קיץ תשנ"ט

פברואר 24, 2010 · בית

תורה שבעל-פה דינים ומבוא לתושבע"פ
לנבחנים ברמה של 5יח"ל


שאלון מספר – 5102קיץ תשנ"ט 1999

 

פרק ראשון – דינים בהלכה ( 51נקודות)


(על-פי "קיצור שולחן ערוך")

5 – 1 םיעוריאהמ השולשב :םיעוריא השישבבפרק זה עשרה אירועים ( .)10 – 1בחר
.10 – 6 םיעוריאהמ השולשבו


שים לב!
בפרק זה עליך לציין את המקור לתשובתך: סימן וסעיף מ"קיצור שולחן ערוך" של גאנצפריד
או "מקור חיים".

מהאירועים ,5 – 1וענה על הסעיפים א-ב בכל אירוע שבחרת.השולשב רחב
(תודוקנ 27 – כ"הס ;תודוקנ 9 – עוריא לכל)




1 הלאש

חיה התפללה תפילת שחרית בלי ברכות קריאת שמע שלפניה ושאחריה, כמנהג הנשים
.התדעב
לאחר התפילה נזכרה שלא אמרה את ברכות התורה ואת ברכות השחר, כמנהגה בכל יום.

האם חיה יכולה לברך את ברכות התורה לאחר שסיימה את תפילת העמידה? נמק.

יכולה לברך, לאחר שכבר התפללה? נמק.הניא היח רחשה תוכרבמ הכרב וזיא


הבושת




2 הלאש

"ותן טל ומטר" בברכת השנים. היא נזכרה בכך באמצע ברכת ףרוחב הרמא אלו התגש הרש
"על הצדיקים", ולכן הפסיקה באמצע הברכה וחזרה לברכת השנים.
"ותן טל ומטר" בברכת השנים. היא נזכרה בכך באמצע ברכת ץיקב הרמאו התגש הרובד
"על הצדיקים". היא סיימה את ברכת "על הצדיקים", אמרה "ותן ברכה" והמשיכה
.התליפתב
שלומית העירה להן שכאשר כל אחת מהן ניסתה לתקן את שגיאתה, היא טעתה שתי טעויות
.תופסונ תויתכלה

?גוהנל הילע היה דציכו ,הרש התעט תופסונ תויועט יתש וליא

?גוהנל הילע היה דציכו ,הרובד התעט תופסונ תויועט יתש וליא


הבושת




3 הלאש

דוד העיר לחיים שהמזוזה בביתו קבועה בצד שמאל. חיים הסיר אותה וקבע אותה בצד ימין
בברכה. דוד, שבדק את המזוזות בביתו שלו, מצא אחת מהן פסולה והחליף אותה במזוזה
.הכרבב הרשכ

האם חיים נהג כדין כשבירך על המזוזה? נמק.

האם דוד נהג גדין כשבירך על המזוזה? נמק.


הבושת




4 הלאש

יצחק ירד מעמדת השמירה בבוקר. כדי לא לעבור את זמן קריאת שמע, קרא את הפרשיות של
קריאת שמע במהירות ובלא כוונה. יאיר העיר לו שיש לכוון כמה כוונות שונות בקריאת שמע
ופרשיותיה, וכן לדקדק בקריאתה.

מהכוונות שיש לכוון בקריאת שמע ופרשיותיה.םייתש בותכ

דחא לכב מהדקדוקים שיש לדקדק בקריאה, ומדוע חייבו לדקדק השולש בותכ

.םהמ    


הבושת




5 הלאש

,תירחש תליפתב רוביצ חילשכ ללפתהשכ ,תרחמל .תיברע תליפת ללפתה אלו העט לאיחי
מיהר לסיים את תפילתו, התפלל אחריה תפילת תשלומין ואחר-כך אמר חזרת הש"ץ.
שלמה חברו, שגם הוא טעה ולא התפלל תפילת מנחה בערב שבת ולא תפילת תשלומין
.הבדנ תליפת תבש לש תירחשב ללפתה ,תיברעב
.הכלהב ועטש המלשלו לאיחיל ריעה יסוי

.קמנ ?לאיחי לש תיתכלהה תועטה יהמ

.קמנ ?המלש לש תיתכלהה תועטה יהמ


הבושת

מהאירועים ,10 – 6וענה על הסעיפים א-ב בכל אירוע שבחרת.השולשב רחב
(תודוקנ 24 – כ"הס ;תודוקנ 8 – עוריא לכל)




6 הלאש

דוד החליט להקים קופה למטרות צדקה. הוא התלבט אם תהיה זו קופת הלוואות לאנשים
שנקלעו למצוקה כספית, או שתהיה זו קופת מצרכים לחלוקה חינם לעניים.
משה, שניהל קופת צדקה, נהג לפרסם את שמות מקבלי הצדקה, כדי לעורר תורמים נוספים
לתרום לקופתו.

