ידיעת העם והמדינה לעולים חדשים
|
ש א ל ו ת
1. הצג שני גורמים למתיחות שהייתה בין פקידי הברון רוטשילד לאיכרי המושבות.
תשובה2. מה היה הגורם להקמת "הפועל המזרחי? הצג רעיון אחד של תנועה זו.
תשובה3. הצג שתי סיבות למאורועת תרפ"ט.
תשובה4. כיצד היישוב היהודי שיתף פעולה עם הבריטים במלחמת העולם השנייה?
בתשובתך הצג שני דברים.
תשובה5. ציין פעולה אחת של הנאצים שגרמה למצוקה הכלכלית של היהודים בגטאות, ותאר כיצד ניסו היהודים להתמודד עם מצוקה זו.
תשובה6. מדינות העולם החופשי לא פעלו להצלת יהודים במלחמת העולם השנייה.
הָבֵא שני הסברים שניתנו לעובדה זו.
תשובה7. הצג את השלבים בחקיקת חוק במדינת ישראל.
תשובה8. מהי "הפרדת הרשויות", ומדוע היא חשובה במדינה דמוקרטית?
תשובה9. ציין סמל אחד וחוק אחד שמבטאים את האופי היהודי של מדינת ישראל.
תשובה10. הצג יתרון אחד וחיסרון אחד של שיטת הבחירות הנהוגה בישראל.
תשובהכתוב על חמישה מהמושגים/השמות 20-11 (לכל מושג / שם – 5 נקודות).
תשובה12. "אעלה בתמר"
תשובה13. תנועת חיבת ציון
תשובה14. ועדת פיל
תשובה15. תנועת המרי העברי
תשובה16. "איינצזגרופן"
תשובה17. מרד גטו ורשה
תשובה18. חסידי אומות העולם
תשובה19. קואליציה
תשובה20. בג"ץ
תשובה
ת ש ו ב ו ת
השאלה הבאה
2. הגורם להקמת "הפועל המזרחי":
הפועלים הדתיים התקשו להשתלב בתנועת "המזרחי" (מפני שהייתה תנועה בורגנית) וכמו כן לא יכלו להשתלב ב"הסתדרות העובדים" (התנכרה לכל מה שקשור בחיי דת). הפועלים הדתיים חשו בדידות וניכור, והחליטו להקים ארגון עצמאי, שימזג את היסוד הדתי-הלאומי עם הרעיון הסוציאליסטי.
2. הגורם להקמת "הפועל המזרחי":
הפועלים הדתיים התקשו להשתלב בתנועת "המזרחי" (מפני שהייתה תנועה בורגנית) וכמו כן לא יכלו להשתלב ב"הסתדרות העובדים" (התנכרה לכל מה שקשור בחיי דת). הפועלים הדתיים חשו בדידות וניכור, והחליטו להקים ארגון עצמאי, שימזג את היסוד הדתי-הלאומי עם הרעיון הסוציאליסטי.
רעיונות של "הפועל המזרחי":
– שילוב תורה ועבודה כערך מרכזי.
– צדק ושוויון חברתי וכלכלי.
– החייאת היהדות המקורית על פי ערכי התורה והנביאים.
השאלה הבאה
3. סיבות למאורעות תרפ"ט:
– הקנאות הדתית של המועצה המוסלמית העליונה / חג' אמין אל חוסייני.
– תמיכה ועידוד מצד מדינות ערב.
– נטייתו הפרו-ערבית של הנציב צ'נסלור.
– "סכסוך הכותל".
– חולשת כוחות הביטחון בארץ והיעדר הפקידות הגבוהה.
3. סיבות למאורעות תרפ"ט:
– הקנאות הדתית של המועצה המוסלמית העליונה / חג' אמין אל חוסייני.
– תמיכה ועידוד מצד מדינות ערב.
– נטייתו הפרו-ערבית של הנציב צ'נסלור.
– "סכסוך הכותל".
– חולשת כוחות הביטחון בארץ והיעדר הפקידות הגבוהה.
השאלה הבאה
4. סיבות לשתוף פעולה צבאי של היישוב עם הבריטים במלחמת העולם השנייה:
– לסייע למלחמה בגרמנים (אויב משותף).
– איום הפלישה של צבא רומל לארץ ישראל (הקמת הפלמ"ח)
– תקווה לבטול הספר הלבן (1939).
– הצלת פליטי שואה.
– צבירת נסיון צבאי לקראת מאבק צפוי על ארץ ישראל.
– עזרה לבריטניה עשויה לקדם את האינטרסים של התנועה הציונית בנוגע לארץ ישראל לאחר המלחמה.
