קיץ תשס"ד, 2004 - דעת

הסבר מדוע חשב הרצל שפעולות אלה יקדמו את הרעיון הציוני:

– מדיני: * רצון להשיג מדינה בדרך של צ'רטר (הסכמת מדינות בעולם).

* רצון לענות על אינטרסים של מדינות העולם.

– תקשורת: העלאת הסוגיה היהודית על סדר היום העולמי.

– ארגוני, כלכלי: הפצת הרעיון הציוני וגיוס משאבים עבורו.

השאלה הבאה

2. מדוע הצהרת בלפור נחשבת להישג בעיני היהודים:

– לראשונה מעצמה מכירה בשאיפות הלאומיות של היהודים בארץ ישראל.

– יש בה הכרה בתנועה הציונית.

– יש בה הכרה ביהודים כעם.

– ההצהרה משמשת בסיס ויסוד לכינון ריבונות יהודית.

– ההצהרה נתנה אישור חוקי לשאיפת העם היהודי להיבנות בארץ ישראל.

– ההצהרה שימשה קלף חשוב ביד ההסתדרות הציונית בעת המאבק על יישוב הארץ.

השאלה הבאה

3. גורמים לעלייה השלישית:

– הצהרת בלפור ומסירת המנדט עוררו תקווה כי הבית הלאומי עומד לקום.

– הנוער היהודי קיווה להגשים את חזון החברה הסוציאליסטית בארץ ישראל [בהשפעת המהפכה הבולשביקית].

– המהפכה הקומוניסטית פגעה בקיומם הכלכלי של היהודים.

– הפרעות שנערכו ביהודי אוקראינה.

– השפעת המאבקים הלאומיים של המיעוטים באירופה (פולין, צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה).

– העלייה השנייה הייתה כוח משיכה אידיאולוגי לנוער החלוצי.

הישגי העלייה השלישית:

– גידול דמוגרפי.

– חידוש ההתיישבות.

– הקמת הסתדרות העובדים: חיזוק כוחו של הפועל העברי, כיבוש העבודה, פיתוח התרבות.

– עבודה עברית בכל סוגי העבודות (סלילת כבישים, ייבוש ביצות, מסילות ברזל, סבלות, בנייה וכו').

– חיזקה והרחיבה את התשתית של הבית הלאומי.

השאלה הבאה

4. נימוקים של יהודים שקיבלו את מסקנות ועדת פיל:

– אסור להחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית.

– אי-הסכמה עלולה לגרום להקפאת התהליך להקמת המדינה.

– מדינה יהודית "מקוצצת" עשויה להיות מנוף למדינה יהודית רחבה יותר.

נימוקים של יהודים שהתנגדו למסקנות הוועדה:

– ויתור על חלק מארץ ישראל מנוגד למנדט ולחוק הבין-לאומי.

– יישום המסקנות ישים לקץ הציונות.

– החלוקה תפגע בשליטה על מקורות הירדן ובמפעל החשמל, ותבלום את התפתחות הארץ ויישובה.

– החלוקה תפגע בסיכוי לדו-קיום יהודי-ערבי ותמנע שיתוף פעולה ביניהם.

– בשטח שהוקצה ליהודים לא תוכל להיקלט עלייה גדולה, אף כי מיליוני יהודים בעולם זקוקים למקלט מדיני.

– גבולות השטח המוצע ליהודים אינם ניתנים להגנה (רובו אדמות בשפלה, ואילו הערבים חולשים על ההרים).

– שגשוג המדינה היהודית יעודד הסתננות של ערבים.

השאלה הבאה

5. פעולות של הנאצים נגד יהודי גרמניה בשנים 1935-1933:

– חרם על חנויות ועסקים יהודיים.

– "חוק החזרת הפקידות המקצועית על כנה".

– שריפת ספרים.

– "חוקי נירנברג".

המטרה של פעולות אלה:

– לסלק יהודים מהשירות הציבורי, מחיי התרבות והחינוך וכד'.

– להפוך את היהודי לדמות לא-אנושית, המזיקה ומחבלת בכל הזמנים ובכל הנסיבות.

– להוריד את היהודים למעמד של נתינים נטולי זכויות פוליטיות.

– להרתיע את היהודים בגרמניה ובעולם מהסברה או פעילות נגד הנאצים.

השאלה הבאה

6. טיעונים שהעלו יהודים בשואה נגד התנגדות מזוינת:

– אין זו דרך הינצלות. ממילא אין שום סיכוי לגבור על הגרמנים, כוחם גדול מדי.

– התנגדות מזוינת רק תביא לחיסול מהיר של הגטאות, ואילו קידוש החיים יכול להביא להצלה.

– הפקרת אנשים שאינם יכולים להילחם.

– אין כל עזרה וסיוע מבחוץ והכוחות העצמיים דלים מדי.

טיעונים שהעלו יהודים בשואה בעד התנגדות מזוינת:

– הנאצים ממילא מתכוונים להשמיד את כולם, לכן כדאי למות בכבוד.

– התנגדות מזוינת נותנת סיכוי להצלת יחידים.

– התנגדות מזוינת תשמש מופת לדורות הבאים.

השאלה הבאה

7. דרכים לקבלת אזרחות במדינת ישראל

– כל יהודי שנולד בארץ להורים שהם אזרחי ישראל או נולד בחו"ל להורים שחיו קודם בישראל והיו אזרחים.

– אזרחות אוטומטית לכל מי שחל עליו חוק השבות.

– מי שערב הקמת המדינה היה נתין ארץ-ישראלי.

– נישואין לאזרח ישראל.

– מכוח התאזרחות.

– שירות בצה"ל או הורה שכול – מכוח הענקה.

השאלה הבאה

8. הסדר ה"סטטוס קוו":

– נקבע עם קום המדינה בין נציגי המפלגות הדתיות ונציגי המפלגות החילוניות.

– ההסדר קבע שמירה על "המצב הקיים" בנוגע של הדת במדינה.

סעיפים מהסדר ה"סטטוס קוו":

– ההכרה בשבת כיום המנוחה של כל היהודים.

– הטיפול בדיני אישות לפי ההלכה.

– תמיכה ממשלתית במוסדות דתיים ובשירותי דת.

– אוטונומיה לכיוון הדתי.

השאלה הבאה

9. תפקידי המפלגות בחברה הדמוקרטית:

– המפלגות מייצגות את הקבוצות השונות במדינה.

– קיומן של מפלגות שונות מאפשר (באמצעות הבחירות) חילופי שלטון.

– המפלגה נותנת לאזרח מסגרת שבה הוא יוכל לפעול ולהשפיע על החיים הפוליטיים והחברתיים של המדינה.

– מפלגה היא מערכת המכשירה מנהיגות דמוקרטית.

השאלה הבאה

10. חוק יסוד:

פרק מהחוקה העתידית של מדינת ישראל. חוק שאינו שונה מחוק רגיל, אפשר לבטלו ברוב רגיל ומקרי בכנסת (פרט לשני חוקים יוצאי דופן).

דוגמאות לחוק יסוד:

– חוק יסוד הכנסת.

– חוק יסוד מקרקעי ישראל.

– חוק יסוד נשיא המדינה.

– חוק יסוד הממשלה.

– חוק יסוד משק המדינה.

– חוק יסוד הצבא.

– חוק יסוד ירושלים – בירת ישראל.

– חוק יסוד השפיטה.

– חוק יסוד מבקר המדינה.