נושא הדף: שמות,
פרק יד–יז – יחידת הבקיאות

מיועד לכיתות: י

מחבר:
צבי ארליך

בארבעת הפרקים י"ד,
ט"ו,
ט"ז,
י"ז
יש ארבע תלונות – בכל פרק תלונה
אחת.

מציאותן של תלונות בשלב זה
אינה מפתיעה – פרקים אלה מתארים את שלב
המעבר של בני ישראל מן היציאה ממצרים ועד
ההגעה אל הר סיני. בנסיבות
של הליכה בדרך כשקיימת אי ודאות ביחס
לצרכים בסיסיים של כל אדם – ביטחון וכלכלה
נוצר בסיס פורה לתלונות.

תקציר תוכן התלונות:

בטחון – פחד
מן המצרים [י"ד],
כלכלה – מים
[ט"ו],
כלכלה – בשר
ולחם [ט"ז],
כלכלה – מים
[י"ז]

לאחר התלונות מופיעה התמודדות
נוספת מתחום הביטחון – מלחמת עמלק.

פרק
י"ד

מקום התלונה:
_____________________________

המציאות שהובילה לתלונה:
________________________________________________________________

תוכן התלונה:
__________________________________________________________________________

תגובת משה לתלונה
______________________________________________________________________

תגובת ה' לתלונה
________________________________________________________________________

____________________________________________________________________________________

עונש:
אין עונש –
ה' נענה
לתלונה ולא מעניש את ישראל, כי
למרות שיש פה חוסר אמון בכוחו הגדול של
ה', הרי הדבר אותו ביקשו –
ההצלה מן המצרים, היה
בגדר צורך הגיוני וממשי.

פרק
ט"ו

מקום התלונה:
_______________. מקום זה נקרא כך על
שם ____________________________________ [כג].

באירוע זה נזכר
שה'
מנסה את בני ישראל
(כה)
על פי רש"י
בפסוק כה הניסיון הוא ____________________________

____________________________________________________________________________________

[מחקי את המיותר]
בני ישראל עמדו
/ לא
עמדו בניסיון שהרי
___________________________________________

תוכן התלונה:
__________________________________________________________________________

תגובת ה' לתלונה
________________________________________________________________________

____________________________________________________________________________________

פס' כה:
"שָׁם שָׂם
לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ"
– במרה
ה' קבע לישראל חוק ומשפט,
ושם ה' ניסה את
ישראל. הניסיון
של ה' התבאר
לעיל, אולם מהו
החוק והמשפט שקיבלו במרה ?
רש"י:
במרה נצטוו על שלושה עניינים:

1. פרה אדומה –
   נרמזת במילה חֹק,
   שההיגיון
   שבו אינו ברור וגלוי.

2. דינים [שבין
   אדם לחברו] –
   נרמזים במילה
   מִשְׁפָּט,
   שההיגיון
   שבו ברור לכל אדם.

3. שבת – נזכרת
   במפורש בפרק הבא בפרשת המן.

עונש:
אין עונש –
למרות שיש פה חוסר אמון בכוחו הגדול של
ה', הרי
הדבר אותו ביקשו –
מים, היה
בגדר צורך הגיוני וממשי.

פרק
ט"ז

המקום:
_______________________ [א].

התאריך:
________________________ = בדיוק
_____________ לאחר יציאתם ממצרים.

תוכן התלונה
מתמקד בשני דברים:_____________
ו ______________ וזאת
מתוך השוואה למצב שהיה ב__________________
[ג]

התגובה לתלונה:
(ו)
"וַיֹּאמֶר
מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כָּל בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל עֶרֶב
וִידַעְתֶּם כִּי ה'
הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם: (ז)
וּבֹקֶר
וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד ה'
בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם
עַל ה' וְנַחְנוּ מָה כִּי
תַלִּינוּ עָלֵינוּ"
– שני
הדברים שביקשו בתלונתם אינם זהות בחומרת
בקשתם, ולכן תגובת ה'
תהיה שונה [רש"
לפסוקים ו– ז]:

_____________ הוא מוצר
תאווה,
ואינו מצרך בסיסי, ולכן
ה' יספק להם אותו בזמן ה
________________ [בין הערבים –
פסוק יב]–
זמן בו אין אור בחוץ, וזמן
זה מסמל חושך ופנים זועפות מצד ה' על
בקשתם הלא ראויה.

