אולפנת בהרן – 2 יח"ל / קיץ תש"ס

מבחן בגרות בתקשורת – עיתונות כתובה ומשודרת

אולפנא ומכללה בהר"ן | המורה המחבר: אשל לוין

45דקות + 10דקות זמן קריאת הנספחא. משך הבחינה:
ב. מבנה השאלון ומפתח הערכה:
בשאלון של חלק זה שני פרקים לחלק זה מתלווה מאמר נספח.

ןיא :שומישב רתומ רזע רמוח .ג

בחלק זה שני פרקים. כל השאלות בחלק זה מתייחסות לנספח למבחן זה, מאמרו של יזהר
סמילנסקי, שפורסם בעיתון "הארץ".

חלק א' – אנסין

פרק א' – אנסין ( 40נקודות)
בפרק זה עליך להשיב על שאלה אחת בלבד מבין שאלות .1-2

:1 הלאש

ציין שלושה ממאפייניו של המנחה "השכיח" המתואר במאמר? ( 15נקודות) .א
כבר נאמר כי "הבעיה של העיתונאים אינה כל כך לדעת לדבר, אלא דווקא לדעת להקשיב". .ב
(תודוקנ 15) ?היזיוולטב רקיעב ,רמאמה רואל ,בצמה הז עודמ
העיתונאי המראיין מוצג במאמר, מצד אחד – כמי שדואג לזכות הציבור לדעת, ומצד שני, – .ג
כמי שדואג ל"רייטינג" של התוכנית. האם, לדעתך, יש סתירה בין השניים? נמק. ( 10נקודות)

:2 הלאש

מהי, לדעתך, מטרתו של כותב המאמר בכתיבת מאמרו זה? מנין לך? (התייחס סגנון .א
(תודוקנ 10) ,(רמאמה
ניתן לראות בנאמר במאמר, השלמה עם הסגנון הרווח של תוכניות האירוח. הבא הוכחה .ב
לכך (כדאי להתייחס גם לסוף המאמר) ( 10נק')
המראיין מוצג במאמר כ- "שליח הציבור הרוצה לדעת". על סמך איזה בסיס "לוקח" לעצמו .ג
המראיין תפקיד זה? ( 10נקודות)
מהי הבעייתיות בלקיחת המראיין את תפקיד "שליח הציבור", על-פי המאמר? ( 10נקודות).ד

בפרק זה עליך להשיב על שתיים בלבד מבין שאלות .3-5לכל שאלה 30נק'.

:3 הלאש

הבא שלושה גורמים שמשפיעים על מגיש תוכנית האירוח "להשתיק" את המרואיין? .א

התייחס לדברים שהובאו במאמר. ( 15נקודות)
מדוע בכל זאת, לדעתך, ממשיכים המרואיינים לבוא, על-אף "ההשתקה"? ( 5נקודות) .ב

:4 הלאש

"וכבר הכינו הכל… וגם קהל שמשום מה נדחף לבוא" – מציין כותב המאמר. .א
מהם, לדעתך, הסיבות שמביאות את הקהל לתוכניות אלה, במקום לשבת ולראות את הראיון
בטלוויזיה? ציין שלוש סיבות אפשריות. ( 20נקודות)
ציין שתי סיבות לחשיבות הבאת הקהל לאולפן, מצד המפיקים. ( 10נקודות) .ב

:5 הלאש

"בטלויזיה לא מצטטים אלא מראים" – נאמר במאמר.
(תודוקנ 10) .הז טפשמ רבסה .א
איזו תופעה התפשטה בתוכניות האירוח לאור דברים אלה? ( 5נקודות).ב
האם מצב זה חייב להיות, לדעתך? מה צריך לקרות כדי שישתנה המצב? ( 5נקודות) .ג

השאלות בחלק א' של הבחינה מתייחסות לנספח זה. מומלץ לקרוא את המאמר היטב, בטרם
.תולאשה לע בישהל ליחתת

הו אנשים, אל תלכו לטלוויזיה!
יזמינו אתכם כדי להשתיק אתכם. ימחקו אתכם לפני שתנשמו לומר דבר, נמאסתם לפני
שהתחלתם, וכשאינכם אומרים את השורה שציפו מכם, יהפכו אתכם לגלמים מטופשים.
יקסנלימס רהזי תאמ
יזמינו אתכם לשם כדי להשתיק אתכם. יהתלו בהם, יתעללו בכם, וכשתרצו לומר מה
שחשבתם לומר, איחרתם, כבר אמרו לכם "תודה רבה" ותסולקו.

