם פרעה ? [ז']
6. מה מצווים משה ואהרון לעשות אם פרעה יבקש מופת ? [ח'
– ט'
]
7. מה קרה אחרי שהמטה של משה הפך לתנין ? [2 דברים ] [ י'
– יב'
]
8. מה הייתה תגובת פרעה בעקבות נס התנין ? [יג']
בס"ד האם הנחש משכנע ?
כיצד
מגיב
פרעה
לאות
?
א.
שמות רבה פרשה ט' , ו'
: ויקרא פרעה לחכמים ולמכשפים,
באותה שעה התחיל פרעה משחק
עליהם ומקרקר אחריהם כתרנגולת ואומר להם
כך אותותיו של אלהיכם בנוהג שבעולם בני
אדם מוליכין פרקמטיא למקום שצריכין להם
כלום מביאין מורייס לאספמיא דגים לעכו
אין אתם יודעין שכל הכשפים ברשותי הן,
מיד שלח והביא תינוקות מן
אסכולי שלהם ועשו אף הם כך, ולא
עוד אלא קרא לאשתו ועשתה כך, שנאמר
ויקרא גם פרעה מהו גם שאף לאשתו קרא ועשתה
כן, ויעש גם הם חרטומי
מצרים, מהו גם אפילו התינוקות
של ד' וה' שנים
קרא ועשו כן.
ז וישליכו איש מטהו, אמרו
יוחני וממרא למשה תבן אתה מכניס לעפריים.
[עפרים – מקום ששם היה מצוי
הרבה תבן ]
האם חשב משה שהנחש ישכנע ?
ב.
רמב"ם
הלכות יסודי התורה פרק ח הלכה ב '
.
וזהו שאמר לו הקב"ה
בתחילת נבואתו בעת שנתן לו האותות לעשותן
במצרים ואמר לו ושמעו לקולך, ידע
משה רבינו שהמאמין על פי האותות יש בלבבו
דופי ומהרהר ומחשב והיה נשמט מלילך ואמר
והן לא יאמינו לי, עד
שהודיעו הקב"ה שאלו
האותות אינן אלא עד שיצאו ממצרים ואחר
שיצאו ויעמדו על ההר הזה יסתלק הרהור
שמהרהרין אחריך שאני נותן לך כאן אות
שידעו שאני שלחתיך באמת מתחילה ולא ישאר
בלבם הרהור, והוא שהכתוב
אומר וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך
את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר
הזה,
נמצאת אומר שכל נביא שיעמוד
אחר משה רבינו אין אנו מאמינים בו מפני
האות לבדו כדי שנאמר אם יעשה אות נשמע לו
לכל מה שיאמר, אלא מפני
המצוה שצוה משה בתורה ואמר אם נתן אות
אליו תשמעון, כמו
שצונו לחתוך הדבר על פי שנים עדים ואע"פ
שאין אנו יודעין אם העידו אמת אם שקר,
כך מצוה לשמוע מזה הנביא
אע"פ שאין אנו יודעים
אם האות אמת או בכישוף ולט.
האם נאמין לכל מי שעושה אותות ?
שם הלכה ג'.
לפיכך אם עמד הנביא ועשה
אותות ומופתים גדולים ובקש להכחיש נבואתו
של משה רבינו אין שומעין לו ואנו יודעין
בבאור שאותן האותות בלט וכשוף הן,
לפי שנבואת משה רבינו אינה
על פי האותות כדי שנערוך אותות זה לאותות
זה, אלא בעינינו ראינוה
ובאזנינו שמענוה כמו ששמע הוא,
הא למה הדבר דומה לעדים
שהעידו לאדם על דבר שראה בעיניו שאינו
כמו שראה שאינו שומע להן אלא יודע בודאי
שהן עדי שקר….
ג.
