מתוך החוברת:
עיונים במזמורי תהלים
מאת:
יהודה איזנברג
נושא:
שאלות לעיון בספר תהלים,
ממוינים לפי מזמורים
מזמור
נא
1.
בדוק מהי המלה השכיחה ביותר בפרק (עם הנרדפות לה),
וקבע על–פי תדירות המלה את נושא הפרק.
כמה פעמים מצאת את המלה,
ומתי היא מופיעה במשמעות הפוכה ממשמעותה הרגילה?
2.
בדוק היטב בפרקנו ומצא את כל הנימוקים אותם מעלה דוד בבקשו שתשובתו תתקבל.
עיין גם ברש"י פסוק 9
בסוף ואבן–עזרא פסוק 7.
3.
על התשובה בפרק –
רבי יוסף אלבו,
עיקרים ד כו
הדברים המונעים והמעכבים את התשובה הם שלושה,
שהם העלמת החטא,
וההתנצלות ואהבת הממון.
…בעבור זה נתקבלה תשובת דוד על עניין בת שבע,
לפי שהיו בה שלושת התנאים שהזכרנו. ויתברר זה, ממה שהזכיר בתשובתו על עניין בת שבע ואמר: "חנני אלוקים כחסדך"
– לרמוז שהתשובה לא תקובל אלא על צד החסד שזכרנו.
ואמר: "כרוב רחמיך מחה פשעי" – כלומר,
אף על פי שפשעי גדולים ורבים, מחה אותם כרוב רחמים שהם ללא תכלית,
כדי שלא יהיה כוחי לחטוא,
יותר גדול מכוחך למחול.
ואמר:
"כי פשעי אני אדע"
– לרמוז על התנאי הראשון ולומר שלא היה החטא נעלם ממנו.
"וחטאתי נגדי תמיד"
– לרמוז שלא היה מתנצל על חטאו לומר שלא חטא.
שתמיד הוא חושב שחטא.
ואמר:
"לך לבדך חטאתי"
– לרמוז על התנאי השלישי, לומר שלא היתה תשובתו מפני אהבת הכבוד,
או הנאת ממון,
או פחד מבני אדם שלא יענישוהו, אלא מפני אהבת השם יתברך,
שהעברות היו בין אדם למקום,
כלומר בסתר, שלא היו האנשים יודעים בהם,
אלא ה' לבדו.
וכפל לומר:
"והרע בעיניך עשיתי",
להתוודות על שני מיני העבירות:
על העבירות שבין אדם למקום אמר "לך לבדך חטאתי";
ועל עבירות שבין אדם לחברו אמר "והרע בעיניך עשיתי".
וזה, שאף–על–פי שהן מצוות שבין אדם לחברו,
מאחר שצווה בהם השם יתברך,
הנה רע בעיני ה'
מי שיעשה הפך דברו.
ואמר "למען תצדק בדברך",
שב אל מה שאמר "מחה פשעי והרב כבסני מעווני",
כלומר: בעבור שתצדק במה שאמרת שאתה מקבל בתשובה לשבים ומוחל וסולח לחטאתם -"מחה פשעי".
וכדי שתזכה במה שתשפוט את האדם על חטאו,
אחר שהוא יכול לשוב בתשובה ואינו שב – "טהרני מחטאתי",
אחר שאני שב לפניך,
ויש אומרים ש"בדברך"
ו"בשפטך"
שב למה שנאמר בקין:
"הלא אם תיטיב – שאת",
ואל מה שנשפט עליו.
ולפי שהעבירה היא אם במחשבה ואם בדיבור ואם במעשה,
או בכולן –
צריך שתהיה התשובה בשלושתן. אם במחשבה –
החרטה; ואם בדיבור –
הוידוי; ואם במעשה –
שיעשה מעשים הפך מהעבירות שעשה.
לפיכך היה דוד מתפלל על כולן.
על המחשבה אמר:
"לב טהור ברא לי אלוקים".
ועל הדיבור: "ה'
שפתי תפתח". ועל המעשה: "אלמדה פשעים דרכיך".
כלומר, שיעשה מעשים הפך העבירה, כדי שיראו האנשים ויקחו מוסר וילמדו לשוב אל ה'
יתברך.
א. מה הם שלושת הדברים המונעים את התשובה,
וכיצד הראה דוד בתפילתו כי מונעים אלה אינם אצלו?
מצא פסוקים נוספים על אלה שהביא רבי יוסף אלבו.
ב. מה פירוש "למען תצדק בדברך תזכה בשפטך",
לפי רבי יוסף אלבו, ומה פירוש הפסוק לפי רש"י ולפי אבן–עזרא?
ג. מה הם שלושת התחומים שבהם יש חטא ותשובה, וכיצד שב דוד בתשובה בשלושת התחומים כולם?
ד. רבי יוסף אלבו כותב כי בניגוד לדוד,
ששב בתשובה ועל–כן נסלח לו,
הוסרה המלוכה מעל שאול אחר חטאו במלחמות עמלק. עיין בשמואל א'
פרק טו והראה כי שלושת הדברים המונעים את התשובה היו בשאול.
ה. עיין בשמואל ב'
פרק יב. איזה מהתכונות שמצאת בדוד כאן מצויות גם בספר שמואל?
עיין היטב בפרקנו ובשמואל, והסבר את כוונת רבי יוסף אלבו באומרו שדוד לא העלים את החטא.
6.
באילו פסוקים מזכיר דוד את הנבואה, ומה עניין הנבואה לפרקנו?
7.
רש"י ור"ע מפרשים את פסוק 18
כמכוון לפסוק 16,
ולא כמכוון לעניין הקורבנות באופן כללי. הסבר את דבריהם.
8.
רד"ק לפסוק 20
כותב:
"בשני הפסוקים האלה (21-20) נראה,
שבעודו אומר 'השיבה לי ששון ישעך' כן היה לו,
ששבה לו. כי אלה הפסוקים הם נבואה,
שעתיד בית המקדש להיחרב ראשון ושני על העוונות. ואף על פי שהיו מקריבים קורבנות תמיד,
כיוון שהיו מעשיהם רעים, ביזה הא–ל קורבנותיהם והחריב המקדש. ובימי משיחנו יהיו קורבנותינו רצויים,
שיהיו כל ישראל בלב אחד לעבוד את ה', לפיכך 'היטיבה ברצונך את ציון'".
א. איך קישר רד"ק את שני הפסוקים לפרק כולו?
ב. איך הסביר רש"י את הפסוקים?
ג. נסה להסביר את הקשר לפי הרשום להלן:
כי לא תחפוץ זבח ואתנה,
עולה לא תרצה.
זבחי אלקים רוח נשברה, לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה.
היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים.
אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים.