קיץ תשנ"ח (כולל פתרונות)

2יחידות לימוד לנבחנים המשלימים ל – 3יח"ל

1 הלאש
בפרק י"ז יש שני חלקים.
עיין בפירושיהם של רש"י ושל ספורנו לפסוק ח'.
הסבר את הקשר בין שני חלקי הפסוק, לפי רש"י ולפי ספורנו..א


.'ד-'א ,ז"ט ,תומש עיין בפסוק ב' בפרקנו, בדברי רמב"ן בקטע המסומן ( )1וב.ב

במה אופי התלונה על הלחם שונה מאופי התלונה על המים לפי רמב"ן, וכיצד שוני זה בא לידי
ביטוי בלשון הכתוב?

2 הלאש

עיין בפסוק ב' ובפירושו של ראב"ע בקטע המסומן. .א

לדעת ראב"ע היו בעם המתלונן שתי כתות.
מהכתות להתלונן? איזה ביסוס בסגנון הכתוב אפשר למצוא לדעתו של תחא לכ עינה המ
ראב"ע, שהיו בעם שתי כתות?

עיין בפסוק ב' וברמב"ן, בקטע המסומן ()2.ב

מדוע משה בתגובתו מוסיף את המילים "מה תנסון את ה' ", לפי רמב"ן?
האם גם לדעת רמב"ן היו בעם המתלונן שתי כתות? נמק את תשובתך.

.('ד קוספ) " 'ה לא השמ קעציו" .ב

:('ו השרפ ,חלשב) אתליכמ

(" )1ועל נסתם את ה' " (פסוק ז').ב

:לאנברבא לאוש וז העיבק לע

עיין בפסוק י"ב ובפירושיהם של ראב"ע ושל רש"י, בקטעים המסומנים..ב

?וירבדב בשיימ ע"בארש ינושלה ישוקה והמ
?י"שר לש ושוריפב הז ישוק בשוימ דציכ

עיין בפסוקים ט'-ט"ו..ב

, י"ט, א' על הנאמר בפרקנו בפסוק י' ביחס לקביעת זמן םירבדב הרותה הפיסומ המ (1)
?הז עטקבש הווצמה לש בויחה
,ו"ט ,רבדמב( )2במה שונה זמן החיוב של מצוות חלה מזמן החיוב של מצווה זו? ענה על פי
י"ח ועל פי דברי רש"י שלהלן:

7 הלאש

עיין בפסוק י"ד וכן בפירושיהם של רש"י (בקטע המסומן) ושל רמב"ן (בקטעים המסומנים ( )1
.((2) -ו
מהו הקושי שמיישבים רש"י ורמב"ן, וכיצד מיישב כל אחד מהם את הקושי?.א


.ג"מ-א"מ ,'ד ,םירבד עיין בפסוקים י"ג-י"ד וב.ב

:ירפס

עיין בדברי חזקוני:.ב

:ינוקזח

ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם" (פסוק כ"ז)..ב

:ןלהלש (תומשעיין בפירושו של רש"י לפסוק זה ובפירושו של ראב"ע (בפירושו לספר

.'ל – ח"כ ,א"כ ,תומשב ןייע .ב

:ע"באר בתוכ תומשב 'ל קוספ לע

11 הלאש

.ז"ט-'א ,'ג ,תישארבב ןייע
עיין בפסוקים א'-ז'..א

בדו שיח שבין הנחש לאישה הנחש משנה פרטים במצוות ה' לאדם בעניין האכילה מעצי הגן.
השינויים, ובסס את דבריך על הכתוב.דחאציין את
הסבר מה רצה הנחש להשיג באמצעות שינויים אלה.

עיין בפסוק י"ג ובפסוק ט"ז..ב

(לפסוק י"ג): "וטעם 'מה זאת עשית' – לעבור על מצותי, כי האשה בכלל הזהרת ן"במר

.םדא
וכן היא בכלל הענוש שלו".
?ותוא בשיימ אוה דציכו ,וירבדב בשייל אב ן"במר ישוק הזיא
?ן"במר ירבדל עייסל לוכי 'ג קוספ המב

עיין בפסוקים כ"ז-ל'..ב

."תירבה :הדעל יל היהת רובעב" :('ל קוספל) ונרופס

לאיזה מעשה בקטע מתייחסות המילים "בעבור תהיה לי לעדה" לדעת ספורנו?
מה מביא אותו לפרש כך?

"שאול שאל האיש… העוד אביכם חי היש לכם אח…" (פסוק ז')..ב

על דברים אלה של יהודה והאחים ליעקב מעיר רמב"ן.

14 הלאש

.ג"כ ,ב םיכלמב ןייע
מה היה משותף בפעולות העיקריות של יאשיהו, חזקיהו ואסא?.א

במה שונה יאשיהו בפעולותיו בתחום המדיני-צבאי מחזקיהו ואסא?

עיין בפסוקים כ"ה-כ"ז..ב

(לפסוק כ"ו): "'על כל הכעסים' – בעבור כי בהצנע אחזו ישראל בהכעסים אשר דוד תדוצמ

הכעיס מנשה לעבוד כוכבים כמוהו?.
איזו בעיה בפסוקים מיישב מצודת דוד בפירושו, וכיצד הוא מיישב אותה?

עיין בפסוק כ"ג ובפירושיהם של רד"ק ושל רש"י..ב

"'והיה' – הפסוק כמו הפוך, וככה פירושו: כל מקום אשר הוא עתה לשמיר ולשית… :ק"דר

יהיה מעובד בו [ביום ההוא]…"
" 'והיה ביום ההוא' – אשר תהיה הארץ שממה יהיה מקום שהיו שם לפני בוא :י"שר

תחילות 'אלף גפן' שוות אלף כסף יהיו לשמיר ולשית…"
מהו ההבדל בין רש"י לרד"ק בפירושיהם לפסוק כ"ג?

"… אוכיחך ואערכה לעיניך" (פסוק כ"א)..ב

( )1איזו מחשבה מוטעית של הרשע באים דברים אלה לסתור? מה הביא את הרשע למחשבתו
?תיעטומה
( )2הסבר במה דברי ה' "אוכיחך ואערכה לעיניך" מהווים דחייה של מחשבתו המוטעית של
.עשרה

עיין בפסוק ב' ובפסוק ח'..ב

.ו"ט-'א ,ב"י ,תומשציין שתי סתירות, לכאורה, בין הכתוב בפסוקים אלה לבין הכתוב ב
.הלא תריתס בשייל רשפא דציכ רבסה

:חישמה תומיל סחייתמ 'ו קוספש בתוכ ן"במר .ב

(ז"ל קוספ) "וב ויסח רוצ ומיהלא יא רמאו" .ב

רש"י כותב שאפשר לפרש פסוק זה בשתי דרכים: "ואמר הקב"ה" או "ואמר האויב" על מי
מוסב הכינוי "צור" לפי כל אחת מהדרכים, ומה הכתוב רוצה לומר לפי כל אחת מהדרכים?

שאלה 20מיועדת לתלמידים בכתות הניסוי, שלמדו את הסוגיה "הקריאה לשלום במלחמה".

.ז"כ-א"כ ,'ט ,עשוהיב ןייע .ב

, כ', י"א בהסדר שעורכים םירבדהסבר, לפי שיטת רמב"ן, כיצד מתקיים ציווי התורה ב
יהושע והנשיאים עם הגבעונים, הנזכר בקטע זה.
לפי שיטת רמב"ן, מה הפסידו הגבעונים בזה שבאו בדרך של הערמה, ולא גילו את מצבם
?יתימאה

21 הלאש

.ב"כ-א"כ םיקרפ ,א לאומשב ןייע
בהריגת כוהני נוב אפשר להטיל את האשמה על דוד, על דואג האדומי ועל שאול ציין .א

.השעמב דוד לש וקלח היה המו לואש לש וקלח היה המ הרצקב

.'ט ,ב"י קרפ ,ב לאומשבו ,ב"כ קרפ ,א לאומשב ןייע .ב

, כ"ב, בקשר להריגת כוהני נוב) ועל דברי נתן לדוד א לאומשב) דודל רתיבא ירבד לע
בשם חז"ל.ק"דר בתוכ (הירוא תגירהל רשקב ,ב"י ,ב לאומשב)

"הלא הבינותם מוסדות הארץ" (פסוק כ"א)..ב

"… כלומר, אם יש לכם דעת להבין, תוכלו להבין ממוסדות הארץ".:ק"דר

( )1אל מי מופנית אמירה זו לדעת רד"ק, ומה אפשר להבין וללמוד מ"מוסדות הארץ", לדעתו?
.ו"כ קוספב והיעשי לש ותיינפ תא המילשמ וז הנבה המב רבסה (2)

עיין בפסוקים י"ד-י"ז..ב

המצבים המנוגדים המתוארים בפסוק י"ד, ומה הנביא רוצה להביע ינשמה הם
?םתועצמאב
איזה משני המצבים בא לידי ביטוי בפסוקים ט"ז-י"ז? נמק את דבריך.

