נושא הדף: ספר
שמות, פרקים יג–יד:
פרשת בשלח
מחבר: אראל
בלום
כתות יעד: ז–ט
בס"ד.
פרשת בשלח
. שמות י"ג'
– י"ד'
.
-
בני
ישראל יוצאים ממצרים.
לכאורה
הם היו צריכים מיד להיכנס לארץ ישראל .
פס'
יז':
פן
ינחם העם.-
ויחזרו
למצרים!!
-
קשה :
והרי
היו עכשיו 10
ניסים
ויש עכשיו עמוד אש וענן ויש לכם נשק ,
מדוע
ישראל מפחדים !?
תשובה
לשאלה זו נבין מיד בהמשך בפרק הבא .
פרק יד'
.
פס'
ב':
וישובו–
לאחוריהם
(רש"י)-
כדי
להטעות את פרעה.
פס'
ו':
ויאסר
את רכבו–
הוא
בעצמו…
ואני
אקדים ליפניכם…
(רש"י)
פס'
י'-
ופרעה
הקריב– רש"י
נתאמץ לקדם ליפניהם.
-
פסוק
י' : העם
ירא מאוד !!
מדוע
העם פוחדים ?
תשובה
: כי
"מצרים"
רודף
אחריהם.
פס'
י'
– "מצרים
נסע"
– לשון
יחד. הם
רואים את הליכוד.
רש"י:
בלב
אחד ד"א:
שר
של מצרים=
האומה=
האימפריה
רודפת אחריהם ….
בפס'
י"א–
י"ב
מוזכר מצרים 5
פעמים:
הכפילות
לשון של מצרים היא בלשון חיבה ,לאומת
זאת לגבי ה"מדבר"
יש
רק "למות
במדבר".
סיכום לוח :
הפחד
של ישראל ממצרים נשאר גם אחרי הניסים
הגדולים ,
מצרים
נראה בעיני ישראל כאימפריה גדולה והם
מרגישים את עצמם עדיין כעבדים ,
ולכן
הם מפחדים .
הניסים
לא מספיקים לשנות את האדם .
אלא
עם ישראל חייבים לשנות את עצמם ,
ולכן
לא הכניס אותם הקב"ה
דרך ארץ פלישים הקרובה!כי
עם ישראל עדיין היה עם שפוחד .
המרד על הים . פרק י"ד פס'
י"א [עפ"י
הדף]
פס'
י':
בנ"י
צועקים ומתפללים לה'.
פס'
י"א:
בני
ישראל צועקים למשה,
מדוע
הוצאת אותנו ממצרים למות במדבר?!
פס'
י"ב–
טוב
לנו יותר לעבוד את מצרים מלמות במדבר!
-
לא נראה
שמי צועק אל ה'
להושיע
מיד אחר כך דוחה בגסות את הישוע שכבר
קיבל מה'?!
את
השאלה הזאת שואל הרמב"ן
: נעיין
בדף מקורות מקור א'
.
כדי
להבין זאת : שימו לב
להבדל בין פס'
י'
לבין
פס' י"ג
: "העם" מול
"בני
ישראל"
הרמב"ן
מתרץ: הייתה
קבוצה אחת שהתפללה לה'.
וקבוצה
שנייה אינה מאמינה במשה ולא תירצה את
הישועה!
-
ותשובת
משה לעם :
פס'
י"ד:
ה'
ילחם
לכם ואתם תחרישון.
פס'
ט"ו:
ה'
למשה:
מה
תצעק אלי:
דבר
אל בני ישראל
ויסעו!!
-
בני
ישראל עומדים על הים ופס'
ט"ו
אומר הקב"ה
"תסעו"
והרי
עדיין הים לא נבקע!
כדי
להבין זאת הבה נתבונן מה
חושבים ישראל באותו הזמן ?
-
נעיין
בדף המקורות במקור ב'
וג'
: שהיו
השבטים מתווכחים מי ירד תחילה לים עד
שנכנס שבט בנימין ראשון ולדעת ר'
יהודה:
השבטים
לא רצו להכנס לים ,עד
ששבט יהודה נכנס ראשון.
מקור
ג'
: ע"פ
שמות רבה:
גם
בתוך הים היו
כאלה שביזו את הישועה שקיבלו והיו כפויי
טובה בצורה בלתי רגילה הם מקבלים גאולה
ומה הם רואים ?-
את
הטיט. רואים
את המֶצָרִים.
אם כך
בזכות מה נגאלו ?
בזכות
"בני
ישראל"
אותם
אלא שהאמינו בה'
!
