שמות פרק טו: שירת הים

נושא הדף: ספר
שמות, פרק טו: שירת
הים

מחבר: אראל
בלום

כתות יעד: ז–ט

בס"ד.
שירת הים . פרק ט"ו.

1. הקדמה:
   המצרים
   טבעו בים,
   וישראל
   שרים,
   על
   מה בדיוק הם שרים?!

2. תחילה
   נבין את שירת הים על פי הפשט :

פסוק
א': גאה גאה: אונקלוס:
התגאה
על הגאוותנים.

פסוק
ב':
(עפ"י
הרמב"ן)
העוז
והתוקף שנאמר בו היא על ה'.

ועפ"י
רש"י:
(בסופו)
עזו
ונקמתו (זמרת
לשון זמר עריצים)
של
אלוקינו היו לנו לישועה.

ואנוהו–
(רש"י)
לשון
נוי – אספר
נויו ושבחו לבאי עולם .

פסוק ג'
: ה'
שמו
– [רש"]
– בשמו
הוא נלחם ולא בכלי מלחמה.

פסוק
י':
ימינך
ה' נאדרי
בכוח–
(אונקלוס)-
אדיר
בכוח.

פסוק
ז':
רש"י:
מרוב
גדולת ה',
כבר
האויבים–
נהרסים.

פסוק
י"א:
באלים–
(רש"י)
בחזקים,
נורא
תהילות:
יראו
מלהגיד תהלותיך פן יהיו מעט מידי.

פסוק
ט"ו: נמוגו
(רש"י)-
נמסו.

1. *מה
   משמעות של שירה?
   

–שמחה!

2. על מה
   הייתה השמחה–
   ע"פ
   שירת הים ?
   !

א.על
הגאולה והכניסה לארץ.

ב.
על
פחד הגויים וכוח ה'
הגדול.

ג.
על
מות המצרים!
(סוס
ורוכבו רמה בים…
צללו
כעופרת…)

1. *האם
   ראוי לשמוח על כך שהאויבים מתים?
   

–נעיין
בדף! +
שאלות
בקיאות 1
– 5 .

בס"ד.
פרק טו'.
שירת הים.
האם יש שמחה במות הרשעים ?

דף
למורה
.

העקרון
:

1. מתי
   יכל
   דוד
   להלל
   את
   הקב"ה
   ?

1.
דאמר
רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי:
מאה
ושלש פרשיות אמר דוד,
ולא
אמר הללויה עד שראה במפלתן של רשעים,
שנאמר:[תהלים
ק"ד] יתמו
חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי
את ה' הללויה .

[ ברכות דף ט עמוד ב. ]

2. מתי שמח הקב"ה ?

2. יא : וַיְדַבֵּר
יְהוָֹה אֶל–משֶׁה
לֵּאמר: יב : וַאֲנִי
הִנֵּה
לָקַחְתִּי אֶת–הַלְוִיִּם
מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת
כָּל–בְּכוֹר
פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ
לִי הַלְוִיִּם:
[במדבר
פרק ג'].
"ואני"
בשמחה
"הנה"
ברצון
דברי ר'
ישמעאל
אמרו לו תלמידיו רבינו לפי שהוא אומר
(בראשית
ו) ואני
הנני מביא את המבול מים שומע אני יש שמחה
לפני המקום אמר להם יש
שמחה לפני המקום כשיאבדו מכעיסיו
וכן הוא אומר (משלי
יא) בטוב
צדיקים תעלוץ קריה וגו'
ואומר
(תהלים
ג) שיני
רשעים שברת וגו'
ואומר
(שם
/תהלים
ג'/) לה'
הישועה
וגו' ואומר
(שם
/תהלים/
קד)
ה'
מלך
עולם ועד אבדו וגו'
ואומר
(שם
/תהלים
ק"ד/)
יתמו
חטאים וגו'
ואומר
ובאבד רשעים רנה . [
במדבר רבה פרשה ג ד"ה ד "וידבר ה'"
]

אבל
קשה
:

3. הנהו
בריוני דהוו בשבבותיה דרבי מאיר והוו קא
מצערו ליה טובא,
הוה
קא בעי רבי מאיר רחמי עלויהו כי היכי
דלימותו.
אמרה
ליה ברוריא דביתהו:
מאי
דעתך? – משום
דכתיב:
[תהלים
ק"ד] יתמו
חטאים, מי
כתיב חוטאים?
חטאים
כתיב! ועוד,
שפיל
לסיפיה דקרא:
ורשעים
עוד אינם,
כיון
דיתמו חטאים –
ורשעים
עוד אינם? אלא,
בעי
רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה –
ורשעים
עוד אינם.
בעא
רחמי עלויהו והדרו בתשובה. [ ברכות דף י עמוד א ]

• מה היא הדרך הטובה להתנהג עם הרשעים ?