משה בן מנחם [מנדלסון]
עונה על טענת הכומר הנוצרי
לאוואטר שטען שעל ידי אותות ומפתים מוכח
שטענות הנוצרי הם אמת :
לפי חוקי תורתי אין מעשי ניסים
אבן בוחן לאמת וגם אין הנס מעיד בוודאות
גמורה על הנביא כי ה' שלחו
. רק מתן התורה ביום
הקהל פנים בפנים היא העדות הנאמנה ,
הואיל וכאן לא היה השליח
צריך לשום עדות על שליחותו , מאחר
שכל העם שמעו באזניהם את המצווה האלוהית
….. אני מוצא ראיות
מוכיחות בתנ"ך ,
שיש בכוחום של מדיחים ונביאי
שקר לחולל נפלאות ( מה
יש , לדוגמא ,
להגיד על מעשי החרטומים
במצרים ? ובדברים יג'
ב' – ו'
מדובר בנביא או חולם חלום
שאין לשמוע בקולו גם אם יתקיימו מופתיו
, ויש להמיתו )
אין בידי להכריע אם נעשו
ניסים אלה בכח כשפים , אם
מעשי להטים הם , או יש
כאן שימוש לרעה בכח שניתן להם לתכלית טובה
. אל כל פנים אני חושב
לדבר שאין לסתור אותו , שלפי
הדברים הברורים שבתורה אין במעשי ניסים
הוכחה ברורה לשליחות אלוקית . [מופיע
בספר "עיונים בתורה
של פרופ' נחמה ליבוביץ
]
מדוע בכל זאת נעשו האותות ?
ד.
ילקוט שמעוני שמות פרק
ז' "קח את מטך והשלך
לפני פרעה" . אמר
הקב"ה רשע זה מתגאה
וקרא עצמו תנין דכתיב התנים הגדול לך
ואמור לו ראה מטה זה הוא עץ יבש ונעשה תנין
ויש בו רוח ונשמה והוא בולע כל המטות וסופו
לחזור עץ יבש, אף אתה
בראתי אותך מטפה סרוחה ונתתי לך מלוכה
ונתגאה אתה ואמרת לי יאורי ואני עשיתני
הריני מחזירך לתהו ובהו, אתה
בלעת כל מטות שבטי ישראל הריני מוציא בלעך
מפיך…
שאלות
בעיון.
1. מדוע
פרעה
לא
התרגש
מהנס
של
הנחש
?
2. מדוע הר סיני נאמן יותר מכל נס ?
3. באיזה מקרה אלינו להאמין לאדם שעושה נס ? מדוע ?
4. מה רצה הקב"ה לרמוז לפרעה על ידי נס הנחש ?
עשרת המכות
.
פרק ז'
פס'
י"ד.
-
מדוע
הקב"ה
מרבה במכות על מצרים?
ניזכר
במה שאמר ה'
בפרק
ז' פס'
ג'-ה'
: " והרביתי
את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים…
וידעו
מצרים כי אני
ה'…"
מסקנה:
ה'
מרבה
את המכות כדי שנכיר ונדע מי הוא ה'.
-
אם כך
נחפש מה מלמדת אותנו כל מה ומכה?!
מכת הדם .
פרק
ז' פס'
י"ד–
כ"ד
הזמן
והמקום
פס'
ט"ו:
מדוע
לבוא בבקר?
מדוע
פרעה יוצא למים?
ומודע
להתייצב שם?
מה
חשב פרעה על עצמו? — רש"י
פס' ט"ו–
פרעה
חשב עצמו לאלוה!!
ומה
חשבו מצרים
על הנילוס?
רש"י
פס' י"ז : שהנילוס
הוא אלוה.
אם כך
מדוע בא משה בבקר מוקדם
?
– כשפרעה
עושה צרכיו –
הוא
אדם!! וגשמי!!
בקיצור:
על
תעבוד על אף אחד!!
משה מתייצב
לפני פרעה כדי שפרעה יראה במו עיניו שאהרון ומשה
הופכים את היאור לדם ולא יחשוב שזה מעצמו.
ולכן
פס'
י"ז:
בזאת
תדע כי אני ה'
[ולא
פרעה ולא הנילוס]
התוצאה:
הצגה=
עוצמת
האוכל
של הנילוס–
תמות.
היאור=
יסריח.
ומים=
אין
לשתות.
היאור
יהפך לדם=
יצא
ממנו דם=
ימות.
