שמות, פרק י"ב: היציאה מעבדות לחרות – תשע"ה

אוגוסט 2, 2026 · מאת בלום אראל · דפי עבודה

9

נושא: שמות,
פרק י"ב:
היציאה מעבדות לחרות

מחבר: אראל
בלום

כיתה: ט
(מעודכן לתשע"ה)

בס"ד.
היציאה
מעבדות
לחרות
.
פרק
יב
'.

  • מה
    שצבוע בכחול יש לכתוב על הלוח ולבקש
    מהתלמידים שיעתיקו למחברת
    .

  • כבר
    למדנו בפרק ג
    '
    שהגאולה
    אינה רק יציאה מעבדות גשמים לחרות גשמית
    אלא כוללת חירות נפשית
    ,
    לעשות
    את הטוב
    .

  • כיצד
    עם ישראל ישתחרר מהעבדות הנפשית לטומאת
    מצרים
    1
    ? נעיין
    בפרק פסוקים א
    '
    כח'.

  • [פסוק
    ב
    ' ] : מה
    משמעות הפסוק
    ?

נעיין
ברש
"י
פסוק ב
' [מקור
א
'] : החדש
הזה
, (מכילתא
ש
"ר)
הראהו
לבנה בחידושה ואמר לו
כשהירח
מתחדש יהי
'
לך
ר
אש חודש
. ואין
מקרא יוצא מידי פשוטו על
חדש
ניסן אמר לו זה יהיה ראש לסדר מנין החדשים
שיהא אייר
קרוי שני סיון שלישי
:

  • מה
    הם שני המצוות שה
    '
    מצווה
    אותנו
    ?

א.
מצוות
קידוש החודש
2.

ב.
חודש
ניסן הוא החודש הראשון למניית החודשים
.

  • מדוע
    ישראל מצווים במצוות הללו דוקא עכשיו
    ליפני יציאת מצרים
    ?

א.
כיוון
שכדי להטהר מטומאת מצרים צריך לדעת להתחדש
! להתנתק
מהעבדות והטומאה ולפתוח את הלב והנשמה
ולהתחיל משהו חדש
3
!

ב.
חשוב
שחודש ניסן יהיה החודש הראשון וממנו מונים
את כל החודשים
,
כיוון
שכך עם ישראל תמיד יזכור את הגאולה כיוון
שנמנה את החודשים
"ראשון
לגאולה
"
"
שני
לגאולה
"
וכו'.
4

  • [פסוק
    ג
    ' ] : מפסוק
    זה מתחילה מצוות פסח מצרים
    .

  • למה
    חשוב שליפני שישראל יוצאים ממצרים הם
    יעשו את פסח מצרים
    ?

כדי
להבין זאת נברר מה היה מצבם של עם ישראל
במצרים
?

נעיין במדרש [מקור ב' ] מדרש רבה שמות פרשה טז' :

וכן אתה מוצא לישראל כשהיו במצרים היו עובדין עבודת כוכבים ולא היו עוזבין אותה שנאמר (יחזקאל כ, ח)
איש את שקוצי עיניהם לא השליכו . אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה : כל זמן שישראל עובדין לאלהי מצרים לא יגאלו לך ואמור להן שיניחו מעשיהן הרעים ולכפור בעבודת כוכבים 5.
הדא הוא דכתיב (שמות יב, כא)
"משכו וקחו לכם !"כלומר משכו ידיכם מעבודת כוכבים וקחו לכם צאן ושחטו אלהיהם של מצרים ועשו הפסח שבכך הקדוש ברוך הוא פוסח עליכם . הוי (ישעיה ל, טו)
בשובה ונחת תושעון:

  • יוצא
    ש
    מטרת
    הפסח היא

    :

  • א.

    לכפור

    ולשחוט את

    העבודת
    הכוכבים שהיה שה

    ולהתרחק מעבודה זרה

    .

נלמד
פסוקים ג
'

ו' על
פי פירוש רש
"י
.

  • על פי
    מה שלמדנו
    :
    מדוע
    צריך לשחוט את השה
    ?

לשחוט
את אלוהי מצרים
6
!

  • מדוע
    השה צריך להיות זכר תמים ובן שנה
    ?

החזקוני
:כיוון
שיש גם צורך להשתחרר מהפחד מהמצרים
!

