בס"ד

נושא הדף: מלכים א' פרק א'.

כיתות היעד: חטיבת–
ביניים.

מחבר:
חן–
ציון ניות.

מלכים א'
פרק א'

א'-
ד':
זקנת דוד והבאת אבישג.

ה'-
י':
המלכת אדוניה.

י"א–
ל"א:
הבקשה לקיום השבועה (המלכת שלמה).

ל"ב–
מ"ט:
המלכת שלמה.

נ'-
נ"ג:
שלמה עושה חסד עם אדוניה.

זקנת דוד
והבאת אבישג

עבדיו הקרובים של דוד המלך מחפשים אישה שתהיה סוכנת בביתו, מאחר ודוד הזדקן וגם הבגדים איתם כיסו אותו אינם מחממים אותו.
לאחר חיפוש נבחרת אבישג השונמית – נערה יפה ובתולה,
שמשמשת כסוכנת של המלך.

סוכנת – הכתוב מדגיש את העובדה שאבישג שימשה כעוזרת שמטפלת בדוד,
והיא אינה פילגשו ("והמלך לא ידעה").

המלכת
אדוניה

כנראה בעקבות חולשתו של דוד,
בוחר אדוניה להמליך את עצמו עוד בחיי אביו. אדוניה אוסף לעצמו תומכים מקרב העם ומקרב ההנהגה.

הסיבות להמלכה – אדוניה רואה את עצמו ראוי למלוכה בגלל שלוש סיבות עיקריות:

1. אהבת דוד – אדוניה היה בן אהוב על דוד ("ולא עצבו אביו מימיו") ולכן הוא רואה עצמו ראוי להמשיך את מלוכת אביו.

2. יופיו – מראהו החיצוני של אדוניה חשוב,
   מפני שטבעם של אנשים לנטות אחרי מראה עיניהם (ישנה התייחסות למראה חיצוני גם אצל שאול,
   דוד ואבשלום).

3. סדר הלידה – לאחר שנרצח אמנון ע"י אבשלום, ואבשלום נהרג בזמן המרד בדוד,
   רואה את עצמו אדוניה (שנולד אחרי אבשלום)
   כמי שראוי לקבל את המלוכה.

גינוני מלוכה – אדוניה עושה לעצמו רכב ופרשים וחמישים איש רצים לפניו,
כל זה חלק מניסיון לשוות לעצמו מעמד מיוחד. יש לציין שגם אבשלום נהג כך.

תומכי אדוניה – 1.
יואב בן צרויה – שר הצבא ואחד מהאנשים הנאמנים ביותר לדוד.

2. אביתר הכהן – מהאנשים התומכים בדוד עוד בימי בריחתו משאול.

תיזמון – אדוניה בוחר להמליך את עצמו בשלב זה ממספר סיבות:

1. דוד הגיע למצב שככל הנראה הוא כבר לא שולט בממלכה בצורה כ"כ טובה, ולכן יש צורך במחליף.

2. בגלל ששליטת דוד בממלכה חלשה,
   אין חשש שיפגע באדוניה.

3. כניסה למלוכה כשדוד עדיין חי,
   תביא לכך שהדבר יתפרש כהסכמה של דוד.

המקום – אדוניה בוחר לעשות את טקס ההמלכה בעין–
רוגל שמחוץ לעיר דוד, ככל הנראה כדי שזה לא יתפרש כמרד גלוי בדוד.

הבקשה לקיום
השבועה (המלכת שלמה)

נתן הנביא קורא לבת– שבע (אם שלמה), מספר לה על המלכת אדוניה (במידה ולא ידעה),
ומציע לה להודיע לדוד על המלכת אדוניה ולשכנע אותו לעמוד בשבועתו ששלמה ימלוך אחריו. על מנת לשכנע את דוד,
נשלחת בת– שבע ראשונה אל דוד ואחריה מופיע נתן כאילו ללא קשר לבת–
שבע.
לבסוף מבטיח דוד לבת– שבע שיעביר את המלוכה לשלמה עוד באותו היום.

דברי בת–
שבע – בת–
שבע פותחת את דבריה בהבטחת דוד ששלמה ימלוך אחריו,
ומבקשת ממנו שיקיים את הבטחתו לאור העובדה שאדוניה ממליך את עצמו.
בהמשך דבריה מציגה בת– שבע את הסיכון שבהמלכת אדוניה,
לחייה ולחיי שלמה.

דברי נתן – נתן שנכנס אל דוד מיד אחרי בת–
שבע,
מציג את המלכת אדוניה כדבר שנעשה בהוראת דוד (בהיתממות),
ושואל מדוע לא אמר לו המלך שהוא הולך להמליך את אדוניה.
רק בסוף דבריו הוא מעלה את האפשרות שהמלכת אדוניה נעשתה בניגוד לדעתו של דוד.

המלכת שלמה

דוד מבקש מאנשיו שיקחו את שלמה על הפרדה שלו (של דוד) ויוליכו אותו אל הגיחון, שם ימשחו אותו,
יתקעו בשופר, יאמרו "יחי המלך יחי המלך", ויביאו אותו לשבת על כסא דוד. המלכת שלמה גורמת לרעש בעיר דוד, ואנשי אדוניה שואלים את עצמם מדוע יש רעש גדול בעיר. יונתן בן אביתר הכהן שמגיע מן העיר לעין– רוגל מבשר להם שדוד המליך את שלמה כיורשו, ואנשי העיר באו לברך אותו.
בשורה זו גורמת לאנשי אדוניה לברוח.

