נושא:
שמות,
פרשת ויקהל:
דף פרשת שבוע –
ממדרשי חז"ל

מחבר:
הרב שמואל רוזנברג

כיתות:
ד–ט

ויקהל
–
ממדרשי
חז"ל

(1)
מדרש רבה שמות פרשה מח'
פסקה ב'

ד"א:
ראו קרא ה'
בשם בצלאל בן אורי בן חור.
מה ראה להזכיר כאן חור ?
אלא בשעה שביקשו ישראל לעבוד עבודת כוכבים –
נתן נפשו על הקב"ה,
ולא הניחן,
עמדו והרגוהו.
אמר לו הקב"ה:
חייך שאני פורע לך !
משל:
למלך שמרדו עליו לגיונותיו,
עמד שר הצבא שלו ונלחם עמהם.
אמר להם:
על המלך אתם מורדים ?
עמדו והרגו אותו.
אמר המלך:
אילו ממון נתן לי,
לא הייתי צריך לפרוע לו ?
עאכ"ו שנפשו נתן עלי !
מה אני עושה לו ?
אלא כל בנים שיצאו ממנו –אני מעמידם דוכסים ואפרכים.
כך בשעה שעשו ישראל העגל,
עמד חור ונתן נפשו על הקב"ה.אמר לו:
חייך,
כל בנים היוצאים ממך,
אני מגדלם שם טוב בעולם !
שנאמר:
ראו קרא ה'
בשם בצלאל וימלא אותו רוח אלקים.

ולא זה בלבד,
אלא כל מי שנתעסק במלאכת המשכן,
נתן בו הקב"ה חכמה ובינה ודעת.
שנאמר:
(שמות לו)
ויעשו כל חכם לב…

שאלות

1.
מפני מה הוזכר כאן חור?
2. באר את המשל והנמשל!

(2)
מדרש רבה שמות פרשה מ'
פסקה ד'

א"ר חנינא בן פזי:
אין לך גדול משבט יהודה,
ואין לך ירוד משבט דן שהיה מן הלחינות.
ומה כתיב בו ?
(בראשית מו)
ובני דן חושים.
אמר הקב"ה:
יבא ויזדווג לו,
שלא יהו מבזין אותו,
ושלא יהא אדם רוחו גסה עליו,
לפי שהגדול והקטן שוין לפני המקום.
בצלאל משל יהודה,
ואהליאב מדן,
והוא מזדווג לו.
אמר ר'
חנינא:
הגדול והקטן שוים.
לעולם אל יהא אדם מניח בְּצָרוֹ.
המשכן בשני שבטים אלו נעשה,
וכן המקדש,
שלמה מיהודה,
וחירם (מלכים א ז)
בן אשה אלמנה,
ממטה נפתלי.

שאלות

3.
איזו מידה טובה ניתן למוד ממדרש זה?

(3)
מדרש רבה שמות פרשה נ'
פסקה ב'

תן לחכם –
זה בצלאל.
אתה מוצא בשעה שאמר הקב"ה למשה:
עשה המשכן !
בא ואמר לבצלאל.
אמר לו:
מהו המשכן הזה ?
אמר לו:
שישרה הקב"ה שכינתו בתוכו,
ומלמד לישראל תורה.
אמר לו בצלאל:
והיכן התורה נתונה ?
אמר לו:
משאנו עושים את המשכן,
אנו עושין הארון.
א"ל:
רבינו משה !
אין כבודה של תורה בכך !
אלא אנו עושין הארון,
ואח"כ המשכן !
לפיכך זכה שיקרא על שמו.
שנאמר:
ויעש בצלאל את הארון:

שאלות

4.
במה באה לידי ביטוי חוכמתו של בצלאל?

(4)
מדרש רבה במדבר פרשה ד'
פסקה יג'

רבי נתן אומר:
חביב מעשה הארון ככסא הכבוד של מעלה.
שנא':
(שמות טו)
מכון לשבתך פעלת.
שהמקדש מכוון כנגד בית המקדש –
והארון כנגד הכסא.
עֲשָׂה למעלה הימנו כפורת –
כשרפים שהם עומדים ממעל לו.
עשה בו שני כרובים שהם חביבים –
כנגד שמים וארץ,
שהיה בהם מושבו של הקב"ה.
שנא':
כרוב אחד מקצה מזה וגו'.
וכשם שהשמים פותח את אוצרו לארץ,
שנאמר:
(דברים כח)
יפתח ה'
לך את אוצרו הטוב את השמים.
כך השכינה נתונה למעלה מב'
כרובים שנתונין מזה ומזה,
הם מכוונים זה לזה,
שנאמר:
ופניהם איש אל אחיו –
כנגד כסא הכבוד שמכוון כנגד הקב"ה.
שנא':
(תהלים נ)
מציון מכלל יופי אלקים הופיע.

שאלות

5.
מה המיוחד בארון הברית?