יזמינו אתכם כדי להשתיק. אינכם אלא חומר גלם בידי החוכם שעשה לו תוכנית. והוא כבר יש
לו נוסחת מינון מה ומי וכמה, ולא יניח לאיש לחרוג מתוכניתו, והמפיק האכזר כבר מאיים
בהעוויות נוראות שיש עוד סרטון, אם לא פרסומת, וחובטים אז על ראשכם ומשליכים אתכם
עם כל שאר המדברים הנרגשים, שהגיעו מקצה הארץ, ובביתם לא השכיבו את התינוקות כיד
שיראו איך אבא גדול, ואילו הגדול באמת צועק על כולם באולפן שלו כמכניע סוסים ותיק,
ומשתלט על כל בני המרי הגועשים, שחשבו בתמימות הנלעגת שקראו להם כדי לומר משהו,
ושבמקום להזמין ארבעה חמישה מתווכחים הזמין פי ארבעה חמישה מכפי שניתן יהיה להניח
למישהו לדבר, הכל כדי שיהיה מעניין ודחוס וחם ושמח ומלא חיים, וכולם כבר צועקים
ומשתלחים, בית משוגעים עסיסי ומבעבע, עד שהמנחה יראה להם מי כאן אדון, וכבר השתיק
את כולם מלבד הבריון התורן שיתקע כעת את קלשון הזבל או את לשון הנחש שלו, ואלה
שטרחו ובאו לאמור דבר, או קיוו לשמוע דבר, יהיו מוצאים עצמם הלומים, מושתקים ומבוזים
נדחפים החוצה. למי אכפת מה הם מרגישים.

בחלק זה שלושה פרקים

(תודוקנ 28) תובחר תולאש – 'א קרפ


בחלק זה עליך להשיב על שאלה אחת מתוך שאלות .1-3
.תודוקנ 28 וז הלאשל

:1 הלאש


תיתוכיא לומ תיראלופופ תונותיע

ציין 4הבדלים תוכניים בין עיתון פופולארי לאיכותי. ( 8נקודות).א
ציין 4הבדלים צורניים בין עיתון פופולארי לאיכותי. ( 8נקודות).ב
בעיתון התפרסמה הכותרת: "נבחר השיר הישראלי לתחרות האירוויזיון" האם מדובר .ג
בעיתון פופולארי או איכותי? מנין לך? ( 4נקודות)
ציין שני גורמים שהשפיעו על יותר ויותר עיתונים ללכת דווקא לכיוון הפופולארי. .ד
(תודוקנ 4)
אילו השפעות שליליות יש, לדעתך, לתופעה זו? ציין שתיים. ( 4נקודות) .ה

:2 הלאש


תופלדה

לאחרונה הודלף לעיתונות על פגישה מתוכננת בין שר החוץ הישראלי ושר החוץ של מדינת
.ןמית
מה לדעתך יכול להיות מקור ההדלפה לידיעה זו בארץ? ( 4נקודות) .א
מהן הסיבות האפשריות להדלפה זו? הצע שתי אפשרויות. ( 8נקודות) .ב
ציין שתי סיבות ומטרות אחרות היכולות להיות להדלפות, ככלל? ( 4נקודות) .ג
מה ההבדל בין "דליפה" ל"הדלפה"? ( 4נקודות) .ד
איזה עקרון אתי נקבע כדי לסייע לתופעת ההדלפות להמשיך? הסבר. ( 8נקודות) .ה

השווה בין שתי הידיעות ששודרו לבין ההחלטה הרשמית. איזו מן הידיעות תואמת יותר את .א
(תודוקנ 10) ?עודמ ?תוימשרה תוטלחהה
מה הם הניסוחים, או המילים, אשר יוצרים את ההבדל המשמעותי שבין שתי הידיעות? .ב
.(תודוקנ 8)
(תודוקנ 10) .תוחורה תרעס תא עונמל לכות רשא הנושארה העידיל יפילח חוסינ עצה .ג

(תודוקנ 60) 'ב קרפ


בחלק זה עליך להשיב על שלוש שאלות מתוך שאלות .4-8לכל שאלה 20נקודות.