תומכי שלמה – גם אצל שלמה ניתן למצוא אנשים בעלי מעמד שתומכים בו:

1. צדוק הכהן – הכהן הבכיר השני בממלכת דוד (יחד עם אביתר).

2. בניהו בן יהוידע – מאנשי הצבא הבכירים – מי שעמד בראש הכריתי והפליתי (היחידה המובחרת של הצבא, שגם היא תמכה בשלמה).

3. נתן הנביא – שליח ה'.

4. דוד המלך.

שלמה עושה
חסד עם אדוניה

אדוניה שהבין שמעשהו מתפרש עכשיו (עם המלכת שלמה),
כמרד,
בורח ואוחז בקרנות המזבח על–
מנת להציל את עצמו. אדוניה מבקש ששלמה יבטיח לו שלא יפגע בו, ושלמה מבטיח שלא יפגע בו כל זמן שאדוניה לא ינסה לפגוע במלכותו.

א
חיזה בקרנות המזבח – מנהג זה של בריחה מחשש למוות ואחיזה בקרנות המזבח,
היתה מוכרת אצל עמים אחרים,
כשבמקרה זה היה יכול האדם להציל את עצמו ממוות.
עפ"י מצוות התורה,
אדם שמחוייב מוות וברח ואחז בקרנות המזבח – אינו יכול להינצל בשל כך ומחוייבים להוציאו להורג אפילו מהמזבח ("מעם מזבחי תקחנו למות" – שמות כ"א י"ד).

בס"ד

נושא הדף: מלכים א' פרק ב'.

כיתות היעד: חטיבת–
ביניים.

מחבר:
חן–
ציון ניות.

מלכים א'
פרק ב'

א'-
ט':
צוואת דוד.

י'-
י"ב:
מות דוד.

י"ג–
כ"ה:
בקשת אדוניה ותגובת שלמה.

כ"ו–
כ"ז:
גירוש אביתר.

כ"ח–
ל"ד:
הריגת יואב.

ל"ה:
מינויים חדשים.

ל"ו–
מ"ו:
עונשו של שמעי.

צוואת דוד

בצוואת דוד ישנם שני חלקים:

1. דרישה משלמה ללכת בדרך ה'
   ולשמור את מצוותיו.
   שמירת מצוות ה'
   תביא להצלחת שלמה ולהמשך שושלת בית דוד.

2. בקשה משלמה לעשות חסד עם בני ברזילי הגלעדי, ולפגוע ביואב בן צרויה ובשמעי בן גרא.

בני ברזילי הגלעדי – ברזילי הגלעדי סייע לדוד בזמן שדוד ברח מפני אבשלום (שמואל ב' י"ז כ"ז–
כ"ט),
אך סירב לקבל את תודתו של דוד (שמואל ב' י"ט ל"ב–
מ'),
לכן דוד מבקש לגמול חסד עם בניו – שיהיו מאוכלי שולחנו של שלמה.

שמעי בן גרא – שמעי ניצל את מרד אבשלום וקילל את דוד בזמן בריחתו מירושלים (שמואל ב' ט"ז ה'- י"ג),
אך לאחר כישלון המרד נשבע לו דוד שלא יפגע בו (שמואל ב' י"ט י"- כ"ד).
דוד מבקש "לסגור איתו חשבונות",
ומצפה משלמה שיעשה זאת בחוכמה.

יואב בן צרויה – יואב היה שר הצבא של דוד עוד מימי בריחתו מפני שאול.
מצד אחד היה יואב נאמן לדוד, אך מצד שני נהג מספר פעמים בניגוד לדעת דוד.
יואב אחראי למותם של אבנר בן נר ועמשא בן יתר שהיו מועמדים להחליפו בתפקיד שר הצבא. דוד מבקש משלמה להרוג את יואב, ובכך להראות שהריגת אבנר ועמשא נעשתה על דעתו של יואב בלבד.

מות דוד

לאחר 40 שנות מלוכה – שבע שנים בחברון כמלך יהודה בלבד,
ו–
33 שנה כמלך כל ישראל בירושלים – נפטר דוד ונקבר בעירו.

בקשת אדוניה
ותגובת שלמה

אדוניה המעוניין לשאת את אבישג השונמית, יודע שבקשה כזו עלולה להישמע כמרידה בשלמה,
ולכן הוא פונה לבת– שבע (אם שלמה) שתדבר בשמו לפני שלמה. בת–
שבע פונה לשלמה בבקשה, אך שלמה רואה בבקשת אדוניה מרד במלכותו ולכן שולח את בניהו להרוג אותו.

מרד – בקשת אדוניה נתפסת בעיני שלמה כמרד, מאחר ורק למלך מותר לשאת את נשות המלך הקודם,
ואבישג היתה מעין אישה של דוד. במקרה דומה, איש בושת (בן שאול) האשים את אבנר שהוא רוצה לרשת את כיסא מלכותו מאחר ולטענתו הוא לקח את רצפה (אשת שאול) לאישה (שמואל ב' ג'
ו'-
י"א).
אבשלום שרצה להראות לכל העם שהוא מורד בדוד, לקח את פילגשי דוד (שמואל ב' ט"ז כ'- כ"ג).

