בס"ד בי"ס ממ"ד "עוזיאל"
ב"ב הרב רוזנברג שמואל
לע"נ א"מ ר'
יעקב קאפל ב"ר יהושע דוד ז"ל הכ"מ
נושא:
שמות,
פרשת תצווה:
דף פרשת שבוע –
ממדרשי חז"ל
מחבר:
הרב שמואל רוזנברג
כיתות:
ד–ט
תצווה
–
ממדרשי
חז"ל
(1)
מדרש רבה שמות פרשה לו'
פסקה א'
"שֶׁמֶן זַיִת זָךְ "…מה הזית הזה עד שהוא באילנו –
מגרגרין אותו,
ואח"כ מורידין אותו מן הזית ונחבט,
ומשחובטין אותו –
מעלין אותו לגת,
ונותנין אותן במטחן,
ואח"כ טוחנין אותן,
ואח"כ מקיפין אותן בחבלים,
ומביאין אבנים,
ואח"כ נותנין את שומנן –
כך ישראל !
באין עובדי כוכבים –
וחובטין אותם ממקום למקום,
וחובשים אותן וכופתין אותם בקולרין,
ומקיפין אותן טרטיוטין,
ואח"כ עושין תשובה –
והקב"ה עונה להם.
מנין ?
שנא':
(שמות ב)
ויאנחו בני ישראל.
וכן:
(דברים ד)
בצר לך ומצאוך,
כי א–ל רחום ה'
אלהיך.
הֶוֵי–
זית רענן יפה פרי תואר.
ד"א:
מה ראה ירמיה למשול אבותינו כזית ?
אלא כל המשקין מתערבים זה בזה,
והשמן אינו מתערב –
אלא עומד.
כך ישראל אינם מתערבים עם העובדי כוכבים.
שנאמר:
(דברים ז)
ולא תתחתן בם.
ד"א:
כל המשקים אדם מערב בהם –
ואינו יודע,
איזה תחתון ואיזה עליון ?
אבל השמן–
אפילו אתה מערבו בכל המשקין שבעולם,
הוא נתון למעלה מהן.
כך אבותינו –
בשעה שהיו עושים רצונו של מקום,
נצבים למעלה מן העובדי כוכבים.
שנאמר:
(שם כח)
ונתנך ה'
אלהיך עליון.
הֶוֵי –
זית רענן יפה פרי תואר.
שאלות
1.
מדוע נמשלו בנ"י לזית?
(2)
מדרש רבה שמות פרשה לו'
פסקה ג'
ד"א:
"זית רענן".
ראה היאך דברי תורה מאירין לאדם בשעה שעוסק בהן,
וכל מי שאינו עוסק ואינו יודע הוא נכשל.
משל:
למי שעומד באפילה,
בא להלך –
מצא אבן ונכשל בה.
מצא ביב –
נופל בו.
הקיש פניו בקרקע,
למה ?
שלא היה בידו נר !
כך הדיוט שאין בידו דברי תורה.
מצא עבירה ונכשל בה ומת,
שכן רוח הקודש צווחת:
(משלי ה)
הוא ימות באין מוסר !
ואין מוסר אלא ד"ת (דברי תורה)
שנאמר:
(שם ד)
החזק במוסר אל תרף.
למה הוא מת ?
לפי שאינו יודע בתורה והולך וחוטא.
שנא':
(שם)
דרך רשעים באפילה לא ידעו במה יכשלו.
אבל אותם שעוסקים בתורה –
הם מאירים בכל מקום.
משל:
למי שעומד באפלה ונר בידו וראה אבן ולא נכשל,
ראה ביב ולא נפל,
למה ?
על שהיה בידו נר.
שנאמר:
(תהלים קיט)
נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי.
שאלות
2.
השווה בין מי שבידו תורה,
למי שאין בידו תורה?
3. הסבר את המשל והנמשל !
(3)
ספרי פרשת נשא פיסקא א'
"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
לפי דרכינו למדנו:
שאין מחזקים אלא המוחזקים,
ואין מזרזים אלא למזורזים.
ר'
שמעון בן יוחאי אומר:
אין ציווי בכל מקום –
אלא חסרון כיס.
שנאמר:
(ויקרא כד)
צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית.
שאלות
4.
מה למדים מהמלה "צו"?
(4)
ילקוט שמעוני מלכים א'
– פרק ו'
– רמז קפב'
שנו רבותינו:
משחרב בית המקדש –
בטל השמיר שבו בנה שלמה את בהמ"ק.
שנאמר:
והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה,
ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו,
הדברים ככתבן –
דברי רבי יהודה.
א"ל רבי נחמיה:
שמיר למאי אתא ?
מיבעי ליה,
לכדתניא:
אבנים הללו אין כותבים עליהם בדיו,
משום שנאמר:
פתוחי חותם.
ואין מסרטין עליהם באיזמל,
משום שנאמר:
במלאותם,
אלא כותבים עליהם בדיו,
ומראה להם שמיר מבחוץ –
והן נבקעות מאליהן,
כתאנה הזאת הנבקעת בימות החמה,
ואינה חסרה כלום.
וכבקעה הזאת שנבקעת בימות הגשמים,
ואינה חסרה כלום.
שנו רבותינו:
שמיר זה ברייתו כשעורה,
ואין כל דבר קשה יכול לעמוד מפניו,