דף מספר 1
מסכת סוכה דף כט:
מחבר:
אראל
בלום
כתות
יעד:
ז–ח
הקבצה ב'
1. כתוב את כל הלולבים הפסולים על פי המשנה :
_________________________________________________
_______________________________________________________________________________________________
2. הסבר במה מדובר :
של אשירה _______________________________ושל עיר הנדחת _____________________________________
נקטם ראשו ________________________נפרצו עליו ___________________________________
3.כתוב את הלולבים הכשרים המוזכרים במשנה .__________________________________________________
_______________________________________________________________________________________________
4. א.
מה המקרה של "נפרדו עליו"
______________________________________________________________ .
ב.
מה אומר ר'
יהודה לעשות במקרה ש"נפרדו עליו "
? __________________________________________.
5. הסבר מהו "
ציני הר הברזל ".
6. לולב
שיש
בו
שלשה
טפחים
כדי
לנענע
בו
כשר. ברש"י מוסבר שאורכו של הלולב צריך להיות כך שיהיה בו _______________
טפחים כנד אורכו של הלולב ,
ועוד ____________
כדי שיהיה אפשר ל______________
בלולב .
יוצא שסך כל אורך שדרת הלולב הוא _______________
טפחים .
גמ'
קא פסיק ותני לא שנא ביו"ט ראשון ולא שנא ביום טוב שני .
7. א.
תרגם:
תני ___________שנא___________
ב.
באיזה ימים מדובר במשנה שלולב הגזול –
פסול ?
________________________________________________
בשלמא יבש הדר בעינן וליכא .
אלא גזול :
בשלמא יום טוב ראשון דכתיב לכם משלכם ,
אלא ביום טוב שני אמאי לא?
תרגום:
בשלמא –
מובן .
בעינו –
צריך .
ליכא –
אין .
אמאי –
מדוע .
8. הגמרא מבינה שלולב יבש פסול כל 7
ימי הסוכות ,
כיוון שהוא צריך להיות ________________
ולולב יבש אינו ____________
. אבל לולב גזול :
מובן שביום הראשון הוא ________________
כיוון שכתוב "לכם"
ומכאן שהלולב צריך להיות ____________________
והרי לולב גזול אינו שייך לנוטל אותו .
אבל
מדוע
שכל
6
ימי
הסוכות
הנותרים
לולב
גזול
יהיה
_____________
?
סיכום :
איזו הלכה שבמשנה הגמרא לא מבינה ?
___________________________________________
א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה .
9. מדוע לולב הגזול פסול כל ימי חג הסוכות ?
_____________________________________________________.
שנאמר
"
והבאתם
גזול
ואת
הפסח
ואת
החולה
"
גזול
דומיא
דפסח
:
מה
פסח
לית
ליה
תקנתא
,
אף
גזול
לית
ליה
תקנתא
…..משום
דהוה
ליה
מצוה
הבאה
בעבירה
.
תרגום :
דומיא –
דומה .
לית –
אין .
ליה –
לו .
תקנתא –
תקנה .
הוה –
קיים [נמצא].
10. בפסוק מופיע קרבן פסח {בעל _____________}
ליד קרבן גזול ,
ועל שניהם אומר הנביא שהם ____________
לומדים מכאן :
כמו שקרבן פסח אין לו תקנה [כיוון שהבהמה בעלת מום ]
כך גם מי שגזל אין אפשרות לתקן ולהקריב את ה_________________
שלו .
ומדוע ?
כיוון שקרבן שנגזל הוא מצווה הבאה על ידי _________________.
11. למסקנה :מאיזה פסוק למדנו שמצווה הבאה בעברה פסולה?
_____________________________________________________________________________________________
בס"ד.
מסכת סוכה דף ל/א .
דף מספר 2.
וא"ר
יוחנן
משום ר'
שמעון
בן יוחי
:
מאי
דכתיב
"כי
אני
ה'
אוהב
משפט
שונא
גזל
בעולה"
? –
1.
הסבר
את
הפסוק
שמביא
ר'
יוחנן ._____________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
משל
למלך בשר
ודם,
שהיה
עובר על
בית המכס
.
אמר
לעבדיו
:
תנו
מכס
למוכסים
!
אמרו
לו :
והלא
כל המכס
כולו שלך
הוא ?!
אמר
להם:
ממני
ילמדו
כל עוברי
דרכים
ולא
יבריחו
עצמן מן
המכס!
2. הסבר את המשל _______________________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________________________________
אף
הקב"ה
אמר: "אני
ה'
שונא
גזל
בעולה"
ממני
ילמדו
בני
ויבריחו
עצמן מן
הגזל .
3. על פי הסבר המשל :
א.
מי הוא המלך ?____________________
ב.
מי הם אלה שאסור להם להבריח את המכס?
___________________________________
ג.
מה הנמשל ?
–מה לומדים ממשל זה ?
_________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
אתמר
נמי :
אמר
רבי
אמי
יבש פסול
– מפני
שאין הדר
. גזול
פסול –
משום
דהוה ליה
מצוה
הבאה
בעבירה.
תרגום :
נמי –
גם .
הוה –
קיים .
ליה –
לו .
4. לפי רבי אמי :
א.
מה דינו של לולב יבש ?
__________________ מדוע ?_______________________________
ב.
מה דינו של לולב גזול ?
____________________ מדוע ?
__________________________________________________
ופליגא
דר' יצחק
דא"ר
יצחק בר
נחמני
אמר שמואל
: לא
שנו אלא
ביום טוב
ראשון ,
אבל ביום טוב שני
– מתוך
שיוצא
בשאול –
יוצא נמי בגזול.
תרגום:
בר –
בן .
שנו –
למדו .
נמי –
גם .
5. על מי חולק ר'
אמי ?
_____________________________________________
6. א.
מתי לולב גזול פסול לדעת ר'
יצחק ?
__________________________________________________________
ב.
מדוע בשאר ימי החג [יום טוב שני ]
הוא כשר ?
________________________________________________
______________________________________________________________________________________________________________________
מתיב
רב נחמן
בר יצחק
: "לולב הגזול והיבש פסול " – הא
שאול :
כשר.
7. א.
מה הדין לפי רב נחמן בלולב שאול ?
________________________________
ב.
כיצד דייק זאת ?_______________________________________________________________________________
אימת
? אילימא
ביו"ט
ראשון –
הא
כתיב
"לכם"
– משלכם,
והאי
לאו דידיה
הוא .
אלא
לאו –
ביום
טוב שני
, וקתני
: "גזול
פסול" .
תרגום :
אילימא –
אם נאמר .
כתיב –
כתוב .
האי –
ההוא .
לאו –
לא .
דידיה –
שלו .
קתני –
כתוב [בפסוק]
.
8. הגמרא מנסה להבין באיזה יום מדברת משנתנו :
האפשרות הראשונה :
ביום טוב _________________
. אך הגמרא דוחה את זה שהרי אי
אפשר
לאמר
שלולב
שאול
יהיה
מותר
ביום
טוב
ראשון מכיוון שכתוב בפסוק "ולקחתם לכם "
ומדייקים שהלולב חייב להיות ________________________!
האפשרות הנותרת היא :
שהמשנה מדברת על __________
______________ .יוצא שמה שכתוב במשנה שגזול –
___________ זה בכל ימי ה_________________!
9. א.
על מי מקשה רב נחמן בר יצחק על ידי הדיוק שלימד ?
_____________________________________
ב.
הסבר את הסתירה שבין המשנה לבין ר'
יצחק בר נחמני [שנמצא בשאלה 5
]
___________________________________________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________________________________________
(רבא אמר) לעולם ביום טוב ראשון .
ו"לא מיבעיא" קאמר : לא מיבעיא –
שאול דלאו דידיה הוא ,
אבל גזול :
אימא סתם גזילה יאוש בעלים הוא ,
וכדידיה דמי. קא משמע לן.
10. לפי רבא על איזה יום מדברת המשנה ?
______________________________________
11. ומשמעות המשנה :
ברור שלולב שאול הוא _____________
שהרי הוא לא שייך לו.
אבל הייתי חושב שלולב גזול _________
ליטול כיוון שהבעלים התייאשו ממנו אז הוא שייך ל_______
ויוצא ידי חובה בנטילתו .
מחדשת המשנה שגם לולב גזול הוא ___________________
.
12. לפי רבא באלו ימים לולב גזול יבש ושאול פסולים ?
_____________________________________.
13. איזו קושיא תרץ רבא ?_________________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________
בס"ד.
שיטת רב יצחק .
דף ל. דף מספר 3.
בס"ד.
קניית הדסים מגוי .
סוכה דף ל.
דף מספר 4.
אמר להו רב הונא להנהו אוונכרי כי זבניתו אסא מעכו"ם לא תגזזו אתון אלא לגזזוה אינהו ויהבו לכו.
תרגום :
להו –
להם .
להנהו –
ההם .אוונכרי –
סוחרים .
זבניתו –
קונים
.
אסא –
הדסים . מעכו"ם –
מעובדי כוכבים ומזלות [גויים]
. אתון –
אתם .
לזזוה –
יגזזו .
אינהו –
הם .
ויהבו –
ויתנו .
לכו –
לכם .
1. מה אמר רב הונא לסוחרי ההדסים לעשות ?___________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
מאי טעמא סתם עובדי כוכבים גזלני ארעתא נינהו וקרקע אינה נגזלת הלכך לגזזוה אינהו כי היכי דליהוו יאוש בעלים בידייהו דידהו ושינוי הרשות בידייכו.
מאי טעמא –
מה הסיבה .
ארעתא –
קרקעות .
נינהו –
הם .
אינהו –
הם .
כי היכי –
כדי ש..
. דליהוו –
שיהיה .
בידייהו –
בידיהם .
דידהו שלהם .
בידייכו –
בידיים שלכם .
2. במה אנחנו חושדים סתם גויים ?_________________________________________________________
3. מה פירוש "קרקע אינה נגזלת "?_____________________________________________________________
____________________________________________________________________________________________
4. כיוון שקרקע אינה נגזלת יוצא שמי שקוטף הדס מקרקע גזולה נחשב כ_____________________.
5. אמר רב הונא :
עדיף שהסוחרים בעצמם __________________
את ההדסים .
ואז :
א.
ההדסים הם כבר לא "קרקע"
ולכן הבעלים _________________
מלקבל אותם בחזרה
ב.
על ידי כך שהגויים מוכרים את ההדסים לסוכרים יש כאן "שינוי ______________"
.
וכיוון שהיה יאוש ____________
וגם שינוי ________________
ההדסים שייכים ל_______________
, ואפשר ליטול אותם יחד עם הלולב .
שאלה : סוף
סוף
כי
גזזו
אוונכרי
ליהוי
יאוש
בעלים
בידייהו
ושינוי
הרשות
בידן
!
תרגום:
כי –
כש…
. .אוונכרי –
סוחרים .
ליהוי –
יהיה .
בידייהו –
בידיהם .
בידן –
בידינו .
6. מדוע אפשר שגם הסוחרים יקטפו את ההדסים ?___________________________________
________________________________________________________________________
לא צריכא בהושענא דאוונכרי גופייהו .
לא צריכא –
לא צריך [
אין קושיא ]
. בהושענא –
בהדסים .
גופייהו –
של עצמם .
7. מדוע כן יש צורך שהגויים יקטפו את ההדסים לסוחרים ?
_____________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
וליקניוה בשינוי מעשה ?
ליקניוה –
יקנו אותם .
הגמרא מקשה :
הרי יש אפשרות שהסוחרים יקנו את ההדסים גם בלי שהגויים יקטפו אותם .
8. באיזה דרך יכלו הסוחרים לקנות את הלולב אף על פי שהם בעצמם קטפו אותם ?
___________
______________________________________________________________________
קא סבר לולב אין צריך אגד .
9. מה סובר רב הונא ,
לגבי הצורך לאגוד את הלולב ?
________________________________
10. מדוע אגידת ההדסים בלולב לא מקנה אותם לסוחרים ?___________________________
______________________________________________________________________
ואם תמצי לומר לולב צריך אגד שינוי החוזר לברייתו הוא ושינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי.
תמצי –
תרצה .
שמיה –
שמו .
יתכן
שרב
הונא
כן
סובר
שחייבים
לאגוד
את
הלולב
ובכל
זאת
–
אגידת
הלולב
לא
נחשבת
שינוי
.
11. אם
נאמר
שרב הונא סובר שחייבים לאגוד את הלולב ,
מדוע אגידת הלולב אינה נחשבת שינוי מעשה?
____________________________________________________________________
וליקניוה בשינוי השם
דמעיקרא
הוה
ליה
אסא
והשתא
הושענא?
מעיקרא –
בהתחלה.
אסא –
הדס .
השתא –
עכשיו .
12. באיזה דרך יכלו הסוחרים לקנות את הלולב אף על פי שהם בעצמם קטפו אותם ?
___________
______________________________________________________________________
מעיקרא נמי לאסא הושענא קרו ליה !
נמי –
גם.
קרו –
קוראים.
13. מדוע שינוי שמו של ההדס ל"הושענא"
אינו נקרא "שינוי השם"
?________________________
_________________________________________________________________________
בס"ד.
רמב"ם הלכות גזילה ואבדה פרק ב
פרק ב
הלכה א
הגזלה שלא נשתנית אלא הרי היא כמות שהיתה אע"פ שנתיאשו הבעלים ממנה ואע"פ שמת הגזלן והרי היא ביד בניו הרי זו חוזרת לבעליה בעצמה ואם נשתנית ביד הגזלן אע"פ שעדיין לא נתייאשו הבעלים ממנה קנה אותה בשינוי ומשלם
דמיה
כשעת
הגזלה:
מהיכן למדנו זאת ?
הלכה ב
ודין זה דין תורה הוא שנאמר והשיב את הגזלה אשר גזל מפי השמועה למדו אם היא כשגזלה משלם אותה ואם נשתנית בידו משלם דמיה …..
הלכה ג
מכרה הגזלן או נתנה במתנה אע"פ שלא נשתנית הגזלה אינה חוזרת בעצמה מיד הלוקח הואיל ונתייאשו הבעלים בין לפני מכירה ונתינה בין לאחר מכירה ונתינה קנאה הלוקח ביאוש ושינוי רשות:
רמב"ם הלכות גניבה פרק א
מה המשמעות שהגזלה שייכת לגזלן ?
הלכה יא
היתה הגניבה ביד הגנב והשביחה מאליה כגון כבשה שילדה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה ואם אחר יאוש ילדה וגזזה משלם כשעת הגניבה …..
הלכה יב
הגניבה עצמה שהיא ביד הגנב ולא נשתנית חוזרת לבעליה בין לפני יאוש בין לאחר יאוש אלא שאחר יאוש השבח לגנב כמו שבארנו נשתנית
הגניבה
ביד
הגנב
קנאה
וקנה
שבחה
אפילו
לפני
יאוש
ואינו
משלם
אלא
דמים:
ילקוט שמעוני ויקרא פרק ד
אמר ר'
חייא בר אבא אמר ר'
יוחנן דבר תורה גזלה המשתנית חוזרת בעיניה שנאמר והשיב את הגזלה מ"מ.
ואם תאמר משנתנו הגוזל עצים ועשאם כלים משלם כשעת הגזלה משום תקנת השבים.
האם על פי הילקוט שמעוני נוכל להסביר מדוע שינוי ויאוש בעלים קונה לגנב ?
בס"ד . סוכה
גזולה . דף מספר 5.
תלמוד
בבלי
מסכת
סוכה
דף
לא
עמוד
א
1. תנו רבנן:
סוכה גזולה,
והמסכך ברשות הרבים.
רבי אליעזר פוסל,
וחכמים מכשירין.
אמר רב נחמן:
מחלוקת בשתוקף את חבירו והוציאו מסוכתו.
למדו רבותנו : סוכה שהיא __________ או מי שבונה סוכה ב__________
__________ , לדעת רבי אליעזר סוכה זו היא ________, לדעת חכמים הסוכה ___________. אמר רב נחמן : כל המחלוקת בין ______________ לבין ________ , היא רק במקרה שאדם אחד _______ את חברו ונכנס לסוכה של חברו ללא __________.
2. ורבי
אליעזר
לטעמיה,
דאמר:
אין
אדם
יוצא
ידי
חובתו
בסוכתו
של
חבירו.
אי
קרקע
נגזלת
– סוכה
גזולה
היא,
ואי
נמי
קרקע
אינה
נגזלת
– סוכה
שאולה
היא.
רבי אליעזר פוסק כך כיון שהוא סובר בסוגיא שלנו כמו שהוא סבר בסוגיא אחרת שאין אדם _______ידי חובה אם יושב בסוכה של _______.ובמקרה שלנו : אם נאמר שקרקע יכולה להגזל , הרי הסוכה היא ___________ והיא לא שייכת לגזלן , ולכן היא פסולה כיוון שרבי אליעזר למד מהפסוק "חג הסוכות תעשה לך
שבעת ימים " שהסוכה חייבת להיות _________ ולא סוכה גזולה ! ואם נאמר שקרקע אינה נגזלת וכך גם הסוכה , הרי שהסוכה דומה לסוכה __________ וגם סוכה כזאת סוכה גזולה לא ___________ !
3. ורבנן
לטעמייהו,
דאמרי:
אדם
יוצא
ידי
חובתו
בסוכתו
של
חבירו.
וקרקע
אינה
נגזלת,
וסוכה
שאולה
היא.
וגם חכמים
סוברים בסוגיא שלנו כמו שהם סברו בסוגיא אחרת:שאדם יכול לצאת ידי חובת מצוות סוכה גם בסוכה של ___________ ! וכיון שקרקע אינה _________ הרי שגם אם נכנס לסוכת חברו ללא רשות הסוכה נשארת שייכת ל__________
, וממלא אין לגזלן שום דבר שהוא חייב להחזיר ובשעת הישיבה בסוכה אין שום עברה שהגזלן עושה בסוכה
וכיון שאדם יכול לצאת ידי חובה ב בסוכה של חברו הרי סוכה זו כמו סוכה __________ והיא כשרה .
4.אבל
גזל
עצים
וסיכך
בהן
– דברי
הכל
אין
לו
אלא
דמי
עצים.
אבל אם אדם גזל עצים וסיכך בהן לדעת כולם הסוכה __________ אחייב להחזיר לנגזל את סכום הכסף ששוים ה__________.
5. ממאי
– מדקתני
דומיא
דרשות
הרבים,
מה
רשות
הרבים
קרקע
לאו
דידיה
הוא
– סוכה
נמי
לאו
קרקע
דידיה
הוא.
כתוב כיצד הוכיח רב נחמן שמחלוקת חכמים ורבי אליעזר היא רק במקרה שתוקף את חבירו והוציאו מסוכתו.
_________________________________________
_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
.
בהצלחה !
בס"ד.
מסכת סוכה דף לא/א דף מספר 6.
ההיא סבתא דאתאי לקמיה דרב נחמן אמרה ליה ריש גלותא וכולהו רבנן דבי ריש גלותא בסוכה גזולה הוו יתבי.
תרגום:
דאתאי –
שבאה .
לקמיה –
ליפני .
ליה __________________________________________
. ריש גלותא –
ראש הגולה .
כולהו –
__________________________________________________. רבנן –
__________________________________________________________________.
דבי –
שאצל .
הוו –
נמצאים .
יתבי –
יושבים .
1.
מה טענה הסבתא ?
________________________________________________________________________.
צווחה
ולא
אשגח
בה
רב
נחמן.
אשגח –
השגיח.
2.מה הייתה תגובתו של רב נחמן לדברי הסבתא ?
____________________________________________
אמרה ליה :
איתתא דהוה ליה לאבוהא תלת מאה ותמני סרי עבדי צווחא קמייכו ולא אשגחיתו בה ?
תרגם:
איתתא –
אשה .
דהוה –
שיש .
ליה –
____________________________________________ . אבוה ___________________________________________________.
תלת –
שלש .
תמני–
8.
סרי –
עשר .
קמייכו –
ליפניכם .
אשגחיתו –
____________________________________________________________________________.
3.
מה הוסיפה הסבתא לטעון ?
_________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
אמר
להו
רב
נחמן
פעיתא
היא
דא
ואין
לה
אלא
דמי
עצים
בלבד
.
פיעתא –
קולנית .
4.
רב נחמן אמר שהיא סתם _______________
כיוון שהדין שאם גזל עצים ובנה מהם סוכה משלם רק את ______________
והעצים שייכים ל_____________.
וגם במקרה שלנו העצים שייכם ל________
ה_________.
דין קורה גזולה שבסוכה .
אמר רבינא האי כשורא דמטללתא דגזולה ,עבדי ליה רבנן תקנתא משום תקנת מריש.