גירוש אביתר

שלמה פונה לאביתר ומודיע לו שבגלל שהיה שותף להמלכת אדוניה הוא היה אמור להיהרג, אבל בגלל ששמר אמונים לדוד במשך שנים רבות – הוא לא יפגע בו.
שלמה מבקש מאביתר לעבור לגור בענתות.

הנבואה על בית–
עלי – לאחר חטאי בני עלי, ובגלל שעלי לא העיר לבניו על מעשיהם,
ה'
החליט שמשפחת עלי לא תשרת במשכן. נבואה זו מתגשמת למעשה רק בימי שלמה,
כשאביתר הצאצא האחרון ממשפחת עלי ששירת בקודש איבד את מקומו.

הריגת יואב

השמועה על כך ששלמה "סגר חשבונות" עם אדוניה ואביתר הגיעה ליואב והוא בורח ואוחז בקרנות המזבח. בניהו שנשלח להרגו נמנע מלהרוג אותו במקום קדוש, והוא חוזר אל שלמה כדי להחליט מה לעשות. שלמה דורש להרוג את יואב בכל מקרה.

מינויים
חדשים

בניהו בן יהוידע – שר צבא (במקום יואב).

צדוק – כהן גדול (במקום אביתר).

עונשו של
שמעי

שלמה דורש משמעי לעבור לגור בירושלים, ומודיע לו שאין לו רשות לצאת מחוץ לעיר. במידה ויצא מחוץ לירושלים, הרי שזה יתפרש כמרד ודינו מוות. שמעי מקבל על עצמו את העונש ועובר לגור בירושלים.
במשך שלוש שנים הוא חי את חייו כרגיל, אך אז בורחים שני עבדים שלו והוא יוצא להביא אותם מגת.
שלמה קורא לשמעי ומודיע לו שדינו מוות על שעבר על הציווי,
ושהוצאתו להורג היא עונש על מרידה בדוד.

בס"ד

נושא הדף: מלכים א' פרק ג'.

כיתות היעד: חטיבת–
ביניים.

מחבר:
חן–
ציון ניות.

מלכים א'
פרק ג'

א'-
ג':
הקדמה.

ד'-
ט"ו:
בקשת שלמה ותגובת ה'.

ט"ז–
כ"ח:
משפט שלמה.

הקדמה

שלמה נושא את בת פרעה לאישה, והוא מביא אותה אל עיר דוד עד שהוא מקים את בית ה' ואת הארמון. שלמה הולך בדרך ה', אך העם ממשיך לזבח בבמות מאחר ואין מקדש.

נישואים לבת פרעה – בפסוק א' נאמר:
"ויתחתן שלמה את פרעה", וכוונת הדברים ששלמה נשא את בת פרעה בנישואים דיפלומטיים – נישואים שנועדו לחזק את הקשר בין הממלכות וליצור ברית ביניהן.
הרד"ק בפסוק ג'
מנסה לפתור שתי בעיות בקשר לנישואים אלו:
א.
כיצד נשא שלמה אישה נוכרית?
 הוא גייר אותה.

2. כיצד נשא אישה מצרית שגם אחרי הגיור אסור להתחתן איתם שלושה דורות? 

האיסור להתחתן איתם אחרי גיור מתייחס לגברים בלבד ולא לנשים.

מזבחות – רד"ק אומר שלמרות שיש איסור להקים במות חוץ מהמקום שנבחר ע"י ה', מאז חורבן שילה אין מרכז אחד נבחר,
ולכן היה מותר להקים מזבחות עד בניית המקדש.

בקשת שלמה
ותגובת ה'

שלמה מגיע לגבעון בה נמצאת הבמה הגדולה כדי להקריב קרבנות לה'.
בחלום הלילה מתגלה ה' לשלמה ומציע לו משאלה אחת.
שלמה פותח את דבריו בהודאה לה' על כך שהוא זכה לרשת את כסא אביו, ומבקש מה' שיתן לו חכמה כדי להנהיג ולשפוט את עם ישראל.
ה'
מעריך את העובדה ששלמה לא ביקש רכוש,
כבוד או חיים ארוכים, שהם עניינים אישיים,
אלא ביקש חכמה להנהיג את העם, שהיא לצורך הציבור.
לכן ה' מבטיח לשלמה שיתן לו חכמה,
ובנוסף אליה הוא יתן לו גם את מה שלא ביקש: עושר,
כבוד והצלחה במלחמות.
ה'
מבטיח לשלמה עוד הבטחה אחת – אריכות ימים, אך הבטחה זו תתגשם בתנאי ששלמה ילך בדרך ה'
כדוד אביו.