_____________ הוא
מצרך בסיסי,
ולכן ה' יספק
להם אותו בזמן ה_____________ –
זמן בו יש אור מן השמש והוא
מסמל מאור פנים מצד ה' שייתן
להם אותו דרך חיבה וקירוב.
ה________ יינתן
להם גם בעטיפה חיצונית נעימה –
טל מתחתיו וטל מעליו.

משה ואהרן טוענים
שלמרות שהעם התלונן עליהם באופן אישי
[(ב)
"וַיִּלּוֹנוּ
כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל
מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן
בַּמִּדְבָּר …
(ג) כִּי
הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר
הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה
בָּרָעָב"], אין
זה מוצדק להתלונן עליהם, כי
הם עצמם אינם חשובים, והתלונה
של העם היא בעצם על _____________: "וְנַחְנוּ
מָה –
לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם
כִּי עַל ה'" [ח].

עונש:
גם כאן אין
עונש ישיר על עצם התלונה. ה'
נענה לשני חלקי התלונה
[__________ ו ___________], אם
כי באופן שונה כאמור לעיל.

ה' מנסה
את בני ישראל [גם
במרה ה' ניסה את
ישראל]:
"וַיֹּאמֶר
ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי
מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם
וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם
בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ
בְּתוֹרָתִי אִם לֹא"
[פסוק ד].

הניסיון לפי רש"י
[ד] הוא
_____________________________________________________________________

המצוות שניתנו לבני ישראל
בהקשר למן במפורש בכתובים:

מצוות יומיומיות:

1. "לִקְטוּ
   מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ –
   עֹמֶר
   לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם
   אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ"
   [טז] –
   _____________________

____________________________________________________________________________________

2. "אִישׁ
   אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר"
   [יט] –
   __________________________________________________________

מטרתן של מצוות
אלה להגביר את הביטחון בה' –
מצוות אלה יוצרות מצב בו אדם
אינו יכול לאגור מזון כפי שהוא רגיל מטבעו,
אלא עליו לבטוח במזון שה'
יספק לו ולבני ביתו בכל יום
ויום.

מצוות הקשורות לשבת:

מצוות אלה נמסרו להם רק לאחר
שבני ישראל לקטו ביום שישי מן כבכל יום,
וכשמדדו את הכמות מצאו שקיבלו
כמות כפולה. הנשיאים פנו
אל משה בשאלה לפשר הדבר [כב
וברש"י], ואז
מסר להם משה את מצוות השבת הקשורות למן:

3. "וַיֹּאמֶר
   אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה'
   שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ
   לַה' מָחָר אֵת אֲשֶׁר
   תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ
   בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כָּל הָעֹדֵף הַנִּיחוּ
   לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר"
   [כג] –
   את כל האוכל לצורך השבת יש
   לבשל ולאפות ב _________________________.

4. "שֵׁשֶׁת
   יָמִים תִּלְקְטֻהוּ וּבַיּוֹם
   הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ
   … רְאוּ
   כִּי ה' נָתַן לָכֶם
   הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם
   בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם
   שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ
   מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"
   [כו, כט] –
   _________________________________________

הניסים שנעשו במן:

1. המן ירד מן השמים.

2. "וּבַבֹּקֶר
   הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב
   לַמַּחֲנֶה" [יג]
   – על
   פי רש" הטל ירד באופן
   הבא: ___________________________

_________________________________________________________________________________

3. "וַיָּמֹדּוּ
   בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה
   וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר אִישׁ לְפִי
   אָכְלוֹ לָקָטוּ"
   [יח] –
   ________________________

_________________________________________________________________________________

4. "וַיָּרֻם
   תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ"
   [כ] –
   _____________________________________________________________

שתי העבירות שעשו חלק מבני
ישראל בהקשר למן:

1. ___________________________________________ [פס'
   כ]

התגובה לעבירה:
_____________________________________ [פס'
כ]

2. _____________________________________________________________________________
   [כז].