הסבר :

4.לד
וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ
וַיַּכֶּה אֶת–מֶלֶךְ
יִשְׂרָאֵל בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין
הַשִּׁרְיָן וַיּאמֶר לְרַכָּבוֹ
הֲפךְ יָדְךָ וְהוֹצִיאֵנִי מִן–הַמַּחֲנֶה
כִּי הָחֳלֵיתִי:
לה
וַתַּעֲלֶה הַמִּלְחָמָה בַּיּוֹם הַהוּא
וְהַמֶּלֶךְ
הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נכַח אֲרָם
וַיָּמָת בָּעֶרֶב וַיִּצֶק דַּם–הַמַּכָּה
אֶל–חֵיק
הָרָכֶב:
לו
וַיַּעֲבר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה
כְּבא הַשֶּׁמֶשׁ לֵאמר אִישׁ אֶל–עִירוֹ
וְאִישׁ אֶל–אַרְצוֹ:
[מלכים
א פרק כב ]

אמר רבי
אחא בר חנינא:
באבד
רשעים רנה [משלי
י"א]
– באבוד
אחאב בן עמרי רנה.
ומי
חדי קודשא בריך הוא במפלתן של רשעים? הכתיב
[דברי
הימים ב'
כ'] *בצאת
לפני החלוץ ואמרים הודו לה'
כי
לעולם חסדו,
ואמר
רבי יונתן :
מפני
מה לא נאמר בהודאה זו כי טוב –
לפי
שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים,
דאמר
רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן:
מאי
דכתיב [שמות
י"ד] ולא
קרב זה אל זה כל הלילה,
באותה
שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש
ברוך הוא,
אמר
להן הקדוש ברוך הוא:
מעשה
ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני?
– אמר
רבי יוסי בר חנינא:
הוא
אינו שש אבל אחרים משיש. דיקא
נמי, דכתיב
ישיש** ולא
כתיב ישוש שמע מינה. [ תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לט עמוד ב ]

*דברי
הימים ב פרק כ

כ וַיַּשְׁכִּימוּ בַבּקֶר
וַיֵּצְאוּ לְמִדְבַּר תְּקוֹעַ וּבְצֵאתָם
עָמַד יְהוֹשָׁפָט וַיּאמֶר שְׁמָעוּנִי
יְהוּדָה וְישְׁבֵי יְרוּשָׁלַם הַאֲמִינוּ
בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְתֵאָמֵנוּ
הַאֲמִינוּ בִנְבִיאָיו וְהַצְלִיחוּ:
כא וַיִּוָּעַץ אֶל–
הָעָם וַיַּעֲמֵד מְשׁרְרִים
לַיהוָה וּמְהַלְלִים לְהַדְרַת–קדֶשׁ
בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ
וְאמְרִים הוֹדוּ לַיהוָה כִּי לְעוֹלָם
חַסְדּוֹ: כב וּבְעֵת–
הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה
נָתַן יְהוָה מְאָרְבִים עַל–בְּנֵי
עַמּוֹן מוֹאָב וְהַר–שֵׂעִיר
הַבָּאִים לִיהוּדָה וַיִּנָּגֵפוּ:

** יש כמה פסוקים עם מילה זו .

• מי שמח ,
  ומי לא שמח במפלתם של הרשעים ?
  

5. ….כל
זמן שרשעים בעולם חרון אף בעולם וכו'.
מאן
רשעים? אמר
רב יוסף:
גנבי.
תנו
רבנן: רשע
בא לעולם –
חרון
בא לעולם,
שנאמר
[משלי
י"ח] בבוא
רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה,
רשע
אבד מן העולם –
טובה
באה לעולם,
שנאמר
[משלי
י"א]
ובאבד
רשעים רנה.
צדיק
נפטר מן העולם –
רעה
באה לעולם,
שנאמר
[ישעיהו
נ"ז] הצדיק
אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים
באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק,
צדיק
בא לעולם –
טובה
באה לעולם,
שנאמר
[בראשית
א'] זה
ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו. [
סנהדרין דף קיג עמוד ב ]

מדוע יש שמחה בעבוד הרשעים ועצב במות הצדיקים
?

שאלות
בקיאות :

1. מדוע
שרים ישראל את השירה ?
[א']

2. כיצד
מתואר הקב"ה
בפסוק ג' ?
מדוע
?

3. כיצד
נראו המים בזמן קריעת ים סוף ?
[ח']

4. תאר
את הרגשת העמים ששמעו על קריעת הים?
[יג'
– טז'
]

5. מה
עשתה מרים אחרי קריעת הים ?
[כ'
– כא']

6. מה
קרה לישראל במדבר שור ?
[כב']

7. מה
קרה במרה ?
[כג'
– כה']

8. עיין
ברש"י
פסוק כה'
:מה
קבלו ישראל במרה ?