משפט שלמה

לאחר הבטחת ה'
לשלמה שיתן לו חכמה כדי להנהיג ולשפוט את ישראל,
מגיע אל שלמה לדיון משפטי נושא קשה.
שתי נשים זונות שחיות יחד ילדו תינוקות בהפרש של שלושה ימים האחת מן השניה. אחת התעוררה להניק את בנה וגילתה שהוא מת. לטענתה,
לאחר שהסתכלה על מראהו החיצוני גילתה שהוא בנה של האישה השניה.
היא מעריכה שהאישה השניה ששכבה עם בנה גרמה למותו בטעות, והחליפה בין הילדים.
הנשים מתווכחות ביניהן למי מהן שייך הבן החי, ושלמה צריך להכריע ביניהן. שלמה מבקש לחתוך את הבן החי לשניים ולתת לכל אחת חצי ממנו. אישה אחת מבקשת לחוס על הילד ואפילו אם זה אומר שהיא תוותר עליו,
והשניה מבקשת לחתוך אותו והעיקר שלא יהיה לאף אחת מהן. שלמה אומר לאנשיו לתת את הבן לאישה שריחמה על בנה, ובמשפט זה מתגלה חוכמתו של שלמה לכל העם.

בס"ד

נושא הדף: מלכים א' פרקים ד'- ה'.

כיתות היעד: חטיבת–
ביניים.

מחבר:
חן–
ציון ניות.

מלכים א'
פרקים ד'- ה'

שים לב:
שאלה 1
מתייחסת לשני הפרקים,
שאלות 2-
4 מתייחסות לפרק ד',
ושאלות 5-
12 מתייחסות לפרק ה'.

1.
חלק את הפסוקים לפי הכותרות הבאות:

פרק ד'
_____ – ______ : מינויים במלכות שלמה.

_____
– ______ : הנציבים.

פרק ה'
_____ – ______ : עושרו של שלמה.

_____
– ______ : חכמת שלמה.

_____
– ______ : הברית עם חירם.

_____
– ______ : העובדים במקדש.

2.
כיצד קשור פסוק א'
לפרק ג'
? (רש"י,
מצודה)
_______________________

________________________________________________________

3.
השלם את הטבלה הבאה.

4.
אילו מהמשפטים הבאים נכונים?

א לשלמה היו 12
נציבים שכל אחד היה אחראי על שבט אחד.

ב לשלמה היו 12
נציבים כמנין חודשי השנה.

ג כל נציב היה אחראי על איזור מסוים,
ולאו דווקא על שבט.

ד לאף נציב לא היה קשר משפחתי לשלמה,
כדי לשמור על מוסר עבודה.

ה עפ"י רב ושמואל (רש"י פס'
י"ט),
הנציב ה–
13 היה אחראי על שאר הנציבים.

ו עפ"י רב או שמואל,
הנציב ה–
13 היה אחראי על שאר הנציבים.

5.
ענה בקצרה על השאלות הבאות,
עיין בפרשנות לפי הצורך.
(פרק ה'
א'-
ח').

א מה היו גבולות ממלכתו של שלמה?
(רד"ק)
______________________

ב מה מבטאת כמות המזון על שולחן שלמה?
_______________________

ג כיצד מתבטא השלום בתקופת שלמה?
__________________________

ד מי היה אחראי על כלכלת שלמה?
_____________________________

ה כמה סוסים היו לשלמה?
(מצודה)
_____________________________

6.
מהו הדימוי לחוכמתו של שלמה?

א כארבה בשדות.
ב כחול הים.
ג כמי הים.
ד ככוכבי השמים.

7.
מה ההבדל בין חכמת מצרים לבין חכמת בני קדם,
עפ"י המצודה?

א המצרים עסקו בחכמת המתמטיקה ובני קדם עסקו בפסיכולוגיה.

ב המצרים עסקו בחכמת הטבע ובני קדם במשלים.

ג המצרים עסקו בפיזיקה גרעינית ובני קדם באסטרולוגיה.

ד המצרים עסקו בחכמת הטבע ובני קדם במזלות.

8.
במה התבטאה חכמת שלמה?

א בידע הרחב על החי והצומח,
בשירים ומשלים שכתב.

ב במשלים שכתב ומוזיקה שהלחין.

ג בסגנון הכתיבה המיוחד שלו,
וביכולת הכתיבה ששבתה כל לב.

ד באסטרטגיה במלחמה ובאירגון הצבא.

9.
בפרק ה'
פסוק י"ז מסביר שלמה לחירם מדוע לא יכל דוד לבנות בית לה'.

עיין ברש"י ובמצודה,
והסבר מדוע לא בנה דוד את המקדש,
לפי כל שיטה?

________________________________________________________

________________________________________________________

________________________________________________________

________________________________________________________

10.
א מה מבקש שלמה מחירם,
ומדוע?

ב מה מתחייב שלמה לתת לחירם בתמורה?

________________________________________________________

________________________________________________________

________________________________________________________

________________________________________________________

11.
איזה סוג של מס מטיל שלמה על ישראל (בפסוק כ"ז)?

_______________________________________________________

_______________________________________________________

12.
כיצד חולקה העבודה בין 30.000
העובדים?

_______________________________________________________

_______________________________________________________

בס"ד

נושא הדף: מלכים א' פרקים ו'- ז'.

כיתות היעד: חטיבת–
ביניים.

מחבר:
חן–
ציון ניות.

עבודת
הכנה –
מלכים א'
פרקים
ו'-
ז'

פרק ו'
– בניית המקדש

1. עיין בפסוק א'
ובפסוקים ל"ז–
ל"ח,
והשלם את הטבלה הבאה.

2. השלם את הטבלה הבאה עפ"י הפסוקים המוצגים בתוכה.

