הפ-לעבש הרות
|
פרק ראשון ( 40נקודות)
|
|
'ה הנשמ ,'ו קרפ "תוכרב" תכסמ |
|
.(תודוקנ 10 – הלאש לכל) 1-4 תולאשה לכ אם בחרת במסכת זו, עני על
|
|
1 הלאש |
|
"ברך על היין שלפני המזון, פטר את היין שלאחר המזון" – הסבירי דין זה במילים שלך. מדוע לא ניתן לפרש "לאחר המזון" כאילו כתוב: לאחר ברכת ?ןוזמה |
הבושת 
|
|
2 הלאש |
| מתי היין שלפני המזון פוטר את היין שלאחר המזון, ומתי אינו פוטר? נמקי. |
|
הבושת
|
|
3 הלאש |
| ?עודמ – "תפה תא רטפ אל ,תרפרפה לע" |
|
הבושת
|
|
4 הלאש |
|
.ב"ערה ישוריפ ינש יפל "תרפרפ" יהמ יבתכ ?עודמו ,רתוי ול הארנ שוריפ הזיא |
|
הבושת
|
|
'ו הנשמ ,'א קרפ "האפ" תכסמ |
|
אם בחרת במסכת זו, עני כל כל השאלות ( 8-5לכל שאלה – 10נקודות)
|
|
5 הלאש |
|
"לעולם הוא נותן משום פאה" – מה התנא בא ללמדנו במשפט זה, וכיצד לומדים זאת מלשון המשנה? |
|
הבושת
|
|
6 הלאש |
|
כיצד לומדים מן התורה שהפקר פטור מן המעשרות, ואיזה מקרה הפקר חייב ?תורשעמב |
|
הבושת
|
|
7 הלאש |
|
"ונוטל מן הגרן וזורע ופטור מן המעשרות, עד שימרח, דברי רבי עקיבא" – מה סוברים החולקים על רבי עקיבא? בתשובתך התייחסי לדין תורה ונמקי אותו וכן לדין דרבנן. |
|
הבושת
|
|
8 הלאש |
|
כוהן ולוי שקנו תבואה מן הגורן לאחר מירוח – האם חייבים להפריש תרומות ומעשרות ולתיתם לכוהנים ולוויים אחרים? בתשובתך התייחסי לדין דרבנן ונמקי אותו וכן לדין תורה. |
|
הבושת
|
(תודוקנ 40) ינש קרפ
|
|
בחרי באחד משני הנושאים: ביצה שנולדה ביום טוב או הקרבת קרבנות ביום טוב.
.וילא תורושקה תולאשה עברא לע ינע ,תרחבש אשונב |
|
ביצה שנולדה ביום טוב (על-פי מסכת "ביצה") |
|
אם בחרת בנושא זה, עני על כל השאלות ( 12-9לכל שאלה – 10נקודות).
|
|
9 הלאש |
| מה דינה של ביצה שנולדה ביום טוב שלאחר שבת (ביום ראשון)? נמקי. |
|
הבושת
|
|
10 הלאש |
| מה דינה של ביצה שנולדה ביום טוב שחל בשאר ימות השבוע? נמקי. |
|
הבושת
|
|
11 הלאש |
|
ביצה שנולדה ביום טוב ראשון של גלויות – מה דינה ביום טוב שני של .יקמנ ?תויולג |
|
הבושת
|
|
12 הלאש |
|
ביצה שנולדה ביום טוב ראשון של ראש-השנה – מה דינה ביום טוב שני של .יקמנ ?הנשה-שאר |
|
הבושת
|
|
הקרבת קרבנות ביום טוב (על-פי מסכת "ביצה") |
|
אם בחרת בנושא זה, עני על כל השאלות ( 16-13לכל שאלה – 10נקודות).