ולכן
מסביר החזקוני
פסוק
ה
' :
שה
תמים שלא יוכל היהודי לקחת בעל מום להשמט
מן המצרי ולומר
,
אין
זה ראוי לכם ואין להקפיד עליו
,
שהרי
הוא בעל מום ונקבה וזקן
,
לכך
נאמר תמים זכר בן שנה שמיקרין אותו לעבודתם
אע
"פ
כן אין לירא מהם
,
כשתיראו
שאין יכולת בידם להציל יראתם מכם בעודכם
בעיר כ
ל שכן
כשתצאו מן העיר חוצה לא יוכלו להחזירכם
:

  • ומדוע
    צריך לקחת את השה ארבע ימים ליפני השחיטה
    ולשמור עליו
    ?

החזקוני
פסוק ו
' :
….
עד
ארבעה עשר יום כדי שיראו המצרים את יראתם
קשורה בבשת ובזוי בבתי היהודים וישמעוה
צועקת
ואין
מושיע לה
!
…(
השה
ודאי לא מתנהגת כאלוהים
7
!)
והישראלי
הולך ומתנתק מהפחד מהמצרים כשרואה שאין
להם כח
!

  • ומדוע
    לשחוט אותו בין הערביים
    ? ובחבורות
    גדולות
    ?

ב.
ישראל
שוחטים את הפסח באור יום בזמן שכולם באים
ומתאספים ואוכלים אותו בחבורות גדולות
ויש לכך פרסום
!
כשישראל
עובדים את ה
'
בגלוי
ושוחטים ואוכלים את אלוהי מצרים ולא
מפחדים מהמצרים הרי הם
מראים
את אהבתם לה
'

וזו
מטרת עשיית הפסח
[מקור
ג
' ]
8.

  • [ז']
    מדוע
    חשוב לשים מהדם על המשקוף והמזוזות
    ?

כדי
לפרסם כיצד אנחנו מבזים את העבודה זרה
9
! ולהראות
שדוקא מה שהמצרים חושבים שמביא למיתה הוא
מציל חיים
9
!

  • [ח']
    אם
    יש לבזות את השה מדוע אוכלים אותו
    ?
    הרי
    אכילה זה דבר מכובד
    10
    ?

אכן גם
השה כשלעצמו אינו דבר רע אלא טוב
,
רק
שהמצרים עשו ממנו עבודה זרה
.
לכן
ה
' רוצה
שנתקן את

חטא
העבודה זרה על ידי כך שנקח את השה ובניגוד
למצרים שמצווים שאסור לנגוע בו לרעה
,
ישראל
ישחטו אותו ובזה יובהר שאינו בעל כוחות
, אבל
כן ישתמשו בו למצווה

לקרבן פסח

ויאכלו וישמחו בו שהרי השה הוא דבר טוב
ובזה יתוקן חטא העבודה זרה בשה
11
.

  • [ט']
    מדוע
    הפסח צריך להיות צלי אש
    ?
    ומדוע
    הפסח נצלה שלם

    ראשו על כרעיו ועל קרבו
    12
    ?

כיוון
שאז יש יותר פרסום לכל עשיית הפסח שהרי
עשיית צלי של כבש שלם חייבים לעשות בחוץ
והצליה עושה הרבה ריח ועשן
13
וכך יוצא שישראל מבזים את העבודה זרה
בפרסום ובלי פחד מהמצרים
14
!

  • אחרי
    ה
    "סור
    מרע
    "
    בא
    ה
    "עשה
    טוב
    "
    ישראל
    בוטחים בה
    '
    ! –

[יא']
הספורנו
פסוק יא
:
מתניכם
חגורים
,
מזומנים
לדרך
, כענין
וישנס מתניו
להורות
על בטחון בלתי מסופק באל יתברך
,
בהיותם
מכינים עצמם לדרך בעודם בבית כלא
:

  • [יג']
    עכשיו
    נבין דבר נוסף
    :
    מה
    כוונת הפסוק
    :
    יג וְהָיָה
    הַדָּם
    לָכֶם
    לְאת
    עַל
    הַבָּתִּים
    אֲשֶׁר
    אַתֶּם
    שָׁם
    וְרָאִיתִי
    אֶת
    הַדָּם
    וּפָסַחְתִּי
    עֲלֵכֶם וְלֹא
    יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:

  • וכי
    הקב
    "ה
    צריך לראות את הדם שעל המשקוף כדי לדעת
    לדלג על בתי ישראל
    ?