כשורא –
קורה .
דמטללתא –
של סוכה .
עבדי –
________________________________________________________. תקנתא -_______________________________________________________________________.
1.
מה היא "תקנת השבים "
__________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________________
2.
מה חידש רב הונא לגבי קורה גזולה שבסוכה ?
_______________________________________________
פשיטא
,
מאי
שנא
מעצים
?!
תרגם :
פשיטא –
_______________________________________________________________. מאי –
מה .
שנא –
שונה .
3.
מדוע דינו של רביבא פשוט ?
________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
מהו דתימא עצים שכיחי אבל האי לא שכיחא אימא לא קמ"ל .
מהו דתימא –
הייתי אומר [חושב]
. שכיחי -_____________________________________________________________________.
האי –
זה .
אימא –
אמור .
קמ"ל =
קא משמע לן –
בא להשמיע לנו .
4.
מדוע הייתי חושב שחייב לפרק את הסוכה ולהחזיר את הקורה עצמה ?
________________________
____________________________________________________________________________________________
5.
למסקנה מה ההלכה בקורה הגזולה שנבנתה לתןך סוכה ?
____________________________________.
הני מילי בגו שבעה אבל לבתר שבעה הדר בעיניה.
בגו –
בתוך .
בתר –
אחרי .
הדר –
חוזר .
בעיניה –
כמות שהוא .
6.
מה דינה של הקורה אם הנגזל תובע אותה אחרי חג הסוכות ?
_______________________________
__________________________________________________________________________________________
ואי חברו בטינא ואפילו לאחר שבעה נמי יהיב ליה דמי .
אי –
אם .
טינא –
טיט .
נמי -____________________________________.
יהיב –
נותן .
דמי –
דמים [כסף]
.
7.
באיזה מקרה משלם רק את ערך הקורה אחרי חג הסוכות ?
_________________________________
_______________________________________________________________________________________________
בס"ד.
מסכת סוכה דף לא/א דף מספר 7.
תנא "יבש פסול רבי יהודה מכשיר".
אמר רבא :
מחלוקת בלולב –
דרבנן סברי :
מקשינן לולב לאתרוג –
מה אתרוג בעי הדר ,
אף לולב בעי הדר.
ור'
יהודה סבר :
לא מקשינן לולב לאתרוג.
תרגום :
תנא –
למדנו במשנה .סברי –
סוברים .
מקשינן –
מקישים [משווים]
.בעי –
צריך.
1.
על מה חולקים וחכמים ורבי יהודה לדעת רבא ?
______________________________________________
2.
א.
מה דינו של לולב יבש לדעת חכמים?
_____________________
ב.
מדוע הם סוברים כך ?
___________________________________________________________________
3.
א.
מה דינו של לולב יבש לדעת רבי יהודה ?
_____________________
ב.
מדוע הוא סובר כך ?
___________________________________________________________________
אבל
באתרוג
דברי
הכל
הדר
בעינן.
תרגם:
בעינן –
________________________________________________________.
4.
כיצד צריך האתרוג להיות לדעת כולם ?_______________________
ובלולב לא בעי ר'
יהודה הדר ?
והתנן רבי יהודה אומר :
"יאגדנו מלמעלה"
מאי טעמא –
לאו משום דבעי הדר ?
תרגום :
בעי –
____________________________________________________________________.
והתנן-_________________________________________________________________.מאי טעמא –
מה הטעם [מה ההסבר]
.
5.
הסבר את שאלת הגמרא "
ובלולב לא בעי ר'
יהודה הדר ?"_______________________________________
_______________________________________________________________________________________________
6.
הגמרא מביאה משנה כדי להקשות על רבי יהודה :
א.
מה ההלכה שאומר רבי יהודה במשנה המצוטטת ?_____________________________________________
ב.
כיצד מקשה הגמרא ממשנה זו ?
______________________________________________________________
לא !
כדקתני טעמא :
רבי יהודה אומר משום ר'
טרפון "כפות תמרים"
–כפות ,
ואם היה פרוד –
יכפתנו .
כדקתני –
______________________________________________________________. טעמא –
___________________________________________________________________________.
7.
הגמרא מסבירה שאין להוכיח מהמשנה –
שר'
יהודה סובר שלולב צריך להיות "___________"
, וטעמו של ר'
יהודה הוא שכתוב בפסוק "___________
___________" ודורשים כפות גם במשמעות של _____________
, דהיינו שאם הלולב היה פרוד צריך ל______________
אותו .
יוצא שהטעם שצריך לאגוד את הלולב הוא לא בגלל שהוא צריך להיות "_________________".
ולא בעי הדר ?
והתנן :
"אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה"
מאי טעמא לאו משום דבעי הדר ?
תרגם :
בעי –
__________________________________________________________. מאי טעמא –
___________________________________________________________________________________________.לאו –
_______________________________________________________________.
8.
הסבר את שאלת הגמרא "?"ולא
בעי
הדר
?
"_______________________________________
_______________________________________________________________________________________________
9.
הגמרא מביאה משנה כדי להקשות על רבי יהודה :
א.
מה ההלכה שאומר רבי יהודה במשנה המצוטטת ?______________________________________________
______________________________________________________________________________________________
ב.
כיצד מקשה הגמרא ממשנה זו ?
______________________________________________________________
______________________________________________________________________________________________
לא ,
דהא אמר רבא :
אפילו בסיב,
ואפילו בעיקרא דדיקלא .
תרגום:
דהא –
שהרי .
10
.א.
במה ניתן גם לאגוד את הלולב ?___________________________________________________________
ב.
כיצד מוכח מכך שר'
יהודה לא סובר שצריך "הדר"
בלולב ?__________________________________
_____________________________________________________________________________________________
[ואלא]
מאי
טעמא
דרבי
יהודה
התם
דקא
סבר
לולב
צריך
אגד
ואי
מייתי
מינא
אחרינא
הוה להו חמשה מינין .
תרגום :
מאי טעמא –
_______________________________________________________________________________.
התם –
שם .
מייתי –
מביא .
מינא –
מין .
אחרינא אחר.
הוה –
נמצא .
להו –
להם .
11.
למסקנת הגמרא :
מדוע סובר ר'
יהודה שצריך לאגוד את הלולב דווקא בחומר שעשוי מדקל [ממינו]?
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בס"ד. האם אתרוג צריך להיות מהודר לדעת ר'
יהודה ?
מסכת סוכה דף לא/א
דף 8.
ובאתרוג מי בעי רבי יהודה הדר והתניא ארבעת מינין שבלולב כשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן לא מצא אתרוג לא יביא לא פריש ולא רמון ולא דבר אחר כמושין כשרין יבשין פסולין ר'
יהודה אומר אף יבשין .
1.
מה הם שלשת ההלכות שנאמרו לגבי 4
המינים במשנה המצוטתת?
_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
2.
מה מתיר ר'
יהודה ?______________________________________________________
וא"ר יהודה מעשה בבני כרכין שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהן אמרו (להם)
משם ראיה ?
אין שעת הדחק ראיה .
3.
מה הוכיח ר'
יהודה מבני הכרכין ?
________________________________________________________
4.
מדוע לדעת חכמים אין ממעשיהם הוכחה ?
________________________________________________
קתני מיהת רבי יהודה אומר אף יבשין כשרין מאי לאו אאתרוג ?
5.
על מה נאמרו דברי ר'
יהודה ש
"אף
יבשין
כשרין"?______________________
6.
מה מקשה הגמרה ממשנה זו ?
__________________________________________
__________________________________________________________________
–
לא ,
אלולב !
6.
כיצד מסבירה הגמרא את דברי ר'
יהודה במשנה כך שהוא סובר שאתרוג חייב להיות מהודר ?
_____________________________________________________________________________________________
אמר מר כשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן פשיטא .
7.
מה פשוט לגמרא בדברי המשנה ?
_____________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
מהו דתימא הואיל ואמר רבי יהודה לולב צריך אגד ואי מייתי מינא אחרינא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי קמ"ל.
8.
באיזה מקרה יש חידוש בכך שאסור להוסיף על 4
המינים ?_______________________________________
______________________________________________________________________________________________
אמר מר לא מצא אתרוג לא יביא לא רמון ולא פריש ולא דבר אחר פשיטא ?
9.
מה פשוט לגמרא בדברי המשנה ?
_____________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
מהו דתימא לייתי כי היכי שלא תשכח תורת אתרוג .
קמ"ל זימנין דנפיק חורבא מיניה דאתי למסרך .
10.
מדוע אין להשתמש ברימון במקום אתרוג ,
גם אם המטרה היא רק כדי שלא ישכחו שיש אתרוג ?
____________________________________________________________________________________________
ת"ש אתרוג הישן פסול ורבי יהודה מכשיר .
תיובתא דרבא תיובתא!!!
11.
מה מכשיר ר'
יהודה ?
__________________________________________________________________
12.
האם לפי מקור זה אתרוג צריך להיות מהודר ?
______________
13.
על מי קשה מסקנה זו ?
מדוע ?
_________________________________________________________
_________________________________________________________________________________________
14.
לפי מסקנת הגמרא :
האם לדעת ר'
יהודה אתרוג חייב להיות מהודר ?
_________________
דף 9.
בס"ד. האם לדעת ר'
יהודה אתרוג צריך להיות מהודר?
[המשך] מסכת סוכה דף לא/א
ולא בעי הדר והא אנן תנן הירוק ככרתי רבי מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל.
תרגם :
בעי –
_______________________________ והא –
_____________________________________________ אנן –
אנחנו –
________________________________ תנן –
למדנו .
1.
מה דעת רבי מאיר ור'
יהודה לגבי אתרוג שצבעו ככרתי ?
___________________________________
__________________________________________________________________________________________
לאו
משום
דבעי
הדר?
בעי
–
______________________________________________________________
2.א.
מה מוכיחה הגמרא מדברי ר'
יהודה אלו ?
________________________________________________
ב.
על מה קשה ממסקנה זו ?
_______________________________________________________________
לא
,
משום
דלא
גמר
פירא
!
פירא
–
_____________________________________________
3.
א.
מדוע למסקנת הגמרא אתרוג בצבע כרתי פסול ?
______________________________________
ב.
לפי הסבר זה :
האם ר'
יהודה מצריך שאתרוג יהיה מהודר ?
_______________________
תא שמע שיעור אתרוג קטן רבי מאיר אומר כאגוז ר'
יהודה אומר כביצה .
תא שמע –
__________________________________________________________________________________________.
4.
מה דעת רבי מאיר ור'
יהודה לגבי שיעורו [גודלו]
של אתרוג קטן?
___________________________
__________________________________________________________________________________________
לאו משום דבעי הדר?
5.
מה מוכיחה הגמרא מדברי ר'
יהודה אלו ?
________________________________________________
לא !
משום דלא גמר פירא !
6.
א.
מדוע למסקנת הגמרא לר'
יהודה אתרוג חייב להיות בגודל ביצה ?
_________________________________________________________________________________________
ב.
לפי הסבר זה :
האם ר'
יהודה מצריך שאתרוג יהיה מהודר ?
_______________________
ת"ש :
ובגדול –
כדי שיאחוז שנים בידו אחת דברי ר'
יהודה רבי יוסי אומר אפילו אחד בשתי ידיו .
ת"ש –
__________________________________________________________________________
7.
מה דעת רבי יהודה ור'
יוסי לגבי שיעורו [גודלו]
של אתרוג גדול ?
___________________________
__________________________________________________________________________________________
מאי
טעמא
לאו
משום
דבעי
הדר
?
מאי –
_________________________________________ טעמא –
_____________________________________________________________________________________
6.
מה מוכיחה הגמרא מדברי ר'
יהודה אלו ?
________________________________________________
לא !
כיון דאמר רבה לולב בימין ואתרוג בשמאל זימנין דמחלפי ליה ואתי לאפוכינהו ואתי לאיפסולי .
זימנין –
לפעמים .
מחלפי –
___________________________________________________________ . ליה –
לו .
אתי –
יבואו .
אפוכינהו –
_______________________________________________________________.
7.
א.
מדוע למסקנת הגמרא לר'
יהודה אתרוג חייב להיות בגודל שלשאפשר להחזיק שני אתרוגים ביד אחת ?
______________________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________________
ב.
לפי הסבר זה :
האם ר'
יהודה מצריך שאתרוג יהיה מהודר ?
_______________________
ואלא
לרבי
יהודה
הא
כתיב
הדר?!
כתיב –
_____________________________________________________________________.
8.
הסבר את שאלת הגמרא .____________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________________
ההוא הדר באילנו משנה לשנה:
9.
מה פירוש פרי עץ הדר ,
לדעת ר'
יהודה ?____________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
מסכת
סוכה דף לב/א
דף
מספר 10.
נפרצו
עליו כו':
אמר
רב פפא נפרצו דעביד כי חופיא נפרדו דאיפרוד
אפרודי
.
1. מה
זה "נפרצו
עליו"
ומה
ה "נפרדו
עליו"
של
הלולב?
____________________________
__________________________________________________________________
בעי
רב פפא נחלקה התיומת מהו
?
2. מה
שאל רב פפא ?_______________________________________________________
תא
שמע דאמר (ר'
יוחנן)
אמר
ר'
יהושע
בן לוי "ניטלה
התיומת פסול"
– מאי
לאו הוא הדין נחלקה?
3. א.
מה
אמר ר'
יהושוע
בן לוי [ריב"ל]
_________________________________ _
ב.
מה
רצתה הגמרא ללמוד מדבריו ______________________________________?
לא
!
ניטלה
שאני דהא חסר ליה
.
4. מדוע
אין ללמוד מ"ניטלה
התיומת "
את
ההלכה של "נסדקה
התיומת ________________
?"
_________________________________________________________________
איכא
דאמרי אמר (ר'
יוחנן)
אמר
ריב"ל
נחלקה התיומת נעשה כמי שניטלה התיומת
ופסול:
5.
לפי
הגרסה השניה של דברי ריב"ל
[מצותתים
כאן]:
מה
ההלכה ב"נחלקה
התיומת ________
?"
מנין ש"כפות תמרים"
– זה לולב ?
ר'
יהודה
אומר:
תניא
ר'
יהודה
אומר משום ר'
טרפון
:
"כפות
תמרים"
– כפות
.
אם
היה פרוד –
יכפתנו
.
1. מה
למד ר'
יהודה
מכך שכתוב "כפות
תמרים"?
________________________________
אמר
ליה רבינא לרב אשי :
ממאי
דהאי כפות תמרים דלולבא הוא אימא חרותא?
2. מה
שאל רבינא את רב אשי ____________________________________________?
בעינא
"כפות"
, וליכא
.
3. מנין
שענף עץ דקל פתוח –
פסול ________________________________________?
ואימא
"אופתא"
? "כפות"
– מכלל
דאיכא פרוד !
והאי
כפות ועומד לעולם
.
4.מנין
לנו ש"כפות
תמרים"
איננו
גזע הדקל __________________________________?
_________________________________________________________________
ואימא
"כופרא
"
?
5. הסבר
את שאלת הגמרא .______________________________________________
אמר
אביי :
"דרכיה
דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום "
כתיב
.
6. מדוע
אין כוונת התורה שניטול לולב עם ענף דקל
שקצת פתוח _____________________?
__________________________________________________________________
אמר
ליה רבא תוספאה לרבינא ואימא תרתי כפי
דתמרי
?
7. מדוע
חשב רבא ש"כפות
תמרים"
יכול
להיות שני ענפים __________________________?
__________________________________________________________________
"כפת"
כתיב.
8. כיצד
הוכחנו שצריך רק ענף אחד ______________________________________?
ואימא
חדא ?
לההוא
כף קרי ליה:
9. כיצד
הוכחנו שלא מספיק ליטול עם עלה אחד _______________________________?
בס"ד.
מסכת סוכה דף לב/א.
דף מס'
11.
בס"ד.
דף מספר 12. דיני הדס.
מסכת
סוכה
דף
לב:.
מתני'
הדס
הגזול והיבש פסול של אשרה ושל עיר הנדחת
פסול נקטם ראשו נפרצו עליו או שהיו ענביו
מרובות מעליו פסול ואם מיעטן כשר ואין
ממעטין בי"ט:
1. א.
כתוב
את ההדסים הפסולים
:___________________________________________________
__________________________________________________________________________
ב.
כיצד
ניתן להכשיר הדש שענביו מרובים מעליו
?________________________________________
ג.
מתי
אסור למעט את העלים ?
מדוע
?
_______________________________________________
גמ'
תנו
רבנן :"ענף
עץ עבות "
שענפיו
חופין את עצו ,
ואי
זה הוא ?
הוי
אומר :
זה
הדס .
2.א.
מה
פירוש "ענף עץ עבות "
?__________________________________________________
ב.
לאיזה
צמח הכוונה ב"ענף עץ עבות "
? ___________________________________________
ואימא
זיתא ?
תרגם :
ואימא ___________________________________________________
3. מדוע
היינו יכולים לחשוב ש"ענף עץ עבות "
הכוונה
לזית ?
_____________________________
בעינן
"עבות"
וליכא
.
בעינן ____________________________________________________________________
ליכא ________________________________________________________________________
4. מדוע
"ענף עץ עבות "
אינו
זית ?הסבר
היטב !_________________________________________
__________________________________________________________________________
ואימא
דולבא ?
5. הסבר
את שאלת הגמרא
._______________________________________________________
בעינן
ענפיו חופין את עצו –
וליכא
.
6. מדוע הדולב אינו "ענף
עץ עבות"
?______________________________________________
ואימא
הירדוף ?
אמר
אביי :
"דרכיה
דרכי נועם "
– וליכא
.
7. מדוע
לדעת אביי "ענף עץ עבות "
אינו
הרדוף?_______________________________________
__________________________________________________________________________
רבא
אמר :
מהכא
:
"האמת
והשלום אהבו"
.
8 . מדוע
לדעת רבא "ענף עץ עבות "
אינו
הרדוף?_______________________________________
__________________________________________________________________________
תנו
רבנן :
קלוע
כמין קליעה ודומה לשלשלת זהו הדס .רבי
אליעזר בן יעקב אומר :
"ענף
עץ עבות"
– עץ
שטעם עצו ופריו שוה ,
הוי
אומר זה הדס .
9. מה
פירוש "ענף עץ עבות"
לדעת
רבי אליעזר ?_____________________________________.
תנא
:
עץ
עבות –
כשר
,
ושאינו
עבות –
פסול
.
היכי
דמי עבות ?
אמר
רב יהודה :
והוא
דקיימי תלתא תלתא טרפי בקינא .
היכי _______________________________
דמי _____________________
דקיימי _____________________________
תלתא_____________________________
טרפי _______________________
קינא _____________________________________________
10 .א.
איזה
הדס כשר ?
ואיזה
פסול ?
_______________________________________________
ב.
מה
הוא הדס "עבות"
? _______________________________________________________
רב
כהנא אמר אפילו תרי וחד .
תרי _________________________________________________________
חד_________________________________________________________________
11. איזה
הדס הכשיר רב כהנא
?_________________________________________________
רב
אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק
מפומיה דרב כהנא .
מהדר ____________________________________________________
נפיק __________________________________________________________________
פומיה _______________________________________________________________
12. איזה
הדס לקח רב אחא ?
מדוע
?
_______________________________________________
אמר
ליה מר בר אמימר לרב אשי אבא לההוא הדס
שוטה קרי ליה .
13.א.
מה
אמר מר בר אמימר ?
___________________________________________
ב.
לפי
דבריו האם "הדס
שוטה"
כשר
?_______________________________________
בס"ד.
דף מספר 13. נשרו עלי ההדס.
מסכת
סוכה
דף
לב:.
ת"ר
נשרו רוב עליו ונשתיירו בו מיעוט כשר
ובלבד שתהא עבותו קיימת .
1. כמה
עלים חייבים להשאר בהדס כדי שישאר כשר ?
____________________
הא
גופא קשיא אמרת נשרו רוב עליו כשר והדר
תני ובלבד שתהא עבותו קיימת כיון דנתרי
להו תרי עבות היכי משכחת לה .
קשיא
_______________________________________
הדר
_______________________________________
תניט
______________________________________________
נתרי
__________________________
תרי
_______________________
היכי
.
2. הגמרא
מקשה :
מצד
אחד כתוב ש"נשרו רוב עליו –
כשר "
וכיוון
שנשרו רוב עליו סימן שנשרו _______
עלים
ואם כן נותר רק עלה _________
ואם
כך איך יתכן המשך הברייתא ש"ובלבד שהוא נשאר עדיין עבות"
והרי
כיוון שנשרו 2
עלים
נשאר רק עלה ___________
ושוב
ההדס לא יכול להיות __________
!