4. סיבות לשתוף פעולה צבאי של היישוב עם הבריטים במלחמת העולם השנייה:
– לסייע למלחמה בגרמנים (אויב משותף).
– איום הפלישה של צבא רומל לארץ ישראל (הקמת הפלמ"ח)
– תקווה לבטול הספר הלבן (1939).
– הצלת פליטי שואה.
– צבירת נסיון צבאי לקראת מאבק צפוי על ארץ ישראל.
– עזרה לבריטניה עשויה לקדם את האינטרסים של התנועה הציונית בנוגע לארץ ישראל לאחר המלחמה.
השאלה הבאה
5. פעולות של הנאצים שהחריפו את המצוקה הכלכלית של היהודים בגטאות
– צמצום דרסטי במנות מזון.
– החרמת רכוש וכסף.
– איסור מגע עם הסביבה וניהול קשרי מסחר ועבודה עם גורמים מחוץ לגטו.
– החרמת רכוש וכסף.
– גיוס לעבודות כפייה.
5. פעולות של הנאצים שהחריפו את המצוקה הכלכלית של היהודים בגטאות
– צמצום דרסטי במנות מזון.
– החרמת רכוש וכסף.
– איסור מגע עם הסביבה וניהול קשרי מסחר ועבודה עם גורמים מחוץ לגטו.
– החרמת רכוש וכסף.
– גיוס לעבודות כפייה.
כיצד התמודדו עם מצוקה זו:
– יצירת סחורות מפסולת.
– קיום קשרים מחתרתיים עם העולם החיצון.
– עזרה הדדית.
– הברחות.
השאלה הבאה
6. הסברים שניתנו לכך שמדינות העולם החופשי כמעט שלא פעלו להצלחת יהודים:
– חוסר מידע על היקף ההשמדה – אי-אמון בשמועות.
– לא רצו לנהל משא ומתן עם הגרמנים אלא לדרוש כניעה מוחלטת ללא תנאים.
– את המשאבים היה צריך לדעתם להשקיע בפעולות צבאיות. ניצחון במלחמה יבוא ממילא לשחרור היהודים.
– סיוע ליהודים באופן ספציפי היה עלול לדעתם לפגוע במאמץ המלחמתי.
– לחוסר ההענות להפציץ את אושוויץ היו הסברים שונים:
טווח הטיסה ארוך, אין אפשרות לתדלק, אין אפשרות לדייק ולהפציץ את תאי הגזים מבלי לפגוע באסירים.
– אדישות לגורל היהודים.
6. הסברים שניתנו לכך שמדינות העולם החופשי כמעט שלא פעלו להצלחת יהודים:
– חוסר מידע על היקף ההשמדה – אי-אמון בשמועות.
– לא רצו לנהל משא ומתן עם הגרמנים אלא לדרוש כניעה מוחלטת ללא תנאים.
– את המשאבים היה צריך לדעתם להשקיע בפעולות צבאיות. ניצחון במלחמה יבוא ממילא לשחרור היהודים.
– סיוע ליהודים באופן ספציפי היה עלול לדעתם לפגוע במאמץ המלחמתי.
– לחוסר ההענות להפציץ את אושוויץ היו הסברים שונים:
טווח הטיסה ארוך, אין אפשרות לתדלק, אין אפשרות לדייק ולהפציץ את תאי הגזים מבלי לפגוע באסירים.
– אדישות לגורל היהודים.
השאלה הבאה
7. השלבים בחקיקת חוק:
– הגשת הצעת חוק (ממשלתית או פרטית).
– שלוש קריאות בכנסת.
– חתימה על החוק ופרסומו ב"רשומות".
7. השלבים בחקיקת חוק:
– הגשת הצעת חוק (ממשלתית או פרטית).
– שלוש קריאות בכנסת.
– חתימה על החוק ופרסומו ב"רשומות".
השאלה הבאה
8. הפרדת רשויות:
חלוקת פעולות המדינה לשלושה תחומים (רשויות) נפרדים: חקיקה, ביצוע, שיפוט.
כל רשות היא שוות דרגה לאחרת והן נפרדות.
8. הפרדת רשויות:
חלוקת פעולות המדינה לשלושה תחומים (רשויות) נפרדים: חקיקה, ביצוע, שיפוט.
כל רשות היא שוות דרגה לאחרת והן נפרדות.
החשיבות של הפרדת רשויות במדינה דמוקרטית:
כדי להבטיח את הקיום של עקרונות יסוד במשטר דמוקרטי:
– למנוע ריכוז יתר של סמכויות ביד השלטון (יכול להביא לשלטון רודני).