אלא
הקב
"ה
"רואה"
את
המצווה שישראל עושים שהם מפרסמים שהם לא
מאמינים בעבודה זרה
!
וכשכר
לכך הקב
"ה
מציל את ישראל
15.
ולכן
נאמר שהדם יהיה
לכם
לאות ולא
"לה'
לאות"
16.
כיוון
שהדם מעיד ומלמד על מעשיהם ומחשבותם של
ישראל
.

הדם יהיה
לסימן שישראל בוטחים ואוהבים את ה
'
ולכן
יגאלו
!

[יד'

כח'
]
נסביר
את פשט הפסוקים על פי רש
"י
.

נסכם
על הלוח
:

המשמעות
של פסח מצרים
:

א.
ישראל
עוזבים את העבודה הזרה ו
מבזים
את
השה
שהי
ה
עבודה
זרה של מצרים ולכן
:

1.ישראל
שחטו את השה לעיני המצרים
.

2.
מרחו
מדמו על המזוזות בדרך ביזוי ולבסוף אוכלים
אותו
.

ב.
ישראל
מפרסמים
לכולם שהם
אוהבים
את ה
'
ולכן
לא
מפחדים מהמצרים

ולכן
:

1.
לוקחים
את
השה
מהשוק
.
ושומרים
עליו
4
ימ
ים
למרות שהמצרים רואים מה הם עושים
.

2.
השה
נשחט בגלוי

באור יום

[בין
הערביים
].

3.
השה

נצלה
בחוץ

כשהו
שלם

בגלוי
ובפרסום גדול
.

4.
השה
נאכל
בגלוי

ובפרסום


בחבורות
גדולות

.

ג.
ישראל
מראים את בטחונם בה
'
על
ידי זה שהם אוכלים את הפסח כשהם מוכנים
ומזומנים לצאת לדרך
.

סיכום:
לצורך
הגאולה
צריך

:

א.
להתרחק
מאמונה במזלות וע
בודה
זרה
.-
טהרה
פנימית
.

ב.
מסירות
נפש לעבוד את ה
'.

ג.
לבטוח
בה
' .


שאלות
בקיאות
!

ישראל
יוצאים
ממצרים
בכל
הדורות
.

נלמד
פסוקים כט
'
נא'
בבקיאות
, ונפרש
אותם בעל פה תוך כדי קריאת הפסוקים
:

[כט'
]
בכור
השבי

נענשו כיוון ששמחו לאידם של ישראל
.[רש"י
17
]

[לב]
וברכתם
גם אותי

התפללו
עלי שלא אמות שאני בכור
(מכילתא):[רש"י]

[לד']
משארותם,
שירי
מצה ומרור
(מכילתא):

על
שכמם
,
אע"פ
שבהמות הרבה הוליכו עמהם מחבבים היו את
המצות
(מכילתא):[רש"י]

[לח']
ערב
רב
,
תערובות
אומות של גרים
:[רש"י]

[מ']
שלשים
שנה וארבע מאות שנה
,
בין
הכל משנולד יצחק עד עכשיו היו ארבע מאות
שנה משהיה לו זרע לאברהם נתקיים כי גר
יהיה זרעך ושלשים שנה היו משנגזרה גזירת
בין הבתרים עד שנולד יצחק

[
רש"י]
.

[מא]
ויהי
מקץ שלשים שנה וגו
'
ויהי
בעצם היום הזה
,
(
מכילתא)
מגיד
שכיון שהגיע הקץ לא עכבן המקום כהרף עין
18
[
רש"י]

[מב']
רש"י
: ליל
שמרים
,
שהיה
הקב
"ה
שומר ומצפה
לו לקיים הבטחתו להוציאם מארץ מצרים
:

הוא
הלילה
הזה
לה
',
הוא
הלילה שאמר לאברהם בלילה הזה אני גואל את
בניך
:

שמרים
לכל בני ישראל לדרתם
, משומר
ובא מן המזיקין כענין שנא
'
ולא
יתן המשחית וגו
':

[מג']
ויאמר,
בעבור
שהזכיר
ליל
שמורים
(לדורות)
שהוא
ליל חמשה עשר שבו
יאכל
הפסח
,
השלים
לפרש
חוקת
פסח
דורות
….
[
רבנו
אבן עזרא
]

[מה]
תושב,
זה
גר תושב
:
ושכיר, זה
הנכרי ומה ת
למוד
לאמר
? והלא
ערלים הם

ונאמר
וכל ערל לא יאכל בו
? אלא
כגון ערבי מהול וגבעוני מהול והוא תושב
או שכיר
:[רש"י]
.