9. מה
היה באילימה ?
[כז']

בס"ד.
פרק טו'.
שירת הים.
האם יש שמחה במות הרשעים ?

העקרון
:

1.
דאמר
רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי:
מאה
ושלש פרשיות אמר דוד,
ולא
אמר הללויה עד שראה במפלתן של רשעים,
שנאמר:[תהלים
ק"ד] יתמו
חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי
את ה' הללויה .

• מתי
  יכל
  דוד
  להלל
  את
  הקב"ה
  ?
  [ ברכות דף ט עמוד ב. ]

2. וידבר
ה' אל
משה לאמר ואני הנה לקחתי וגו'
"ואני"
בשמחה
"הנה"
ברצון
דברי ר'
ישמעאל
אמרו לו תלמידיו רבינו לפי שהוא אומר
(בראשית
ו) ואני
הנני מביא את המבול מים שומע אני יש שמחה
לפני המקום אמר להם יש
שמחה לפני המקום כשיאבדו מכעיסיו
וכן הוא אומר (משלי
יא) בטוב
צדיקים תעלוץ קריה וגו'
ואומר
(תהלים
ג) שיני
רשעים שברת וגו'
ואומר
(שם
/תהלים
ג'/) לה'
הישועה
וגו' ואומר
(שם
/תהלים/
קד)
ה'
מלך
עולם ועד אבדו וגו'
ואומר
(שם
/תהלים
ק"ד/)
יתמו
חטאים וגו'
ואומר
ובאבד רשעים רנה . [
במדבר רבה פרשה ג ד"ה ד "וידבר ה'"
]

• מתי שמח הקב"ה ?

אבל
קשה
:

3. הנהו
בריוני דהוו בשבבותיה דרבי מאיר והוו קא
מצערו ליה טובא,
הוה
קא בעי רבי מאיר רחמי עלויהו כי היכי
דלימותו.
אמרה
ליה ברוריא דביתהו:
מאי
דעתך? – משום
דכתיב:
[תהלים
ק"ד] יתמו
חטאים, מי
כתיב חוטאים?
חטאים
כתיב! ועוד,
שפיל
לסיפיה דקרא:
ורשעים
עוד אינם,
כיון
דיתמו חטאים –
ורשעים
עוד אינם?
אלא,
בעי
רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה –
ורשעים
עוד אינם.
בעא
רחמי עלויהו והדרו בתשובה. [ ברכות דף י עמוד א ]

• מה היא הדרך הטובה להתנהג עם הרשעים ?

הסבר :

4.
ויעבר
הרנה במחנה [מלכים
א' כ"ב]
– אמר
רבי אחא בר חנינא:
באבד
רשעים רנה [משלי
י"א]
– באבוד
אחאב בן עמרי רנה.
ומי
חדי קודשא בריך הוא במפלתן של רשעים? הכתיב
[דברי
הימים ב'
כ'] בצאת
לפני החלוץ ואמרים הודו לה'
כי
לעולם חסדו,
ואמר
רבי יונתן :
מפני
מה לא נאמר בהודאה זו כי טוב –
לפי
שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים,
דאמר
רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן:
מאי
דכתיב [שמות
י"ד] ולא
קרב זה אל זה כל הלילה,
באותה
שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש
ברוך הוא,
אמר
להן הקדוש ברוך הוא:
מעשה
ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני?
– אמר
רבי יוסי בר חנינא:
הוא
אינו שש אבל אחרים משיש. דיקא
נמי, דכתיב
ישיש ולא כתיב ישוש שמע מינה. [ תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לט עמוד ב ]

• מי שמח , ומי לא שמח במפלתם של הרשעים ?

5. …. כל
זמן שרשעים בעולם חרון אף בעולם וכו'.
מאן
רשעים? אמר
רב יוסף:
גנבי.
תנו
רבנן: רשע
בא לעולם –
חרון
בא לעולם,
שנאמר
[משלי
י"ח] בבוא
רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה,
רשע
אבד מן העולם –
טובה
באה לעולם,
שנאמר
[משלי
י"א]
ובאבד
רשעים רנה.
צדיק
נפטר מן העולם –
רעה
באה לעולם,
שנאמר
[ישעיהו
נ"ז] הצדיק
אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים
באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק,
צדיק
בא לעולם –
טובה
באה לעולם,
שנאמר
[בראשית
א'] זה
ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו. [
סנהדרין דף קיג עמוד ב ]

• מדוע יש שמחה בעבוד הרשעים ועצב במות הצדיקים ?