3. א מהו היציע הנזכר בפסוק ה'? (מצודת ציון) ____________________________

ב מסביב לאילו חלקים במקדש נבנה היציע?
(רד"ק)
_______________________

4. מהי הבטחת ה'
בפסוקים י"א–
י"ג,
ומהו התנאי להבטחה זו? ___________________

_____________________________________________________________

_____________________________________________________________

5. עיין בפסוקים כ"ג–
כ"ח העוסקים בכרובים,
והקף בעיגול את התשובות הנכונות.

א
כל כרוב היה במידה שונה בגלל הזווית שבה
הועמד כל אחד מהם.

ב
שני הכרובים היו באותה מידה והועמדו
באותה זווית.

ג
הכרובים היו עשויים מעצי זית ומצופים
זהב.

ד
הכרובים נבנו מיציקת שמן שמצופה זהב.

ה
הכרובים היו ממוקמים בהיכל ותפסו את כל
רוחבו.

ו
כנפי הכרובים היו פרושות לצדדים,
ולכן
רוחבו של כל אחד מהם

היה
10 אמות.

ז
הכרובים היו ממוקמים בדביר,
וגובהו
של כל אחד מהם היה 10

אמות.

פרק ז'

6. תן כותרת לכל אחד מהחלקים הבאים.

א'-
י"ב : _____________________

י"ג–
נ"א : _____________________

7. א מה היה גודלו של בית יער הלבנון?
_________________________________

__________________________________________________________

ב עיין במצודה והצג שני הסברים מדוע הבית נקרא "בית יער הלבנון".

___________________________________________________________

___________________________________________________________

8. מהם הכלים שיצר חירם הצורי?

א כיורים, יעים,
מזרקות,
פסלים,
ים,
יבשה.

ב יעים, סירות,
משוטים,
ים,
עמודים,
אדנים.

ג מזרקים, מחטים,
מכונות,
ים,
עמודים,
כיריים.

ד סירות, מזרקות,
מכונות,
כיורים,
יעים,
עמודים,
ים.

9. ענה על השאלות הבאות בקצרה (עיין במידת הצורך במצודת ציון).

א מהו חורש (מצודת ציון פסוק י"ד)
?

___________________________________________________________

ב מה היה גובהו של כל אחד מהעמודים?

___________________________________________________________

ג מהו ים (מצודת דוד פסוק כ"ג)?

____________________________________________________________

ד על מה עמד הים (פסוק כ"ה)?

____________________________________________________________

ה מהן המכונות (רד"ק פסוק כ"ו)?

____________________________________________________________

ו מהם יעים (רלב"ג פסוק מ"ה)?

____________________________________________________________

ז מהם מזרקות (רלב"ג פסוק מ"ה)?

____________________________________________________________

10. עיין בפירוש רד"ק לפסוק כ"א,
והסבר מדוע נקראו העמודים בשמות יכין ובועז?

____________________________________________________________

____________________________________________________________

____________________________________________________________

11. מהם "קדשי דוד אביו"
הנזכרים בפסוק נ"א?

____________________________________________________________

____________________________________________________________

בס"ד

נושא הדף: מלכים א' פרק ח'.

כיתות היעד: חטיבת–
ביניים.

מחבר:
חן–
ציון ניות.

מלכים א'
פרק ח'

א'-
י"א:
העלאת ארון ה'
למקדש.

י"ב–
כ"א:
נאום שלמה לישראל.

כ"ב–
נ"ג:
תפילת שלמה.

נ"ד–
ס"א:
ברכת שלמה לישראל.

ס"ב–
ס"ו:
קיום החג והקרבת קרבנות.

העלאת ארון
ה' למקדש

לאחר סיום בניית המקדש מקהיל שלמה את עם ישראל בחג הסוכות,
על–
מנת להעלות את ארון ה'
מעיר–
דוד לבית המקדש.
הכהנים נושאים את ארון ה',
ואת שאר כלי הקודש מעלים הלוויים למקדש.
בזמן העלאת ארון ה' מקריבים שלמה ועם ישראל קרבנות רבים שלא ניתן למנות אותם. את ארון ה'
שמים בקודש הקודשים (דביר)
וכשיצאו הכהנים מן הקודש שרתה השכינה על המקדש ("והענן מלא את בית ה'").

העמדת הארון: 1. את הארון שמו מתחת לכרובים שסוככים בכנפיהם על הארון.

2. מוטות (בדי)
   הגיעו עד לפרוכת.

3. בארון היו שני לוחות הברית שניתנו למשה בסיני.

נאום
שלמה לישראל

לאחר שראה שלמה שהענן כיסה את המקדש הבין שזה קיום ההבטחה של ה'
"כי בענן אראה על הכפורת"
(ויקרא ט"ז ב') – לשכון בבית המקדש.
שלמה עומד לפני כל קהל ישראל ומספר על רצונו של דוד אביו לבנות בית לשם ה', ועל כך שה'
הודיע לדוד שבנו שישב על כסאו יבנה את בית ה'. שלמה מברך את ה' שקיים את ההבטחה שהוא ישב על כסא אביו. שלמה לא מספר מדוע לא יכל דוד לבנות בית לה', כנראה מתוך רצון לשמור על כבודו של אביו.

תפילת שלמה

שלמה עומד מול המזבח, פורש כפיו אל השמים ונושא תפילה לה'.