ובקיצור היאור כביכול האלוה ימות ויסריח כמו נבלה!!!
המכה
עצמה
.
פס'
י"ט:
כל
המים נהפכו לדם כולל:
כל
הנהרות היאורים והאגמים הבארות והמעיינות…
ואפילו
בכלי העץ והאבן!
פס'
כ"ב:
-
אם כך
אז איזה מים יכלו
המצרים להפוך לדם
? -
ובכלל
: וכי
באמת המכשפים יכולים לעשות מכה כזאת
גדולה בכל מקום בארץ מצרים
?!
— נעיין
פס' כ"ד:
היכן
חפשו המצרים מים?!-
מתחת
לארץ! רק
שם היה המים!
עפ"ז
נעיין ראב"ע
פס' כ"ב:
אהרון החרטומים
*הפך
לדם את כל
המים שהיו על
הארץ * הוציא
קצת מים מתוך האדמה–
והפכו
אותם לדם.
ולא המים
שתחת
הארץ.
*הפך
לדם מים שזורמים
ואחרים *שינו
רק מים מועטים
שהיו בכלי.
באים
במקומם!
*המכה
נשארה 7
ימים.
*רק
הצליחו להפוך לזמן קצר.
-
ובכל
זאת :
ויחזק
לב פרעה…
מדוע? רש"י
פס' כ"ב:
כיוון
שאמר שהם מכשפים??!
ההסבר
: פרעה
לא מוכן להודות בהבדלים!!
–וזה
מראה על חששות פרעה שלא הסכים ורצה לקבל
את האמת!!
שאלות
בקיאות
.
מכת הצפרדעים . פרק
ז' פס'
כ"ה–
פרק
ח' פס'
י"א.
-
מה
למדים מצרים וגם אנחנו במכת הצפרדעים?!- נעיין
בפסוקים.
המכה
עצמה.
פס'
כ"ח:
הצפרדעים
יכנסו לכל
מקום במיטות בתנורים–
באוכל
בבגדים ואפילו בך:
רש"י:
היו
נכנסים למעיהם ומקרקרים!
-
מה
לומדים פרעה ומצרים?
ה'
שולט
בכל מקום. אין
מקום שאין ה'
נמצא
בו!!
*עכשיו
מובן ההמשך…
פס'
ד':
מדוע
פרעה כ"כ
מפחד ונכנע לדרישות משה?
– כיוון
שמשה נכנס לתוך הפרטיות
שלא.
-
והחרטומים?…
מדוע
לא מבקש פרעה מהם שיצילו אותו?
ראב"ע
פס' ג–
הם
רק הצליחו לעשות כמה
צפרדעים ,
בקצת
מים– אבל
לא יכלו להסיר
אותם .
פרעה
רואה שהחרטומים אינם מסוגלים לעשות הרבה
ובודאי לא להציל את מצרים .
– ולכן
נכנע !
הסרת
המכה.
*פס'
ה:
משה
אומר לפרעה תבחר אתה
מתי הצפרדעים יסורו.
-
מדוע
נותן משה לפרעה להחליט על הזמן?
–להראות
לפרעה שה' שולט
בכל זמן.
-
מדוע
פרעה מבקש רק שיסורו לו למחר?
ראב"ע
פס' ו':
פרעה
חשב שמערכת הכוכבים הביאה את הצפרדעים
ומשה יודע את זה ויודע שעכשיו הם ילכו
ולכן מסכים עכשיו
להסיר אותם לכן אמר…
מחר.
אבל
ה' שולט
תמיד והצפרדעים–
סרו
רק למחרת כבקשת
פרעה… ולכן
אומר משה לפרעה:
פס'
ז':
למען
תדע כי אין כה'
אלוקינו
שולט
בכל מקום
שולט בכל זמן.
שאלות
בקיאות
.
מכת כינים . פרק
ח' פס'
י"ב–
ט"ו
-
מה
היה מיוחד במכת כינים?
פס'
י"ב:
"והיה
לכינים"
—
נעיין
רא"ע
פס' י"ד שיצרו
את הכינים מהעפר!
פס'
י"ג:
כל
עפר הארץ היה כינים.