אמר
אביי משכחת לה באסא מצראה דקיימי שבעה
שבעה בחד קינא דכי נתרי ארבעה פשו להו
תלתא
משכחת __________________________________________
אסא ___________________________________________
קיימי ______________________________________________________
חד___________________________________________________
דכי ________________________________________________________
פשו _____________________________________________
תלתא_______________________________________________________.
3. כיצד
יתכן שינשרו מההדס רוב בעלים והוא עדיין
ישאר עבות
?____________________________
_________________________________________________________________________
אמר
אביי ש"מ
[משא
מיני]
האי
אסא מצראה כשר להושענא.
4. איזו
הלכה למד אביי מהברייתא
?________________________________________________
פשיטא
?!
5. מה
שואלת הגמרא על דברי אביי
?______________________________________________
מהו
דתימא הואיל ואית ליה שם לווי לא מתכשר ,
קא
משמע לן .
מהו דתימא _______________________________________________________
אית ______________________________________________________
קא משמע לן ____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
6. מדוע
הייתי חושב ש"הדס
מצרי"
הוא
פסול?
_________________________________________
_______________________________________________________________________
ואימא
הכי נמי ?
אימא _____________________________________________________
הכי ______________________________________
נמי __________________________________________________
7. הסבר
את שאלת הגמרא
.____________________________________________________
"עץ עבות"
אמר
רחמנא מכל מקום .
8. מדוע
גם "הדס
מצרי "
כשר
למרות שיש לו שם לווי .
[נוסף]
?
__________________________
______________________________________________________________________
דין יבשו עלי ההדס .
ת"ר
יבשו רוב עליו ונשארו בו שלשה בדי עלין
לחין כשר.
9. כמה
עלים לחים חייבים
להיות בהדס כדי שיהיה כשר [עיין
רש"י]
?______________________
ואמר
רב חסדא ובראש כל אחד ואחד:
10. היכן
צריכים העלים הלחים
להיות בהדס כדי שהוא יהיה כשר
?______________________
______________________________________________________________________
בס"ד.
מיעוט ענבי ההדס סוכה דף לג עמוד א עד דף לד . למעלה .
דף
מספר
14.
או שהיו ענביו מרובין.
אמר
רב חסדא. דבר
זה רבינו הגדול אמרו,
והמקום
יהיה בעזרו: לא
שנו אלא במקום אחד,
אבל
בשנים או שלשה מקומות –
כשר.
שנו ___________________________________________
1. איזה
הדס כשר ואיזה הדס פסול לדעת רבינו הגדול
[רב]
?________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
אמר
ליה רבא:שנים
ושלשה מקומות הוי מנומר,
ופסול!
2. מדוע
דחה רבא את הסבר רב חסדא למשנה
?_________________________________________
__________________________________________________________________________
אלא,
אי
אתמר הכי אתמר: או
שהיו ענביו מרובין מעליו –
פסול.
אמר
רב חסדא: דבר
זה רבינו הגדול אמרו, והמקום
יהיה בעזרו: לא
שנו אלא ענביו שחורות אבל ענביו ירוקות
– מיני
דהדס הוא, וכשר.
איתמר ________________________________________________________
הכי __________________________________________________________
שנו________________________________________________________________________.
3. איזה
הדס כשר ואיזה הדס פסול לדעת רבינו הגדול
[רב]
למסקנת
הגמרא
?_______________________
__________________________________________________________________________
אמר
רב פפא: אדומות
כשחורות דמיין. דאמר
רבי חנינא: האי
דם שחור – אדום
הוא, אלא
שלקה.
4. מה
הם צבעי הענבים של הדס שפוסלים אותו ?
________________________________________
מיעוט הדס ביום טוב .
הקדמה :
1.א.
מה
הוא מקרה של "לא
מתכוון " ?
_______________________________________________
__________________________________________________________________________
ב.
האם
זה מותר ביום טוב ובשבת ?
__________
2. א.
מה
הוא מקרה של "פסיק
רישא"
?______________________________________________
_________________________________________________________________________
ב.
האם
זה מותר ביום טוב ובשבת ?______________
תנו
רבנן: אין
ממעטין ביום טוב, משום
רבי אליעזר ברבי שמעון אמרו:
ממעטין.
3. האם
מותר להוריד את הענבים מההדס ביום טוב ?
כתוב
את המחלוקת
.________________________
_________________________________________________________________________
– והא
קא מתקן מנא ביום טוב!?
והא _______________________________________________
מנא ________________________________________
4. מדוע
תמוהים דברי רבי שמעון
?_________________________________________________
– אמר
רב אשי: כגון
שלקטן לאכילה, ורבי
אליעזר ברבי שמעון סבר לה כאבוה,
דאמר:
דבר
שאין מתכוין מותר .
כאבוה ___________________________________________________
5.א.
מה
הייתה מטרת הלקיטה של הענבים
?____________________________________________
ב.
מדוע
מותר ללקוט ענבים ביו טוב ,
אם
המתרה היא לאכול אותם ?
___________________________
_________________________________________________________________________
והא
אביי ורבא דאמרי תרוייהו:
מודה
רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות!
אמרי ________________________________________________________________
תרוייהו __________________________________________________________
פסיק ________________________________________________________
רישיה _______________________________________________________________________________________
6. אביי
ורבא אמרו שרבי שמעון מסכים להלכה ש"פסיק
_____________" – אסור
ביום טוב , דהיינו
שאם עושה פעולה
שברור שהתוצאה
שלה היא מלאכה האסורה ,
אסור
לעשות את הפעולה .
ולכן
גם במקרה שלנו כשמלקט את ה___________
מההדס
ברור שההדס יצא מתוקן ולכן יש כאן איסור
של ________ כלי
, גם
אם כל כוונתו הייתה רק לאכול את הענבים .
– הכא
במאי עסקינן דאית ליה הושענא אחריתי.
הכא ________________________________________________________________
במאי _______________________________________________
עסקינן ______________________________________________________________
דאית ________________________________________________
הושענא _____________________________________________________
אחריתי _____________________________________________________________________
7. למסקנת
הגמרא : באיזה
מקרה מותר למעט הדס ביום טוב לדעת רבי
אליעזר
?________________
______________________________________________________________________
8. מדוע
במקרה זה אין זה נחשב "מתקן
כלי"
?_____________________________________
_______________________________________________________________________
בס"ד.
דין
לולב
שהקשר
שלו
נפתח
ביום
טוב
. דף
לג:
דף
מספר
15. עבודה
נעימה
, אראל.
תנו
רבנן: הותר
אגדו
ביום טוב – אוגדו
כאגודה של ירק.
1. מי
שנפתח לו הקשר של הלולב ביום טוב ,
כיצד
יכול לאגוד את הלולב
?________________________
__________________________________________________________________________
ואמאי?
ליענביה
מיענב!
2. הסבר
את שאלת הגמרא ?
______________________________________________________
__________________________________________________________________________
– הא
מני רבי יהודה היא,
דאמר:
עניבה
קשירה מעלייתא היא.
מעלייתא__________________________________________________________
3. מדוע
אי אפשר לאגוד את הלולב בקשר עניבה ?
_______________________________________
__________________________________________________________________________
– אי
רבי יהודה, אגד
מעלייתא בעי! בעי ______________________________________________________________________________________________
4. מדוע
קשה לאמר שהברייתא היא לפי שיטת רבי יהודה
?__________________________________
_________________________________________________________________________
– האי
תנא סבר לה כוותיה בחדא,
ופליג
עליה בחדא.
כוותיה _______________________________________________
חדא _______________________________________________________
פליג ________________________________________________________________
עליה _________________________________________________________
5. התנא
של הברייתא סובר
כר' יהודה
שקשר עניבה הוא קשר ____________
ולכן
לא הציע לקשור לולב ביום טוב בקשר
_______________ כיוון
שזה אסור . אבל
הוא לא סובר
כר' יהודה
שצריך לקשור את הלולב בקשר ____________
ולכן
לדעתו ניתן לקשור את הלולב ביום טוב בקשר
של ______________.
דיני ערבה .
משנה.
ערבה
גזולה ויבשה – פסולה,
של
אשרה ושל עיר הנדחת –
פסולה.
נקטם
ראשה, נפרצו
עליה, והצפצפה
– פסולה.
כמושה,
ושנשרו
מקצת עליה, ושל
בעל – כשרה.
1. הסבר
מה היא ערבה "כמושה"
:_______________ "של
בעל" :_________________________
2. א.
אילו
ערבות פסולות ?
______________________________________________________
ב.
אילו
כשרות
?_____________________________________________________________
גמרא.
תנו
רבנן: "ערבי
נחל"
– הגדילין
על הנחל. דבר
אחר: ערבי
נחל – שעלה
שלה משוך כנחל.
3. מה
הם שני התכונות של ערבה הנלמדים מהמילה
"נחל"
?_________________________________
__________________________________________________________________________
תניא
אידך: ערבי
נחל. אין
לי אלא ערבי נחל, של
בעל ושל הרים מניין?
תלמוד
לומר ערבי
נחל, מכל
מקום.
תניא _____________________________________________________
אידך ________________________________________________________
בעל ______________________________________________________________
4. א.
לאילו
הלכות מחפשת הגמרא מקור ?
_____________________________________________
ב.
מהיכן
נלמדות הלכות אלו לדעת חכמים ?____________________________________________
אבא
שאול אומר: ערבי
– שתים,
אחת
ללולב ואחת למקדש. –
5. מה
הם שני ההלכות הנלמדות מהמילה "ערבי"
, לדעת אבא שאול ?
_________________________
__________________________________________________________________________
ורבנן,
למקדש
מנא להו? מנא _______________________________________________________
להו __________________________________________________________
6. הסבר
את שאלת הגמרא
._______________________________________________________
הלכתא
גמירי להו. הלכתא ________________________________________________________
גמירי _________________________________________________________________
7. מנין
לומדים חכמים ששמים ערבה במקדש ?
__________________________________________
דא"ר
אסי א"ר
יוחנן עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה
למשה מסיני.
8. מה
הוכחנו מדברי רב אסי לענין ערבה
?_____________________________________________
בס"ד.
דף חזרה למבחן על דפים 12 – 15.
משנה
:
|
סוג |
הטעם |
|
1. הגזול |
אינו |
|
|
אינו |
|
3. של |
חייבים |
|
4. נקטם |
אינו |
|
5. נפרצו |
אינו |
|
6. ענביו |
אינו |
אם
מיעט את ענבי ההדס –
ההדס
___________ אבל
אסור ל________ את
הענבים ביום טוב .
גמרא :
הדס
משולש.
בס"ד.
נשרו
העלים של ההדס .
יבשו
עליו .
באיזה
מקרה ענבים מרובים בהדס –
פוסלים
אותו ?
בס"ד
. כיצד
ניתן לתקן הדס ביום טוב ?
הסוגיה
בגמרא :
כיצד
ניתן לקשור לולב ביום טוב עצמו ?
משנה
: דיני
ערבה .
למה
כתוב בתורה
"ערבי
נחל
"
מנין
לומדים
על
מצוות
ערבה
בבית
המקדש
?
בס"ד.
מבחן
בגמרא
. שם:________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ענה
על
10
שאלות
בלבד
!! בהצלחה
!!
1. א
. כיצד
ניתן להכשיר הדס שענביו מרובים מעליו
?______________________________________
ב.
מתי
אסור למעט את העלים ?
מדוע ?
_________________________________________
__________________________________________________________________________
ואימא
הירדוף ?
אמר
אביי :
"דרכיה
דרכי נועם "
– וליכא
.
רבא
אמר :
מהכא
:
"האמת
והשלום אהבו"
.
2 .א.
מדוע
לדעת אביי "ענף עץ עבות "
אינו
הרדוף?____________________________________
__________________________________________________________________________
ב.
מדוע
לדעת רבא "ענף עץ עבות "
אינו
הרדוף?_______________________________________
__________________________________________________________________________
רב
כהנא אמר אפילו תרי וחד .
3. איזה
הדס הכשיר רב כהנא ?הסבר
היטב !___________________________________________
4. כיצד
יתכן שינשרו מההדס רוב בעלים והוא עדיין
ישאר עבות
?____________________________
_________________________________________________________________________
[מהו
דתימא הואיל ואית ליה שם לווי לא מתכשר ,
קא
משמע לן .
ואימא
הכי נמי ?
"עץ עבות"
אמר
רחמנא מכל מקום .
5. א.
מדוע
הייתי חושב ש"הדס
מצרי"
הוא
פסול?
________________________________________
_______________________________________________________________________
ב.
מדוע
גם "הדס
מצרי "
כשר
למסקנת הגמרא ?
____________________________________
______________________________________________________________________
6. כמה
עלים לחים חייבים
להיות בהדס כדי שיהיה כשר [עיין
רש"י]
?______________________
________________________________________________________________________
אלא,
אי
אתמר הכי אתמר: או
שהיו ענביו מרובין מעליו –
פסול.
אמר
רב חסדא: דבר
זה רבינו הגדול אמרו, והמקום
יהיה בעזרו: לא
שנו אלא ענביו שחורות אבל ענביו ירוקות
– מיני
דהדס הוא, וכשר.
7. איזה
הדס כשר ואיזה הדס פסול לדעת רבינו הגדול
[רב]
למסקנת
הגמרא
?_______________________
__________________________________________________________________________
תנו
רבנן: אין
ממעטין ביום טוב, משום
רבי אליעזר ברבי שמעון אמרו:
ממעטין.
8.א
האם מותר להוריד את הענבים מההדס ביום
טוב ? כתוב
את המחלוקת
._______________________
_________________________________________________________________________
ב
. מדוע
תמוהים דברי רבי שמעון
?_________________________________________________
תנו
רבנן: הותר
אגדו
ביום טוב – אוגדו
כאגודה של ירק.
9. מי
שנפתח לו הקשר של הלולב ביום טוב ,
כיצד
יכול לאגוד את הלולב
?________________________
__________________________________________________________________________
10. מה
הם שני ההלכות הנלמדות מהמילה "ערבי"
, לדעת אבא שאול ?
________________________
__________________________________________________________________________
11. תרגם:
מעלייתא__________________________________________________________
כוותיה _______________________________________________
חדא _______________________________________________________
פליג ________________________________________________________________
עליה _________________________________________________________
הכא ________________________________________________________________
במאי _______________________________________________
עסקינן ______________________________________________________________
דאית_____________________________________________________אחריתי _____________________________________________________________________
בס"ד.
דף מספר 16. ערבה מול הצפצפה . דף לד.
עמוד א'
.
תנו
רבנן: ערבי
נחל – הגדילות
על הנחל, פרט
לצפצפה
הגדילה בין ההרים.
1. איזה
צמח אינו
כשר
לארבע מינים והוא דומה לערבה ?
________________
אמר
רבי זירא: מאי
קראה [יחזקאל
יז] "קח
על מים רבים צפצפה שמו".
מאי _________________________________________
2. מה
למד רבי זירא מהפסוק "קח
על מים רבים צפצפה שמו"?
_____________________________________________________________________
אמר
ליה אביי: ודילמא
פרושי קא מפרש, קח
על מים רבים ומאי ניהו צפצפה!
ליה ____________________________________________________________
דילמא _______________________________________________________________
מאי ___________________________________________________
ניהו _____________________________________________________
3. אמר
אביי : אולי
משמעות הפסוק הוא : "קח
על מים רבים – [דהיינו
צמח ה________] ושמו
גם _______!
– אם
כן מאי שמו? –
4. מדוע
חייבים להסביר את הפסוק כך שערבה אינה
צפצפה?
_________________________________
__________________________________________________________________________
אמר
רבי אבהו אמר הקדוש ברוך הוא:
אני
אמרתי שיהו ישראל לפני כקח על מים רבים,
ומאי
ניהו – ערבה.
והן
שמו עצמן כצפצפה שבהרים.
5. הסבר
את הפסוק "קח על מים רבים צפצפה שמו".לפי
מסקנת הגמרא .
________________________________________________________________________________
________________________________________________________________________________
איכא
דמתני לה להאי קרא
אמתניתא:
קח
על מים רבים צפצפה שמו מתקיף לה רבי זירא:
ודילמא
פרושי קא מפרש, קח
על מים רבים מאי ניהו –
צפצפה.
– אם
כן מאי שמו – אמר
רבי אבהו: אמר
הקדוש ברוך הוא אני אמרתי שיהו ישראל לפני
כקח על מים רבים,
ומאי
ניהו ערבה, והן
שמו עצמן כצפצפה שבהרים.
6. הסבר
במה שונה הגרסה השניה מזו הראשונה
?__________________________________
____________________________________________________________________
דין ערבה שעליה משוננים.
תנו
רבנן: אי
זהו ערבה ואיזהו צפצפה?
ערבה
קנה שלה אדום, ועלה
שלה משוך, ופיה חלק.
צפצפה,
קנה
שלה לבן, ועלה
שלה עגול, ופיה
דומה למגל.
7. כתוב
את שלשת ההבדלים בין ערבה לצפצפה
._________________________________________
______________________________________________________________________________________________
–
והא
תניא: דומה למגל – כשר,
דומה
למסר – פסול!
והא ________________________________________________________
תניא _____________________________________________________________
8. איזו
ערבה כשרה ואיזו פסולה על פי הברייתא ?
_______________________________________
_________________________________________________________________________
7. מה
הסתירה בין הברייתות לגבי ערבה שפיה דומה
למגל ?__________________________________
______________________________________________________________________________________________
– אמר
אביי: כי
תניא ההיא – בחילפא
גילא.
8. כיצד תרץ אביי סתירה זו ?___________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________________
איכא
דמתני לה להאי קרא
אמתניתא:
קח
על מים רבים צפצפה שמו מתקיף לה רבי זירא:
ודילמא
פרושי קא מפרש, קח
על מים רבים מאי ניהו –
צפצפה.
– אם
כן מאי שמו – אמר
רבי אבהו: אמר
הקדוש ברוך הוא אני אמרתי שיהו ישראל לפני
כקח על מים רבים,
ומאי
ניהו ערבה, והן
שמו עצמן כצפצפה שבהרים.
6. הסבר
במה שונה הגרסה השניה מזו הראשונה
?__________________________________
____________________________________________________________________
ואימא
הכי נמי?
הכי ___________________________________________________
נמי ___________________________________________________________________
12. שואלת
הגמרא : ואלי
באמת חילפא גילה היא _______________שהרי
לא קוראים לה "________"?
– ערבי
נחל אמר רחמנא, מכל
מקום.
רחמנא ___________________________________________________________
13. מדוע
למסקנה כל סוגי הערבות כשרות
?___________________________________________
_________________________________________________________________________
בס"ד.
דף מספר 17 שינוי
השם
.דף לד.
אמר
רב חסדא: הני
תלת מילי אשתני שמייהו מכי חרב בית המקדש:
חלפתא
ערבתא, ערבתא
חלפתא. מאי
נפקא מינה – ללולב.
תלת ______________________________________
מילי ___________________________________________________
אשתני _____________________________________________
שמייהו _____________________________________
מכי ________________________________________
1. למה
חשוב לדעת שאחרי החורבן התחלף השם של ערבה
וצפצפה ?___________________________
__________________________________________________________________________
שיפורא
חצוצרתא חצוצרתא שיפורא,
מאי
נפקא מינה – לשופר
של ראש השנה.
נפקא ________________________________________________
מינא ______________________________________________________________
2. למה
חשוב לדעת שאחרי החורבן התחלף השם של שופר
וחצוצרה ___________________________
פתורתא
פתורא, פתורא
פתורתא, למאי
נפקא מינה – למקח
וממכר.
3. למה
חשוב לדעת שאחרי החורבן התחלף השם של
שולחן ושולחנון ?
_________________________
_________________________________________________________________________
אמר
אביי אף אני אומר: בי
כסי הובלילא, הובלילא
בי כסי. למאי
נפקא מינה – למחט
הנמצא בעובי בית הכוסות.
4. למה
חשוב לדעת שאחרי החורבן התחלף השם של:
בי כסי והובלילא ?__________________________________
_____________________________________________________________________________________________________________
אמר
רבא בר יוסף אף אני אומר:
בבל
בורסיף, בורסיף
בבל, למאינפקא
מינה – לגיטי
נשים.
5. למה
חשוב לדעת שאחרי החורבן התחלף השם של:
בבל
בורסיף ?
__________________________
כמה
יש
לקחת
מכל
אחד
מ-4
המינים.
דף לד:
משנה.
רבי
ישמעאל אומר:
שלשה
הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד,
אפילו
שנים קטומים ואחד אינו קטום.