-
על
פי המצב הזה של עם ישראל נבין את הציווי
לנסוע ליפני שהים נבקע :
-
כיוון
שהיו מבני ישראל שהיו חסרי אמונה היה
צורך לחזק את האמונה .
כיצד
יעשו זאת ישראל ?
נעיין
במקור ד'
ב"אור
החיים "
:
"דבר
אל
בני ישראל ויתעצמו באמונה בכל לבם ויסעו
אל הים קודם שיחלק על סמך הבטחון –
כי
אני אעשה להם
נס ובאמצעות זה תתגבר הרחמים"….
[עיין
רש"י
פס' ט"ו
"כדאי…
ובאמונה
שהאמינו בי–
ויצאו,
לקרוע
להם את הים"]
[גם
כיום יש המפקפקים בגאולה בגאולה,
אך
תפקודני ללכת קדימה ולהראות את הדרך של
אמונה במעשי ה']
המשך
הפרק :
פס'
י"ט:
"מלאך
האלוקים"-
רש"י
אלוקים זה דין מלמד שהיו ישראל נתונים
בדין באותו שעה אם להינצל או להאבד עם
מצרים!!
פס'
כ"א:
ויבקעו
המים (ולא
"הים")
רש"י:
כל
מים שבעולם!
פס'
כ"ד: מה
עשה עמוד האש והענן?-
רש"י:
עמוד
ענן יורד ועושה טיט ועמוד אש מרתיחהו
וטלפי סוסיהם משתמטות.
פס'
כ"ה: רש"י:
מכוח
האש נשופו גלגלים והמרכבות נגררות והיושבים
בהם נעים ואבריהם מתפרקים.
פס'
כ"ז:
"ומצרים
נסים לקראתו"
מדוע
מצרים ברחו לתוך
הים? רש"י:
כיוון
שהיו המומים ומטורפים–
רצו
לתוך
הים!
פס'
ל':
מה
החידוש שישראל ראו את מצרים מתים?
רש"י:
שלא
יאמרו–
שמצרים
ג"כ
עלו בצד השני חיים–
לכן
ראו אותם מתים!
פס'
ל"א:
ויאמינו
בה' ובמשה
עבדו.
מה יש
להאמין במשה?
– עכשיו
כשמתי מצרים ראו שממש הכל נגמר אין עוד
שום שעבוד והבינו שזה לא רק מרעית עין של
הצגה– ואחר
כך כביכול הכל חוזר.
לכן
הבינו שכל הניסים הם גאולה ממש
ולכן האמינו במשה שהוא שליח ה'.
ראב"ע:
האמינו
במשה שהוא עבד ה'
ויעשה
רק מה שה'
מצווה.
[שהרי
כל מה שמשה הבטיח התקיים על ידי ה'].
שאלות בבקיאות .
בס"ד.
המחלוקת על הים . פרק יד'
.
א.
רמב"ן
שמות פרק יד' פסוק י–יא.
וייראו
מאד ויצעקו בני ישראל אל ה',
ויאמרו
אל משה המבלי אין קברים במצרים. איננו
נראה כי בני
אדם הצועקים אל ה'
להושיעם
יבעטו בישועה אשר עשה להם ויאמרו כי טוב
להם שלא הצילם.
אבל
הנכון שנפרש כי היו כתות,
והכתוב
יספר כל מה שעשו כלם.
אמר
כי הכת האחת צועקת אל ה',
והאחת
מכחשת בנביאו ואינה מודה בישועה הנעשית
להם,
ויאמרו
כי טוב להם שלא הצילם.
ועל
זאת כתוב וימרו על ים בים סוף (תהלים
קו ז), ולכך
יחזיר הכתוב "בני
ישראל"
פעם
אחרת, ויצעקו
בני ישראל אל ה',
כי
הטובים בהם צעקו אל ה'
והנשארים
מרו בדברו.
ולכך
אמר אח"כ
(להלן
פסוק לא)
וייראו
העם את ה'
ויאמינו
בה' ובמשה
עבדו.
ב.
מסכת סוטה דף
לו/ב
ר"מ
אומר כשעמדו ישראל על הים היו שבטים
מנצחים זה עם זה :
זה
אומר : אני
יורד תחלה לים ,
וזה
אומר : אני
יורד תחלה לים .
קפץ
שבטו
של בנימין וירד לים תחילה .
שנאמר
"שם
בנימין צעיר רודם "
אל
תקרי רודם אלא רד ים .
והיו
שרי יהודה
רוגמים אותם שנאמר "שרי
יהודה רגמתם" לפיכך
זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה
[רש"י
: שבית
המקדש בחלקו ]
שנאמר : "ובין
כתפיו שכן"
.
