תהלים, פרק מב-מג

נושא:
תהילים,
פרקים מב–מג

כתות:
י

מחבר:
ליאל סעד

מזמורים
מב'-
מג'

המזמור הזה הוא תפילה של מי שהיה רגיל לעלות אל בית ה'
לראות את פניו בשמחה

ובחגיגה.
ואולם עתה באה עליו צרה המונעת מנו לקיים את מנהגו,
והוא מצטער על כך

צער רב,
ושופך את נפשו בבכי ובגעגועים עזים לאלוקיו השוכן במקדש.

מב'
(א)
לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח:

(ב)
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקים:

(ג)
צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקים:

(ד)
הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹקיךָ:

(ה)
אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹקִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג:

(ו)

מַה
תִּשְׁתּוֹחֲחִי
נַפְשִׁי
וַתֶּהֱמִי
עָלָי
הוֹחִילִי
לֵאלֹקִים
כִּי
עוֹד
אוֹדֶנּוּ
יְשׁוּעוֹת
פָּנָיו:

(ז)
אֱלֹקי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר:

(ח)
תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ:

(ט)
יוֹמָם יְצַוֶּה ה'
חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירוֹ עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי:

(י)
אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב:

11. בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹקיךָ:
    

12. מַה
    תִּשְׁתּוֹחֲחִי
    נַפְשִׁי
    וּמַה
    תֶּהֱמִי
    עָלָי
    הוֹחִילִי
    לֵאלֹקים
    כִּי
    עוֹד
    אוֹדֶנּוּ
    יְשׁוּעֹת
    פָּנַי
    וֵאלֹקי:
    

מג'
(א)
שָׁפְטֵנִי אֱלֹקים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי:

(ב)
כִּי אַתָּה אֱלֹקי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב:

(ג)
שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ:

(ד)
וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹקים אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹקים אֱלֹקָי:

(ה)

מַה
תִּשְׁתּוֹחֲחִי
נַפְשִׁי
וּמַה
תֶּהֱמִי
עָלָי
הוֹחִילִי
לֵאלֹקִים
כִּי
עוֹד
אוֹדֶנּוּ
יְשׁוּעֹת
פָּנַי
וֵאלֹקי:

ש
אלות

1. רד"ק:
   "ויש אומרים כי המזמור הזה אמרו (דוד)
   כשהיה גולה בין פלישתים. ויש אומרים כי נאמר על לשון בני הגלות, והוא הנכון. ואמרו בלשון יחיד, כאילו כל אחד מבני הגלות הומה צועק מן הגלות"

   1. מהן שתי הדעות שמביא הרד"ק בפירושו?

   2. לאיזו משתי הדעות נוטה הרד"ק?

2. מזמורים אלו מתחלקים לשלושה חלקים. כתבי מהם החלקים ומה התוכן של כל אחד מהם?

3. מהי שאיפתו העיקרית של המשורר על פי פסוקים ב'-ג'?

4. כותב המזמור מתגעגע ומשתוקק אל ה'. יש לו מניע חיצוני ומניע פנימי לגעגועיו. כתבי מהם.

5. במזמורים הללו המשורר שואל כל מיני שאלות. ניתן לראות כי יש שלוש גורמים ששואלים שאלות לאנשים שונים. מיהם ומה הם שואלים?