רבי
טרפון אומר: אפילו
שלשתן קטומים.
רבי
עקיבא אומר: כשם
שלולב אחד ואתרוג אחד,
כך
הדס אחד וערבה אחת.
12. כתוב
כמה אתרוגים , הדסים
, ערבות
, לולבים
יש לקחת לפי :
א.
רבי
ישמעאל_______________________________________________________________
__________________________________________________________________________
ב.
רבי
טרפון
________________________________________________________________
ג.
רבי
עקיבא
________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
גמרא.
תניא,
רבי
ישמעאל אומר:
[ויקרא
כג] פרי
עץ הדר – אחד,
כפת
תמרים – אחד,
ענף
עץ עבת – שלשה,
ערבי
נחל – שתים,
ואפילו
שנים קטומים –
ואחד
שאינו קטום.
רבי
טרפון אומר: שלשה,
ואפילו
שלשתן קטומים.
13. מנין
למד רבי ישמעאל :
א.
שצריך
אתרוג אחד
:_______________________________________________________
ב.
לולב
אחד
:_____________________________________________________________
ג.
שני
ערבות
:____________________________________________________________
ד.
שצריך
שלשה הדסים?_____________________________________________________
_______________________________________________________________________
בס"ד.
דף מספר 18. שיטת רבי עקיבא . דף
לד
:
רבי
עקיבא אומר: כשם
שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה
אחת.
-
מנין
למד רבי עקיבא שהדס אחד וערבה אחת.?
_______________________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
אמר
לו רבי אליעזר: יכול
יהא אתרוג עמהן באגודה אחת?
2. הסבר
את שאלתו של רבי
אליעזר.________________________________________________
__________________________________________________________________________
אמרת:
וכי
נאמר פרי עץ הדר וכפת
תמרים? והלא
לא נאמר אלא כפת.
3. כיצד
מוכיח רבי אליעזר שאין לאגד את האתרוג
יחד עם שאר המינים
מתוך
הפסוק " וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר ,
כַּפּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ–עָבת וְעַרְבֵי–נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים:
?
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
ומנין
שמעכבין זה את זה ?
4. הסבר
את שאלת הגמרא
._______________________________________________________
__________________________________________________________________________
– תלמוד
לומר ולקחתם – שתהא
לקיחה תמה.
5. מנין
למדנו שאם חסר אחד מכל 4
המינים
אי אפשר ליטול את השאר ?
_________________________
__________________________________________________________________________
בירור
שיטת
ר'
ישמעאל
.
ורבי
ישמעאל, מה
נפשך: אי
שלימין בעי – ליבעי
נמי כולהו, אי
לא בעי שלימין – אפילו
חד נמי לא! –
מה נפשך ________________________________________________________
אי ________________________________________________
בעי __________________________________________________
ליבעי __________________________________________________
נמי _________________________________________
כולהו ______________________________________________
חד_________________________________________________________________________
1. מה
קשה על שיטתו של רבי ישמעאל
?______________________________________________
__________________________________________________________________________
אמר
ביראה אמר רבי אמי: חזר
בו רבי ישמעאל.
רש"י :
חזר בו ר'
ישמעאל.
מתחלת דבריו ומכשר בחד ומיהו הדר בעי:
2. עיין
ברש"י
והסבר למסקנת הגמרא כמה הדסים צריך להיות
לדעת רבי ישמעאל ?
__________________
3. ממה
חזר בו רבי ישמעאל ?
_____________________________________________________
פסק
ההלכה
בעניין
הדסים.
אמר
רב יהודה אמר שמואל: הלכה
כרבי טרפון.
רש"י :
הלכה כר'
טרפון.
להקל דקטום כשר:
1. כמי
פסק רבי יהודה בשם שמואל ?
____________________
2. לפי
פסקו של שמואל : כמה הדסים , ואיזה סוג , מותר
לקחת למצוות נטילה ?
__________________
__________________________________________________________________________
ואזדא
שמואל לטעמיה, דאמר
להו שמואל להנהו דמזבני אסא:
אשוו
וזבינו, ואי
לא – דרישנא
לכו כרבי טרפון.
אזדא ____________________________________________________
טעמיה _______________________________________________________________________
להו ___________________________________________________________
הנהו _________________________________________________________________
מזבני __________________________________________________________
אסא________________________________________________________________________
אשוו ________________________________________________________________
ואי ____________________________________________________
דרישנא _________________________________________________________
לכו _____________________________________________________________
3. באיזה
מחיר מכרו סוחרי ההדסים את ההדסים ?
___________________________________
4. במה
איים עליהם שמואל
?______________________________________________________
__________________________________________________________________________
5. כיצד
הוכחנו ששמואל פסק הלכה כרבי טרפון
?_______________________________________
__________________________________________________________________________
– מאי
טעמא? אילימא
משום דמיקל – ולידרוש
להו כרבי עקיבא דמיקל טפי!
מאי טעמא ___________________________________________________________________________
אילימא ____________________________________________________________
דמיקל ___________________________________________________________________
להו _____________________________________ טפי _____________________________________________________
6. שואלת
הגמרא : מדוע
פסק שמואל כר' __________________ ? אם
הסיבה היא כיוון שהוא סובר שיש ל_____________
בפסיקת
ההלכה , אז
שיאיים על סוחרי ההדסים שהוא יפסוק להם
כר' _____________ שהוא
יותר ____________ ! שהרי
ר' עקיבא
התיר ליטול אם הדס __________ בלבד
!!??
– תלתא
קטומי – שכיחי,
חד
ולא קטום – לא
שכיח.
תלת _______________________________________________________________
קטומי ______________________________________________________________
שכיחי _________________________________________________________________
חד ________________________________________________________________
7. מדוע
לא פסק שמואל כרבי עקיבא
?________________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בס"ד.
דף 19. ערבה מול הצפצפה . דף לד.
עמוד א'
.
ההבדל
שבין ערבה לצפצפה .
-
ערבה
צפצפה
קנה
עלה
פיה
[שפה
של העלה ]
בס"ד.
דף
20. שינוי
השם .דף
לד.
|
החפץ |
נשתנה שמו עם – |
חשיבות ידיעת השינוי |
|
|
|
לדעת |
|
שופר |
|
לדעת |
|
שולחן |
|
לדעת |
|
בית |
הובלילא |
לדיני |
|
בבל |
בורסיף |
לענין |
כמה
יש לקחת מכל אחד מ-4 המינים.
דף
לד:
|
|
הדסים |
ערבות |
לולב |
אתרוג |
|
|
צריך |
|
|
|
|
ר' |
אפילו |
לא אמר |
לא אמר |
לא אמר |
|
רבי |
|
|
|
|
בירור השיטות שבמשנה . דף
לד
:
בס"ד.
בירור
שיטת
ר'
ישמעאל
.
פסק
ההלכה
בעניין
הדסים.
בס"ד.
מבחן
בגמרא
. שם:________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ענה
על
כל
השאלות
,
בהצלחה
!!
1.א.
מה
למד רבי זירא מהפסוק "קח
על מים רבים צפצפה שמו"?
_____________________________
_________________________________________________________________________
ב.
הסבר
את הפסוק "קח על מים רבים צפצפה שמו"
לפי
דברי ר' אבהו.
[מסקנת
הגמרא ]
________________________________________________________________________________
________________________________________________________________________________
________________________________________________________________________________
2. למה
חשוב לדעת שאחרי החורבן התחלף השם של
שולחן ושולחנון ?
_________________________
_________________________________________________________________________
_________________________________________________________________________
3. למה
חשוב לדעת שאחרי החורבן התחלף השם של:
בי כסי והובלילא ?______________________
__________________________________________________________________________4.
מנין
למד רבי עקיבא שהדס אחד וערבה אחת.?
_______________________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
5. מנין
למדנו שאם חסר אחד מכל 4
המינים
אי אפשר ליטול את השאר ?
_________________________
__________________________________________________________________________
ורבי
ישמעאל, מה
נפשך: אי
שלימין בעי – ליבעי
נמי כולהו, אי
לא בעי שלימין – אפילו
חד נמי לא! –
6. מה
קשה על שיטתו של רבי ישמעאל
?______________________________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
7. א.
למסקנת
הגמרא כמה הדסים צריך להיות לדעת רבי
ישמעאל ? __________________
ב.
ממה
חזר בו רבי ישמעאל ?
___________________________________________________
8. כיצד
הוכחנו ששמואל פסק הלכה כרבי טרפון
?_______________________________________
__________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
9. מדוע
לא פסק שמואל כרבי עקיבא
?________________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
10 . תרגם
: ליה
_________ מאי
_________ דילמא
____________ ניהו
___________ והא
_____ תניא
__________ תלת
_____ מילי
________ שמייהו
_________ נפקא
מינא ________________
בס"ד.
דף 20 . דיני אתרוג . דף לד:
משנה.
אתרוג
הגזול והיבש – פסול.
של
אשרה ושל עיר הנדחת – פסול.
של
ערלה – פסול,
של
תרומה טמאה פסול, של
תרומה טהורה – לא
יטול, ואם
נטל – כשר.
של
דמאי, בית
שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין.
של
מעשר שני בירושלים – לא
יטול, ואם
נטל – כשר.
עלתה
חזזית על רובו, נטלה
פטמתו, נקלף,
נסדק,
ניקב
וחסר כל שהוא – פסול.
עלתה
חזזית על מיעוטו, נטל
עוקצו, ניקב
ולא חסר כל שהוא – כשר.
אתרוג
הכושי פסול.
1. הסבר
את המושגים:
של אשרה ושל עיר הנדחת___________________________________________________________________________________
ערלה -_______________________________________________________________________________________________________
תרומה טמאה________________________________________________________________________________________________
דמאי_________________________________________________________________________________________________________
מעשר שני בירושלים_________________________________________________________________________________________
חזזית______________________________________________
ניקב וחסר כל שהוא_________________________________________________________________________________________
עוקצו_________________________________________________________________________________________________________
ניקב ולא חסר כל שהוא ____________________________________________________________________________________
אתרוג הכושי____________________________________________
והירוק
ככרתי, רבי
מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל.
שיעור
אתרוג
הקטן
רבי מאיר אומר:
כאגוז,
רבי
יהודה אומר: כביצה,
ובגדול
– כדי
שיאחז שנים בידו,
דברי
רבי יהודה. ורבי
יוסי אומר: אפילו
אחד בשתי ידיו.
2. כתוב
את
המחלוקות
שבמשנה לגבי :
א.
אתרוג
הירוק ככרתי
_________________________________________________
ב.
גודלו
של האתרוג הכי קטן
:_____________________________________________________
__________________________________________________________________________
ג.
גודלו
של האתרוג הכי גדול
:_____________________________________________________
__________________________________________________________________________
מה
הוא
"פרי
עץ
הדר"
?
גמרא.
תנו
רבנן: [ויקרא
כג] פרי
עץ הדר – עץ
שטעם עצו ופריו שוה,
הוי
אומר זה אתרוג.
3. כיצד
מפרשת הברייתא את -"
פרי
עץ הדר"
?_________________________________________
__________________________________________________________________________
4. איזה
פרי טעם עצו ופריו שווים ?______________________
– ואימא
פלפלין?
5. הסבר
את שאלת הגמרא
.____________________________________________________
כדתניא,
היה
רבי מאיר אומר:
ממשמע
שנאמר [ויקרא
יט] ונטעתם
כל עץ
איני יודע שהוא מאכל?
מה
תלמוד לומר עץ
מאכל
– עץ
שטעם עצו ופריו שוה,
הוי
אומר זה פלפלין.
ללמדך
(1) שהפלפלין
חייבין בערלה.(2) ואין
ארץ ישראל חסרה כלום, שנאמר
" לא
תחסר כל בה" !
6. מה
למדה הגמרא מכך ש"
ונטעתם
כל עץ" כולל
גם פלפלון ? [2 דברים]
_______________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
7. מה
קשה לגמרא מכך שגם אצל הפלפלין טעם העץ
כטעם הפרי ?_____________________________
__________________________________________________________________________
התם
משום דלא אפשר. היכי
נעביד? ננקוט
חדא – לא
מינכרא לקיחתה, ננקוט
תרי או תלתא – (אחד)
אמר
רחמנא, ולא
שנים ושלשה פירות, הלכך
לא אפשר.
8. מדוע
למסקנת הגמרא
-" פרי
עץ הדר" אינו
פלפלין ?__________________________________
__________________________________________________________________________
בס"ד.
דף 21 . מה פירוש "פרי עץ הדר "? דף לה.
רבי
אומר: אל
תקרי הדר אלא הדיר, מה
דיר זה – יש
בו גדולים וקטנים, תמימים
ובעלי מומין, הכי
נמי – יש
בו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומין.
–
הכי _________________________________________
נמי __________________________________________________
תקרי _________________________________________________________
1.מה
פירוש פרי עץ הדר
" לפי
רבי ?
________________________________________________
__________________________________________________________________________
אטו
שאר פירות לית בהו גדולים וקטנים תמימים
ובעלי מומין? –
אטו ________________________________________________
לית ___________________________________________
בהו______________________________________________________________
2. מה
מקשה הגמרא על פירושו של רבי ?
______________________________________________
__________________________________________________________________________
אלא
הכי קאמר: עד
שבאין קטנים עדיין גדולים קיימים.
3. מה
מיוחד באתרוג שבגללו רק הוא
דומה לדיר ?
_______________________________________
__________________________________________________________________________
רבי
אבהו אמר: אל
תקרי הדר אלא (הדר)
– דבר
שדר באילנו משנה לשנה.
4.מה
פירוש פרי עץ הדר
" לפי
רבי אבהו ?
____________________________________________
__________________________________________________________________________
בן
עזאי אומר: אל
תקרי הדר אלא (אידור),
שכן
בלשון יווני קורין למים (אידור)
ואיזו
היא שגדל על כל מים – הוי
אומר זה אתרוג.
5. הסבר
לפי בן עזאי מדוע -"
פרי
עץ הדר" הוא
אתרוג .
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
של
אשרה ושל עיר הנדחת פסול.
מאי
טעמא? כיון
דלשרפה קאי, כתותי
מיכתת שיעוריה.
מאי טעמא _______________________________________________________________
קאי _________________________________________________
שיעוריה ______________________________________________
6. מדוע
אתרוג של אשרה ושל עיר הנידחת פסול
?________________________________________
__________________________________________________________________________
מדוע
אתרוג
של
עורלה
פסול
?
של
ערלה פסול. מאי
טעמא? פליגי
בה רבי חייא בר אבין ורבי אסי.
חד
אמר: לפי
שאין בה היתר אכילה, וחד
אמר: לפי
שאין בה דין ממון.
פליגי _________________________________________________________
חד _________________________________________________________________
1. מה
הם שני הטעמים לכך שאתרוג של עורלה פסול
?_____________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
קא
סלקא דעתיה: מאן
דבעי היתר אכילה – לא
בעי דין ממון, ומאן
דבעי דין ממון – לא
בעי היתר אכילה.
קא סלקא דעתך _________________________________________________________________________________________________________
מאן ___________________________________ דבעי ____________________________________________________________
2. כיצד
הסברנו את שני הדעות במחלוקת בהתחלה
?______________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
תנן:"
של
תרומה טמאה – פסול
" – בשלמא
למאן דאמר לפי שאין בה היתר אכילה –
שפיר
, אלא
למאן דאמר לפי שאין בה דין ממון –
אמאי?
הרי
מסיקה תחת תבשילו!
בשלמא ___________________________________________________
דאמר ______________________________________________
שפיר _____________________________________________
אמאי ___________________________________________________
3. למדנו
במשנה שאתרוג של תרומה –
_____________ . הלכה
זו מובנת לדעת מי שאומר שאתרוג פסול שיוון
שאינו ראוי ל___________
, אבל למי שסובר שאתרוג פסול רק אם אינו נקרא ____________ שלך [שאין בו דין _______ ] מדוע שאתרוג של תרומה יהיה ______________ ? הרי
תרומה ________ נחשבת
ממון של הכהן והוא יכול ל___________
איתה
תחת התבשיל !
אלא,
בהיתר
אכילה, כולי
עלמא לא פליגי דבעינן,
כולי _______________________________________________
עלמא __________________________________________
דבעינן ________________________________________________________
4. למה
צריך אתרוג כשר להיות ראוי ,
לדעת
כולם ? ____________________________
כי
פליגי – בדין
ממון. מר
סבר: היתר
אכילה בעינן, דין
ממון לא בעינן. ומר
סבר: דין
ממון נמי בעינן.
5.למסקנת
הגמרא : א.
במה
חולקים רבי אסי ורבי חייא ?
____________________________________
__________________________________________________________________________
ב.
ובמה
אין הם חולקים ?
________________________________________________________
__________________________________________________________________________
מאי
בינייהו? – איכא
בינייהו מעשר שני שבירושלים אליבא דרבי
מאיר.
מאי בינייהו ____________________________________________________
איכא _____________________________________________
אליבא ___________________________________________________________
6. מה
סובר רבי מאיר לגבי מעשר שני שבירושלים
?_________________________________
7. באיזה
מקרה יהיה מחלוקת בין ר' אסי
ור' חייא
?
_______________________________________
__________________________________________________________________________
למאן
דאמר לפי שאין בה היתר אכילה –
הרי
יש בה היתר אכילה,
8. א.
לפי
איזו דעה יהיה אתרוג של מעשר שני בירושלים
כשר [על
פי ר' ממאיר
]
?__________________
_________________________________________________________________________
ב.
מדוע
?
__________________________________________________________________
למאן
דאמר לפי שאין בה דין
ממון – מעשר
שני ממון גבוה הוא.
9. א.
לפי
איזו דעה יהיה אתרוג של מעשר שני בירושלים
פסול [על
פי ר' ממאיר
]
?__________________
_________________________________________________________________________
ב.
מדוע
?
__________________________________________________________________
בס"ד.
דף 22 . אתרוג של תרומה טהורה.
דף לה:
של
תרומה טמאה פסולה . דלית
בה היתר אכילה.
1. מדוע
אתרוג של תרומה טמאה פסול ?
______________________________________
ושל
תרומה טהורה לא יטול. פליגי
בה רבי אמי ורבי אסי; חד
אמר: מפני
שמכשירה, וחד
אמר מפני שמפסידה.
2. מה
הם שני הטעמים לפסילת אתרוג של תרומה
טהורה ? א.
_______________________________
__________________________________________________________________________
ב.
________________________________________________________________________
מאי
בינייהו?
3הבסר
את שאלת הגמרא
.________________________________________________________
כגון
שקרא עליה שם חוץ מקליפתה חיצונה.
4. באיזה מקרה
יהיה הבדל בדין , אם
נסביר
"מפני שמכשירה"
או
שנסביר " מפני שמפסידה"
? __________________________________________________________________
למאן
דאמר מפני שמכשירה –
איכא,
למאן
דאמר מפני שמפסידה –
ליכא..
5. מה
יהיה דינו של אתרוג של תרומה טהורה
במקרה ש"קרא
שם תרומה רק על החלק הפנימי "?
א.
אם
נסביר
"מפני שמכשירה"
:___________________________________________________
ב.
אם
נסביר " מפני שמפסידה"
___________________________________________________
ואם
נטל כשרה למאן דאמר מפני שאין בה היתר
אכילה – הרי
יש בה היתר אכילה, למאן
דאמר לפי שאין בה דין ממון –
הרי
יש בה דין ממון.
6. אתרוג
של תרומה טהורה בדיעבד כשר כיוון ש:
אם
נסביר
שאתרוג של תרומה טמאה
פסול בגלל ש"שאין בה היתר אכילה"
הרי
שבאתרוג טהור _____ דין
_________
ואם
נסביר
שאתרוג של תרומה טמאה
פסול בגלל ש"אין בו דין ממון"
הרי
אתרוג של תרומה טהורה ________
בו
דין
_______ !
אתרוג של דמאי .
ושל
דמאי . מאי
טעמייהו דבית הלל? כיון
דאי בעי מפקר להו לנכסיה,
והוי
עני וחזי ליה – השתא
נמי לכם קרינא ביה.
1. מדוע
לדעת בית הלל מותר ליטול עם אתרוג של דמאי
?
___________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
דתנן:
מאכילין
את העניים דמאי ואת אכסניא דמאי.
2. מה
ההוכחה של בית הלל לפסק שלהם
?_____________________________________________
__________________________________________________________________________
ובית
שמאי: עני
לא אכיל דמאי,
3. מדוע
לדעת בית שמאי אסור ליטול אתרוג של דמאי
?
____________________________________
_________________________________________________________________________
דתנן:
(אין)
מאכילין
העניים דמאי ואת האכסנאים דמאי.