1. הודאה – שלמה מודה לה'
   ששמר על הבטחתו לדוד שבנו ישב על כסאו ויבנה בית לה'.

2. בקשות – 1)
   שה'
   יקיים את הבטחתו לדוד שתהיה המשכיות לבית המלוכה,

כמובן,
במידה וישמרו על דרך ה'.
(פסוק כ"ה)

2) מאחר וברור ובית ה' אינו מקום מושבו של הקב"ה,
אלא מקום

מיוחד לשם ה',
מבקש שלמה ש"עיניו"
של הקב"ה יהיו פתוחות

לבית המקדש לשמוע את תפילת בני ישראל.
(פסוקים כ"ו–
ל')

3) שה'
יעשה משפט צדק בישראל. (פסוקים ל"א–
ל"ב)

בפסוקים ל"ג–
נ"ג מפרט שלמה מקרים רבים בהם יתפללו ישראל או עמים אחרים אל ה',
ומבקש מה' שירחם על ישראל ויענה לבקשתם.
בדברי שלמה ישנה הכרה בכך שבני אדם מטבעם נוטים לחטוא ולכן אין לדון אותם בחומרה,
ובכך שלקב"ה יש את היכולת לבחון את כוונות האדם בתפילתו.
שלמה אומר שאם הקב"ה יענה לתפילת ישראל או הנכרים, הרי שזה יחזק את אמונת בני האדם בה'. שלמה מתייחס למצב בו ישראל לא יוכלו להגיע לבית המקדש (גלות או שבי)
ומבקש מה' שיקבל את תפילתם אם יכוונו את ליבם לבית המקדש.

המקרים:
א]
לאחר תבוסה במלחמה והגליה מן הארץ.

ב]
בזמן בצורת הנובעת מעצירת השמים.

ג]
פגיעה מכל סוג שהוא בכלכלה – רעב,
דבר,
ירקון (פגיעה

בתבואה),
שדפון (פגיעה בתבואה), ארבה,
חסיל (סוג של ארבה).

ד]
מלחמה שתבוא ח"ו על ישראל.

ה]
נגעים או מחלות.

ו]
נכרי שיכיר בכוחו של ה'
ויבוא להתפלל במקדש.

ברכת
שלמה לישראל

בדבריו לישראל, מברך שלמה את ה' שקיים את הבטחתו למשה לתת שלום בארץ,
ומביע משאלה שה'
ישמור אותם כשם ששמר על אבותיהם, ויטה את ליבם לעבודתו. שלמה מבין שקיום מצוות ה'
הם הבסיס לשמירת ה' על ישראל, והם שיביאו להכרת העמים בכוחו של ה'.

קיום
החג והקרבת קרבנות

שלמה וכל ישראל מקריבים קרבנות רבים לה',
עד כדי כך שיש צורך לקדש גם את העזרה להקרבת קרבנות,
מאחר והמזבח לא מספיק לקרבנות שהקריבו. שלמה וישראל שהגיעו מכל קצוות הארץ (מלבוא חמת שבצפון ועד נחל מצרים בדרום)
עשו שבעה ימים לחנוכת המקדש ושבעה ימים נוספים של חגיגת חג הסוכות. לבסוף הולכים אנשי ישראל לבתיהם שמחים על הטובה שה'
עשה לישראל.

בס"ד

נושא הדף: מלכים א' פרק ט'.

כיתות היעד: חטיבת–
ביניים.

מחבר:
חן–
ציון ניות.

מלכים א'
פרק ט'

א'-
ט':
התגלות ה' לשלמה.

י'-
י"ד:
יחסי שלמה וחירם.

ט"ו–
כ"ח:
מפעלי הבניה של שלמה ועושרו.

התגלות ה'
לשלמה

ה'
מתגלה לשלמה בפעם השניה ומגיב על תפילתו של שלמה בבית המקדש.
ה'
אומר לשלמה שהוא מקבל את בקשתו ו"עיניו"
יהיו נשואות אל המקדש. בדברי ה' ישנה התייחסות לעם ישראל ככלל ולשלמה ולבית המלוכה בפרט.

1. שלמה ובית המלוכה (פסוקים ד'- ה')
   – ה'
   מבטיח לשלמה שישמור על שושלת המלוכה שלו כפי שהבטיח לדוד, אך זה מותנה בכך שהוא ישמור על מצוות ה'.

2. עם ישראל (ו'-
   ט')
   – ה'
   הבטיח לשלמה ש"עיניו"
   יהיו נשואות אל המקדש והוא ישמע את תפילות ישראל,
   אך הוא מזהיר שאם ישראל לא ילכו בדרכיו הוא יגלה אותם מהארץ ויהרוס את המקדש.
   חורבן המקדש והגליית ישראל יהיו לסמל ("משל ושנינה") בין כל העמים,
   כל מי שיעבור בארץ ישאל מה קרה לארץ ויבין שהחורבן הוא תוצאה של עזיבת ישראל את ה'.

יחסי
שלמה וחירם

כפי שראינו, היו יחסים חמים בין ממלכת ישראל לבין ממלכת צור.
חירם מלך צור סייע בבניית המקדש בעצים,
בעובדים ובזהב. שלמה נותן לחירם 20 ערים,
אך ערים אלו לא מוצאות חן בעיני חירם שמכנה אותן "ארץ כבול" וכועס על שלמה.