[מו'
נא']
נפרש
בעל פה על פי רש
"י
לפי מה שמתאים לתלמידים
.

שאלות
בקיאות
.

בס"ד.
היציאה
מעבדות
לחרות
.
פרק
יב
'.

א.
רש"י פסוק ב ' : החדש הזה,
(
מכילתא ש"ר)
הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח
מתחדש
יהי
'
לך
ראש
חודש
. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו על חדש
ניסן
אמר
לו
זה
יהיה
ראש
לסדר
מנין
החדשים
שיהא אייר קרוי שני סיון שלישי
:

1. מה הם שני המצוות שנלמדים מפסוק ב' ?
_______________________________________________________
______________________________________________________________________________________

ב.
מדרש רבה שמות פרשה טז ' .

וכן אתה מוצא לישראל כשהיו במצרים היו עובדין עבודת כוכבים ולא היו עוזבין אותה שנאמר (יחזקאל כ,
ח)
איש את שקוצי עיניהם לא השליכו . אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה : כל זמן שישראל עובדין לאלהי מצרים לא יגאלו לך ואמור להן שיניחו מעשיהן הרעים ולכפור בעבודת כוכבים . הדא הוא דכתיב (שמות יב,
כא)
"משכו וקחו לכם !"כלומר משכו ידיכם מעבודת כוכבים וקחו לכם צאן ושחטו אלהיהם של מצרים ועשו הפסח שבכך הקדוש ברוך הוא פוסח עליכם . הוי (ישעיה ל,
טו)
בשובה ונחת תושעון:

2. א. מה הייתה מטרת קורבן פסח מצרים לפי המדרש ?
________________________________________________
______________________________________________________________________________________

ב. כתוב שני דוגמאות מהלכות פסח מצרים שבהם בא לידי ביטוי הרעיון שבמדרש .
______________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

ג.
הכתב והקבלה [ר'
יעקב מקלנבורג ] :

באמת היו בישראל דברים מונעים הגאולה,
כמו שאמרו רבותינו,
שהיו עבודת אלילים במצרים,
והיה רצונו יתברך לטהרם,
וצוה
עליהם
קרבן
פסח
,
ובזה
יורה
,
כי
שבו
מדרכם
הרעה
בשחיטת
האלוה
עצמו
אשר
היו
עובדים
אותו
;
והנה
אות
האהבה
השלמה
הוא
לבלי
יכנס
בלב
האוהב
שום
פחד
ודאגה
מאיזו
סכנה
למלא
רצון
הנאהב
,
אבל
ישים
נפשו
בכפו
ויסתכן
לבלי
המנע
מעשות
רצונו
,
לכן
ציווה
ה
'
שיעשו
ג
'
פעולות
בזביחות
האלוה
של
המצרים
לעיניהם
בפרסום
גדול
ולא
ישיתו
לב
על
הסכנה
העצומה
,
שיחרה אף המצרים ויקומו עליהם להשמידם,
כמאמר משה (ח'
כ"ב),
עם כל זה לא ימנעו מלמלא המצוה בשוקים וברחובות עד הביאם אותו לביתם בקולי קולות ולא ייראו מן המצרים,
יתר על כן ישחטו הפסח בכנופיה ובעסק גדול משפחות משפחות בפרסום,
ולא יפחדו משונאיהם,
ולא די בזה,
ועוד אח"כ בעת אכלם יפרסמוהו לדאבון נפש המצרים,
בתתם מדמו על משקופי הבתים והמזוזות לעיני כל עובר וידעו המצרים,
כי עתה יאכלו את יראתם,
הלא ירצו לבוא עליהם בחרבות וברמחים ולנקום בתוך בני ישראל,
הנח בכל זאת יעשו רצון קונם ולא יהיה מורך בלבבם,
ובזה אות נפלא על שלימות התשובה והדבקם בו יתברך,
והיותם כופרים בע"ז,
וזהו "והיה הדם לכם לאות"
לכם,
על טוב כונתכם ויושר אמתת לבבכם על אלוקיכם

3. א. מה הייתה מטרת קורבן פסח מצרים לפי "הכתב והקבלה" ?
__________________________________________
______________________________________________________________________________________

ב. תן שלשה דוגמאות לכך .
___________________________________________________________________

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

שאלות בקיאות בפרק י"ב.