4. מה
ההוכחה של בית שמאי לפסק שלהם
?____________________________________________
__________________________________________________________________________
ואמר
רב הונא: תנא,
בית
שמאי אומרים: אין
מאכילין את העניים ואת האכסנאים דמאי,
ובית
הלל אומרים: מאכילים
את העניים דמאי ואת האכסנאים דמאי.
5. כיצד
נוכל להסביר את הסתירה בין המשניות לפי
הסבר רב הונא ?
____________________________
__________________________________________________________________________
בס"ד.
דף 23 . אתרוג של מעשר שני בירושלים.
דף לה:
של מעשר שני שבירושלים.
למאן
דאמר מפני שמכשירה –
הרי
מכשירה. למאן
דאמר מפני שמפסידה –
הרי
מפסידה.
למאן דאמר ________________________________________________________________________________________________.
1. מה
הם שני ההסברים לפסול אתרוג של מעשר שני
בירושלים ?______________________________
__________________________________________________________________________
ואם נטל כשרה.
למאן
דאמר מפני שאין בה היתר אכילה –
דברי
הכל, למאן
דאמר לפי שאין בה דין ממון,
הא
מני – רבנן
היא.
הא ___________________________________ מני ___________________________________________.
2. לפי
מי שסובר שאתרוג של תרומה __________
כיוון
שאין בו "היתר
אכילה" הרי
שהמשנה שלנו היא לדברי __________
כיוון
שאתרוג של מעשר ______
בירושלים
מותר ב___________ הרי
שהוא גם מותר ל__________
לולב
.
אבל
לפי מי שסובר שאתרוג של תרומה פסול כיוון
שאין בו דין __________ הרי
שמשנתנו רק לשיטת ________________
שהרי
לשיטת ר' מאיר
אתרוג של מעשר שני בירושלים הוא "ממון
__________" וממלא
אינו ממון שלו ולכן אפילו בדיעבד הוא
_______________.
עלתה על האתרוג חזזית .
עלתה חזזית.
אמר
רב חסדא: דבר
זה רבינו הגדול אמרו,
המקום
יהיה בעזרו; לא
שנו אלא במקום אחד,
אבל
בשנים ושלשה מקומות –
כשר.
שנו ________________________________________________________________
1. מה
אמר רבינו הגדול
?_________________________________________________________
__________________________________________________________________________
אמר
ליה רבא: אדרבה,
בשנים
ושלשה מקומות הוה ליה כמנומר,
ופסול.
ליה ___________________________________________________________
הוה _____________________________________________________________
2. מה
הקשה רבא על דברי רבינו הגדול ?
______________________________________________
__________________________________________________________________________
אלא
אי אתמר אסיפא אתמר: "על
מיעוטו – כשר".
אמר
רב חסדא: דבר
זה רבינו הגדול אמרו, והמקום
יהיה בעזרו. לא
שנו אלא במקום אחד, אבל
בשנים ושלשה מקומות – הוה
ליה כמנומר, ופסול.
אי ______________________________________________________
אתמר ________________________________________________
סיפא _____________________________________________________
3. מה
אמר רבינו הגדול לפי מסקנת הגמרא
?____________________________________________
__________________________________________________________________________
אמר
רבא: ועל
חוטמו, ואפילו
במשהו נמי פסול.
נמי _______________________________________________________________________
4. באיזה
מקרה חזזית פוסלת אפילו כשהיא רק במקום
אחד ?_________________________
דינים נוספים באתרוג .
נטלה פטמתו.
תנא
רבי יצחק בן אלעזר:
נטלה
בוכנתו.
1. איזה
חלק של פטמת האתרוג חייב להשאר שלם כדי
שהאתרוג יהיה כשר ?
____________
נקלף.
אמר
רבא: האי
אתרוגא דאגליד כאהינא סומקא –
כשרה.
האי _________________________________________
אגליד _______________________________________________________
סומקא ________________________________________________________
2. הסבר
את פסק ההלכה של רבא
._________________________________________________
_________________________________________________________________________
– והא
אנן תנן: נקלף
פסול!
והא _________________________________________________
אנן ________________________________________________________________
תנן _________________________________________________________
3. א.
מה
למדנו במשנה ?
_________________________________________________________
ב.
הסבר
את הסתירה בין דברי רבא לבין המשנה
._________________________________________
__________________________________________________________________________
לא
קשיא;הא
– בכולה,
הא
– במקצתה.
4. כיצד
תרצנו את הסתירה ?
_____________________________________________
נסדק ניקב.
תני
עולא בר חנינא: ניקב
נקב מפולש – במשהו,
ושאינו
מפולש – בכאיסר.
5. איזה
נקב שבאתרוג פוסל [2
סוגים
]
?____________________________________________
__________________________________________________________________________
בס"ד.
דף 24 . דיני אתרוג . דף לד:
מה הוא "פרי עץ הדר"
?
בס"ד.
מה פירוש "פרי עץ הדר "? דף לה.
מדוע אתרוג של עורלה פסול ?
אתרוג של תרומה טהורה.
דף לה:
בס"ד.
דף
25 . אתרוג
של
דמאי
.
אתרוג של מעשר שני בירושלים.
דף לה:
עלתה על האתרוג חזזית .
דינים נוספים באתרוג .
בס"ד.
מבחן בגמרא . שם :______________________________________________________________________________________________________
בהצלחה !!
1. כתוב
את
המחלוקות
שבמשנה לגבי :
א.
אתרוג
הירוק ככרתי
__________________________________________________________
ב.
גודלו
של האתרוג הכי קטן
:_____________________________________________________
__________________________________________________________________________
ג.
גודלו
של האתרוג הכי גדול
:_____________________________________________________
__________________________________________________________________________
2. מה
למדה הגמרא מכך ש"
ונטעתם
כל עץ" כולל
גם פלפלון ? [2 דברים]
______________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
3. מדוע
למסקנת הגמרא
-" פרי
עץ הדר" אינו
פלפלין ?_________________________________
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
4. מה
מיוחד באתרוג שבגללו רק הוא
דומה לדיר ?
______________________________________
__________________________________________________________________________
של
ערלה פסול. מאי
טעמא? פליגי
בה רבי חייא בר אבין ורבי אסי.
חד
אמר: לפי
שאין בה היתר אכילה, וחד
אמר: לפי
שאין בה דין ממון.
5. מה
הם שני הטעמים לכך שאתרוג של עורלה פסול
?_____________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
6. א.
לפי
איזו דעה יהיה אתרוג של מעשר שני בירושלים
פסול [על
פי ר' ממאיר
]
?_________________
_________________________________________________________________________
ב.
מדוע
?
__________________________________________________________________
7. מדוע
אתרוג של תרומה טמאה פסול ?
______________________________________
8. מה יהיה דינו של
אתרוג של תרומה טהורה
במקרה ש"קרא
שם תרומה רק על החלק הפנימי "?
א.
אם
נסביר
"מפני שמכשירה"
:___________________________________________________
ב.
אם
נסביר " מפני שמפסידה"
___________________________________________________
9. א.
מדוע
לדעת בית הלל מותר ליטול עם אתרוג של דמאי
?
________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ב.
מדוע
לדעת בית שמאי אסור ליטול אתרוג של דמאי
?
____________________________________
_________________________________________________________________________
נקלף.
אמר
רבא: האי
אתרוגא דאגליד כאהינא סומקא –
כשרה.
10. הסבר
את פסק ההלכה של רבא
.________________________________________________
__________________________________________________________________________
בס"ד.
דף 26 . סימני טרפה באתרוג . דף
לו.
נסדק ניקב.
תני
עולא בר חנינא: ניקב
נקב מפולש – במשהו,
ושאינו
מפולש – בכאיסר.
תני ___________________________________
1. איזה
נקב שבאתרוג פוסל [2
סוגים
]
?____________________________________________
__________________________________________________________________________
בעי
רבא: נולדו
באתרוג סימני טרפה מהו?
בעי ________________________________________________________
מהו ______________________________________________________________
2. מה
הייתה שאלתו של רבא ?
_____________________________________________________
מאי
קמיבעיא ליה? אי
נקלף – תנינא,
אי
נסדק – תנינא,
אי
ניקב – תנינא.
מאי ______________________________________________________
קמיבעיא ____________________________________________________________________
ליה __________________________________ אי ____________________________ תנינא _________________________________________________________________
3. באיזה
מיקרים אנחנו כבר יודעים את דינו של האתרוג
? ________________________________
4. מה
דינו של האתרוג במקרים אלא ?
________
כי
קא מיבעיא ליה –
כדעולא
אמר רבי יוחנן: ריאה שנשפכה כקיתון – כשרה.
ואמר
רבא: והוא
דקיימא סימופנהא,
הא
לא קיימי סימפונהא –
טרפה.
– הכא
מאי?
קיימא _________________________________________________________
הכא _____________________________________________________________
מאי ______________________________________________________
5. באיזה
מקרה הסתפק רבא אם להשוות את האתרוג לסימני
טרפה של בהמה ?
__________________________________________________________________________
6. לפי
דיברי רבא: באיזה
מקרה ריאה שנשפכה כקיתון
כשרה , ובאיזה
מקרה – טרפה
?______________
__________________________________________________________________________
דלמא
התם הוא דלא שליט בה אוירא –
הדר
בריא, אבל
הכא דשליט בה אוירא – סרוחי
מסרחת, או
דלמא לא שנא?
דלמא _____________________________________________________________
התם _________________________________________________________________
שליט ___________________________________________
אוירא _______________________________________________
הדר _________________________________________
הכא _______________________________________
7. אולי
לא צריך להשוות בין דין ריאה ל_____________
כיוון
שריאה שנימוחה לא ניכנס לתוכה ________
ולכן
היא _________ , אבל
אצל אתרוג שנכנס לתוכו _________
היא
____________ ולכן
האתרוג יהיה ___________ . או
אולי אין זה משנה מה יהיה סופו של האתרוג
והאתרוג – גם
____________.
תא
שמע: אתרוג
תפוח, סרוח,
כבוש,
שלוק,
כושי,
לבן,
ומנומר
– פסול.
אתרוג
ככדור – פסול,
ויש
אומרים: אף
התיום. אתרוג
הבוסר, רבי
עקיבא פוסל, וחכמים
מכשירין. גדלו
בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת –
פסול.
תא שמע ___________________________________________________________
8. הסבר
מה הם סוגי האתרוגים הפסולים שמופיעים
בבריתא.
-
אתרוג
תפוח________ . -
סרוח___________
-
כבוש__________
-
שלוק______________
-
כושי_______________
-
לבן________________
-
ומנומר
_____________ -
אתרוג
ככדור _________ -
התיום
______________ -
הבוסר______________
-
גדלו
בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת –
_________
____________________________________
9. כתוב
את מחלוקת ר' עקיבא
וחכמים לגבי אתרוג הבוסר
.__________________________________
קתני
מיהת: "תפוח,
סרוח"
מאי
לאו: תפוח
– מבחוץ,
וסרוח
– מבפנים!
קתני ___________________________________________
מיהת _________________________________________________
לאו _____________________________________________
10. כיצד
הבנו את המושגים "אתרוג
תפוח " , ו"אתרוג
סרוח" ?
______________________________
__________________________________________________________________________
11. על
פי הבנה זו מה יהיה דינו של אתרוג עם סימני
טרפה [אתרוג
סרוח מבפנים] ?
_______________________________________________________________
לא,
אידי
ואידי מבחוץ, ולא
קשיא: הא
– דתפח
אף על גב דלא סרח, הא
– דסרח
אף על גב דלא תפח. –
אידי ________________________________________________
קשיא _____________________________________________
הא _______________________________________________
12. כיצד
הבנו למסקנה את המושגים "אתרוג
תפוח " , ו"אתרוג
סרוח" ?
________________________
__________________________________________________________________________
13. על
פי הבנה זו מה יהיה דינו של אתרוג עם סימני
טרפה [אתרוג
סרוח מביפנים] ?
__________________________________________________________________________
14. האם
למסקנה יש הוכחה מה דינו של אתרוג עם
סימני טרפה ? מדוע
?_________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
בס"ד.
דף 27 .אתרוג כושי . דף
לו.
אמר
מר: אתרוג
כושי פסול. והתניא:
כושי
– כשר,
דומה
לכושי פסול!
1. מה
הסתירה בין שני הברייתות ?
_________________________________________–
_____________________________________________________________________
אמר
אביי: כי
תנן נמי מתניתין – דומה
לכושי תנן.
תנן ____________________________________________________________________________
2. כיצד
תרץ
אביי סתירה זו
?_____________________________________________
___________________________________________________________________
רבא
אמר: לא
קשיא, הא
– לן
והא – להו.
קשיא ________________________________________________________
לן _______________________________________-
להו ___________________________________________________
3. כיצד
תרץ
רבא סתירה זו
?_____________________________________________
___________________________________________________________________
אתרוג בוסר.
אתרוג
הבוסר, רבי
עקיבא פוסל וחכמים מכשירין.
1. מה
הוא אתרוג בוסר ?____________________________________
2.כתוב
את מחלוקת ר"ע
וחכמים לגבי אתרוג
בוסר._________________________________
אמר
רבה:
רבי
עקיבא ורבי שמעון אמרו דבר אחד.
רבי
עקיבא – הא
דאמרן, רבי
שמעון מאי היא –
דתנן
רבי שמעון פוטר את האתרוגים בקוטנן.
דאמרן ___________________________________________________________________________________
מאי _________________________________________
3. מה
פסק רבי שמעון לגבי אתרוגים קטנים
?_____________________________________
4. במה
דומה פסק דינו של רבי שמעון לפסק דינו של
רבי עקיבא ?_____________________________
_________________________________________________________________________
5. לפי
רבה
הטעם של רבי עקיבא ורבי שמעון הוא אותו
הטעם להלכה . כתוב
את הטעם המשותף להלכות שהם פסקו
_____________________________________________________________________
–
אמר
ליה אביי: דלמא
לא היא, עד
כאן לא קאמר רבי עקיבא הכא
– דבעינן
הדר וליכא. אבל
התם – כרבנן
סבירא ליה.
ליה ______________________________ דלמא __________________________________ הכא ________________________________________
בעינן ______________________________________
ליכא ___________________________________ התם ___________________________________
סבירא _____________________________________
6. מדוע
יתכן שרבי עקיבא יפסול אתרוג קטן לנטילת
לולב אבל יחייב אותו במעשרות ?________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
אי
נמי: עד
כאן לא קאמר רבי שמעון התם אלא דכתיב
[דברים
יד] עשר
תעשר את כל תבואת זרעך –
כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה,
אבל
הכא – כרבנן
סבירא לי ,ותו
לא מידי.
אי _____________________________ נמי _____________________________________
התם______________________________________________
הכא ________________________________________
ותו _________________________________ מידי ____________________________________________
7. מדוע
יתכן שרבי שמעון יפטור אתרוג קטן ממעשרות
, אבל
יתיר להשתמש בו לנטילת לולב ?
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בס"ד.
דף 28 . גדלו בדפוס . דף
לו:
גדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת פסול.
אמר
רבא: לא
שנו אלא כמין בריה אחרת.
אבל
כברייתו – כשר.
שנו ____________________________
1. מה
למדנו במשנה לגבי אתרוג שגדלו בדפוס ?
_______________________________
2. מה
דייק רבא מדברי המשנה
?____________________________________________________
__________________________________________________________________________
פשיטא,
כמין
בריה אחרת תניא .
פשיטא _____________________________________________
תניא __________________________________________________________
3. מה
קשה על דברי רבא?
________________________________________________________
לא
צריכא, דעבידא
דפי דפי.
צריכא ____________________________________________________
עבידא _____________________________________________________
דפי ____________________________________________________________
4. מה
חידושו של רבא למסקנת הגמרא
?_______________________________________________
__________________________________________________________________________
אתרוג
שחלקו
נאכל
.
איתמר,
אתרוג
שנקבוהו עכברים. אמר
רב: אין
זה הדר.
איתמר _________________________________________________
5. מה
פסק רב לגבי אתרוג שנאכל על ידי עכברים
?____________________________
איני?
והא
רבי חנינא מטביל בה ונפיק בה!
איני ______________________________________________
והא _________________________________________
בה _____________________________________________
ונפיק _________________________________________________
6. מה
עשה רבי חנינא באתרוגו
?__________________________________________________
7. מה
קשה על רב ממעשה רבי חנינא ?
______________________________________________
_________________________________________________________________________
ולרבי
חנינא קשיא מתניתין.
קשיא _________________________________________
מתניתין ____________________________________________________________________
8. מה
קשה לרבי חנינא ממשנתנו
?__________________________________________________
בשלמא
מתניתין לרבי חנינא לא קשיא,
כאן
– ביום
טוב ראשון, כאן
– ביום
טוב שני.
בשלמא _________________________________________
9. כיצד
יסביר רבי חנינא את המשנה שאתרוג חסר הוא
פסול ?________________________________
__________________________________________________________________________
אלא
לרב קשיא!
10. מדוע
בכל זאת על דיברי רב
?___________________________________________________
__________________________________________________________________________
אמר
לך רב: שאני
עכברים דמאיסי.
שאני ___________________________________________
דמאיסי ____________________________________________________________________
11. כיצד
מיישב רב בין דבריו שאתרוג
שנאכל על ידי עכברים הוא פסול
והרי רבי חנינא היה
אוכל
מהאתרוג ואחר כך ,
נוטלו
למצוות לולב ?____________________________________________________
__________________________________________________________________________
איכא
דאמרי אמר רב: זה
הדר, דהא
רבי חנינא מטביל בה ונפיק בה.
איכא _________________________________________________
דאמרי _____________________________________________________________א _______________________________________________
נפיק ____________________________________________________
12. לפי
הגרסה השניה : מה
אמר רב ?
________________________________________________
__________________________________________________________________________
ולרבי
חנינא קשיא מתניתין!
לא
קשיא: כאן
– ביום
טוב ראשון, כאן
– ביום
טוב שני.
13. כיצד
תרצנו את הסתירה בין רבי חנינא לבין המשנה
?
___________________________________
__________________________________________________________________________14.
מה
ההבדל להלכה בין הגרסא השניה של הסוגיה
לבין הגרסא הראשונה ?_________________
_____________________________________________________________________
בס"ד.
דף 29 . מחלוקות שוות . דף
לו:
תרגם:
דתניא ________________________________________________
דיקלא ______________________________________
מאי ______________________________
טעמא __________________________________-
קסבר _______________________________
ואי ______________________________
מייתי _____________________________________________מינא _____________________________________________
אחרינא ___________________________ הוה ____________________________ מיני ____________________________________
אתרוג
קטן וכו'. אמר
רפרם בר פפא: כמחלוקת
כאן כך מחלוקת באבנים מקורזלות.
1. באילו
שני הלכות יש מחלוקת שווה בין רבי מאיר
לבין רבי יהודה
?___________________________
__________________________________________________________________________
דתניא:
בשבת
שלש אבנים מקורזלות מותר להכניס לבית
הכסא, וכמה
שיעורן? רבי
מאיר אומר: אומר:
כאגוז,
רבי
יהודה אומר: כביצה.
2. "אבנים
מקורזלות" הם
אבנים עגולות שניתן להשתמש בהם אחרי
עשיית הצרכים . מדוע
התירו חז"ל
לטלטל אותם גם מחוץ לערוב בשבת
?_________________________________________
3. כתוב
את מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה לגבי אבנים
מקורזלות
______________________________
__________________________________________________________________________
4. מדוע
הביאה הגמרא הלכה זו בגמרתנו
?_____________________________________
אתרוג
גדול.
ובגדול
כדי שיאחז כו'. תניא,
אמר
רבי יוסי: מעשה
ברבי עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרוגו על
כתפו.
5. כיצד
הוכיח רבי יוסי שאין הגבלה לגודלו של
האתרוג ?
__________________________________
__________________________________________________________________________
אמר
לו רבי יהודה: משם
ראיה? אף
הם אמרו לו: אין
זה הדר.
6. מדוע
רבי יהודה לא הסכים להוכחה מרבי עקיבא
?_______________________________________
__________________________________________________________________________
במה
אוגדים
את
הלולב
?
משנה.
אין
אוגדין את הלולב אלא במינו,
דברי
רבי יהודה. רבי
מאיר אומר: אפילו
בחוט במשיחה.
7. כתוב
את מחלוקת רבי יהודה ורבי מאיר לגבי אגידת
לולב ._________________________________
__________________________________________________________________________
אמר
רבי מאיר: מעשה
באנשי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן
בגימוניות של זהב.
8. כיצד
הוכיח רבי מאיר את שיטתו ?