נתינת הערים – בספר דברי הימים כתוב שחירם נותן לשלמה 20 ערים,
ונראה שכל מלך נתן לשני 20 ערים כאות תודה ורצון לחזק את הברית ביניהם. [רד"ק]

ארץ כבול – אדמת הערים האלו היתה בוצית ולכן לא ניתן היה להפיק ממנה הרבה פירות.
הארץ נקראה כבול,
כי רגלי האדם שוקעות בה וכאילו נכבלות.
[מצודה]

מפעלי
הבניה של שלמה ועושרו

בתקופת מלכותו בנה שלמה מבנים רבים ברחבי הארץ, ולצורך הבניה השתמש ביושבי הארץ הגויים. שלמה אף ניסה להיכנס לתחום המסחר הימי,
ע"י הקמת צי אניות בעזרתו של חירם.

הבניה – 1.
בית המקדש – במשך 7
שנה.

2. בית המלך – במשך 13
   שנה.

3. המילוא – נבנה בשביל בת פרעה במקום בו היתה פרצה למעבר בין עיר–
   דוד למקדש. בניית המילוא הביאה למרד ירבעם בשלמה.

4. חומת ירושלים – כנראה הרחבה של החומה בגלל הרחבת העיר.

5. ערים שונות – חצור, מגידו,
   גזר,
   בית–
   חורון תחתון, בעלת,
   תדמור.

6. ערי מסכנות – ערים לאוצרות המלך.

7. ערי רכב ופרשים – לצורך החזקת הסוסים.

8. חשק שלמה – כל דבר שרצה שלמה לבנות.

גזר – העיר גזר שהיתה עיר כנענית נכבשה ע"י פרעה וניתנה כמתנה לביתו.
שלמה כנראה משפץ את העיר אחרי שנכבשה.

האניות – שלמה מקים צי אניות על ים סוף בעציון גבר (אילת כיום), על מנת להגיע לאזור אפריקה ולעסוק במסחר.

בס"ד

נושא הדף: מלכים א' פרק י'.

כיתות היעד: חטיבת–
ביניים.

מחבר:
חן–
ציון ניות.

מלכים א'
פרק י'

א'-
י"ג:
ביקור מלכת שבא.

י"ד–
כ"ט:
עושרו של שלמה.

ביקור מלכת
שבא

מלכת שבא שומעת על חכמתו של שלמה,
מחליטה לבחון את אמיתות השמועות,
והיא מגיעה לירושלים עם פמליה גדולה ורכוש רב. מלכת שבא בוחנת את חכמת שלמה בשאלות רבות, ושלמה משיב לכל שאלותיה. מלכת שבא מתרשמת מחכמתו של שלמה, מהתנהלות ביתו וממלכתו,
וטוענת שהשמועות על חכמתו לא מתארות כראוי את חכמתו האמיתית. מלכת שבא מברכת את ה'
שהעמיד את שלמה כמלך על ישראל, מה שמעיד על אהבת ה'
לעם ישראל, ומברכת את אנשיו ועבדיו שזכו למלך כזה.
שלמה ומלכת שבא נותנים אחד לשני רכוש רב ומתנות.

עושרו
של שלמה

בפסוקים אלו ישנו תיאור מפורט על עושרו של שלמה,
על מקורות ההכנסה שלו, על מה שעשה עם כספו,
ועל מעמדו המיוחד של שלמה בקרב מלכי הארץ. עושרו של שלמה היה גדול כל– כך עד שהזהב היה כמו אבנים, ועצי הארזים כמו שיקמים.

מקורות ההכנסה – 1.
מס מסוחרים העוברים דרך הארץ ("התרים").

2. מס מסוחרים שמסתובבים בתוך הארץ ("רוכלים").

3. אניית תרשיש המביאות רכוש פעם בשלוש שנים.

4. מתנות הניתנות ע"י מלכי העולם המבקרים את שלמה.

מעשי שלמה עם הכסף – 1.
שריון ומגינים עשויים זהב.

2. כיסא המלך נבנה משנהב, צופה זהב, ועל שתי ידיות הכסא היו שני אריות.
   שש מדרגות הובילו אל כסא המלך, ובשני צידי המדרגות עמדו אריות – סה"כ 12 אריות על המדרגות.

3. כל הכלים שהיו בבית יער הלבנון, היו עשויים מזהב.

4. 1.400 רכב ו– 12.000 פרשים.

בס"ד

נושא הדף: מלכים א' פרק י"א.

כיתות היעד: חטיבת–
ביניים.

מחבר:
חן–
ציון ניות.

מלכים א'
פרק י"א

א'-
י"ג:
חטאי שלמה והעונש הצפוי.

י"ד–
כ"ה:
מרידות באדום ובדמשק.

כ"ו–
מ':
ירבעם ומשיחתו למלך.

מ"א–
מ"ג:
מותו של שלמה.

חטאי שלמה
והעונש הצפוי

הנשים שנשא שלמה בנישואים דיפלומטיים על–
מנת לחזק את מלכותו, היו הגורם לנפילתו.
ליבו נטה אחרי נשיו, והוא הקים להן מזבחות מול ירושלים. ה'
מוכיח את שלמה על מעשיו,
ומעניש אותו בפילוג המלוכה בימי בנו, והשארת מלכות מצומצמת בידי הבן.