1.מתי ישראל צריכים לקחת שה לביתם?

2. מה יעשו ישראל עם השה עד לארבעה עשר לחדש?

3. מתי מצווה לשחוט את קורבן הפסח?

4. היכן יש לשים מדם הקורבן?

5 כמה אנשים אוכלים את הפסח ביחד (פסוק ד')

6 כיצד יש להכין את בשר הקורבן לאכילה? (פסוק ט')

7. מה יעשו במה שלא הספיקו לאכל מן הקורבן עד הבוקר?

8. כיצד יש להתלבש בזמן אכילת הקורבן? (פסוק י"א)

9. לצורך מי צריך לשים את הדם על הבתים (פסוק י"ג)?

10. מה עונשו של האוכל חמץ בפסח? (ט"ו)

11. מה מצווה משה לישראל בפסוק כ"א.

12.אילו ימים יהיו "מקראי קודש" (יום טוב)?[טו'
טז']

13. בעזרת מה צריכים ישראל לשים את הדם על המשקופים והמזוזות ? [כא'
כג']

14. מה אסור לישראל לעשות עד בוקר בזמן מכת בכורות? [כב']

15. מה נענה לבננו שישאלו אותנו : מדוע מקריבים את קרבן הפסח ? [כד'
כז']

שאלות בקיאות פרק י"ב פסוקים כח'
סוף.

1. א. מדוע הייתה צעקה גדולה בארץ מצרים? [כט'
ל' ]

ב. מה עשו המצרים בגלל פחד המוות שהיה להם? [לא'
לג']

2. א. איזה לילה הוא "ליל שימורים" [לז'
מב' ]

ב. מודע לילה זה נקרא "ליל שימורים" ?
(עיין ברש"י לפסוק מב')

3. למי אסור לאכול בקורבן פסח?[מג'
מה']

4. אילו שני הלכות קרבן פסח נלמדות מפסוק מ"ו?

5. מי חייב לאכל מקרבן הפסח ? [מז'
נא' ]


1
מדרש תנחומא שמות כג' :
…. א"ל הבא
נא ידך בחיקך והנה ידו מצורעת מה הצרעת
דבר טמא כך המצרים טמאין ומטמאין את
ישראל
, וישב ידו אל חיקו
והנה שבה כבשרו כך אני מטהר את ישראל
מטומאת מצרים
….

2
רש"ר הירש
פסוק ב
' [עמוד פח' ] :
…."ראש חדשים" לא
יתכן לפרשו
: הראש ,
כלומר הראשון מבין החודשים ,
כי אז יהיה קטע זה זהה עם תוכן
המחצית השניה של הפסוק
: " ראשון
הוא לכם לחדשי השנה
" , ולא
יתחוור כלל
, מה תכליתה של
חזרה זו
. "ראש חודשים"
, כל אימת שמופיע ביטוי זה ,
אינם החודשים הראשונים ,
כי אם התחלות החודשים .
מכאן שאין לפרש "החדש
הזה
" – ירח ימים זה ,
אלא : חידוש
לבנה זה
. ואמנם אין הוראתו
העיקרית של
"חודש"
ירח ימים , אלא
תחילת החודש כדוגמת
… "מחר
חודש
" [שמואל א' ,
כ', יח' ]
…..

3
רש"ר הירש
פסוק ב
' [עמוד צ' ]:
אלא כל אימת שיתמזג ירח עם
שמש ויקבל מחדש את אורו
, אחת
שואל ה
' : כי ישוב יימצא
אליו עמו
, ושנית יזרח עליו
אורו
, בכל מקום בכל מקרה
, בו ניגף עמו על דרכו מפני
קדרות היורדת עליו
. התקרבות
הירח אל השמש אך סמל הוא ועילה לחידוש
התוועדותנו עם ה
' . חידוש
הירח הוא סמל ועילה להתחדשותנו אנו
.
"מועד" מילולית
: פגישה . ….