בכל השאלות 16-13כתבי את הדין והנימוק, והתייחסי לדעות השונות הקיימות. |
|
13 הלאש |
| האם מותר להקריב שלמי חגיגה ביום טוב? |
|
הבושת
|
|
14 הלאש |
| האם מותר להקריב שלמי נדבה ביום טוב? |
|
הבושת
|
|
15 הלאש |
| האם מותר להקריב עולת יחיד ועולת ציבור ביום טוב? |
|
הבושת
|
|
16 הלאש |
| האם מותר להקריב עולת ראיה ביום טוב? |
|
הבושת
|
(תודוקנ 20) ישילש קרפ
|
|
בארי ארבעה מהמשפטים ומהמושגים ( 21-17לכל ביאור – 5נקודות).
|
|
17 הלאש |
| .וימגול אלמ |
|
הבושת
|
|
18 הלאש |
| .השעל קתינה השעת אל |
|
הבושת
|
|
19 הלאש |
| בעשור שבחומש הפקודים. |
|
הבושת
|
|
20 הלאש |
| במידה שאדם מודד – בה מודדין לו. |
|
הבושת
|
|
21 הלאש |
| ודאישתמש בתגא חלף (הביאי אחד מפירושי הרע"ב). |
|
הבושת
|
תשובות בתושב"ע – משנה (א'), מס' , 005101קיץ תשנ"ח
|
|
1 הבושת |
|
בירך על היין לפני הסעודה, דהיינו לפני ברכת "המוציא", אינו צריך לברך על היין המוגש לאחר גמר הסעודה. אין לפרש "לאחר המזון" היינו לאחר ברכת המזון, כי ברכת המזון היא סיום הסעודה, לכן אין ברכת היין שלפני הסעודה פוטרת את היין ששותה לאחריה. |
|
האבה הלאשה 
|
|
2 הבושת |
|
בשבתות וימים טובים ברכת היין שלפני המזון פוטרת את היין שלאחר המזון, מכיוון שרגילים לשתות יין אחר הסעודה, וכשבירך לפני המזון היה דעתו על כך, אבל בשאר ימות השנה, שאין רגילים לשתות יין לאחר הסעודה, חוזר ומברך על היין שלאחר המזון, שלא היה דעתו על כך כשבירך לפני המזון. |
|
האבה הלאשה
|
|
3 הבושת |
|
כי הפת – עיקר הסעודה, והפרפרת – דבר טפל בסעודה, ואין טפל פוטר את .רקיעה |
|
האבה הלאשה
|
|
4 הבושת |
|
מאכל שמלפתים בו את הפת, [כגון בשר ודגים]. .א פת הצנומה בקערה, שאין בה מראה לחם, [שברכתה בורא מיני מזונות]. .ב הפירוש השני נראה לו יותר, כי יש חידוש בבירך "על הפרפרת, לא פטר את הפת", אף-על-פי שהפרפרת הוא מין פת, אינה פוטרת את הפת. ולפי הפירוש הראשון אין כל חידוש בדין זה. |
|
האבה הלאשה
|
|
5 הבושת |
|
התנא בא ללמדנו כי מי שלא הניח פאה במחובר חייב להפריש פאה מן התלוש. לומדים זאת מלשון המשנה "לעולם", שמשמעותו בכל המצבים. |
|
האבה הלאשה
|
|
6 הבושת |
|
כתוב בתורה "ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך", ממה שיש לך ואין לו אתה חייב לתת לו, יצא הפקר שידך וידו שווים בו, ולכן פטור ממעשרות. .תורשעמב בייח רקפה – חורימה בלש רחאל הרקפוה האובתה רשאכ |
|
האבה הלאשה
|
|
7 הבושת |
|