החטאים – 1.
ריבוי נשים – איסור שחל רק על מלך (דברים י"ז פס'
י"ז),
עפ"י ההלכה

המלך יכול לשאת עד 18
נשים.

2. נשים נכריות – איסור לכל ישראל לשאת נשים נוכריות (דברים ז'
   פס'
   ג'-
   ד').

3. אלילות – נטייה אחרי נשיו והקמת מזבחות.
   

השוואה לדוד – המקרא משווה את שלמה לדוד אביו פעמיים (פסוקים ד',
ו'),
והוא מוצג כמי שלא עומד ברמה האמונית של דוד.

תוכחת ה'
– ה'
מוכיח את שלמה בדרך דומה לתוכחת שמואל את שאול,
ומשתמש במוטיב הקריעה.
המלוכה תינתן לעבדו של שלמה,
ושבט נוסף (פרט ליהודה)
יינתן לבנו של שלמה – שבט בנימין.
דחיית גזירת קריעת המלוכה לדור הבא נובעת מזכותו של דוד (פסוק י"ב).
השארת המלוכה בידי בנו של שלמה נובעת משתי סיבות עיקריות:
1. זכותו של דוד – המלך הנבחר.
2. זכות ירושלים העיר הנבחרת.

שיקוץ – כינוי גנאי לאלילות.
ניתן למצוא כינויי גנאי נוספים – תועבה,
גילולים.

מרידות
באדום ובדמשק

שני גורמים מורדים בשלמה,
במקומות בהם היה שלטון ישראלי מימי דוד:

הדד האדומי – הדד שהיה מזרע המלוכה באדום,
ברח ממנה כשהיא נכבשה ע"י יואב – שר צבאו של דוד.
יואב הרג את כל אנשי המלחמה (כל זכר),
וקבר את חללי ישראל.
הדד ירד למצרים (כשבדרכו הוא אוסף אנשים),
בבית פרעה מלך מצרים הוא מקבל את אחות המלכה לאישה ובנו שנולד במצרים גדל עם בני המלך.
כששמע שדוד נפטר ויואב נהרג,
ביקש ממלך מצרים שיתן לו את ברכתו לחזור לארצו.

רזון בן אלידע – רזון בן אלידע ברח מצוֹבָה לדמשק,
כשעירו נכבשה ע"י דוד.
כשראה שניתן למרוד במלכות ישראל,
סילק את נציב המלך (שלמה),
ושלט ככל הנראה,
על כל ארם (שכוללת את דמשק ואת צובה).

ירבעם

ירבעם שהיה אחראי על סבל (מס עובד)
של בית יוסף (אפרים ומנשה),
מרד בשלמה המלך ונאלץ לברוח למצרים.
אחיה הנביא מוצא את ירבעם בשדה ומודיע לו שימלוך על רוב שבטי ישראל,
עפ"י דבר ה'.
את דבריו מחזק אחיה במעשה סימלי של קריעת בגד ל–
12 חלקים,
ונתינת 10
חלקים לירבעם.

ייחוס – ירבעם יתום משבט אפרים,
ושם אימו צרועה.

המרד – בפסוקים אלו המקרא מציג את נושא המרד אך לא מציג את הרקע לדברי ירבעם.
ירבעם דיבר נגד שלמה שבנה את חומת העיר במקום אותו פרץ דוד.
דוד עשה פירצה בחומת הר–
הבית במקום החיבור של הר–
הבית לעיר דוד (ירושלים),
על–
מנת לקצר את דרכם של עולי הרגל.
שלמה בונה מחדש את החומה על–
מנת להקים בה בית לאישתו (בת פרעה).
ירבעם מעיר לשלמה שמעדיף את טובת אישתו על טובת העם.

דברי ירבעם לא נאמרים רק לשלמה "בארבע עיניים",
אלא לאנשים אחרים,
ועוד יותר מכך,
ירבעם מכנה את שלמה בשמו הפרטי ולא בתואר "המלך"
–
"שלמה בנה את המילוא סגר את פרץ עיר דוד אביו"
(פס'
כ"ז).

אחיה – קריעת הבגד ע"י אחיה מזכירה את דברי ה'
לשלמה.
הוא מדגיש בדבריו,
שהמלכות עוברת לירבעם בגלל חטאי שלמה,
המלוכה היא רק על 10
שבטים,
ואם ירבעם ילך בדרך ה'
יזכה לבית מלוכה,
אך לא ניצחי (לבסוף בכל מקרה המלוכה תחזור לבית דוד).

סדר
האירועים – ישנו חוסר היגיון בסדר האירועים ביחידה זו.
כיצד יתכן שאחרי שירבעם מורד בשלמה,
ממנה אותו שלמה לתפקיד חשוב?
גם אם נאמר ששלמה מחל על כבודו והחליט למנות את ירבעם לתפקיד חשוב,
מדוע הוא מחליט לרדוף אחריו אחרי שכבר מינה אותו לתפקיד בכיר?

נראה שסדר האירועים היה כך:
1. ירבעם מונה לאחראי על מס בני יוסף.

2. אחיה מודיע לירבעם שימלוך על 10
   שבטים.

3. ירבעם מורד בשלמה.

4. שלמה מבקש להרוג את ירבעם.