________________________________________________
__________________________________________________________________________
אמרו
לו: במינו
היו אוגדין אותו מלמטה.
9. מדוע
מעשה אנשי ירושלים אינו מהווה הוכחה
לשיטת רבי מאיר
?____________________________
__________________________________________________________________________
גמרא.
אמר
רבא: אפילו
בסיב אפילו בעיקרא דדיקלא.
10. על
פי רבא : במה
ניתן לאגוד את הלולב לשיטת רבי יהודה
?_______________________________
__________________________________________________________________________
ואמר
רבא: מאי
טעמא דרבי יהודה – קסבר:
לולב
צריך אגד, ואי
מייתי מינא אחרינא הוה חמשה מיני.
11. מה
טעמו של רבי יהודה שמצריך לאגוד את הלולב
במינו ?________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בס"ד.
דף 30 . שיטת ר'
יהודה . דף
לו:
תרגם
: מנא __________________________________________________________
אמינא _______________________________________________________________________מינא ____________________________________________________________________הני _________________________________________________________________________
ותנן ______________________________________________________
אלמא _______________________________________________________________________
שמע מינה __________________________________________________________________________________________________________________________
ואמר
רבא: מנא
אמינא לה דסיב ועיקרא דדיקלא מינא דלולבא
הוא
1. מה
רוצה רבא להוכיח ?
________________________________________________________
– דתניא:
[ויקרא
כג] בסוכות
תשבו – סוכה
של כל דבר, דברי
רבי מאיר. רבי
יהודה אומר אין סוכה נוהגת אלא בארבעה
מינים שבלולב.
2. כתוב
את מחלוקת רבי מאיר ור' יהודה
לגבי סכך הסוכה .
_________________________________
__________________________________________________________________________
והדין
נותן: ומה
לולב שאין נוהג בלילות כבימים –
אינו
נוהג אלא בארבעת מינין,
סוכה
שנוהגת בלילות כבימים –
אינו
דין שלא תהא אלא בארבעת מינין?
3. כיצד
הוכיח ר' יהודה
שהסכך חייב להיות מ-4 המינים
?
__________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
– אמרו
לו: כל
דין שאתה דין תחלתו להחמיר וסופו להקל –
אינו
דין,
4. הסבר
את הכלל שאמרו לר' יהודה
._________________________________________________
__________________________________________________________________________
לא
מצא ארבעת מינין – יהא
יושב ובטל, והתורה
אמרה, בסכות
תשבו שבעת ימים – סוכה
של כל דבר.
5.הסבר
בעזרת הכלל : מדוע
לא הסכים רבי מאיר לקל וחומר שאמר רבי
יהודה ?____________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
וכן
בעזרא אומר [נחמיה
ח] צאו
ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס
ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשות סכות
ככתוב.
6. כיצד
הוכיח ר' מאיר
מעזרא שניתן לסכך בכל סוגי העצים ?
________________________________
__________________________________________________________________________
ורבי
יהודה סבר: הני – לדפנות , עלי
הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות –
לסכך.
7. מדוע
לדעת ר' יהודה
אין הוכחה נגדו מדברי עזרא ?
_____________________________________
__________________________________________________________________________
ותנן:
מסככין
בנסרין, דברי
רבי יהודה. אלמא:
סיב
ועיקרא דדיקלא מינא דלולבא הוא,
שמע
מינה.
8. רבי
יהודה גם אמר שמסככים בנסרים ,
כיצד
הוכיח מכך רבא שלדעת רבי יהודה ניתן לאגד
את הלולב בסיב ובעיקרא דדקלא
?______________________________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בס"ד.
דף 31. סימני טרפה באתרוג .
אתרוג כושי . דף
לו.
אתרוג
בוסר.
[אתרוג
שלא נגמר הבשלתו על העץ ]
גדלו בדפוס . דף
לו:
בס"ד.
דף
32 אתרוג
שחלקו
נאכל
.
גרסה אחרת .
אתרוג קטן .
אתרוג גדול .
משנה : במה אוגדין את הלולב ?
הסבר לשיטת ר'
יהודה .
מנין
שסיב
הדקל
וגזע
הדקל
נחשבים
"מין
של
לולב
"?
מסקנת רבא מהסוגיא .
בס"ד.
מבחן בגמרא שם:_
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בהצלחה !
אמר
מר: אתרוג
כושי פסול. והתניא:
כושי
– כשר,
דומה
לכושי פסול! אמר
אביי: כי
תנן נמי מתניתין – דומה
לכושי תנן.
1.א.
מה
הסתירה בין שני הברייתות ?
________________________________________________
__________________________________________________________________________
ב.
כיצד
תרץ
אביי סתירה זו
?______________________________________________________
__________________________________________________________________________
אמר
ליה אביי: דלמא
לא היא, עד
כאן לא קאמר רבי עקיבא הכא
– דבעינן
הדר וליכא. אבל
התם – כרבנן
סבירא ליה.
2. מדוע
יתכן שרבי עקיבא יפסול אתרוג קטן לנטילת
לולב אבל יחייב אותו במעשרות ?________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
3. מה
חידושו של רבא לגבי אתרוג שגידלו בדפוס
, למסקנת
הגמרא
?___________________________
__________________________________________________________________________
4. א.
מה
עשה רבי חנינא באתרוגו
?__________________________________________________
ב.
כיצד
יסביר רבי חנינא את המשנה שאתרוג חסר הוא
פסול ?________________________________
__________________________________________________________________________
5.א
כיצד הוכיח רבי יוסי שאין הגבלה לגודלו
של האתרוג ?
__________________________________
__________________________________________________________________________
ב.
מדוע
רבי יהודה לא הסכים להוכחה זו
?_____________________________________________
__________________________________________________________________________
6. מה
טעמו של רבי יהודה שמצריך לאגוד את הלולב
במינו ?________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
7. כיצד
הוכיח ר' יהודה
שהסכך חייב להיות מ-4
המינים
?
__________________________________
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________8.הסבר
מדוע לא הסכים רבי מאיר לקל וחומר שאמר
רבי יהודה
?______________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
וכן
בעזרא אומר [נחמיה
ח] צאו
ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס
ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשות סכות
ככתוב.
9. כיצד
הוכיח ר' מאיר
מעזרא שניתן לסכך בכל סוגי העצים ?
________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
10. תרגם
את המילים
___________________________________________________________
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בס"ד.
דף 33 . הרבה שמות להדס . דף
לו:
ומי
אמר רבי יהודה ארבעת מינין –
אין,
מידי
אחרינא – לא
, והתניא:
סיככה
בנסרים של ארז שיש
בהן ארבעה טפחים –
דברי
הכל פסולה, אין
בהן ארבעה טפחים –
רבי
מאיר פוסל, ורבי יהודה מכשיר.
1. איזה
סוג של נסרים פסולים לדעת כולם ?
מדוע?
_______________________________________
__________________________________________________________________________
2. א.
באיזה מקרה מכשיר רבי יהודה סוכה שיש בה נסרים ?____________________________
__________________________________________________________________________
ב.
מה
פסק ר' מאיר
באותו מקרה ?
__________________________________________________
3. מה
קשה מהברייתא לשיטת ר' יהודה
?
______________________________________________
__________________________________________________________________________
ומודה
רבי מאיר שאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר –
שמניח
פסל ביניהן וכשירה! –
4. באיזה
מקרה גם רבי מאיר מודה שסכך של נסרים כשר
?
__________________________________
__________________________________________________________________________
מאי
ארז – הדס;
כדרבה
בר רב הונא, דאמר
רבה בר רב הונא, אמרי
בי רב: עשרה
מיני ארזים הן, שנאמר
[ישעיהו
מא] אתן
במדבר ארז שטה והדס וגו'.
5. מדוע
מכשיר רבי יהודה סכך של ארז ,
הרי
לדעתו הסכך חייב להיות מ-4
המינים
!
_________________
__________________________________________________________________________
לקיחת לולב בעזרת חפץ אחר .
רבי
מאיר אומר אפילו במשיחה כו'.
…אמר
להו רבה להנהו מגדלי הושענא דבי ריש
גלותא. כי
גדליתו הושענא דבי ריש גלותא –
שיירי
ביה בית יד, כי
היכי דלא תיהוי חציצה. רבא
אמר: כל
לנאותו אינו חוצץ.
1. כתוב
את מחלוקת רבא ורבה
.____________________________________________________
__________________________________________________________________________
ואמר
רבה: לא
לינקיט איניש הושענא בסודרא,
דבעינא
לקיחה תמה, וליכא.
ורבא
אמר: לקיחה
על ידי דבר אחר שמה לקיחה.
2. באיזה
אופן אסר רבה לקחת לולב ?
מדוע
?
__________________________________________
__________________________________________________________________________
3. מה
פסק רבא , באותו
מקרה ? מדוע
?
______________________________________________
__________________________________________________________________________
אמר
רבא: מנא
אמינא לה דלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה
– דתנן:
אזוב
קצר מספקו בחוט ובכוש וטובל ומעלה,
ואוחז
באזוב ומזה.
4. על
פי המשנה , מה
ניתן לעשות כדי לטבול עזוב קצר ?
___________________________________
__________________________________________________________________________
אמאי?
[במדבר
יט] ולקח
וטבל אמר רחמנא!
5. מה
קשה על משנה זו [שבשאלה
4]?
_______________________________________________
_________________________________________________________________________
אלא
לאו שמע מינה: לקיחה
על ידי דבר אחר שמה לקיחה.
–
6. כיצד
הוכיח רבא שלקיחה על ידי דבר אחר נקרת
"לקיחה"
?________________________________
__________________________________________________________________________
ממאי?
דלמא
שאני התם, כיון
דחבריה – כגופיה
דמי.
7. מדוע
דחינו הוכחה זו
?________________________________________________________
__________________________________________________________________________
אלא
מהכא: נפל
משפופרת לשוקת – פסול,
הא
הפילו הוא – כשר,
אמאי?
[במדבר
יט] ולקחו
ונתן אמר רחמנא! אלא
לאו שמע מינה: לקיחה
על ידי דבר אחר שמה לקיחה.
8. כיצד
הוכחנו למסקנה לדעת רבא שלקיחה על ידי
דבר אחר נקרת "לקיחה"
?________________
___________________________________________________________________
בס"ד.
דף 34 . האם עלי הדס וערבה מהווים חציצה ? . דף
לז:
ואמר
רבה – לא
לדוץ איניש לולבא בהושענא,
דדלמא
נתרי טרפי והוי חציצה. ורבא
אמר: מין
במינו אינו חוצץ.
1. מה
אסר רבא לעשות עם הלולב ? מדוע
?____________________________________________
__________________________________________________________________________
2. מדוע
התיר רבא את מה שאסר רבה ?
_______________________________________________
__________________________________________________________________________
ואמר
רבה: לא
ליגוז איניש לולבא בהושענא,
דמשתיירי
הוצא, והוי
חציצה. ורבא
אמר: מין
במינו אינו חוצץ.
3. מה
אסר רבא לעשות עם הלולב ?
מדוע
?____________________________________________
__________________________________________________________________________
4. מדוע
רבא אינו חושש לחציצה זו
?__________________________________________
דינים
נוספים
בהדס
ואתרוג
.
ואמר
רבה: הדס
של מצוה אסור להריח בו,
אתרוג
של מצוה – מותר
להריח בו.
מאי
טעמא? הדס
דלריחא קאי, כי
אקצייה – מריחא
אקצייה, אתרוג
דלאכילה קאי – כי
אקצייה מאכילה אקצייה.
5. מה
אסור לעשות בהדס של מצווה ?מדוע
?
___________________________________________
__________________________________________________________________________
6. האם
מותר להריח אתרוג של מצווה ?
מדוע
?
_________________________________________
__________________________________________________________________________
ואמר
רבה: הדס
במחובר – מותר
להריח בו, אתרוג
במחובר – אסור
להריח בו.
מאי
טעמא? הדס
דלהריח קאי, אי
שרית ליה – לא
אתי למגזייה, אתרוג
דלאכילה קאי, אי
שרית ליה – אתי
למגזייה.
7. באיזה
יום עוסקת ההלכה שאמר רבה ?
__________________
8. האם
מותר להריח בהדס מחובר לקרקע ,
בשבת
? מדוע
?
_________________________________
__________________________________________________________________________
9. האם
מותר להריח באתרוג שמחובר לעץ ,
בשבת
? מדוע
?
_________________________________
__________________________________________________________________________
ואמר
רבה: לולב
בימין, ואתרוג
בשמאל. מאי
טעמא? הני
תלתא מצות, והאי
חדא מצוה.
10. באיזו
יד אוחזים את ארבעת המינים ?
מדןע
?
________________________________________
__________________________________________________________________________
אמר
ליה רבי ירמיה לרבי זריקא:
מאי
טעם לא מברכינן אלא על נטילת לולב?
– הואיל
וגבוה מכולן. –
12. מדוע
מברכים דווקא על נטילת לולב ולא על צמח
אחר מ4 המינים
?
__________________________
__________________________________________________________________________
ולגבהיה
לאתרוג, ולבריך!
–
13. הסבר
את שאלת הגמרא
.______________________________________________________
אמר
ליה: הואיל
ובמינו גבוה מכולן.
14. למסקנת
הגמרא מדוע מברכים על נטילת לולב
דוקא ולא על נטילת אתרוג ?_____________________
__________________________________________________________________________
בס"ד.
דף 35 נענועי
הלולב
.
משנה.
והיכן
היו מנענעין? בהודו
לה' תחילה
וסוף, ובאנא
ה' הושיעה
נא, דברי
בית הלל,
ובית
שמאי אומרין: אף
באנא ה' הצליחה
נא.
אמר
רבי עקיבא: צופה
הייתי ברבן גמליאל ורבי יהושע,
שכל
העם היו מנענעין את לולביהן,
והם
לא נענעו אלא באנא ה'
הושיעה
נא.
1. כתוב
את שלשת הדעות שבמשנה לגבי השאלה היכן
מנענעים עם הלולב באמירת ההלל :
א:________________________________________________________________________
ב.________________________________________________________________________
ג.________________________________________________________________________
2. מה
עשו רבן גמליאל ורבי יהושע בניגוד לכל
העם הסובב אותם ?_____________________________
__________________________________________________________________________
גמרא.
נענוע
מאן דכר שמיה?
3. הסבר
את שאלת הגמרא
________________________________________________________
__________________________________________________________________________
– התם
קאי: כל
לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו –
כשר.
וקאמר:
היכן
מנענעין.
4. היכן
כבר למדנו שחייבים לנענע בלולב
?_____________________________________________
תנן
התם: שתי
הלחם ושני כבשי עצרת כיצד הוא עושה?
מניח
שתי הלחם על גבי שני הכבשין,
ומניח
ידו תחתיהן ומניף,
ומוליך
ומביא, מעלה
ומוריד, שנאמר
[שמות
כט] אשר
הונף
ואשר הורם.
5. כיצד
מניפים את שתי הלחם בחג השבועות יחד עם
הכבשים ?{העזר
ברש"י}_____________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
אמר
רבי יוחנן: מוליך
ומביא – למי
שהארבע רוחות שלו, מעלה
ומוריד – למי
שהשמים והארץ שלו.
6. מה
הטעם לנענוע לפי רבי יוחנן
?__________________________________________________
__________________________________________________________________________
במערבא
מתנו הכי, אמר
רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא:
מוליך ומביא – כדי לעצור רוחות רעות,
מעלה ומוריד – כדי לעצור טללים רעים.
7. א.
היכן
זה מערבא ?_______________________________________
ב.
מה
הטעם לנענוע לפי חכמי ארץ ישראל ?
____________________________________________
__________________________________________________________________________
אמר
רבי יוסי בר אבין,
ואיתימא
רבי יוסי בר זבילא:
זאת
אומרת שירי מצוה מעכבין את הפורענות.
8. מה
פירוש "שיירי
מצווה " ? [העזר
ברש"י
]
__________________________________________
__________________________________________________________________________
9. מה
מסוגלים "שיירי
מצווה " לעשות
?
______________________________________________
שהרי
תנופה שירי מצוה היא, ועוצרת
רוחות וטללים רעים.
10. כיצד
למדנו ש "שירי
מצווה" מעכבים
את הפורענות ?___________________________________
__________________________________________________________________________
ואמר
רבא: וכן
בלולב.
11. במה
דומה לולב להנפת שתי הלחם
?_______________________________________
רב
אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה,
אמר:
דין
גירא בעיניה דסטנא.
12. מה
היה רב אחא עושה
?_______________________________________________________
ולאו
מלתא היא, משום
דאתי לאיגרויי ביה.
13. מדוע
לא ראוי לעשות כך
?_____________________________________________________
__________________________________________________________________________
בס"ד.
דף 36 זמן
נטילת
לולב
.
דיקא __________________________________________________________
נמי ______________________________________________________מדקתני_______________________________________________________________________________
סלקאדעתך_______________________________________________________________________
דאורייתא__________________________________________________________________________דרבנן__________________________________________________________________________כאמרינן____________________________________________________________________________________דלמא _______________________________________________________________
אפסוקי_________________________________________________________________________אלמא _________________________________________________________________________הדר_______________________________________________________________איכא__________________________________________________________ליכא_____________________________________________________________________
משנה.
מי
שבא בדרך ולא היה בידו לולב ליטול –
לכשיכנס
לביתו יטול על שלחנו.
לא
נטל שחרית – יטול
בין הערבים, שכל
היום כשר ללולב.
1. לפי
תחילת המשנה , מי
שבא מהדרך מתי חייב ליטול לולב [הסבר בדיוק את המושג "יטול על שולחנו"
העזר
ברש"י]?
______________________________________________________________
2. עד
מתי הוא זמן נטילת לולב
?____________________________________________________
גמרא.
אמרת:
נוטלו
על שלחנו, למימרא
– דמפסיק.
ורמינהו:
אם
התחילו – אין
מפסיקין!
3. מה
הסתירה בין הלכות לולב לבין הלכות תפילת
מנחה ?___________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
אמר
רב ספרא: לא
קשיא: הא
– דאיכא
שהות ביום, הא
– דליכא
שהות ביום.
4. כיצד
ישב רב ספרא סתירה זו
?___________________________________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
אמר
רבא: מאי
קושיא? דלמא
הא דאורייתא, הא
דרבנן.
5. כיצד
יישב רבא את הסתירה באופן יותר פשוט
?________________________________________
__________________________________________________________________________
אלא
אמר רבא: אי
קשיא – הא
קשיא: לכשיכנס
לביתו נוטלו על שלחנו,
אלמא
דמפסיק. והדר
תני: לא
נטל שחרית – יטול
בין הערבים, אלמא:
לא
מפסיק!
6. איזו
קושיא תרץ רב ספרא לדעת רבא
?_____________________________________________
__________________________________________________________________________
אמר
רב ספרא: לא
קשיא: הא
– דאיכא
שהות ביום, הא
– דליכא
שהות ביום.
7. הסבר
כיצד על פי רב ספרא אין סתירה בין תחילת
משנתנו לבין סופה ._________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
אמר
רבי זירא: מאי
קושיא? דלמא
מצוה לאפסוקי, ואי
לא פסיק – יטול
בין הערבים, שכל
היום כשר ללולב.
8. כיצד
הסביר רבי זירא את הסתירה בין תחילת
משנתנו לבין סופה?____________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
אלא
אמר רבי זירא: לעולם
כדאמרינן מעיקרא, ודקשיא
לך הא דאורייתא הא דרבנן –
הכא
ביום טוב שני דרבנן, עסקינן.
9. רבא
יישב
בתחילת הסוגיא את הסתירה בין הלכות תפילת
מנחה לבין הלכות לולב ,
על
ידי שהסביר שתפילת מנחה היא מ__________
, ולכן
לא חייב להפסיק סעודתו ,
ומצוות
לולב היא מ____________
ולכן
חייב להפסיק סעודתו .
אבל
רבי זירא מסביר שאי אפשר לתרץ תרוץ זה ,
כיוון
שבנטילת לולב שבמישנתנו מדובר על נטילת
לולב ביום טוב ____________
[שאר
ימי חג ה_________ ] ונטילת
לולב בשאר ימי סוכות הוא רק מ____________
.ואם
כך יוצא שגם נטילת לולב וגם תפילת מנחה
חיובם רק מ____________
ולא
כפי שהסביר _____________.
לכן
חייבים להסביר את הסתירה בין הלכות לולב
לבין הלכות תפילת מנחה כהסברו של ר'
ספרא
.
10 . כיצד
הסביר רב ספרא את הסתירה בין הלכות לולב
לבין הלכות מנחה ?