וליאו ,לארשי ינבל רסחש המ לע תמוערתב תדקוממ (ז"ט ,תומש התלונה על הלחם (ב.ב

התלונה על המים ממוקדת במריבה עם משה ועם אהרון.
"הבירמ" הלימב שומישה לומ ז"ט ,תומשב "הנולת" הלימב שומישה אוה בותכב יוטיבה
.ונלש קרפב

לדעת רמב"ן, משה מפרש לבני ישראל שמשמעות המריבה שהם עושים היא לנסות ה'. .ב

לפי רמב"ן, הייתה רק כת אחת, "מה תנסון" מפרש את "מה תריבון", ואינו מציין כת אחרת.

לפי המכילתא הצעקה היא תפילה (של משה על ישראל) או לימוד סנגוריה עליהם, ואילו .ב

לפי רש"י הצעקה הייתה תלונה (הוצאת לעז על העם).

( )1שאלת אברבנאל: מדוע משה רואה בכך ניסיון, הרי באמת לא היה להם מים ובקשת .ב

המים שלהם הייתה חיונית.
( )2אפשר לבסס את דברי רמב"ן על המילים: "… היש ה' בקרבנו אם אין".
היישוב לשאלת אברבנאל: בקשתם נחשבת ניסיון משום שהתנו את המשך אמונתם בה'
באספקת המים.

הקושי הלשוני: כיצד ייתכן שהמילה "ויהי" (בלשון יחיד) מתייחסת למילה "ידיו" .ב

(בלשון רבים).
כיצד ייתכן שהמילה "אמונה" (בלשון יחיד) מתיחסת למילה "ידיו" (בלשון רבים).:וא

"הנומא" הלימה :וא .וידיל אלו השמל תסחיתמ "יהיו" הלימה :י"שר לש בושייה

.וידיל אלו השמל תסחיתמ

היא שהחובה לקיים את המצווה היא רק לאחר ירושת הארץ םירבדב תפסותה (1) .ב

.התבישיו
( )2זמן החיוב של מצוות חלה מתחיל מרגע שעברו את הירדן, כלומר, ממש עם כניסתם לארץ.

אפשר היה לחשוב כי שש ערי המקלט מופיעות בפרקנו נוספות על הערים שהבדיל משה. .ב

.ןהב תולולכהמסקנה היא שהן
הספרי מגיע למסקנה זו מתוך שהתורה כותבת שש ערי מקלט וטורחת לפרש שלוש מעבר
לירדן ושלוש בארץ כנען, על כורחך שהשלוש שמעבר לירדן (אלה שהבדיל משה) כלולות בתוך
.ששה

לכאורה אזכור דין כלי הברזל מיותר, משום שאם מתחייבים מיתה על הריגה :היעבה .ב

בכלי עץ או בכלי אבן קל וחומר שיתחייבו מיתה על הריגה בכלי ברזל.
התורה מציינת בפירוש "כלי ברזל" כדי ללמדנו שאף על פי שהדין יכול היה :בושייה

להילמד מקל וחומר, לא היו הורגים את מי שרצח בכלי ברזל רק מכוח הלימוד בקל וחומר,
לפי שאין עונשין מן הדין.

"לו" – לפי רש"י הכוונה לרוצח, ולפי ראב"ע הכוונה לגואל הדם..ב

אין הבדל הלכתי ביניהם: לדעת שניהם, אם הרג גואל הדם את הרוצח שיצא מעיר מקלט –
.רוטפ אוה

צריך לקחת כופר.תומשב :אוה יתכלהה לדבהה .ב

הקושי הוא שהציווי על איסור האכילה מעץ הדעת נאמר לאדם, ולא נאמר לאישה..ב

רמב"ן מיישב זאת בכך שהאישה נכללת באיסור שניתן לאדם.
הסיוע מפסוק ג' הוא שהאישה ידעה על האיסור, שכן היא אומרת: "ומפרי העץ… אמר
אלקים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו…".
האישה משתמשת בלשון רבים "לא תאכלו", לא תגעו" בפסוק זה.:וא

המעשה – כריתת הברית בין אברהם לאבימלך..ב

הוא מפרש כך מפני שקשה לייחס את המילה "תהיה" (ביחיד) ל"שבע הכבשות" (ברבים)
או: "שבע הכבשות" אינן דבר בר-קיימא שיכול להיות עדות.