החולקים על ר' עקיבא סוברים שמדין תורה הזורע פטור מן המעשרות אפילו כתוב "עשר תעשר… ואכלת" ודורשים "ואכלת" ולא :קומינ ,חורימה רחאל זורע. מדין דרבנן, גם הזורע לפני המירוח חייב לעשר. |
|
האבה הלאשה
|
|
8 הבושת |
|
מדין דרבנן חייבים לתת את התרומות והמעשרות לכוהנים ולוויים אחרים. קנסו אותם חכמים כדי שלא יהיו קופצים לקנות תבואה בגרנות ויפקיעו :קומינ מתנות אחיהם. מדין תורה חייבים להפריש תרומות ומעשרות [כדי להתיר את איסור טבל] ואינם חייבים לתת את התרומות והמעשרות לכוהנים ולוויים אחרים, [שהרי הם עצמם כוהנים ולוויים). |
|
האבה הלאשה
|
|
9 הבושת |
|
הביצה אסורה באכילה, כי ביצה שנולדה ביום טוב נגמרה בשבת, ונמצאת שבת מכינה ליום טוב. |
|
האבה הלאשה
|
|
10 הבושת |
|
הביצה אסורה באכילה, כי גוזרים בכל יום טוב, משום יום טוב שחל להיות .תבש רחאל |
|
האבה הלאשה
|
|
11 הבושת |
|
הביצה מותרת באכילה, כי נוהגים יום טוב בשני הימים מכוח ספק, ויום .לוח אוה דחא |
|
האבה הלאשה
|
|
12 הבושת |
|
הביצה אסורה באכילה, כי שני הימים נחשבים קדושה אחת [וכיום אחד ארוך], שלא מכוח ספק נהגו בהם יום טוב. |
|
האבה הלאשה
|
|
13 הבושת |
| מותר להקריב שלמי חגיגה, כיוון שהם חובת היום, ויש בהם אכילת אדם. |
|
האבה הלאשה
|
|
14 הבושת |
| אסור להקריב שלמי נדבה, כיוון שאינם חובת היום. |
|
האבה הלאשה
|
|
15 הבושת |
|
עולת יחיד אסור להקריב, כיוון שאין בה אכילת אדם, ואינה חובת היום. עולת ציבור מותר להקריב, כיוון שזמנה קבוע. |
|
האבה הלאשה
|
|
16 הבושת |
|
עולת ראיה לפי בית שמאי אסור להקריב, כיוון שאין בה אכילת אדם [לכם .[הובגל אלו לפי בית שמאי אסור להקריב, כיוון שכתוב "עצרת לה'", כל מה שלה' חובת היום .רתומ |
|
האבה הלאשה
|
|
17 הבושת |
|
שיעור שתייה לחיוב ביוהכ"פ, ממלא חלל פיו במים שאם יסלק את המים .(ב"ערה שוריפ – 'ב ,ח"פ ,אמוי) דצה ותוא טולבי דחא דצל |
|
האבה הלאשה
|
|
18 הבושת |
|
מצוות לא תעשה שאם עבר עליה ניתן לתקנה על-ידי קיום מצוות עשה .(ב"ערה שוריפ – 'ח ,ח"פ ,אמוי) |
|
האבה הלאשה
|
|
19 הבושת |
|
פרשת "ובעשור לחודש השביעי" הכתובה בחומש במדבר. [כהן גדול היה קורא פרשה זו ביום הכיפורים בעל פה] (סוטה, פ"ז, ז'). |
|
האבה הלאשה
|
|
20 הבושת |
|
כפי שאדם נוהג, כך נוהגים בו מן השמים, דהיינו, שמשלמים לו בעד מעשיו .('ז ,א"פ ,הטוס) הדימ דגנכ הדימ |
|
האבה הלאשה
|
|
21 הבושת |
|
תגא – כתר, המשתמש בכתרה של תורה יחלוף מהעולם.
תגא – ראשי תיבות: תלמיד גברא אחרינא, המשתמש בתלמידים שאינם תגא – שם המפורש, המשתמש בשם המפורש אין לו חלק לעולם הבא (אבות, פ"א, י"ג). |