– לאפשר איזון ופיקוח.
השאלה הבאה
9. סמלים שמבטאים את האופי היהודי של מדינת ישראל:
– הדגל
– סמל המדינה
– ההמנון
– הכנסת
– תאריך עברי
9. סמלים שמבטאים את האופי היהודי של מדינת ישראל:
– הדגל
– סמל המדינה
– ההמנון
– הכנסת
– תאריך עברי
חוקים שמבטאים את האופי היהודי של מדינת ישראל:
– חוק השבות
– נישואין וגירושין
– שעות עבודה ומנוחה
– איסור גידול חזיר
– מועצות דתיות
השאלה הבאה
10. יתרונות של שיטת הבחירות הנהוגה בישראל:
– עונה בצורה מרבית על עקרון הייצוגיות.
– תורמת לצמצום המתח החברתי.
10. יתרונות של שיטת הבחירות הנהוגה בישראל:
– עונה בצורה מרבית על עקרון הייצוגיות.
– תורמת לצמצום המתח החברתי.
חסרונות של שיטת הבחירות הנהוגה בישראל:
– פגיעה ביציבות הממשלה (אפשרות למשברים ממשלתיים).
– מעודדת פיצול מפלגתי מופרז.
– לסיעות קטנות השפעה רבה יחסית, מעבר למשקלן בציבור.
– אין אחדות דעות בממשלה, ולכן קשה לה להפעיל מדיניות.
– לעתים הבוחרים מופתעים מהרכב הממשלה הקואליציונית והם מרגישים מרומים.
השאלה הבאה
11. "סופות בנגב"
– פרעות ביהודים בדרום רוסיה (התחילו ב-1881).
– פרעות שכוונו על ידי הממשלה הרוסית.
– השפיעו על התעוררות תנועת "חיבת ציון".
11. "סופות בנגב"
– פרעות ביהודים בדרום רוסיה (התחילו ב-1881).
– פרעות שכוונו על ידי הממשלה הרוסית.
– השפיעו על התעוררות תנועת "חיבת ציון".
השאלה הבאה
12. "אעלה בתמר"
– עליית יהודים מתימן בשנת תרמ"ב (1882), תקופת העלייה הראשונה.
– מניעי משיחי לעלייה – שנת תרמ"ב נתפסה כשנת גאולה, על יסוד הכתוב בשיר השירים:
"אעלה בתמר".
– מניע נוסף לעלייה – התפשטות השמועה שרוטשילד קנה אדמות עבור היהודים בארץ ישראל.
– כיבוש תימן על ידי השלטון העותמאני הקל את העלייה.
12. "אעלה בתמר"
– עליית יהודים מתימן בשנת תרמ"ב (1882), תקופת העלייה הראשונה.
– מניעי משיחי לעלייה – שנת תרמ"ב נתפסה כשנת גאולה, על יסוד הכתוב בשיר השירים:
"אעלה בתמר".
– מניע נוסף לעלייה – התפשטות השמועה שרוטשילד קנה אדמות עבור היהודים בארץ ישראל.
– כיבוש תימן על ידי השלטון העותמאני הקל את העלייה.
השאלה הבאה
13. תנועת "חיבת ציון"
– זרם רעיוני ותנועה חברתית שמטרתם הייתה תחיה לאומית של היהודית ושיבה לארץ ישראל.
– קמו בשנות ה-80 של המאה ה-19, בעיקר באירופה המזרחית.
– רקע להקמתה: אכזבה מאפשרות של השתלבות בחיי האומות. בעיקר מצד משכילים, הסופות בנגב.
– דתיים וחילוניים הצטרפו אליה, ביניהם ד"ר פינסקר והרב מוהליבר והנצי"ב.
13. תנועת "חיבת ציון"
– זרם רעיוני ותנועה חברתית שמטרתם הייתה תחיה לאומית של היהודית ושיבה לארץ ישראל.
– קמו בשנות ה-80 של המאה ה-19, בעיקר באירופה המזרחית.
– רקע להקמתה: אכזבה מאפשרות של השתלבות בחיי האומות. בעיקר מצד משכילים, הסופות בנגב.
– דתיים וחילוניים הצטרפו אליה, ביניהם ד"ר פינסקר והרב מוהליבר והנצי"ב.
השאלה הבאה
14. ועדת פיל (1937)
ועדת חקירה ששלחה בריטניה לארץ-ישראל בעקבות מאורעות תרצ"ו (1936). בראש הוועדה עמד הלורד פיל. ביולי 1937 פרסמה הוועדה את מסקנותיה: אין סיכוי לדו-קיום בין שני העמים במדינה אחת, המנדט הבריטי נכשל ויש לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות.