:4 הלאש

אילו גורמים הביאו ל"מותה" של העיתונות המפלגתית בישראל, וכיצד גרמו לכך? .א
(התייחס שני גורמים) ( 10נקודות)
('קנ 10) .תועפשה יתש ?תרחאה תונותיעה לע התומלעיה העיפשה דציכ .ב

:5 הלאש

אילו חסרונות יש לעיתון אל-פני הטלוויזיה? ציין שני חסרונות. ( 10נקודות) .א
כיצד בכל-זאת ניצלה העיתונות המודפסת את יתרונותיה בתוכן המודפס בהם? שני .ב
(תודוקנ 10) .תונורתי

:6 הלאש

"הדור החדש" של העיתונאים, זה שגדל בארץ, שאב יותר ויותר את השראתו מהעיתונות .א
.תיאקירמאה
.לארשי ינותיע לע תיאקירמאה תונותיעל ויה תועפשה וליא
בעיקר בשנות השבעים והשמונים? (התייחס לתחומים הבאים: התוכני, הלשוני, הסגנוני,
(תודוקנ 10) .(ינרוצהו
מהם מאפייני ה"עיתונות החדשה" בעולם? ציין ארבעה מאפיינים. ( 10נקודות) .ב

כיצד מסייעות מערכות מחשב לעיתונאי באיסוף מידע? (ציין שלושה אופנים). ( 10 .א
(תודוקנ
מהו ה"עיתון האלקטרוני" ואילו שינויים הוא מביא בהרגלי צריכת העיתון אצל הקוראים? .ב
שני שינויים ( 10נקודות)

:8 הלאש

אילו תפקידים חברתיים ממלאים המאמרים בחברה בה פורסמו? ציין שלושה תפקידים. .א
(תודוקנ 10)
אילו תפקידים ממלאים המאמרים מנקודת מבטם של בעלי העיתון? ציין שני תפקידים. ( 10 .ב
(תודוקנ

םידיאולבט .9
הידמ עוריא .10
(מ"על) תיתלשממה תונותיעה תכשל .11
תועידי תונכוס .12
פוקס .13
תרקוח תונותיע .14

לא, אין סתירה מאחר ותוכנית יכולה להיחשב טובה, עם רייטניג, דווקא כשמצטיירת .ג
כלוחמנית, שמנסה לספק את רצון הצופים להגיע לאמת. (תשובה מנומקת אחרת יכולה
(לבקתהל

:2 הבושת

תגובה לאירוע שקרה (כך משמע מהתקיפות בה מדבר) / הטפה וניסיון לשנות תופעות .א
שליליות בחברה (סגנונו: "אל תלכו לטלוויזיה" מטיף מעט).
מדבריו: ואתם, אם אכן תתפתו לבוא…" וכן בתחילת דבריו ציין שבסוף מתפתים לבוא. כך .ב
הוא רואה במציאות הזו תופעה בלתי ניתנת לשינוי. גם פנייתו אינה למנחים (לפחות לא
המפורש), אלא דווקא למרואיין הפוטנציאלי.
הציבור לא נשאל, ולא נקבע ממש מהם הגבולות של הזכות הזו. האם טוב שהציבור ידע כל .ג
.ולש ותבוטל אקווד ,תעדל רוביצל תתל יאדכ אל המו ,רבד

לוח זמנים צפוף / מספר רב של מרואיינים / דרישות המפיק / הצורך להביא משהו .א
"מעניין" כל הזמן
צורך להתבטא, להיות מפורסמים, להוכיח את כוחם. .ב

:4 הבושת

ה"מתח" של שידור חי, לראות "איך עושים טלוויזיה", שיראו אותם בבית, להנות .א
.יח "עפומ"מ
ליצור יותר דריכות אצל המראיין והמרואיינים, ליצור אוירה מתאימה גם לצופים בבית. .ב
ליצור דינמיקה מסוימת בתוכנית, כולל תגובות שלהם.