_______________________
__________________________________________________________________________
דיקא
נמי, מדקתני:
מי
שבא בדרך ואין בידו לולב,
דאי
סלקא דעתך ביום טוב ראשון –
מי
שרי?
23. כיצד
הוכיח רבי זירא שמשנתנו עוסקת בחול המועד
?[יום
טוב שני]?___________________
___________________________________________________________________
עבודה
נעימה , אראל.
בס"ד.
סיכוך בארז לשיטת ר'
יהודה . דף
לז.
לקיחת לולב בעזרת חפץ אחר .
בס"ד.
האם עלי הדס וערבה מהווים חציצה ? . דף
לז:
דינים
נוספים
בהדס
ואתרוג
.
דינים נוספים בארבעת המינים .
נענועי הלולב .
בס"ד.
הנענועים
של
הכבשים
וארבעת
המינים
.
זמן
נטילת
לולב
.
שיטת רבא
שיטת
רבי
זירא
בס"ד.
מבחן בגמרא . שם :_______________________________________________________________________________________________________________
בהצלחה
!!!
אראל
.
1. מדוע
מכשיר רבי יהודה סכך של ארז ,
הרי
לדעתו הסכך חייב להיות מ-4
המינים
?
_________________
__________________________________________________________________________
ואמר
רבה: לא
לינקיט איניש הושענא בסודרא,
דבעינא
לקיחה תמה, וליכא.
ורבא
אמר: לקיחה
על ידי דבר אחר שמה לקיחה.
2.א.
באיזה
אופן אסר רבה לקחת לולב ?
מדוע
?
________________________________________
__________________________________________________________________________
ב.
מה
פסק רבא , באותו
מקרה ? מדוע
?
______________________________________________
__________________________________________________________________________
ואמר
רבה – לא
לדוץ איניש לולבא בהושענא,
דדלמא
נתרי טרפי והוי חציצה. ורבא
אמר: מין
במינו אינו חוצץ.
3.א.
מה
אסר רבא לעשות עם הלולב ? מדוע
?__________________________________________
__________________________________________________________________________
ב.
מדוע
התיר רבא את מה שאסר רבה ?
_______________________________________________
__________________________________________________________________________
4. מדוע
מברכים דווקא על נטילת לולב ולא על צמח
אחר מ4 המינים
?
__________________________
__________________________________________________________________________
5. מה
הטעם לנענוע הלולב ? [ דעה
אחת ]
?____________________________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
6. מה
הסתירה בין הלכות לולב לבין הלכות תפילת
מנחה ?___________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
אמר
רב ספרא: לא
קשיא: הא
– דאיכא
שהות ביום, הא
– דליכא
שהות ביום.
7. כיצד
ישב רב ספרא את הסתירה בין הלכות לולב
להלכות מנחה ?
?___________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
אמר
רבי זירא: מאי
קושיא? דלמא
מצוה לאפסוקי, ואי
לא פסיק – יטול
בין הערבים, שכל
היום כשר ללולב.
8. כיצד
תרץ רבי זירא את הסתירה בין תחילת משנתנו
לבין סופה?____________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
9. כיצד
הוכיח רבי זירא שמשנתנו [של
מי שבא ולא נטל לולב ….]עוסקת
בחול המועד ?[יום
טוב שני]?
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
10. תרגם
10
מילים
:
נמי ______________________________________________________מדקתני_______________________________________________________________________________
סלקא דעתך_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
דאורייתא__________________________________________________________________________דרבנן__________________________________________________________________________אמרינן____________________________________________________________________________________דלמא __________________________________________________________________________________________________________
אלמא _________________________________________________________________________הדר_______________________________________________________________איכא____________________________________________________________________________________________ליכא_____________________________________________________________________________________________________________________________
בס"ד.
דף 37 דיני
אמירת
הלל
.
מאירה ____________________________________________________
הלכתא _________________________________________________________________
גיברתא___________________________________________________________________
איכא _____________________________________________________________למשמע ________________________________________________
ממנהגא ____________________________________________________________
דהלילא______________________________________________________________
להו ____________________________________________________
בעו _______________________________________________
מיניה_______________________________________________________________
דכתיב ___________________________________________________________
אתמר __________________________________________________
נמי _______________________________________
ודילמא _________________________________________________
בתר __________________________________________
דקראנהו__________________________________________________________________
סלקא דעתך _________________________________________________________________________________
משנה.
מי
שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו –
עונה
אחריהן מה שהן אומרין, ותבא
לו מאירה.
1. כיצד
ינהג מי שאינו יודע להגיד את ההלל ויש שם
קטן או עבד או אשה שיודעים ?__________________
__________________________________________________________________________
2.א.
מה
עונשו של מי שקטן עבד או אשה מקריא לו את
ההלל ? ___________________________
ב.
מדוע
הוא ראוי לעונש
?________________________________________________________
__________________________________________________________________________
אם
היה גדול מקרא אותו – עונה
אחריו הללויה,
3. כיצד
ינהג מי שאינו יודע להגיד את ההלל ויש שם
אדם מבוגר שיודע ?_________________________
__________________________________________________________________________
מקום
שנהגו לכפול –
יכפול,
לפשוט
– יפשוט,
לברך
– יברך,
הכל
כמנהג המדינה.
4. היכן
יש לכפול את פסוקי ההלל ,
והיכן
יש לברך ?_________________________________
גמרא.
באמת
אמרו: בן
מברך לאביו, ועבד
מברך לרבו, ואשה
מברכת לבעלה. אבל
אמרו חכמים. תבא
מאירה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו.
5. על
איזה ברכה מדברת פסקה זו ?[עיין
ברש”י]
?________________________________________
6.א
באיזה מקרה קטן יכול להוציא ידי חובה
בברכת המזון גם אדם גדול ?
מדוע
?____________________
__________________________________________________________________________
ב.
מה
עונשו של מי שבנו או אשתו מקריאים לו את
ברכת המזון ?
___________________________
ג.
מדוע
הוא ראוי לעונש
?________________________________________________________
-
אמר
רבא:הלכתא
גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא;
הוא
אומר הללויה והן אומרים הללויה –
מכאן שמצוה לענות הללויה. -
הוא
אומר [תהלים
קיג] הללו
עבדי ה' והן
אומרין הללויה –
מכאן שאם היה גדול מקרא אותו עונה אחריו הללויה. -
הוא
אומר הודו לה' והן
אומרים הודו לה'
– מכאן שמצוה לענות ראשי פרקים.
אתמר
נמי, אמר
רב חנן בר רבא:
מצוה
לענות ראשי פרקים. -
הוא
אומר אנא ה' הושיעה
נא והן אומרים אנא ה'
הושיעה
נא מכאן שאם קטן מקרא אותו – עונין אחריו מה שהוא אומר. -
הוא
אומר אנא ה' הצליחה
נא והן אומרים אנא ה'
הצליחה
נא – מכאן שאם בא לכפול כופל. -
הוא
אומר ברוך הבא והן אומרים בשם ה'
מכאן לשומע כעונה.
7. כתוב
את ששת ההלכות שנרמזות בדרך אמירת ההלל
.
א_________________________________________________________________________
ב.________________________________________________________________________
ג._________________________________________________________________________
ד._________________________________________________________________________
ה.________________________________________________________________________
ו._________________________________________________________________________
דין שומע כעונה .
בעו
מיניה מרבי חייא בר אבא:
שמע
ולא ענה מהו? אמר
להו: חכימיא
וספריא ורישי עמא ודרשיא אמרו:
שמע
ולא ענה – יצא.
8. א.
מה
שאלו את ר' חייא
בר אבא ? [הסבר
היטב !]_____________________________________
__________________________________________________________________________
מה
לימד רבי חייא בר אבא
?______________________________________________________
אתמר
נמי, אמר
רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי
משום בר קפרא: מנין
לשומע כעונה – דכתיב
[מלכים
ב כב] את
כל דברי הספר אשר קרא מלך יהודה,
וכי
יאשיהו קראן?והלא
שפן קראן, דכתיב
ויקראהו שפן לפני המלך אלא מכאן לשומע
כעונה.
9. כיצד
הוכחנו שמי ששומע מאחר משהוא נחשב כאילו
אמר זאת בעצמו ?________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
– ודילמא
בתר דקראנהו שפן קרא יאשיהו?
10.א.
הסבר
את שאלת
הגמרא._____________________________________________________
ב.
מה
תהיה המסקנה שלנו אם גם יאשיהו קרא דברי
הספר ? מדוע
?_____________________________
__________________________________________________________________________
– אמר
רב אחא בר יעקב: לא
סלקא דעתך, דכתיב
[מלכים
ב כב] יען
רך לבבך ותכנע לפני ה' בשמעך
– בשמעך,
ולא
בקראך.
11. כיצד
הוכחנו שיאשיהו לא קרא גם הוא את הספר
אלא רק שמע ?___________________________
__________________________________________________________________________
12. מה
המסקנה מכך שיאשיהו לא קרא גם הוא את הספר
אלא רק שמע ?________________________
__________________________________________________________________________
עבודה נעימה , אראל !
בס"ד.
דרך
אמירת
ההלל.
דף
38.
בָּרוּךְ
אַתָּה יְהוָה אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם.
אֲשֶׁר
קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ
לִקְרא אֶת הַהַלֵּל:
תהילים
קיג
.
1.
הַלְלוּיָהּ
2. הַלְלוּ
עַבְדֵי
יְהוָה.
*.
הַלְלוּ
אֶת שֵׁם יְהוָה:
יְהִי
שֵׁם יְהוָה מְבוֹרָךְ.
מֵעַתָּה
וְעַד עוֹלָם:
מִמִּזְרַח
שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ.
מְהֻלָּל
שֵׁם יְהוָה:
רָם
עַל כָּל גּוֹיִם יְהוָה.
עַל
הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ:
מִי
כַּיהוָה אֱלהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי
לָשָׁבֶת:
הַמַּשְׁפִּילִי
לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:
מְקִימִי
מֵעָפָר דָּל.
מֵאַשְׁפּת
יָרִים אֶבְיוֹן:
לְהוֹשִׁיבִי
עִם נְדִיבִים.
עִם
נְדִיבֵי עַמּוֹ:
מוֹשִׁיבִי
עֲקֶרֶת הַבַּיִת.
אֵם
הַבָּנִים שְׂמֵחָה.
הַלְלוּיָהּ:
1.
החזן
פותח
:
הַלְלוּיָהּ והציבור עונה :
הַלְלוּיָהּ.
– מכאן שמצווה לענות "הללויה"
בתחילת הלל.
2.
החזן ממשיך הַלְלוּ
עַבְדֵי
יְהוָה
והציבור עונה :
הַלְלוּיָהּ –
ללמד שאם גדול מקריא –
עונים אחריו :
"הַלְלוּיָהּ"
.
*.
את השאר קוראים ביחד .
תהילים
קיד .
בְּצֵאת
יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם.
בֵּית
יַעֲקב מֵעַם לוֹעֵז:
הָיְתָה
יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל
מַמְשְׁלוֹתָיו:
הַיָּם
רָאָה וַיָּנס.
הַיַּרְדֵּן
יִסּב לְאָחוֹר:
הֶהָרִים
רָקְדוּ כְאֵילִים.
גְּבָעוֹת
כִּבְנֵי צאן:
מַה
לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס.
הַיַּרְדֵּן
תִּסּב לְאָחוֹר:
הֶהָרִים
תִּרְקְדוּ כְאֵילִים.
גְּבָעוֹת
כִּבְנֵי צאן:
מִלִּפְנֵי
אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ.
מִלִּפְנֵי
אֱלוֹהַּ יַעֲקב:
הַהפְכִי
הַצוּר אֲגַם מָיִם.
חַלָּמִישׁ
לְמַעְינוֹ מָיִם:
תהילים
קטו.
לא
לָנוּ יְהוָה לא לָנוּ.
כִּי
לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד.
עַל
חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ:
לָמָּה
יאמְרוּ הַגּוֹיִם.
אַיֵה
נָא אֱלהֵיהֶם:
וֵאלהֵינוּ
בַשָּׁמָיִם.
כּל
אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה:
עֲצַבֵּיהֶם
כֶּסֶף וְזָהָב.
מַעֲשֵׂה
יְדֵי אָדָם:
פֶּה
לָהֶם וְלא יְדַבֵּרוּ.
עֵינַיִם
לָהֶם וְלא יִרְאוּ:
אָזְנַיִם
לָהֶם וְלא יִשְׁמָעוּ.
אַף
לָהֶם וְלא יְרִיחוּן:
יְדֵיהֶם
וְלא יְמִישׁוּן.
רַגְלֵיהֶם
וְלא יְהַלֵּכוּ.
לא
יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם:
כְּמוֹהֶם
יִהְיוּ עשֵׂיהֶם.
כּל
אֲשֶׁר בּטֵחַ בָּהֶם:
יִשְׂרָאֵל
בְּטַח בַּיהוָה.
עֶזְרָם
וּמָגִנָּם הוּא:
בֵּית
אַהֲרן בִּטְחוּ בַּיהוָה.
עֶזְרָם
וּמָגִנָּם הוּא:
יִרְאֵי
יְהוָה בִּטְחוּ בַּיהוָה.
עֶזְרָם
וּמָגִנָּם הוּא:
יְהוָה
זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ.
יְבָרֵךְ
אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל.
יְבָרֵךְ
אֶת בֵּית אַהֲרן:
יְבָרֵךְ
יִרְאֵי יְהוָה.
הַקְּטַנִּים
עִם הַגְּדלִים:
יסֵף
יְהוָה עֲלֵיכֶם.
עֲלֵיכֶם
וְעַל בְּנֵיכֶם:
בְּרוּכִים
אַתֶּם לַיהוָה.
עשֵׂה
שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
הַשָּׁמַיִם
שָׁמַיִם לַיהוָה.
וְהָאָרֶץ
נָתַן לִבְנֵי אָדָם:
לא
הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ.
וְלא
כָּל יוֹרְדֵי דוּמָה:
וַאֲנַחְנוּ
נְבָרֵךְ יָהּ.
מֵעַתָּה
וְעַד עוֹלָם.
הַלְלוּיָהּ:
תהילים
קטז.
אָהַבְתִּי
כִּי יִשְׁמַע יְהוָה אֶת קוֹלִי
תַּחֲנוּנָי:
כִּי
הִטָּה אָזְנוֹ לִי.
וּבְיָמַי
אֶקְרָא:
אֲפָפוּנִי
חֶבְלֵי מָוֶת.
וּמְצָרֵי
שְׁאוֹל מְצָאוּנִי.
צָרָה
וְיָגוֹן אֶמְצָא:
וּבְשֵׁם
יְהוָה אֶקְרָא.
אָנָּה
יְהוָה מַלְּטָה נַפְשִׁי:
חַנּוּן
יְהוָה וְצַדִּיק.
וֵאלהֵינוּ
מְרַחֵם:
שׁמֵר
פְּתָאיִם יְהוָה.
דַּלּוֹתִי
וְלִי יְהוֹשִׁיעַ:
שׁוּבִי
נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי.
כִּי
יְהוָה גָּמַל עָלָיְכִי:
כִּי
חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת.
אֶת
עֵינִי מִן דִּמְעָה.
אֶת
רַגְלִי מִדֶּחִי:
אֶתְהַלֵךְ
לִפְנֵי יְהוָה.
בְּאַרְצוֹת
הַחַיִּים:
הֶאֱמַנְתִּי
כִּי אֲדַבֵּר.
אֲנִי
עָנִיתִי מְאד:
אֲנִי
אָמַרְתִּי בְחָפְזִי.
כָּל
הָאָדָם כּזֵב:
מָה
אָשִׁיב לַיהוָה.
כָּל
תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי:
כּוֹס
יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא.
וּבְשֵׁם
יְהוָה אֶקְרָא:
נְדָרַי
לַיהוָה אֲשַׁלֵם.
נֶגְדָּה
נָּא לְכָל עַמּוֹ:
יָקָר
בְּעֵינֵי יְהוָה.
הַמָּוְתָה
לַחֲסִידָיו:
אָנָּה
יְהוָה כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ.
אֲנִי
עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ
לְמוֹסֵרָי:
לְךָ
אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה.
וּבְשֵׁם
יְהוָה אֶקְרָא:
נְדָרַי
לַיהוָה אֲשַׁלֵּם.
נֶגְּדָּה
נָּא לְכָל עַמּוֹ:
בְּחַצְרוֹת
בֵּית יְהוָה.
בְּתוֹכֵכִי
יְרוּשָׁלָיִם.
הַלְלוּיָהּ:
תהילים
קיז.
הַלְלוּ
אֶת יְהוָה כָּל גּוֹיִם.
שַׁבְּחוּהוּ
כָּל הָאֻמִּים:
כִּי
גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ.
וֶאֱמֶת
יְהוָה לְעוֹלָם.
הַלְלוּיָהּ:
תהילים
קיח.
3. הוֹדוּ
לַיהוָה
כִּי
טוֹב
כִּי
לְעוֹלָם
חַסְדּוֹ:
יאמַר
נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יאמְרוּ
נָא בֵּית אַהֲרן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יאמְרוּ
נָא יִרְאֵי יְהוָה כִּי לְעוֹלָם
חַסְדּוֹ:
3.
החזו אומר :
הוֹדוּ
לַיהוָה
כִּי
טוֹב
כִּי
לְעוֹלָם
חַסְדּוֹ
,
והציבור
עונה
:
הוֹדוּ
לַיהוָה
כִּי
טוֹב
כִּי
לְעוֹלָם
חַסְדּוֹ,
– מכאן שגם מי שיוצא ידי חובה בעניית "הללויה"
חייב לאמר את ראשי הפרקים בשלמותם.
מִן
הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ.
עָנָנִי
בַּמֶּרְחַב יָהּ:
יְהוָה
לִי לא אִירָא.
מַה
יַעֲשֶׂה לִי אָדָם:
יְהוָה
לִי בְּעוֹזְרָי.
וַאֲנִי
אֶרְאֶה בְשׁנְאָי:
טוֹב
לַחֲסוֹת בַּיהוָה.
מִבְּטחַ
בָּאָדָם:
טוֹב
לַחֲסוֹת בַּיהוָה.
מִבְּטחַ
בִּנְדִיבִים:
כָּל
גּוֹיִם סְבָבוּנִי.
בְּשֵׁם
יְהוָה כִּי אֲמִילַם:
סַבּוּנִי
גַם סְבָבוּנִי.
בְּשֵׁם
יְהוָה כִּי אֲמִילַם:
סַבּוּנִי
כִדְבוֹרִים.
דּעֲכוּ
כְּאֵשׁ קוֹצִים.
בְּשֵׁם
יְהוָה כִּי אֲמִילַם:
דָּחֹה
דְחִיתַנִי לִנְפּל.
וַיהוָה
עֲזָרָנִי:
עָזִּי
וְזִמְרָת יָהּ.
וַיְהִי
לִי לִישׁוּעָה:
קוֹל
רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים.
יְמִין
יְהוָה עשָׂה חָיִל:
יְמִין
יְהוָה רוֹמֵמָה.
יְמִין
יְהוָה עשָׂה חָיִל:
לא
אָמוּת כִּי אֶחְיֶה.
וַאֲסַפֵּר
מַעֲשֵׂי יָהּ:
יַסּוֹר
יִסְּרַנִּי יָהּ.
וְלַמָּוֶת
לא נְתָנָנִי:
פִּתְחוּ
לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק.
אָבא
בָם אוֹדֶה יָהּ:
זֶה
הַשַּׁעַר לַיהוָה.
צַדִּיקִים
יָבאוּ בוֹ:
אוֹדְךָ
כִּי עֲנִיתָנִי.
וַתְּהִי
לִי לִישׁוּעָה.
אודך
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים.
הָיְתָה
לְראשׁ פִּנָּה.
אבן
מֵאֵת יְהוָה הָיְתָה זאת.
הִיא
נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ:
מאת
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְהוָה.
נָגִילָה
וְנִשְׂמְחָה בוֹ:
זה:
4. החזן:
אָנָּא
יְהוָה
הוֹשִׁיעָה
נָּא:
הציבור : אָנָּא
יְהוָה
הוֹשִׁיעָה
נָּא:
מכאן שאם קטן מקריא –
עונים אחריו מה שהוא מקריא.
5. החזן:
אָנָּא
יְהוָה
הַצְלִיחָה
נָּא:
הציבור :
אָנָּא
יְהוָה
הַצְלִיחָה
נָּא:
מכאן שאם רוצה לכפול פסוק –
מותר.
6.
החזן אומר :
בָּרוּךְ
הַבָּא
והציבור ממשיך
:בְּשֵׁם
יְהוָה.
