בס"ד
נושא
הדף:
ברכות
התורה
יעד:
כיתות
ז'
–
י'
.
מאת:
חגי לב
ברכת
המצוות : בָּרוּךְ
אַתָּה ה',
אֱלקינוּ
מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר
קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ
עַל דִּבְרֵי תורָה:
בקשה
: וְהַעֲרֵב
נָא ה'
אֱלקינוּ
אֶת דִּבְרֵי תורָתְךָ בְּפִינוּ
וּבְפִיפִיּות עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל.
וְנִהְיֶה
אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ כֻּלָּנוּ יודְעֵי שְׁמֶךָ
וְלומְדֵי תורָתְךָ לִשְׁמָהּ.
בָּרוּךְ
אַתָּה
ה', הַמְלַמֵּד
תּורָה לְעַמּו יִשְׂרָאֵל:
שבח
: בא"ה,
אֱלקינוּ
מֶלֶךְ הָעולָם,
אֲשֶׁר
בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן
לָנוּ אֶת תּורָתו.
בא"ה
נותֵן
הַתּורָה:
שים לב ! ברכת התורה מורכבת משלש ברכות :
שתיים הראשונות צמודות ,כאשר הראשונה פותחת בברוך והשנייה סמוכה לחבירתה וחותמת בברוך .
לעומתן הברכה השלישית עומדת בפני עצמה – פותחת וחותמת בברוך .
מעמדה
של ברכת התורה
*האם לברך על מצוות זה חיוב מן התורה ?
בדרך כלל ברכות המצוות זהו תקנת חכמים , שרצו למנף ולחדד את ערכה של המצווה העומדת להתקיים ביד האדם .
ברם ,חכמים בגמרא מצאו רמז בפסוקים לכך שלימוד תורה דורש ברכה לפניו :
"מנין לברכת התורה לפניה מן התורה ?
שנאמר :
'כי שם ה'
אקרא הבו גודל לאלוקינו'"
(דברים לב'
, ג )
{
בבלי ,
ברכות כא'
ע"א }
חכמים פירשו את הפסוק הנ"ל כך :
'כי (=
כאשר)
שם ה'
אקרא'
– כאשר בא ללמוד תורה שכולה שמותיו שלך הקב"ה ,
אזי 'הבו גודל לאלוקינו '
– יש לברך ולגדל לאלוקינו בברכה .
ואכן כך דעת הרמב"ן : ברכת התורה , חיובה מן התורה !
{השגות לספר המצוות ,עשה טו }
*מדרש
אגדה נוסף על שאלת ותשובת ירמיהו ,
בדבר
סיבת חורבן הארץ :
"מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת … עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר?
וַיֹּאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ: (
ירמיהו ט'
, יא–יב )
" אמר רב יהודה אמר רב,
מאי דכתיב:
' מי האיש החכם ויבן את זאת?'… היינו לא שמעו בקולי ,היינו לא הלכו בה?!
אמר רב יהודה אמר רב:
[אלא]
שאין
מברכין
בתורה
תחלה.
{
בבלי , נדרים דף פא ע"א }
חשיבותה
של ברכת התורה
הברכה
לפני הלימוד מחדדת בנו את ההכרה בערכו
המיוחד של לימוד תורה .
חכמת
התורה אינה כשאר חכמות העולם שבהם העיקר
הוא הידיעה וההבנה השכלית .
תורת
אמת עניינה :
-
להורות
לאדם דרכי אמת וחסד .
-
ללמוד
על מנת ליישם ולעשות .
-
להכיר
את נותן התורה ,
להדבק
בו וללכת בדרכיו .
" מה
הוא רחום אף אתה היה רחום ,
וכדו'
"
וזאת
משיגים ע"י
למוד ועיסוק תמיד בתורה ובתכניה .
העיסוק
החוזר ונשנה בה מעדן את התנהגותינו ומדריך
את התנהלותינו היום –
יומית .
לימוד
תורה
אחר
ברכות התורה נוהגים ללמוד תורה בשני
מחזורים ,
וזאת
כדי שתהיה ברכה עוברת לעשייתה .
כלומר
:
שסמוך
לברכה יתבצע המצווה שלשמה נאמרה הברכה .
המחזור
הראשון הקצר כולל :
1)מן המקרא :
פסוקי ברכת כהנים
"…דַּבֵּר
אֶל אַהֲרן וְאֶל בָּנָיו לֵאמר כּה
תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
אָמור
לָהֶם:
יְבָרֶכְךָ
ה'
וְיִשְׁמְרֶךָ:
יָאֵר
ה'
פָּנָיו
אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
יִשָּׂא
ה'
פָּנָיו
אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלום:
וְשָׂמוּ
אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי
אֲבָרְכֵם:
"
2)משנת "אלו דברים שאין להם שיעור "
3)
מן התלמוד :
"ואילו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז … ותלמוד תורה כנגד כולם "
המחזור
השני הארוך עניינו 'סדר קרבנות'
והוא כולל :
1)מן המקרא : פרשת
קרבן התמיד .
2)
משנת 'איזהו
מקומן'
. העוסקת
במקום הקרבת הזבחים (
זבח
=קרבן
)
בבית
המקדש .
3)
ממדרש ההלכה : יג'
מידות
דר'
ישמעאל
שהתורה בכתב נדרשת בהן ללימוד הלכות
תושב"ע.