אמר לו
רבי יהודה לא כך היה מעשה אלא –
זה
אומר : אין
אני יורד תחילה לים ,
וזה
אומר : אין
אני יורד תחילה לים ,
קפץ
נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה ….
ובמכילתא : לפיכך
זכה יהודה לעשות ממשלה בישראל…
ג.
וגם בתוך הים : מדרש
רבה שמות פרשה כד
…וכן
הוא אומר (תהלים
קו, ז)
"וימרו
על ים בים סוף " מהו
שני פעמים ?
אלא
על הים המרו שלא היו רוצים לירד אלולי שבט
יהודה שקפץ
תחלה וקדש שמו
של הקדוש ברוך הוא ,
שנאמר
: (שם
קיד, א–ב)
"בצאת
ישראל ממצרים היתה יהודה לקדשו "
ובים
סוף
מנין שהמרו ?
אלא
כיון שירדו לתוך הים היה מלא טיט שהיה עד
עכשיו לח מן המים והיה בו כמין טיט
שנאמר (חבקוק
ג, טו): "דרכת
בים סוסיך חומר מים רבים" והיה
אומר ראובן לשמעון :
במצרים
– בטיט , ובים
– טיט
במצרים –
בחמר
ובלבנים ובים –
חמר
מים רבים ,
הוי
: "וימרו
על ים בים סוף ".
ד.
התיקון : אור
החיים שמות פרק יד פסוק טו
...
עוד
קשה אומרו דבר
אל בני ישראל ויסעו
להיכן יסעו אם רודף
מאחור והים לפניהם,
ואם
הכוונה אחר שיבקע הים אם כן היה לו לומר
הרם את מטך וגו'
ואחר
כך
יאמר דבר אל בני ישראל וגו'?!
אכן
יתבאר הענין על פי מאמרם ז"ל
(שמות
רבה פכ"א)
שישראל
היו נתונין בדין
מה אלו אף אלו,
ודבר
ידוע הוא כי כח הרחמים
הוא מעשים טובים
אשר יעשה האדם למטה יוסיפו כח במדת הרחמים
ולהיפך
ב"מ
ימעיטו הכח,
…ואמר
אליו דבר
אל בני ישראל
פירוש זאת העצה היעוצה להגביר צד החסד
והרחמים :
דבר
אל
בני ישראל ויתעצמו באמונה בכל לבם ויסעו
אל הים קודם שיחלק על סמך הבטחון כי אני
אעשה להם
נס , ובאמצעות
זה תתגבר הרחמים ואתה
הרם את מטך
פירוש באמצעות מעשה הטוב נעשה להם
הנס ובקע הים ,
כי
גדול הבטחון והאמונה הלז להכריעם לטובה.
ותמצא
שכן היה וצדיק הראשון הוא
נחשון בן עמינדב ונכנס עד גרונו ולא נבקע
הים עד שאמר כי באו מים עד נפש כמאמרם ז"ל
(סוטה
ל"ז.)
ובזה
נתישבו הכתובים על נכון.
[ומדוע
היה דין על ישראל ?
] ונראה
לי לומר כי רשם ה'
לומר
להם טעם תגבורת
הדין עליהם
לצד שהם המעיטו בלבם האמונה
ואמרו "הלא
טוב לנו עבוד את
מצרים "
לזה
צוה ה' לעשות
כנגד
עון זה הצדקת האמונה בכל תוקף.
…
שאלות
בבקיאות .
1. לאן
היו ישראל צריכים לשוב ?
[ב']
2. מה
הייתה הסיבה לכך שישראל חזרו לכיוון
מצרים
? [ג'
– ד'
]
3. מי
רדף אחרי ישראל ?
[ ה'
– ט']
4. מה
עשו ישראל כשראו שמצרים רודפים
אחריהם
? [י']
5. על
מה התלוננו ישראל כשראו שמצרים רודפים
אחריהם
? [יא'
– יג']
6. מה
עונה משה לעם המפוחד ?
[יג'
– יד'
]
7. מה
קרה בלילה שליפני קריעת ים סוף ?
[יט'
– כ']
8. מה
גרם לקריעת הים ?
[כא']
9. עיין
ברש"י
לפסוקים כד'
– כה'
: מה
עשה ה'
למצרים
בעזרת עמוד הענן ועמוד האש ?
10. עיין
ברש"י
לפסוק כז'
: מה
עשו המצרים כשהים חזר ונסגר ?
11.מה
הייתה צורת הים כשישראל עברו בתוכו ?
[כט']
12. במה
האמינו ישראל אחרי קריעת ים סוף ?
[לא
']