14. ועדת פיל (1937)
ועדת חקירה ששלחה בריטניה לארץ-ישראל בעקבות מאורעות תרצ"ו (1936). בראש הוועדה עמד הלורד פיל. ביולי 1937 פרסמה הוועדה את מסקנותיה: אין סיכוי לדו-קיום בין שני העמים במדינה אחת, המנדט הבריטי נכשל ויש לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות.
השאלה הבאה
15. "תנועת המרי העברי"
– שיתוף פעולה זמני בין כוחות המגן בארץ ישראל (הגנה, אצ"ל, לח"י) במאבק נגד הבריטים (1946-1945).
– התנועה קמה בגלל האכזבה ממדיניות בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה, שהמשיכה לדבוק בגזרות "הספר הלבן".
– המאבק כלל פגיעה ביעדים אסטרטגיים צבאיים. למשל: "ליל הרכבות", "ליל הגשרים", פיצוץ בתי המלאכה, פגיעה בסירות משמר החופים ובתחנות רדאר.
– התנועה התפרקה לאחר פיצוץ מלון המלך דוד (יולי 1946).
15. "תנועת המרי העברי"
– שיתוף פעולה זמני בין כוחות המגן בארץ ישראל (הגנה, אצ"ל, לח"י) במאבק נגד הבריטים (1946-1945).
– התנועה קמה בגלל האכזבה ממדיניות בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה, שהמשיכה לדבוק בגזרות "הספר הלבן".
– המאבק כלל פגיעה ביעדים אסטרטגיים צבאיים. למשל: "ליל הרכבות", "ליל הגשרים", פיצוץ בתי המלאכה, פגיעה בסירות משמר החופים ובתחנות רדאר.
– התנועה התפרקה לאחר פיצוץ מלון המלך דוד (יולי 1946).
השאלה הבאה
16. "איינצזגרופן"
– עוצבות מבצע של האס.אס. שליוו את הצבא הגרמני במלחמה כדי "לטהר את השטח מיסודות עוינים".
– במהלך פלישת גרמניה לברית המועצות ביצעו רצח המוני של היהודים (ירי המוני בבורות וביערות).
– הרצח ההמוני נעשה בשיתוף פעולה עם תושבים מקומיים (ליטאים, בילורוסים וכיו"ב).
16. "איינצזגרופן"
– עוצבות מבצע של האס.אס. שליוו את הצבא הגרמני במלחמה כדי "לטהר את השטח מיסודות עוינים".
– במהלך פלישת גרמניה לברית המועצות ביצעו רצח המוני של היהודים (ירי המוני בבורות וביערות).
– הרצח ההמוני נעשה בשיתוף פעולה עם תושבים מקומיים (ליטאים, בילורוסים וכיו"ב).
השאלה הבאה
17. מרד גטו ורשה
– ב-19.4.43 פרץ מרד בגטו ורשה. אחרי האקציות הגדולות, כשבגטו נותרו רק כששים אלף יהודים. מנהיג המרד היה מרדכי אנילביץ. אליו הצטרפו בעיקר צעירים, חברי מחתרת יהודית, ביחוד חברי תנועות הנוער.
– הייתה זו התקוממות העירונית הראשונה באירופה הכבושה והגדולה ביותר של היהודים.
– חסרי נסיון קרבי, ומעט נשק הצליחו כ-770 לוחמים לנהל מרד שנמשך 27 יום מול למעלה מ-2000 גרמנים במאבק פנים אל פנים ובבונקרים.
– ב -8 במאי נפל הבונקר האחרון ברחוב מלא 18 בו נספה אנילביץ.
17. מרד גטו ורשה
– ב-19.4.43 פרץ מרד בגטו ורשה. אחרי האקציות הגדולות, כשבגטו נותרו רק כששים אלף יהודים. מנהיג המרד היה מרדכי אנילביץ. אליו הצטרפו בעיקר צעירים, חברי מחתרת יהודית, ביחוד חברי תנועות הנוער.
– הייתה זו התקוממות העירונית הראשונה באירופה הכבושה והגדולה ביותר של היהודים.
– חסרי נסיון קרבי, ומעט נשק הצליחו כ-770 לוחמים לנהל מרד שנמשך 27 יום מול למעלה מ-2000 גרמנים במאבק פנים אל פנים ובבונקרים.
– ב -8 במאי נפל הבונקר האחרון ברחוב מלא 18 בו נספה אנילביץ.