התגובה:
______________________________________________________________________
[כח].

תכונות המן:
וְהוּא
כְּזֶרַע גַּד לָבָן =
צורתו כעיגול בדומה לזרע בשם
גד, וְטַעְמוֹ
כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ
= כבצק
מטוגן בדבש [לא].

צנצנת המן:
אהרן הניח לפני ___________________
צנצנת ובה ___________ בכמות
של עומר, כדי ש _________

______________________________________________
[לג]

פרשות אחרות בהן נזכר המן:

1. במדבר י"א – בקברות התאווה בני ישראל מתלוננים על החדגוניות של המן – נמאס להם לאכול כל הזמן אותו אוכל,
   ולכן הם רוצים גם בשר [השלו לא ירד להם כל תקופת המדבר]

2. יהושע ה',
   יב – בני ישראל עוברים את הירדן ומקריבים את הפסח הראשון [י"ד בניסן]
   בערבות יריחו,
   ולמחרת היום [ט"ו בניסן]
   המן מפסיק לרדת,
   לאחר שירד במשך 40
   שנה במדבר.
   מעתה בני ישראל מקבלים את מזונם לא בדרך נס על ידי המן,
   אלא בדרך טבעית באוכלם מתבואת הארץ.

פרק
י"ז

המקום:
רפידים [א].
מאוחר יותר המקום נקרא בשם בעל
שתי מילים: ____________ ו
____________ [ז] על
שם המאורע שארע שם: השם
הראשון: _____________ כי
____________________________________________, והשם
השני: ______________ כי
__________________________________________________________.

התלונה:
בני ישראל רבים עם משה על כך
שאין ________________.

הניסיון:
מי ניסה את מי ? ______________ את
_______________.

מטרת הניסיון
היא לראות אם______________________________________________
[ב –
ג]

התגובה
לתלונה:
משה פונה לה' בחשש
ש __________________________________ [ד].

ה' מצווה
את משה
__________________________________________________________________[ה
– ו].

העונש:
אין עונש
ישיר על התלונה, אולם
מסמיכות פרשת תלונה זו לפרשה הבאה ניתן
ללמוד ש ____________________

_________________________________________________________________
[פס' ח
ברש"י].

פרשות דומות למסה ומריבה:

1. פרשת מי מריבה בבמדבר כ'.
   גם שם התלוננו בני ישראל על מחסור במים,
   אך שם ה'
   ציוה את משה לדבר אל הסלע,
   ומשה ואהרן חטאו ומשה הכה בסלע,
   ולכן שניהם נענשו בכך שלא יכנסו לארץ.
   במסה ומריבה בשמות הציווי היה ל____________
   בסלע,
   ולכן אין כאן כלל חטא של משה.

2. פרשת מרה בשמות ט"ו.
   

לסיכום ההבדלים בין פרשת מרה
לבין פרשת מסה ומריבה נערוך טבלה משווה:

חטא מסה ומריבה
[פרק ט"ז]
חמור יותר ממרה [פרק
י"ד]
במובנים שונים:
לשון חריפה יותר בתיאור המעשה
[ילונו –
ירב], תוכן
התלונה תוקפני יותר, תגובת
משה חוששת יותר, תגובת ה'
החלטית יותר, וכל
זה כי בעצם בני ישראל מנסים את ה' ולא
להיפך, ולכן גם שם המקום
במסה ומריבה יותר קשה ממרה, ואף
יש בו רמז לעונש בעמלק.

מלחמת עמלק:

חלוקת התפקידים במלחמה:

1. יהושע
   – בוחר
   חיילים ויוצא למחרת להלחם בעמלק [ט].
   "וַיַּחֲלֹשׁ
   יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ
   לְפִי חָרֶב" [יג]
   – יהושע
   הרג את הגיבורים והשאיר את החלשים
   על פי ציווי השכינה.