:5 הבושת

הטלוויזיה היא מדיום שכוחו בלהראות לאנשים בבית תמונות, להבדיל מהרדיו שרק .א
מביא את הקולות. להביא ציטוט פחות מעניין את הצופים, ומה שכן מעניין הן דווקא תמונות
"חיות" שרואים את האדם עצמו אומר את המילים כשהצופים יכולים להתרשם מהם לפי מה
שרואים (מידת האמינות, הרצינות וכד')
תופעה של הבאת אורח רק לשם אמירת משפט מסוים שיאפשר לצופים להתרשם מהדברים .ב
.אל ותו ,ויפמ ורמאנש דבלב וללה
כל עוד יש מצב של רדיפת רייטינג קיים חשש שמצב זה ימשיך, כי הטלוויזיה נשארת עם .ג
אותם מאפיינים, וקצב קליטת הצופים את המדיום אפילו גובר.

גורמים במשרד החוץ או בממשל הן מצד האופוזיציה, והן מהקואליציה .א
או כדי להכשיל את המהלך, או לבחון תגובות אפשריות אצל אזרחים או אפילו בתימן .ב
(הדלפת גישוש – "בלון ניסוי").
לקדם רעיון או אישיות / סיפוק אישי של המדליף בהיותו שולט בידע / הדלפת השתקה – אי .ג
פרסום מידע אחר תמורת פרסום מידע / הדלפה לגילוי מחדלים מתוך אזרחות טובה או
.הנשלה
ימל עיגהו ותויאשחב קיפסמ רמשנ אלש עדיממ האצותכ אלא תנווכמ הלועפ הנניא הפילד .ד
שלא רצו שיגיע אליו המידע. ההדלפה, לעומת זאת, היא פעולה מכוונת של המדליף.
העיקרון של "חסיון עיתונאי" – לפיו העיתונאי לא יגלה את מקור המידע שלו, בכדי שלא .ה
יירתעו "מדליפים" וכד' לתת מידע מחשש שיתפרסם שמם והם יפגעו מכך.

:3 הבושת

הנימוק של הידיעה הראשונה – הרצון שהשיחות יתקיימו באזורנו – תואם יותר את .א
ההחלטות לעומת ידיעה ב', שם הנימוק הוא שונה לחלוטין. עם זאת, באווירה הכללית, הידיעה
השניה תואמת יותר את ההחלטות הרשמיות, שכן הידיעה הראשונה תקיפה יותר, ומשמע
היחד לע קר רבודמש עמשמ הינשה העידיה יפל וליאו ,שדח דעומ דע תוחישה לוטיב לע הנממ
.המצע הטלחההמ עמשמש יפכ ,הרצק
"העיצמ לארשי" – 'ב העידיב "טילחה טניבקה" – 'א העידיב .ב
בידיעה א' – "שישראל לא תשתתף בשיחות" בידיעה ב' – "לדחות בכמה ימים". כך "האווירה"
.תוימשרה תוטלחהל תמאות 'ב העידי לש
עם זאת, הנימוק של ידיעה א' "ישראל מציעה שהשיחות יתקיימו באזורנו" דומה להחלטות
יותר מהנימוק בידיעה ב' "ההתראה הקצרה שניתנה להיערך להמשך השיחות"
. הקבינט המדיני החליט לבקש דחייה בשיחות.. כדי לבחון אפשרות לקיומן באזורנו

:4 הבושת

ירידה במרכזיותן של המפלגות, צמיחת מוקדי כוח פוליטיים מקומיים, התחזקות .א
העיתונות המסחרית, קשיים כלכליים של המפלגות, ובעקבותיה דלות החומר בעיתונים אלה.
מגוון גדול מאד חברתי של הציבור בארץ.
העיתונות המסחרית נותרה לבדה וכך הובלט המתח בין בעלי העתון שרצו להרוויח, לבין .ב
העורכים שראו עצמם כעת משרתי הציבור.