קידוש
החודש היהודי הוא אפוא מוסד
, שתכליתו
עבור ישראל
: חידוש נעורים
רוחני ומוסרי
, אליו יחתור
תמיד לבקרים
, ועדיו יגיע
על ידי שובו להתוועד עם אלהיו
. חז"ל
מיצו את כל המושג הזה בתכלית הקיצור
בהסבירם
"החדש הזה לכם"
: "דוגמא שלכם".(עיין
שמות רבה טו
' , כז' ,
בסוף) . …

4
הרמב"ן פסוק
ב
' : וטעם החדש הזה לכם ראש
חדשים
, שימנו אותו ישראל
חדש הראשון
, וממנו ימנו
כל החדשים שני ושלישי עד תשלום השנה בשנים
עשר חדש
, כדי שיהיה זה
זכרון בנס הגדול
, כי
בכל עת שנזכיר החדשים יהיה הנס נזכר
,
ועל כן אין לחדשים שם בתורה,
אלא יאמר בחדש השלישי (להלן
יט א
), ואומר ויהי בשנה
השנית בחדש השני נעלה הענן
(במדבר
י יא
), ובחדש השביעי באחד
לחודש וגו
' (שם כט א),
וכן כלם: וכמו
שתהיה הזכירה ביום השבת במנותינו ממנו
אחד בשבת ושני בשבת
, כאשר
אפרש
(להלן כ ח),
כך הזכירה ביציאת מצרים
במנותינו החדש הראשון והחדש השני והשלישי
לגאולתינו
, שאין המנין
הזה לשנה
, שהרי תחלת שנותינו
מתשרי
, דכתיב (להלן
לד כב
) וחג האסיף תקופת
השנה
, וכתיב (שם
כג טז
) בצאת השנה, אם
כן כשנקרא לחדש ניסן ראשון ולתשרי שביעי
,
פתרונו ראשון לגאולה
ושביעי אליה
. וזה
טעם ראשון הוא לכם
, שאיננו
ראשון בשנה
, אבל הוא ראשון
לכם
, שנקרא לו לזכרון
גאולתינו
: וכבר הזכירו
רבותינו זה הענין
, ואמרו
שמות חדשים עלו עמנו מבבל
(ירושלמי
ר
"ה א ב, ב"ר
מח ט
), כי מתחלה לא היו להם
שמות אצלנו
, והסבה בזה,
כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת
מצרים
, אבל כאשר עלינו
מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב
(ירמיה
טז יד
טו) ולא
יאמר עוד חי ה
' אשר העלה
את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה
'
אשר העלה ואשר הביא את בני
ישראל מארץ צפון
, חזרנו
לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל
,
להזכיר כי שם עמדנו ומשם
העלנו הש
"י.

5
עיין באור החיים פסוק ו'
[נמצא לקמן בהערה 13] שאומר
שישראל לא ממש עבדו עבודה זרה
.

6
החזקוני פסוק ו' : ….. ושחטו
אתו כנגד שאמר משה הן נזבח את תועבת מצרים
לעיניהם ולא יסקלונו אמר לו הקב
"ה
ושחטו
!

7
מדובר על שה זכר ותמים בן שנה
– שהוא בריא וצעיר וחזק ורענן – ובכל
זאת אינו יכול להציל את עצמו
….[את
העקרון למדתי מרש
"ר
הירש
, למרות שפירש שהשה
הוא משל לישראל עיין שם
.]

