קיץ תשנ"ז

פברואר 24, 2010 · בית

הפ-לעבש הרות
('א) הנשמ


שאלון מס' – 5101קיץ תשנ"ז, 1997

 

פרק ראשון ( 40נקודות)

." הציב" וא "
אמוי
" :תותכסמה יתשמ תחאב ירחב
.הילא תורושקה תולאשה עברא לע ינע ,תרחבש תכסמב




'ב הנשמ ,'ח קרפ "אמוי" תכסמ



(תודוקנ 10 – הלאש לכל) 4-1 תולאשה לכאם בחרת במסכת זו, עני על




1 הלאש

."בייח ,וימגל אלמ התושהו ..הסגה תבתוככ לכואה"
?גגושב, ובמה הוא מתחייב אם עשה זאת דיזמבבמה הוא מתחייב אם עשה זאת


הבושת


2 הלאש

הליכא ירועישל האוושהב ,ביום הכיפוריםהאם שיעורי אכילה ושתייה שחייבים עליהם
, הם חומרא או קולא? נמקי. (התייחסי לשיעור הרות ירוסיא ראשבושתיה שחייבים עליהם
(.היתש רועישלמ דרפנב הליכא


הבושת


3 הלאש

מדוע שונה שיעור האכילה לחיוב היום הכיפורים משיעור האכילה לחיוב בשאר איסורים?


הבושת


4 הלאש

"האוכל ושותה אין מצטרפים". מדוע?


הבושת



'ב הנשמ ,'ג קרפ ,"הציב" תכסמ



.(תודוקנ 10 – הלאש לכל) 8-5 תולאשה לכאם בחרת במסכת זו, עני על



5 הלאש

"מצודות חיה ועוף ודגים.., לא יטול מהן ביום טוב.."
על איזה איסור עובר הנוטל אותם ביום טוב? בארי את דברייך.


הבושת


6 הלאש

קפס ,ינתק יכהו ארסחמ ירוסח" :בותכ ,'דחא ירכנב השעמ' ליחתמה רובידב ,ב"ערה שוריפב
מוכן אסור, ורבן גמליאל מתיר…"
מה הקושי שאילץ את רע"ב לומר "חסורי מחסרא והכי קתני..", וכיצד מיישבים דבריו את
?ישוקה


הבושת


7 הלאש

בספק מוכן?ריתממדוע רבן גמליאל


הבושת


8 הלאש

בפירוש הרע"ב כתוב: "ופירות או דגים שנתלשו או ניצודו ביום טוב ראשון, מותרין.. חוץ
משני ימים טובים של ראש השנה שהם אסורים.."
מדוע שונה הדין בשני ימים טובים של גלויות מן הדין בשני ימים טובים של ראש השנה?


הבושת

(תודוקנ 40) ינש קרפ

בחרי באחד משני הנושאים: ברכות או עניים.
.וילא תורושקה תולאשה עברא לע ינע ,תרחבש אשונב




("תוכרב" תכסמ יפ לע) תוכרב


(תודוקנ 10 – הלאש לכל) 12-9 תולאשה לכאם בחרת בנושא זה, עני על



9 הלאש

כתבי את כלל שעל פיו תיקנו חז"ל על אילו דברים יש לברך "עושה מעשה בראשית", ועל אילו
דברים יש לברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם".


הבושת


10 הלאש


דחא לכ – מי הם אלה שצריכים לברך על כך, ומה מברך דיחילהרואה מקום שנעשה בו נס
?םהמ


הבושת


11 הלאש

איזו ברכה על הגשמים מברך מי שיש לו שדה לבדו, ואיזו ברכה – מי שיש לו שדה בשותפות?


הבושת


12 הלאש

איזו ברכה יברך אדם על בשורות טובות לו ולאחרים, ובאיזו ברכה יברך על בשורות רעות?


הבושת

מתנות עניים (על פי מסכת "פאה")


(תודוקנ 10 – הלאש לכל) 16-13 תולאשה לכאם בחרת בנושא זה, עני על




13 הלאש


.יקמנ ?תקלחתמ המכבו תיבגנ המכב – הפוקה


הבושת


14 הלאש

זוז לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני". מדוע קבעו חכמים דווקא םייתאמ ול שיש ימ"
סכום זה?


הבושת


15 הלאש


.יקמנ ממאתיים זוז? תוחפבאיזה מקרה אוסר לאדם ליטול מתנות עניים גם אם יש לו


הבושת


16 הלאש

מי שמותר לו ליטול מתנות עניים ואינו נוטל – באיזה מקרה התנהגותו היא מעלה, ובאיזה
מקרה התנהגותו היא חיסרון?


הבושת

(תודוקנ 20) ישילש קרפ


מהמשפטים ומהמושגים ( 21-17לכל ביאור – 5נקודות)העברא יראב



17 הלאש

.החנמה גלפ


הבושת


18 הלאש

אין עומדין להתפלל, אלא מתוך כובד ראש.


הבושת


19 הלאש

אל תיראו מפני הגפת תריסין.


הבושת


20 הלאש

.תודמא רשעל הברת לא


הבושת


21 הלאש

אל תתייאש מן הפורענות.