חוסר תנועה / חוסר המחשה / פחות מעניין / חוסר קול / .א
יכולת לתת מידע רב, הקורא יבחר את הקצב והסדר שהוא רוצה. כך ניתן להרחיב יותר בכל .ב
נושא מדווח. ריבוי פרסומות לכיסוי עלויות, פניה לקהלים מוגדרים בעיתונים שונים (עיתונות
.(תימוקמ

:6 הבושת

תוכני – פחות מאמרים פובליציסטיים, יותר סיפורים אנושיים, צמצום אורך ידיעות .א
וכתבות. הגדלת הכותרות, יותר מקום לצילומים.
לשוני – יותר עברית מדוברת, ואפילו סלנג, שימוש בביטויים בלועזית.
סגנוני – סגנון פחות אחיד, סגנונות חדשים ובראשן "העיתונות החדשה"
צורני – הדפסה בצבע, איכות תמונות גבוהה, שימוש רב בצבעים גם בכותרות
תויהל בייח אלו ,דחא דצל רגנסל לוכי) הבתכ וא העידיב ותעד תא הטבי יאנותעהש תורשפא .ב
אובייקטיבי) / אימוץ טכניקות כתיבה המקובלות בספרות היפה (למשל, שילוב דיאלוג בידיעה
/ מתן לגיטימציה לעיתונות מחתרתית / דמוקרטיה בחדר החדשות (חופש פעולה מוחלט
לעורכים) / נגישות לציבור להביע דעתם

שימוש במאגרי מידע / מאגרי מידע מקוונים מאפשרים סריקת מידע רב / שימוש .א
במאגרים על גבי תקליטורים / שימוש באתרי אינטרנט של ארגונים וגופים שונים / ניתוח
עדי תפלחהל ינורטקלא ראודב שומיש / תויאנותיע תונקסמל עיגהל ידכב עדימ לש בשחוממ
בין עיתונאים
יכולת הנמען לקבל עיתון דרך המחשב שיש בו את הנושאים המעניינים אותו בלבד. למעשה, .ב
הקורא הופך לעורך של עצמו. העיתון מתעדכן כל הזמן, ולא פעם ביום כפי שהעיתון הרגיל.

:8 הבושת

במה לחילופי רעיונות / דרך להעברת מסרים לחינוך הציבור, ולגיבוש נורמות חברתיות / .א
עיצוב דעת הקהל של גורמים פוליטיים ואחרים / גיוס החברה למטרות חברתיות / לעורר את
דעת הקהל בנושא מסויים.
קביעת "תעודת הזהות" של העיתון לקוראיו: הצגת עמדת העיתון בנושאים שונים, מדניות .ב
הפלורליזם של העיתון המתן ביטוי לדעות שונות, גם שאינן תואמות את עמדת העיתון עצמו.

:9 הבושת

סוג עיתונות שרובו צילומים וכותרות גדולות ומיעוטו חומר מערכתי כתוב. טיפול סנסציוני
בנושאים שונים.

אירוע בעל ערך חדשותי ו/או טקסי, הנחשב ראוי להיות משודר בשידור חי בתחנות
טלוויזיה במספר רב של מדינות, לעיתים בכל העולם.

:11 הבושת

.הלשממה שאר דרשמל הפופכו ,הלשממה ידרשמ לש תונותיעה ירשק לע תדקפומה הכשל
הצעת מידע על פעילות משרדי הממשלה. האמנת כתבים זרים, וחלוקת תעודות עיתונאי.

:12 הבושת

ארגון העוסק באיסוף מידע חדשותי ובהפצתו, על בסיס לאומי או בינלאומי.

:13 הבושת

ידיעה בלעדית, המתפרסמת בעיתון או בתחנת שידור מסוימת, ואינה מופיע בשום מקום
.יעוצקמ גשיה בשחנ .רחא

:14 הבושת

כינוי לעיתונות שמתמקדת בעריכת תחקירים יסודיים ביחס לתופעות, שליליות בדרך כלל,
ובהצגת תוצאות החקירה בעיתון, במטרה לחולל שינוי במצב.