(דרכו
רק על כינים!)
בכל
ארץ מצרים.
פס'
י"ד:
אז
החרטומים גם מנסים להוציא
את הכינים.
-
מה
הכוונה "להוציא"
?
— נעיין
ברש"י:
לבראתם ממקום אחר.
יצירת
חיים– את
זה הם לא יכולים לעשות.
[ומה
היה בצפרדעים?
הם
יצאו
מן היאור או אחת הפכה לכמה (תלוי
במחלוקת ר"ע
ור"א–
עיין
רמב"ן)
-
ומה
קורה לחרטומים?
*"ותהי הכנם באדם ובבהמה".-
הרי
זה כתוב בפס'
י"ג?!
הרע"א
פס'
י"ד:
גם
על החרטומים הם עלו!
איזו
בושה!
-
פס'
ט"ו
מה מסקנת החרטומים?!
"אצבע
אלוקים".
רש"י–
הם
מודים שמכה כזאת אינה על ידי כשפים אלא
מאת ה'.
-
וכי
החרטומים כאלה צדיקים שהם מודים לה'?
פס'
ט"ו:
הרא"ע:
הם
אומרים "אצבע
אלוקים"
ולא
ה' זו
מעין מכת טבע כפי מערכת הכוכבים על המזל
של ארץ
מצרים– זה
מקרה (הרי
לא הייתה התראה לפני מכה זו).
[במכת
הצפרדעים פרעה אמר העתירו לה',
אבל
כאן לא הודה]
[וברמב"ן
(י"ד)
מסביר
שהסיבה שלא הייתה התראה היא כיוון שרק על
מכה עם סכנת נפשות ה'
בחסדו
מתריעה].
-
ועוד
אומרים החרטומים
: "אצבע
אלוקים"
– למה
"אצבע".
א.
זה
דבר עדין –
קטן
(פחות
מכעדשה)
שרק
ה' שולט
בו! [ע"פ
רש"י
פס' יג'
ופסוק
טו']
ב.
הם
מזלזים במכה (רמב"ן
י"ד)
להמעיט
שזו מכה "קטנה"-
רק
"אצבע".
* – ובכל
זאת
מהמכה
הזו
והלאה
כבר
לא
מופיעים
החרטומים–
כולם
כבר
יודעים
שהם
לא
מסוגלים
להרבה!!!
[רמב"ן]
-
מה
מסקנת מכה זו?
א.
ה'
שולט
אפילו בדבר הק4טן
ביותר ("אצבע")
ב.
ה'
שולט
על יצירת
החיים.
(העפר
הפך לכינים)
שאלות
בקיאות
.
בס"ד. מכת ערוב . פרק
ח' פס'
ט"ו .
-
מה
המסר של מכת הערוב? — נקרא
את המכה.
פס'
י"ח:
…"כי
אני ה' בקרב
הארץ"
מה
מיוחד בכך?-
פס'
י"ט:
"ושמתי
פדות
בין עמי ובין עמך…"
מה שייך
לשון "פדות"?-
רמב"ן:
אפילו
ישראל שנמצא בין מצרים–
המצרים
יפגעו,
והישראלי–
לא!
אפילו
באותו סוג
בריה ה'
יבדיל–
שליטה
בפרטים!
*פרעה
מבין
שאין
כאן
"תמות
נפשי
עם
פלישתים"-
נסבול
ביחד.
*
–לכן
נשבר ומסכים לשלח את ישראל.
* ובראב"ע
פרק ז' פס'
כ"ד
כותב שמכת הדם והצפרדעים והכינים הייתה
כוללת המצרים והעברים
כי כך פשט הפסוקים.
ואלו
שלוש המכות הזיקו מעט.
אבל
מכת הערוב שהייתה קשה.
ה'
הבדיל
בין המיצרים לבין העברים…
שאלות בקיאות .
בס"ד.
שאלות
בקיאות
–
עשרת
המכות
.
פרק
ז'
. מכת
הדם.
1. היכן
צריך משה לפגוש את פרעה ?
[טו']
2. מה
צריך משה לקחת איתו לפגישה עם פרעה ?