קוספב רמאנ אופא עודמ ,המלש הבושתב בש והישאיש רמאנ ה"כ קוספב :היעבה .ב

?ונורחמ בש אל 'הש ו"כ
כיוון שדורו של יאשיהו החזיקו בסתר בחטאת מנשה.:בושייה

ההבדל הוא בשאלה אם "ביום ההוא" מתאר מצב של שממה או מצב של פוריות..ב

המצב בהווה הוא "שמיר ושית", ובעתיד "ביום ההוא" יהיה פריון רב – "אלף גפן ק"דר יפל

באלף כסף".
הפסוק מתאר מצב שהארץ שמיר ושית, ומזכיר את המצב הטוב שהיה לפני כן י"שר יפל

כשאז אלף גפן היו שוות אלף כסף.

ה' אינו מבחין במעשיו.:וא ( )1המחשבה המוטעית: ה' מסכים למעשיו .ב

הרשע מגיע למחשבה זו מפני שלא ראה תגובה מיידית של ה' על מעשיו הרעים.
( )2הרשע, שטעה לחשוב שה' אינו מבחין במעשיו (או מסכים להם), יתבדה כאשר ייווכח
ששתיקת הקב"ה לא נבעה מכך שלא הבחין בהם שכן ה' יציג בפניו את מעשיו ויענישהו
.םהילע

בפרשתנו נאמר שאפשר שקרבן פסח יכול להיות מצאן ובקר, :'ב קוספב הריתסה (1) .ב

נאמר שהקרבן צריך להיות רק מן הצאן.תומשב וליאו
תומש ימים, ואילו בהשיש בפרשתנו נאמר שצריך לאכול מצה :'ח קוספב הריתסה (2)
נאמר שצריך לאכול מצה שבעה ימים.
שישה ימים אוכלים מן התבואה החדשה, ושבעה ימים מהתבואה הישנה.:בושייה

שמכאן למדים שאין חובה לאכול מצה כל שבעה, אלא ביום הראשון בלבד.:וא

הבעיה היא שלכאורה המובטח בפסוק ו' "ומל ה' אלקיך את לבבך" – מנוגד לבחירה .ב

החופשית שהתורה מציעה לאדם בפסוקים ט"ו-כ'.

לדעת רמב"ן בכך שהגבעונים הופכים לחוטבי עצים ושואבי מים יש משום מילוי של .ב

הצווים שבתורה למס ולעבדות. הגבעונים הפסידו בהערמה שלהם בכך שלא אפשרו להם
אלמלא :ואלהיות ל"מס עובד" סתם אלא הפכו לחוטבי עצים ולשואבי מים (על פי רד"ק).
ההערמה שלהם היו נפטרים במס קל ועבדות סמלית, ובגלל הערמתם נאלצו לעבוד בגופם
.(ג"בלר יפ לע) תושק תודובע

( )1הפנייה מופנית אל עובדי עבודה זרה, שיבינו ממוסדות הארץ שהקב"ה הוא בורא .ב

העולם ומנהיגו.
( )2בפסוק כ"א הנביא מפנה את עובדי העבודה הזרה שיבינו ממוסדות הארץ, מהיווצרותה של
הארץ, ובפסוק כ"ו הוא מפנה אותם ללמוד מן השמים "שאו מרום עיניכם". הוספת הדברים
שבפסוק כ"ו משלימה את האמור בפסוק כ"א – היקום כולו, הארץ וגרמי השמים, הם מקור
להבנה שהקב"ה בורא את העולם ומנהיגו.

המצבים המנוגדים: מצד אחד שתיקה והבלגה ומצד אחר צעקה ובכייה..ב

הנביא מסביר באמצעותם את ההנהגה האלוקית ששתיקתו של ה' נובעת מהתאפקות ולא
הנביא מסביר באמצעותם שה' מגיב בחומרה הנובעת מההבלגה הממושכת.:וא .השלוחמ
גם פסוק ט"ז וגם פסוק י"ז משתייכים למצב השני.
בפסוקים אלה אין יותר שתיקה אלוקית, אלא התערבותם בסיוע לעיוורים – :הקמנה

ישראל להיגאל, ובהפחדה ופגיעה בעובדי האלילים.