8
החזקוני פסוק ו' : בין
הערבים
בשעת אסיפת
העם
כשפועלים באים ממלאכתם
:

הכתב
והקבלה
[ר' יעקב
מקלנבורג
] הסביר כיצד כל
עשיית קרבן הפסח מראה על אהבת ה
' בכך
שישראל עושים רצון ה
' ולא
מפחדים מהמצרים
:

וכך
כותב הכתב והקבלה
:

באמת
היו בישראל דברים מונעים הגאולה
, כמו
שאמרו רבותינו
, שהיו עבודת
אלילים במצרים
, והיה רצונו
יתברך לטהרם
, וצוה עליהם
קרבן פסח
, ובזה יורה,
כי שבו מדרכם הרעה בשחיטת
האלוה עצמו אשר היו עובדים אותו
; והנה
אות האהבה השלמה הוא לבלי יכנס בלב האו
הב
שום פחד ודאגה מאיזו סכנה למלא רצון
הנאהב
, אבל ישים
נפשו בכפו ויסתכן לבלי המנע מעשות רצונו
,
לכן ציווה ה' שיעשו
ג
' פעולות בזביחות
האלוה של המצרים לעיניהם בפרסום גדול
ולא ישיתו לב על הסכנה העצומה
,
שיחרה אף המצרים ויקומו
עליהם להשמידם
, כמאמר
משה
(ח' כ"ב),
עם כל זה לא ימנעו מלמלא המצוה
בשוקים וברחובות עד הביאם אותו לביתם
בקולי קולות ולא ייראו מן המצרים
,
יתר על כן – ישחטו הפסח בכנופיה
ובעסק גדול משפחות משפחות בפרסום
,
ולא יפחדו משונאיהם, ולא
די בזה
, ועוד אח"כ
בעת אכלם יפרסמוהו לדאבון נפש המצרים
,
בתתם מדמו על משקופי הבתים
והמזוזות לעיני כל עובר וידעו המצרים
,
כי עתה יאכלו את יראתם,
הלא ירצו לבוא עליהם בחרבות
וברמחים ולנקום בתוך בני ישראל
, הנח
בכ
"ז יעשו רצון קונם
ולא יהיה מורך בלבבם
, ובזה
אות נפלא על שלימות התשובה והדבקם בו
יתברך
, והיותם כופרים
בע
"ז, וזהו
"והיה הדם לכם לאות"
לכם, על טוב
כונתכם ויושר אמתת לבבכם על אלוקיכם

9
החזקוני פסוק ז' : ….ועל
המשקוף לשון וישקף הוא עבר הפתח הנשקף
למעלה וכל זאת שמא לא יוכלו כולם לבא בשעת
שחיטה עכשיו יראו כולם דם יראתם נתון
שם לבזיון
. ד"א
כדי שיהיה הדם כמין ח
' להגין
על הפתח לבלתי נתון בה את המשחית לבא ואות
חיים הוא
:

10
אמנם מדברי בעל "עקדת
יצחק
" משמע שגם אכילת
בשרו היא חלק מביזוי ה
"אלוה"
כביכול וכך כתב : …..ונאכל
גלוי לכל כדמותו וצלמו ראשו על כרעיו ועל
קרבו
; ובדרך ארעי ובזיון
יכרו עליו לאכול את כל בשרו

11
אור החיים פסוק ו' : והיה
לכם למשמרת
, פירוש צריך
שמירה כדין קדשים כיון שקרא עליו שם פסח
,
עוד ירמוז על דרך אומרם ז"ל
(ויק"ר
כג ב
) בפסוק גוי מקרב גוי
שהיו ישראל במצרים סרוכים קצת בחוקי
עבודה זרה מצד היותם בין המצריים
,
ואמרו עוד (שמו"ר
טז ב
) שרמז הכתוב באומרו
משכו שימשכו מעבודה זרה
, והנה
אין כוונתם ז
"ל לומר
ח
"ו שהיו עובדי עבודה
זרה
, אלא לצד שהיו ביניהם
מבלי ידיעתם ויעשו חוקים של עובדי עבודה
זרה בפרטי המלבושים והמאכלים ודברים
הרגילים
, ואשר על כן מלבד
שצוה שיעקרו מאותם פרטים שידמו להם
,
נתחכם עוד אל עליון לעקור
בחינת הרע מהם
, ולעשות
תיקון עון זה
, ואמר שיקחו
הטלה שהיא עבודה זרה של מצרים שבה היה
לישראל המכשולות ויעשו בה מצוה האמורה
בענין
, ובזה יהיה
להם תיקון לשמירת עון עבודה זרה
,
והוא אומרו והיה לכם למשמרת,
פירוש במקום מצות שמירת עבודה
זרה כשינהגו בו משפט כתוב
, והבן:

12
רש"י פסוק
ט
' : ראשו על כרעיו,
צולהו כולו כאחד עם ראשו ועם
כרעיו ועם קרבו ובני מעיו נותן לתוכו אחר
הדחתן
(פסחים דף עד.)
ולשון על כרעיו ועל קרבו כלשון
(פסוק נא) על
צבאותם כמו בצבאותם כמות שהן אף זה כמות
שהוא כל בשרו משלם
:

13
החזקוני פסוק ח' : צלי
אש
שיהא ריחו הולך ונודף בחוטמן של
מצרים וידעו שאתם אוכלים את יראתם
:

14
בעל העקדת יצחק הסביר שמטרת
קרבן הפסח היא להראות למצרים
(ולישראל
) את טעותם בכך שהחשיבו את
השה כאלוה
:

היה
מפורסם כי הנוגע בכבש או עז כנוגע בבבת
עינם של אלוהיהם של מצרים
. ועתה
יראו ויכירו המצרים
, איך
התהפך הדבר כמו רגע
, עד
שעם בזוי ושטוי תחת עבודת עבדים ירימו
יד בעדר אשר בחרו להם מצרים לאלוהים ולוקח
איש שיו ובכרעי מיטתן יאסור אותו לעיניהם
(כלים י"ט
משנה ב
') שלשת ימים ואין
לאל ידם להציל
, יומו יבוא
ושחט אותו לפניו בעוד השמש בצהרים וקול
דמיו צועקים על כל דלת ועל כל מזוזה

ונאכל גלוי לכל כדמותו וצלמו
ראשו על כרעיו ועל קרבו
; ובדרך
ארעי ובזיון יכרו עליו לאכול את כל בשרו

עד אור הבוקר והנותר שרוף
ישרף
, והכלבים עזי הנפש
(= המצרים) לא
יוכלו לנבח
; וכדי בזיון
וקצף בעיני ההמון המצרי
: ואף
כי חכמי חוזיהם המעמיקים בחכמתם
,
הרואים בכוכבים את צורת הטלה
למזל למו
, החושבים אותו
ראשון למלכות ושהוא
("מזל
טלה
") הנותן להם כח לעשות
את החיל ההוא
, הנה הם
המכירים ומרגישים את כל מפלתו
, בעשור
לחדש הזה ראשית ממלכתו – עודנו בבחרותו
ושליש זמנו
-; ואחר כך
שחיטתו ואכילתו ביום הארבע עשר
, שהוא
תכלית גבורתו ע
"י המאור
הגדול העומד אתו במחיצתו
.

15
הרמב"ם במורה
נבוכים ג
' מו' כתב
: ….שהמצרים היו עובדים
מזל טלה
, מפני זה היו
אוסרים לשחוט הצאן
, והיו
מואסים רועי צאן
….ומפני
זאת הכוונה בעצמה ציוונו לשחוט כבש בפסח
ולהזות דמו במצרים על השערים מבחוץ
,
לנקות עצמנו מן הדעות ההם
ולפרסם שכנגדם
, ולהביא
להאמין שהמעשה אשר יחשבו בו שהוא סיבה
ממיתה
, הוא המציל מן המוות
. ופסח ה' על
הפתח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף
, גמול פרסום העבודה בעשות
כל מה שמרחיקין אותו עובדי עבודה זרה
.

16
רש"י פסוק
יג
' : והיה הדם לכם לאות
, לכם לאות ולא לאחרים לאות
מכאן שלא נתנו הדם אלא מבפנים
:

17
רש" פסוק כט'
: עד בכור השבי, שהיו
שמחין לאידם של ישראל ועוד שלא יאמרו
יראתנו הביאה הפורענו
' זו
ובכור השפחה בכלל הי
' שהרי
מנה מן החשוב שבכלן עד הפחות ובכור השפחה
חשוב מבכור השבי
:

18
הרש"י המלא
פסוק מא
' : ויהי מקץ שלשים
שנה וגו
' ויהי בעצם היום
הזה
, (מכילתא) מגיד
שכיון שהגיע הקץ לא עכבן המקום כהרף עין
בט
"ו בניסן באו מלאכי
השרת אצל אברהם לבשרו בט
"ו
בניסן נולד יצחק ובט
"ו
בניסן נגזרה גזירת בין הבתרים
:

⬇ הורדת הקובץ (Word)