[טו'
]
3. מה
צריך משה לאמר לפרעה ליפני מכת הדם ?
[טז'
– יח'
] [4 -5 דברים
]
4. כיצד
הפכו המים לדם ?
[יט'
– כא'
]
5. היכן
היה דם ?
פרט!
[יט'
– כא'
]
6. מה
עשו חרטומי מצרים בעקבות מכת הדם ?
[כב']
7.כיצד
הגיב פרעה למכת הדם ?
[כב'
– כג'
]
8. מהיכן
השיגו המצרים מים ?
[כד'
]
מכת
הצפרדעים .
1. להיכן
יכנסו הצפרדעים על פי ה'
? [פרק
ז' פסוק
כו' – פרק
ח' פסוק
ב' ]
2. מה
עשו החרטומים בעקבות מכת הצפרדעים ?
[ג']
3. מה
ביקש פרעה ממשה בעקבות מכת הצפרדעים ?
[ד'
]
4. מה
הציעה משה לפרעה כדי שיסיר את הצפרדעים
? [ה']
5. מתי
ביקש פרעה שיסורו הצפרדעים ?
[ו']
6. מה
ידע פרעה כשיסורו הצפרדעים ?
[ו']
7. מה
עשה משה כדי שהצפרדעים יסורו ?
[ ח'
]
8. מה
עשו עם הצפרדעים המתים ?
[ט'
– י'
]
9. מה
עשה פרעה בעקבות סיום מכת הצפרדעים ?
[יא'
]
מכת
הכינים .
פרק
ח' .
1. מה
ציווה ה'
שמשה
יעשה כדי שתהיה מכת הכינים ?
[יב'
]
2. היכן
היה כינים ?
[יג'
]
3. מה
ניסו החרטומים לעשות ?
[יג'
]
4. מה
אמרו החרטומים בעקבות כשלונם ?
[טו']
5. מה
עשה פרעה בעקבות מכת הכינים ?
[טו']
בס"ד.
שאלות
בקיאות
–
עשרת
המכות
.
פרק
ז'
. מכת
הדם.
1. היכן
צריך משה לפגוש את פרעה ?
[טו']
2. מה
צריך משה לקחת איתו לפגישה עם פרעה ?
[טו'
]
3. מה
צריך משה לאמר לפרעה ליפני מכת הדם ?
[טז'
– יח'
] [4 -5 דברים
]
4. כיצד
הפכו המים לדם ?
[יט'
– כא'
]
5. היכן
היה דם ?
פרט!
[יט'
– כא'
]
6. מה
עשו חרטומי מצרים בעקבות מכת הדם ?
[כב']
7.כיצד
הגיב פרעה למכת הדם ?
[כב'
– כג'
]
8. מהיכן
השיגו המצרים מים ?
[כד'
]
מכת
הצפרדעים .
1. להיכן
יכנסו הצפרדעים על פי ה'
? [פרק
ז' פסוק
כו' – פרק
ח' פסוק
ב' ]
2. מה
עשו החרטומים בעקבות מכת הצפרדעים ?
[ג']
3. מה
ביקש פרעה ממשה בעקבות מכת הצפרדעים ?
[ד'
]
4. מה
הציעה משה לפרעה כדי שיסיר את הצפרדעים
? [ה']
5. מתי
ביקש פרעה שיסורו הצפרדעים ?
[ו']
6. מה
ידע פרעה כשיסורו הצפרדעים ?
[ו']
7. מה
עשה משה כדי שהצפרדעים יסורו ?
[ ח'
]
8. מה
עשו עם הצפרדעים המתים ?
[ט'
– י'
]
9. מה
עשה פרעה בעקבות סיום מכת הצפרדעים ?
[יא'
]
מכת
הכינים .
פרק
ח' .
1. מה
ציווה ה'
שמשה
יעשה כדי שתהיה מכת הכינים ?
[יב'
]
2. היכן
היה כינים ?
[יג'
]
3. מה
ניסו החרטומים לעשות ?
[יג'
]
4. מה
אמרו החרטומים בעקבות כשלונם ?
[טו']
5. מה
עשה פרעה בעקבות מכת הכינים ?
[טו']