. בֵּרַכְנוּכֶם
מִבֵּית יְהוָה.
בָּרוּךְ
הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָה.
בֵּרַכְנוּכֶם
מִבֵּית יְהוָה.
אֵל
יְהוָה וַיָּאֶר לָנוּ.
אִסְרוּ
חַג בַּעֲבוֹתִים.
עַד
קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.
אֵל
יְהוָה וַיָּאֶר לָנוּ.
אִסְרוּ
חַג בַּעֲבוֹתִים.
עַד
קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.
אֵלִי
אַתָּה וְאוֹדֶךָּ.
אֱלהַי
אֲרוֹמְמֶךָּ.
אֵלִי
אַתָּה וְאוֹדֶךָּ.
אֱלהַי
אֲרוֹמְמֶךָּ.
הוֹדוּ
לַיהוָה כִּי טוֹב.
כִּי
לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
הוֹדוּ
לַיהוָה כִּי טוֹב.
כִּי
לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
6.
מכאן שמי שלא יכול לענות ,
אבל שומע –
יצא ידי חובה .
יְהַלְלוּךָ
יְהוָה אֱלהֵינוּ עַל מַעֲשֶׂיךָ.
וַחֲסִידֶיךָ
צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ.
וְכָל
עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל.
בְּרִנָּה
יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ
וִיפָאֲרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ
וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ
מַלְכֵּנוּ.
כִּי
לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת.
וּלְשִׁמְךָ
נָּאֶה לְזַמֵּר.
כִּי
מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל:
בָּרוּךְ
אַתָּה יְהוָה מֶלֶךְ מְהֻלָּל
בַּתִּשְׁבָּחוֹת:
תהלים פרק קיח המקורי !
א
הוֹדוּ לַיהוָה כִּי–טוֹב
כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ב
יאמַר–נָא
יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ג
יאמְרוּ נָא בֵּית–אַהֲרן
כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ד
יאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְהוָה כִּי לְעוֹלָם
חַסְדּוֹ:
ה
מִן–הַמֵּצַר
קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַּמֶּרְחָב
יָהּ:
ו
יְהוָה לִי לֹא אִירָא מַה–יַּעֲשֶׂה
לִי אָדָם:
ז
יְהוָה לִי בְּעזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה
בְשׂנְאָי:
ח
טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהוָה מִבְּטחַ
בָּאָדָם:
ט
טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהוָה מִבְּטחַ
בִּנְדִיבִים:
י
כָּל–גּוֹיִם
סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַם:
יא
סַבּוּנִי גַם–סְבָבוּנִי
בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַם:
יב
סַבּוּנִי כִדְברִים דּעֲכוּ כְּאֵשׁ
קוֹצִים בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַם:
יג
דָּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפּל וַיהוָה
עֲזָרָנִי:
יד
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי–לִי
לִישׁוּעָה:
טו
קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי
צַדִּיקִים יְמִין יְהוָה עשָׂה חָיִל:
טז
יְמִין יְהוָה רוֹמֵמָה יְמִין יְהוָה
עשָׂה חָיִל:
יז
לֹא–אָמוּת
כִּי–אֶחְיֶה
וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ:
יח
יַסּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת
לֹא נְתָנָנִי:
יט
פִּתְחוּ–לִי
שַׁעֲרֵי–צֶדֶק
אָבא–בָם
אוֹדֶה יָהּ:
כ
זֶה–הַשַּׁעַר
לַיהוָה צַדִּיקִים יָבאוּ בוֹ:
כא
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי–לִי
לִישׁוּעָה:
כב
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְראשׁ
פִּנָּה:
כג
מֵאֵת יְהוָה הָיְתָה זּאת הִיא נִפְלָאת
בְּעֵינֵינוּ:
כד
זֶה–הַיּוֹם
עָשָׂה יְהוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה
בוֹ:
כה
אָנָּא יְהוָה הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא
יְהוָה הַצְלִיחָה נָּא:
כו
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָה
בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְהוָה:
כז
אֵל יְהוָה וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ–חַג
בַּעֲבתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ:
כח
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ אֱלֹהַי
אֲרוֹמְמֶךָּ:
כט
הוֹדוּ לַיהוָה כִּי–טוֹב
כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
בס"ד.
דף
39. הפסק
בפסוק
עם
שם
ה'
. מסכת
סוכה
דף
לח/ב.
תרגם:
לימא _______________________________________________________
איניש ___________________________________________________________________
בהדדי ____________________________________________________________________
הדר __________________________________________________________
שפיר ___________________________________________
קאמרת _________________________________________________________
התם _____________________________________________
הכא ______________________________________________________________
אסוקי ______________________________________________________________
מילתא ____________________________________________________________________________
לית___________________________________________________________
לן _________________________________________________________
מאי ________________________________________________________
שנא________________________________________________________________________________לישנא ___________________________________________________________________
ואיבעית אימא ____________________________________________________________________________________________________________________
אמר
רבא לא לימא איניש ברוך הבא והדר בשם ה'
אלא
ברוך הבא בשם ה'
בהדדי
.
1. כיצד
יש לאמר את הפסוק "ברוך
הבא בשם ה'
" ?___________________________________
אמר
רבא לא לימא איניש יהא שמיה רבא והדר מברך
אלא יהא שמיה רבא מברך בהדדי .
2. מה
פסק רבא ?
____________________________________________________________
_________________________________________________________________________
א"ל
רב ספרא משה שפיר קאמרת אלא התם והכא
אסוקי מילתא הוא ולית לן בה:
3. מה
פסק רב ספרא לגבי אמירת "ברוך
הבא בשם ה'
" ואמירת
"יהא
שמיה רבא מברך"
?
__________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
כפילת
פסוקי
ההלל.
מקום שנהגו לכפול:
תנא
רבי כופל בה דברים רבי אלעזר בן פרטא
מוסיף בה דברים
4. מה
נהג רבי לעשות ,
ומה
נהג רבי אלעזר בן פרטא לעשות בהלל ?
____________________________
__________________________________________________________________________
מאי
מוסיף ?
5. הסבר
את שאלת הגמרא
._______________________________________________________
אמר
אביי מוסיף לכפול מאודך ולמטה:
6. למסקנת
הגמרא :
מה
עשה אלעזר בן פרטא בהלל ?
_____________________________________
__________________________________________________________________________
לברך
יברך:
אמר
אביי לא שנא אלא לאחריו אבל לפניו מצוה
לברך דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות
כולן מברך עליהן עובר לעשייתן .
7. אילו
ברכות שבהלל מצווה לברך ?
ואילו
ברכות שבהלל –
הכל
לפי מנהג המדינה ?
_________________
__________________________________________________________________________
8. הסבר
את ההלכה שכל
המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן
.___________________________
__________________________________________________________________________
ומאי
משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא ?
9. הסבר
את שאלת הגמרא
._______________________________________________________
__________________________________________________________________________
דאמר
רב נחמן בר יצחק דכתיב וירץ אחימעץ דרך
הככר ויעבור את הכושי .
10. כיצד
הוכיח רב
נחמן בר יצחק
ש"עובר"
פירושו
"ליפני
"
?_______________________________
__________________________________________________________________________
אביי
אמר מהכא :
"והוא
עבר לפניהם "
ואיבעית
אימא מהכא :
"ויעבור
מלכם לפניהם וה'
בראשם"
11.מה
הוכיח אביי
?____________________________________________________________
12. כיצד
הוא הוכיח זאת
?________________________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בס"ד.
דף
40. תקנות
רבי
יוחנן
בן
זכאי
. מסכת
סוכה דף מא/א.
:
מתני'
בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש
1.
כמה ימים היו נוטלים לולב בזמן בית המקדש ?
פרט!
_____________________________________
__________________________________________________________________________
2.
מה תיקן רבן יוחנן בן זכאי לגבי לולב משחרב בית המקדש ?
מדוע?
___________________________
__________________________________________________________________________
ושיהא יום הנף כולו אסור:
3.
ממתי היה מותר לאכול תבואה חדשה בזמן שבית המקדש היה קיים ?
__________________________
4
. מה תיקן רבן יוחנן בן זכאי לגבי זמן אכילת "חדש"
אחרי החרבן ?
___________________________
__________________________________________________________________________
גמ'
מנא לן דעבדינן זכר למקדש ?
5.
מה שאלת הגמרא ?
__________________________________________________________
א"ר
יוחנן
דאמר
קרא
כי
אעלה
ארוכה
לך
וממכותיך
ארפאך
נאם
ה'
כי
נדחה
קראו
לך
ציון היא דורש אין לה
דורש
אין
לה
–
מכלל
דבעיא
דרישה:
6.
כיצד למד רבן יוחנן מהפסוק שחייבים לעשות זכר למקדש ?
________________________________
__________________________________________________________________________
ושיהא יום הנף:
מ"ט מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו בהאיר מזרח השתא נמי ניכול ואינהו לא ידעי דאשתקד דלא הוה בית המקדש האיר מזרח התיר השתא דאיכא בית המקדש עומר מתיר.
7.מה הוא יום "ההנף"
? _________________________________________________________
8.
מדוע תיקן רבן יוחנן בן זכאי שלא יאכלו תבואה "חדשה"
עד סוף יום ההנף ?
____________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
דאיבני אימת אילימא דאיבני בשיתסר הרי התיר האיר מזרח .
9. מדוע אי אפשר לאמר שתקנת ריב"ז היא למנוע תקלה אם בית המקדש יבנה ב16
בניסן ?
_____________
__________________________________________________________________________
אלא דאיבני בחמיסר מחצות היום ולהלן תשתרי דהא תנן הרחוקים מותרין מחצות היום ולהלן לפי שאין ב"ד מתעצלים בו.
10.
מדוע אי אפשר לאמר שתקנת ריב"ז היא למנוע תקלה אם בית המקדש יבנה ב 15
בניסן ?
___________
__________________________________________________________________________
11.
מדוע תמיד קרבן העומר היה קרב עד חצות ?
_________________________________________
לא צריכא דאיבני בליליא אי נמי סמוך לשקיעת החמה .
12.
למסקנת הגמרא :
באיזה מקרה עלולה הייתה להיות תקלה באכילת ה"חדש"
? מדוע ?
______________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
(אמר)
רב נחמן בר יצחק אמר רבן יוחנן בן זכאי בשיטת ר'
יהודה אמר'
דאמר מן התורה הוא אסור דכתיב "עד עצם היום הזה"
– עד עיצומו של יום.
וקסבר "עד ועד בכלל ".
13.
מה פירוש "עד ועד בכלל"
? ____________________________________________________
14.
לפי רב נחמן ,
מדוע אסר רבן יוחנן בן זכאי לאכול חדש בכל יום ה16
בניסן ?
___________________
__________________________________________________________________________
ומי סבר ליה כוותיה והא מפליג פליג עליה (דתניא)
משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור אמר לו רבי יהודה והלא מן התורה הוא אסור דכתיב עד עצם היום הזה עד עיצומו של יום.
15.
מה קשה על על דברי רב נחמן ?
_________________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
רבי יהודה הוא דקא טעי הוא סבר מדרבנן קאמר ולא היא מדאורייתא קאמר .
16.
כיצד מסביר רב נחמן את העובדה שגם רבן יוחנן בן זכאי וגם ר'
יהודה סוברים אותו דבר ,
אבל ר'
יהודה חולק במשנה על רבן יוחנן בן זכאי ?
_________________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
והא "התקין"
קאמר .
17.
מה קשה על הסברו האחרון של ר'
נחמן ?
_________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
מאי "התקין"
– דרש והתקין:
18.
כיצד הסביר רב נחמן שריב"ז "התקין" שיהיו אוכלים עד סוף יום ההנף ,
אבל כוונתו שמהתורה אסור לאכול בכל אותו היום ?
__________________________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בס"ד.
דף
41. . מסכת
סוכה
דף
מא/ב.
תרגם :
מנא _____________________________________________________
הני __________________________________________________
מילי _________________________________________________________
ת"ר _______________________________________________________________________
למימר ________________________________________________________
מלתא ______________________________________________________________
אורחיה ________________________________________________________
קא משמע ______________________________________________________________________________
לן ___________________________________________________
כי הא ____________________________________
דין לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת .
מתני'
י"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת כל העם מוליכין את לולביהן לבית הכנסת למחרת משכימין ובאין כל אחד ואחד מכיר את שלו ונוטלו מפני שאמרו חכמים אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון בלולבו של חבירו ושאר ימות החג אדם יוצא ידי חובתו בלולבו של חבירו .
1.כשיום טוב ראשון של חג שחל להיות בשבת:
א.
מה עושים בערב שבת ?________________________________________________________
ב.
מה עושים בבקר של יום טוב ?
___________________________________________________
ג.
מדוע חייבים להקפיד שכל אחד יקבל דווקא את הלולב שלו ?
_______________________________
__________________________________________________________________________
2.
מה ההבדל בדין נטילת לולב של חברו –
אם נוטל ביום טוב ראשון ,
או אם נוטל בשאר ימי חול המועד ?
___
__________________________________________________________________________
רבי יוסי אומר איום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת ושכח והוציא את הלולב לרשות הרבים פטור מפני שהוציאו ברשות:
3.
מה פסק ר'
יוסי במקרה שאדם שכח והוציא את הלולב לרשות הרבים בטוב הראשון של חג שחל להיות בשבת?
__________________________________________________
4.
מה טעמו של ר'
יוסי ?
________________________________________________________
נטילת
לולב
של
חברו
ביום
טוב
ראשון
.
גמ'
מנה"מ דת"ר ולקחתם שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד .
5.
מה למדנו מהמילה "ולקחתם"
?___________________________________________________
"לכם "
– משלכם ,
להוציא את השאול ואת הגזול .
מכאן אמרו חכמים אין אדם יוצא ידי חובתו בי"ט הראשון של חג בלולבו של חבירו אלא אם כן נתנו לו במתנה .
6.
מה למדנו מהמילה "לכם"
?____________________________________________________
7.
מה דינו של אדם שנטל את לולבו של חברו ביום טוב ראשון של חג ?
__________________________
__________________________________________________________________________
8.כיצד ניתן ליטול ולצאת ידי חובה בלולבו של חברו גם ביום טוב ראשון ?
_______________________
_________________________________________________________________________
ומעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא שהיו באין בספינה ולא היה לולב אלא לרבן גמליאל בלבד שלקחו באלף זוז נטלו רבן גמליאל ויצא בו ונתנו לרבי יהושע במתנה נטלו רבי יהושע ויצא בו ונתנו לרבי אלעזר בן עזריה במתנה נטלו רבי אלעזר בן עזריה ויצא בו ונתנו במתנה לרבי עקיבא נטלו ר"ע ויצא בו והחזירו לרבן גמליאל .
9.
מה הייתה הבעיה של הרבנים שהיו בספינה ?
_________________________________________
_________________________________________________________________________
10.
כיצד הם יצאו ידי חובת נטילת לולב ?
_____________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
למה לי למימר "החזירו"
?
11.
הסבר את שאלת הגמרא .______________________________________________________
מלתא אגב אורחיה קא משמע לן מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה .
12.
מה מלמדת אותנו הברייתא בכך שהיא מספרת שר'
עקיבא החזיר את הלולב לרבן גמליאל ?
__________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
כי הא דאמר רבא "הא לך אתרוג זה על מנת שתחזירהו לי "
נטלו ויצא בו ,
החזירו –
יצא ,
לא החזירו –
לא יצא .
13.
מי שאמר לחברו שהוא נותן לו אתרוג במתנה "על מנת שתחזיר לי "
:
א.
באיזה מקרה המקבל יוצא ידי חובה ?
_______________________________________________
ב.
באיזה מקרה המקבל לא יוצא ידי חובה ?
_____________________________________________
למה לי למימר שלקחו באלף זוז ?
14.
מה קשה לגמרא ?
___________________________________________________________
להודיעך כמה מצות חביבות עליהן!!
15.
מה למדנו מכך שרבן גמליאל קנה את הלולב ב1000
זוז ?
________________________________
__________________________________________________________________________
בס"ד.
דף
42. תפילה
עם
לולב
ביד
. מסכת
סוכה
דף
מא/ב.עד
מב/א
א"ל מר בר אמימר לרב אשי :
"אבא צלויי קא מצלי ביה".
1.
כיצד התפלל אביו של מר בר אמימר ,
בסוכות ?
________________________________________
מיתיבי :
לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בחיקו ויתפלל ולא ישתין בהן מים ולא יישן בהן לא שינת קבע ולא שינת עראי ואמר שמואל סכין וקערה ככר ומעות הרי אלו כיוצא בהן .
2.
מה אסור לעשות בזמן שמחזיק תפילין ביד ?
__________________________________________
3.
מה עוד אסור לעשות עם תפילין על פי הברייתא ?
______________________________________
4.
מה הוסיף שמואל על דברי הברייתא ?
______________________________________________
5.
מה קשה על דברי מר בר אמימר מהברייתא ?
_________________________________________
_________________________________________________________________________
התם לאו מצוה נינהו וטריד בהו הכא מצוה נינהו ולא טריד בהו .
6.
מדוע למסקנת הגמרא מותר להתפלל עם לולב ביד ?
_____________________________________
__________________________________________________________________________
תניא רבי אלעזר בר צדוק אומר כך היה מנהגן של אנשי ירושלים אדם יוצא מביתו ולולבו בידו הולך לבית הכנסת לולבו בידו קורא קריאת שמע ומתפלל ולולבו בידו קורא בתורה ונושא את כפיו מניחו על גבי קרקע הולך לבקר חולים ולנחם אבלים לולבו בידו נכנס לבית המדרש משגר לולבו ביד בנו וביד עבדו וביד שלוחו
7.
להיכן היו אנשי ירושלים לוקחים את לולביהם ?
________________________________________
__________________________________________________________________________
8.
מתי אנשי ירושלים היו מניחים את הלולב בצד ?
מדוע ?
__________________________________
_________________________________________________________________________
9.
מתי הם היו מחזירים את הלולב לביתם ?
מדוע ?
_______________________________________
__________________________________________________________________________
מאי קמ"ל ?
10.סבר את שאלת הגמרא .________________________________________________________
להודיעך כמה היו זריזין במצות:
11.
מה למדנו מתיאור מעשיהם של אנשי ירושלים ?
______________________________________
הסבר שיטת ר'
יוסי .
רבי יוסי אומר י"ט:
אמר
אביי
לא
שנו
אלא
שלא
יצא
בו
אבל
יצא
בו
חייב.
12.
באיזה מקרה יודה ר'
יוסי שמי שהוציא לולב לרשות הרבים בדרכו ליטלו בבית הכנסת –
חייב קרבן חטאת ?
__________________________________________________________________________
הא מדאגבהי נפק ביה ?
!
13.
מה קשה על דברי אביי ?
______________________________________________________
__________________________________________________________________________
אמר אביי כשהפכו .
14.
כיצד הסביר אביי שאפשר לקחת לולב ,
בלי לצאת ידי חובה נטילה ?
_________________________
_________________________________________________________________________
רבא אמר :
אפילו תימא שלא הפכו הכי במאי עסקינן כגון שהוציאו בכלי .
15.
כיצד הסביר רבא שאפשר לקחת לולב ,
בלי לצאת ידי חובה ?
_____________________________
_________________________________________________________________________
והא רבא הוא דאמר לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה !
16.
מה קשה על תרוצו של רבא ?
__________________________________________________
_________________________________________________________________________
הני מילי דרך כבוד אבל דרך בזיון לא .
17.
לדעת רבא :
באיזה מקרה נאמר "שלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה "
ובאיזה מקרה לא ?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
:
מתני'
מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה ומחזירתו למים בשבת רבי יהודה אומר בשבת מחזירין ביום טוב מוסיפין ובמועד מחליפין קטן היודע לנענע חייב בלולב:
גמ'
פשיטא מהו דתימא הואיל ואשה לאו בת חיובא היא אימא לא תקבל קא משמע לן:
קטן היודע לנענע:
ת"ר קטן היודע לנענע חייב בלולב להתעטף חייב בציצית לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין יודע לדבר אביו לומדו תורה וק"ש תורה מאי היא א"ר המנונא תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב ק"ש מאי היא פסוק ראשון היודע לשמור גופו אוכלין על גופו טהרות לשמור את ידיו אוכלין על ידיו טהרות היודע לישאל ברשות היחיד ספיקו טמא ברשות הרבים ספיקו טהור היודע לפרוס כפיו חולקין לו תרומה בבית הגרנות