נושא:
שמות,
פרשת פקודי:
דף פרשת שבוע –
ממדרשי חז"ל

מחבר:
הרב שמואל רוזנברג

כיתות:
ד–ט

פקודי
–
ממדרשי
חז"ל

(1)
מדרש רבה שמות פרשה נא'
פסקה ו'

"אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי משֶׁה".
כל מה שהיו עושין –
עושין ע"פ משה.
שנאמר:
אשר פקד על פי משה.
וכל מה שהיה משה עושה –
על ידי אחרים.
שנאמר:
עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן –
לא עשה.
אלא משנגמרה מלאכת המשכן,
אמר להם:
בואו,
ואני עושה לפניכם חשבון !
אמר להם משה:
אלה פקודי המשכן.
כך וכך יצא על המשכן.
עד שהוא יושב ומחשב –
שכח באלף ושבעה מאות וה'
וע'
שקל,
מה שעשה ווים לעמודים.

התחיל יושב ומתמיה.
אמר:
עכשיו ישראל מוצאין ידיהם לאמר –
משה נטלן !
מה עשה ?
האיר הקב"ה עיניו,
וראה אותם עשויים ווים לעמודים.
אותה שעה נתפייסו כל ישראל על מלאכת המשכן.
מי גרם לו ?
ע"י שישב ופייסן.
הֶוֵי אלה פקודי המשכן.
ולמה עשה עמהם חשבון ?
הקב"ה יתברך שמו מאמינו.
שנא':
(במדבר יב)
לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא.
ולמה אמר להם משה:
בואו ונעסוק במשכן ונחשב לפניכם ?
אלא ששמע משה ליצני ישראל מדברים מאחריו.
שנאמר:
(שמות לג)
והיה כבוא משה האהלה,
ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה (שם)
והביטו אחרי משה.

ומה היו אומרים ?
ר'
יוחנן אמר:
אשרי יולדתו של זה !
ומה היא רואה בו ?
כל ימיו –
הקב"ה מדבר עמו.
כל ימיו –
הוא מושלם להקב"ה !
זהו:
והביטו אחרי משה.
ר'
חמא אמר:
היו אומרים–
חמי קדל דבריה דעמרם.
וחבירו אומר לו:
אדם ששלט על מלאכת המשכן,
אין אתה מבקש שיהא עשיר ?!
כששמע משה כך,
א"ל משה:
חייכם !
נגמר המשכן –
אתן לכם חשבון !
אמר להם:
בואו ונעשה חשבון.
הֶוֵי ואלה פקודי המשכן.

שאלות

1.
אילו מידות טובות ניתן ללמוד מכאן?
2. אילו דברים שאסור לעשות נלמד מכאן?

(2)
מדרש רבה שמות פרשה נא'
פסקה ד'

מהו העדות ?
א"ר שמעון ב"ר ישמעאל:
עדות הוא לכל באי עולם –
שיש סליחה לישראל.
ד"א:
עדות הוא לכל העולם –
שנתמנה מפי הקב"ה.
א"ר יצחק:
משל –
למה"ד ?
למלך שנטל אשה וחיבבה יותר מדאי,
כעס עליה והניחה.
והיו אומרים לה שכנותיה:
אינו חוזר עליך עוד !
לימים שלח לה ואמר:
כבדי את פלטין שלי,
והציעי את המטות –
שביום פלוני אבא אצלך.
כיון שהגיע יום פלוני –
בא המלך אצלה,
ונתרצה לה ונכנס אצלה לפלטין,
ואכל ושתה עמה,
ולא היו שכנותיה מאמינות.
אלא כיון שהיו מריחות ריח בשמים.
באותה שעה ידעו שנתרצה לה המלך.
כך הקב"ה –
חיבב את ישראל והביאם לפני הר סיני ונתן להם את התורה וקראן ממלכת כהנים שנאמר:
(שמות יט)
ואתם תהיו לי ממלכת כהנים.
אחר ארבעים יום חטאו.
אותה שעה אמרו העובדי כוכבים:
אינו מתרצה להם עוד.
שנאמר:
(איכה ד)
אמרו בגוים לא יוסיפו לגור.
כיון שהלך משה לבקש רחמים עליהם –
מיד סלח להם הקב"ה.
שנאמר:
(במדבר יד)
ויאמר ה'
סלחתי כדברך.

אמר משה:
רבון העולם הריני מפויס –
שמחלת לישראל !
אלא הודיע לעיני כל האומות שאין בלבך עליהם !
א"ל הקב"ה:
חייך !
הריני משרה שכינתי בתוכם.
שנאמר:
(שמות כה)
ועשו לי מקדש.
ומכירין שמחלתי להם.
לכך נאמר:
משכן העדות.
שעדות היא לישראל,
שמחל להם הקב"ה:

שאלות

3.
הסבר את המשל והנמשל!

(3)
ילקוט שמעוני במדבר –
פרק י'
– רמז תשכט'

רבי שמעון בן אלעזר אומר:
מנין אתה אומר –
כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא נצרכו לאור הנר ?
אלא:
אדם נכנס חדר לפנים מחדר,
כמין פנס נכנס עמו,
עד שעה שחוזר.
ת"ל:
לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם.
הא אפילו אדם נכנס חדר לפנים מחדר,
עמוד האש מאיר לו:

שאלות

3.
הוכח את אהבתו של הקב"ה לישראל!