הבושת


תשובות בתושב"ע – משנה א', קיץ תשנ"ז

פרק ראשון ( 40נקודות)


1 הבושת

במזיד מתחייב כרת, בשוגג מתחייב קרבן חטאת.


האבה הלאשה


2 הבושת

שיעור אכילה ביום הכיפורים הוא קולא, שהרי אינו חייב אלא אם אכל כשיעור תמרה גדולה,
שהוא יותר מכזית, ובשאר איסורים חייב בכזית.
שיעור שתייה ביום הכיפורים הוא חומרא. שהרי חייב בשתייה של מלוא לוגמיו, שהוא אצל
אדם בינוני פחות מרביעית, ובשאר איסורים חייב ברביעית.


האבה הלאשה


3 הבושת

כי ביום הכיפורים כתוב לשון עינוי ומקובל לחכמים שבשיעורים אלו מתיישבת דעתו של אדם,
ויוצא מכלל עינוי, משא"כ בשאר איסורים כתוב לשון אכילה. ואין אכילה בפחות מכזית.


האבה הלאשה


4 הבושת

משום שאין דעתו של אדם מתיישבת בכך.


האבה הלאשה


"הציב" תכסמ


5 הבושת

הנוטל אותם עובר על איסור ספק מוכן (מוקצה), שהרי שמא ניצודו ביום-טוב, ולא היו
מוכנים מערב יום-טוב.


האבה הלאשה


6 הבושת

הקושי: מלשון המשנה משמע שהמעשה עם ר"ג בא כראיה לדין הקודם, אבל אין הדבר כן,
שהרי מהמשנה משמע שאם יש לו ספק אם ניצודו מערב יום-טוב – אסור ליטול מהן, וא"כ
המעשה עם ר"ג מתיר. ומעשה בנכרי אחד, ואחר-כך המעשה עם ר"ג בא כראיה לדין הקודם
של ר"ג שספק מוכן מותר.


האבה הלאשה


7 הבושת

כי ספק איסור דרבנן לקולא.


האבה הלאשה


8 הבושת

כי שני ימים טובים של גלויות קבעו חכמים לעשותם מכוח ספק, ואחד מהם הוא חול,
משא"כ שני ימים טובים של ראש השנה, שקבעו חכמים לעשותם כיום אחד ארוך, וקדושה
אחת להם.


האבה הלאשה

(תודוקנ 40) ינש קרפ



("תוכרב" תכסמ יפ-לע) תוכרב יניד


9 הבושת

על דברים הנראים כל אחד ואחד במקומו מברך "עושה מעשה בראשית", על דברים הנראים
ברוב העולם מברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם".


האבה הלאשה


10 הבושת

מברכים: האדם שנעשה לו הנס, בנו, ונכדו.
האדם שנעשה לו הנס מברך "ברוך שעשה לי נס במקום הזה".
בנו ונכדו מברכים "ברוך שעשה נס לאבותי במקום הזה".


האבה הלאשה


11 הבושת

מי שיש לו שדה לבדו מברך "שהחיינו", ומי שיש לו שדה בשותפות מברך "ברוך הטוב
."ביטימהו


האבה הלאשה


12 הבושת

על בשורות טובות לו ולאחרים מברך "ברוך הטוב והמיטיב", על בשורות רעות מברך "ברוך
דיין האמת".


האבה הלאשה



מתנות עניים (על-פי מסכת "פאה")

13 הבושת

הקופה נגבית בשניים, שאין עושים שררה על הציבור בפחות משניים, מתחלקת בשלושה,
כדיני ממונות הנידונים בשלושה דיינים.


האבה הלאשה


14 הבושת

כי מאתיים זוז מספיקים לאדם לצורכי מזונות ומלבושים לשנה אחת.


האבה הלאשה


15 הבושת

מי שיש לו חמישים זוז שנושא ונותן בהם, משום שחמישים זוז העושים רווחים,
שווים כמאתיים שאינם עושים רווחים.


האבה הלאשה


16 הבושת

מי שחי בצמצום ומפרנס עצמו בדוחק ממלאכתו – הרי זה מעלה. אך אם אין מלאכתו מספקת
לו ומסגף עצמו בחיי צער קרובים למיתה – הרי זה חיסרון.


האבה הלאשה

(תודוקנ 20) ישילש קרפ



17 הבושת

חצי זמן המנחה, שהוא שעה ורבע לפני הלילה.


האבה הלאשה


18 הבושת

אין עומדים להתפלל שמונה עשרה אלא מתוך הכנעה ומורא שמים.


האבה הלאשה


19 הבושת

משוח מלחמה היה אומר, שלא יפחדו מפני הכאת המגינים של החיילים, שמכים במגיניהם זה
בזה ומשמיעים קול כדי לאיים.


האבה הלאשה


20 הבושת

אל תהא רגיל להפריש מעשרות על-פי אומדן והשערה.


האבה הלאשה


21 הבושת

אם ראית רשע מצליח, אל תאמר אלך ואדבק עמו, דע שבמהרה תבוא עליו פורענות.




           
תוכן תושבע
           
תוכן מבחנים בתושבע