תנ"ך, הכנה לבגרות, יחידה ג – קטע שלא נלמד: מבחן מתכונת

מחבר:
הרב
צבי שוייגר,
בית
ספר בר אילן נתניה

נושא:
תנך,
יחידה
ג – קטע
שלא נלמד –
מבחן
מגן

מיועד
לכיתות: י"ב

מבחן מגן בתנ"ך –כיתה י"ב

פרק ראשון –קטע שלא נלמד ענה
על כל
השאלות

שאלה 1

א.
בפסוקים כ"א–כ"ז אפשר להבחין בשני חלקים.

1. מה הם שני החלקים? תן כותרת לכל אחד מהם.

2. לאיזה משני החלקים שייך פסוק כ"ח?
   נמק את תשובתך.

ב. "משכו
וקחו לכם
צאן." (פסוק כ"א).עיין בפירושו של רש"י,
בדיבור המתחיל "משכו"
ובדיבור המתחיל "וקחו",
וכן בדברי המכילתא שלפניך: "ר'
יוסי הגלילי אומר:
משכו [ידיכם]
מעבודה זרה והידבקו במצווה".

1. מהו הקושי בפסוק שמיישב רש"י?

2. כיצד אפשר ליישב את הקושי לפי דברי המכילתא?

שאלה 2

עיין בפסוק כ"א.

א. עיין ברמב"ן בקטע המסומן.

1. מי אמר לישראל את הציווי "משכו וקחו לכם"
   לפי ר' יאשיה,
   ומי אמר אותו לפי ר'
   יונתן?

2. מה היו הזקנים צריכים לעשות בהקשר לציווי זה, לפי ר' יאשיה?

ב. עיין בדברי אברבנאל שלפניך, והסבר מדוע לדעתו נאמר הציווי "משכו
וקחו
לכם" דווקא לזקנים.

אברבנאל:
"… ראה משה לצוות מעצמו לזקנים שהם יזרזו במצווה הזאת מהפסח והם יתחילו ראשונה בלקיחתו ובשחיטתו ובנתינת הדם על המשקוף ועל המזוזות,שהם היו הדברים היותר מסוכנים,
ולכך חשש משה אולי יהיה בעיני העם קשה לעשות הדברים האלה,
משום 'הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו ]שמות,
ח', כ"ב[…
ויפחדו מעשות המצווה הזאת. ולכן,
כדי לתת להם אומץ לב בדבר, ציווה

לזקנים 'משכו וקחו לכם',
רוצה לומר: אתם ראשי בני ישראל, זקני העם ושוטריו,התחילו ראשונה בעשיית המצווה הזאת…".

שאלה 3

עיין בפסוקים כ"א–כ"ד וברמב"ן לפסוק כ"ד.

א.

1. איזו הבנה מוטעית של הציווי בפסוק כ"ד דוחה רמב"ן בפירושו? מה בפסוקים אלה יכול היה להביא לידי הבנה מוטעית זו?

2. לפי רמב"ן,
   מהי ההבנה הנכונה של הציווי בפסוק?

ב. עיין בדברי ה"אור החיים" לפסוק כ"ד.

אור
החיים: " 'ושמרתם את הדבר הזה' – .. כי ממה שאמר הכתוב 'לחק לך' בפני עצמו וחזר לומר 'ולבניך'
.. הרי זה מפרש שאינם שווים בדבר: 'לחק לך' הוא כל האמור בעניין, 'ולבניך עד עולם'
– פרטים מהעניין ]שחיטת הפסח[…" על מה בלשון הכתוב מבסס "אור החיים" את ההבחנה בין הציווי לדור יוצאי מצרים לבין הציווי לדורות הבאים?
לפי ה"אור החיים", מהו הדבר שהדורות הבאים מצווים לשמור?

שאלה 4

א.
פתיחה דומה נמצאת גם בדברים,
פרק י"ז,
י"ד וגם בדברים פרק כ"ו,
א'.

מהי המשמעות ההלכתית המשותפת של פתיחות אלה בשלושת המקומות,
ובמה שונה המשמעות ההלכתית של הפתיחה בדברים,
בפרק י"ז ובפרק כ"ו מזו שבפרקנו?

ב. עיין בפירושו של ראב"ע לפסוק כ"ה.

כיצד ראב"ע מסביר את העובדה שישראל לא נצטוו לעשות פסח במדבר(חוץ מפסח אחד)?

היעזר בשמות י"ב ח'.

שאלה 5

א.
עיין ברש"י לפסוק כ"ח,
בדיבור המתחיל "כאשר
צוה ה'
את
משה ואת
אהרון", וברמב"ן

לפסוק זה בקטע המסומן. מהי הבעיה הסגנונית בפסוק שמיישבים רש"י ורמב"ן?
לפי יישוב הקושי על–ידי רמב"ן,
מה אפשר ללמוד על מעלתם של ישראל?

ב. עיין ברש"י לפסוק כ"ז,
בדיבור המתחיל "ויקד
העם". מהי תכלית המעשה של העם,
לפי רש"י?

היכן רמוזה בפסוקים כ"א–כ"ח כל אחת משלוש הבשורות שמזכיר רש"י?)צטט את לשון

הכתוב.