2. משה
   – בתחילה
   משה ניצב עומד על ראש הגבעה,
   ו ______________________________________כאות
   וסמל לניצחון. כשמשה
   ___________________________________ העמלקים
   מנצחים [ט –
   יב].

המשמעות הסמלית
של הרמת והורדת הידים:
כשמשה הרים את ידיו, היו
ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את
ליבם לאביהם שבשמים ואז היו מנצחים.
וכשידיו היו למטה לא הביטו
ישראל כלפי מעלה ועמלק היו גוברים.
ההסתכלות כלפי מעלה מבטאת את
התפיסה שהניצחון במלחמה בא בכוח הרוח
ובכוח האמונה בה' ולא בכוח
הזרוע.

מקרים
דומים
של
ביטוי
האמונה
שהניצחון
במלחמה
בא
בגלל
כוח
האמונה
ולא
כוח
הזרוע:

1. יהונתן ונערו יוצאים לבדם להלחם בפלשתים מתוך אמונה כי "כִּי אֵין לַה'
   מַעְצוֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט"
   [שמ"א י"ד,
   ו],
   וזאת בניגוד לשאול שחשש מבריחת חייליו ומהישארותו עם מספר מועט של חיילים,
   ולכן הקריב את הקרבן לפני בואו של שמואל [שמ"א י"ג,
   ו – יב].

2. דוד בדבריו לגלית:
   "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה'
   צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ"
   [שמ"א י"ז,
   מה].

3. אהרון וחור
   [בנה של
   מרים] – כשידי משה כבדו ישב
   משה על אבן ואהרון וחור תמכו בידיו משני
   צדדיו [יב].

המשמעות של
ישיבת משה דווקא על אבן: כשישראל
נמצאים בצער גם משה רוצה להיות בצער.

מקרה דומה של
השתתפותו של אדם בצערו של העם:
אוריה החיתי
שסירב לבקשת דוד לרדת אל ביתו בעוד שעם
ישראל נמצא בשדה הקרב [שמ"ב
י"א, יא].

חובת זכירת מעשה עמלק:

ה' מצוה את משה
לכתוב ולמסור ליהושע שה' ימחה
את זכר עמלק מן העולם.

פרשת המזבח:
בתום המלחמה משה בונה המזבח
וקורא לו בשם: "ה'
ניסי", כדי
שכל המזכיר את שמו של המזבח ייזכר
בנס הניצחון על עמלק.

משה אומר שה' נשבע
בהרמת ידו על כסא ה' שתהיה
לה' מלחמה בעמלק לדורות
עולם.

אזכורים נוספים של עמלק:

1. כשהמרגלים תארו את הארץ בפני העדה,
   הם הזכירו שראו את עמלק,
   כדי להפחיד את העם [במדבר י"ג,
   כט]

2. בחטא המעפילים שלאחר חטא המרגלים,
   בני ישראל עולים להר להלחם בעמלקי ובכנעני ומוכים [במדבר י"ד,
   מד – מה].

3. בלעם,
   בסדרה האחרונה של ברכותיו,
   מזכיר את עמלק ואת אובדנו באחרית הימים [במדבר כ"ד,
   כ].

4. מדין ועמלק הציקו לישראל,
   וגדעון נלחם בהם [שופטים ו',
   ג,
   לג].

5. שמואל מצווה את שאול להלחם בעמלק.
   שאול לא מקיים את הצו במלואו,
   ומשאיר את אגג והצאן.
   שאול נענש בקריעת המלוכה ממנו [שמואל א'
   ט"ו]

6. העמלקים פשטו על ציקלג ושבו את משפחות דוד ואנשיו.
   דוד רודף אחריהם ומכה בהם.
   400 עמלקים בורחים [שמואל א ל'].

7. נער עמלקי טוען בפני דוד שהוא הרג את שאול.
   דוד מצווה להרגו על פגיעה במשיח ה'
   [שמואל ב'
   א'].