איזו קופה עדיף שדוד יקים על-פי ההלכה? נמק.

האם יש פגם הלכתי במעשה של משה? נמק.


הבושת




7 הלאש

שמואל הלווה לשי סכום נכבד. שי החזיר את ההלוואה, ולאות תודה על ההלוואה נענה
לשמואל ללמד את בנו טעמי המקרא ללא תשלום, אף-על-פי שלא הכירו קודם לכן.
דוד, שגם הוא לווה משמואל סכום נכבד, נתן לו במתנה עוד 1000ש"ח כהכרת טובה.

האם שי נהג כהלכה? נמק.

האם דוד נהג כהלכה? נמק.


הבושת




8 הלאש

אביתר נהג להפנות את השאלות הקשות שנשאל לרן, אף-על-פי שידע שרן אינו מסוגל לענות
.הלא תולאש לע
50 -ב בשחמה תא הנקש ול רפיסו ,ח"ש 100 תרומת בשחמ ונממ תונקל דוהאל עיצה לארשי
ש"ח. רמי אמר לישראל שבהצעתו לאהוד יש משום איסור אונאת ממון.

האם אבייתר נהג כדין? נמק.

האם ישראל נהג כדין? נמק.


הבושת




9 הלאש

רם הבחין ברכב שסטה מן הכביש ונפגע בתאונה. רם לא רצה להיות מעורב בחקירות משטרה,
ולכן המשיך בנסיעתו כרגיל.
אשר, שעבר במקום, עצר כדי להגיש עזרה. אשר ביקש מאנשים שהיו בסביבה לעזור לו להגיש
עזרה לפצוע, אך הם דרשו ממנו תשלום בעבור זה. אשר לא רצה לשלם מכספו, ולכן סירב
לדרישתם. כתוצאה מכך נמנעה הגשת העזרה לפצוע.

על איזה איסור עבר רם במעשהו? נמק.

האם אשר נהג כדין? נמק.


הבושת




10 הלאש

מרדכי פתח חנות מכולת. יצחק העיר לו שבעל עסק צריך להיזהר לא לעבור על איסורי תורה
שעלולים לעבור עליהם בניהול עסק זה.

מחלקי הפסוקים האלה:דחא לכמ אילו דינים הקשורים לניהול עסק נלמדים

."הרושמבו לקשמב הדימב טפשמב לוע ושעת אל" (1)    
    (" )2לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה".
    (" )3אבן שלמה וצדק יהיה לך".
"קשה עונשן של מידות" – מדוע?


הבושת

פרק שני – שאלות כלליות ומושגים בהלכה ( 29נקודות)

:תולאש שמח לע הנע
.(תודוקנ 5 – הלאש לכל) 17 – 12 תולאשהמ עברא לעו (תודוקנ 9) 11 הלאש לע
אין צורך לנמק ולבסס את התשובות.




11 הלאש


!הבוח תלאש


מהמושגים האלה:השולש הרצקב ראב
חתן תורה

עירוב תחומין

תורשעמ רועיב

שמיטת כספים

פורים דפרזים

הבושת


.דבלב השעמל הכלהה תא בותכ .17 – 12 תולאשהמ עברא לע הנע




12 הלאש

ארבעה צריכין לברך ברכת הגומל.
מהם בקצרה.דחא לכמי הם הארבעה? באר


הבושת




13 הלאש

מהם בקצרה.דחא לכ ראבו ,תורשעמ יגוס העברא ןייצ

הבושת




14 הלאש

(.תולועפהמ תחא לכבדיקת חמץ, ביטול חמץ וביעור חמץ – מתי נעשין? (ציין זמן מדויק של

הבושת




15 הלאש

:הלא תוכרבמ תחא לכמתי מברכים
"ברוך אתה… עושה מעשה בראשית".

"ברוך אתה… שהכל ברא לכבודו".

"ברוך אתה… המבדיל בין קודש לקודש".

הבושת




16 הלאש

הבדלים בין תענית תשעה באב לתעניות אחרות (חוץ מיום כיפור).העברא בותכ

הבושת




17 הלאש

מצוות שונות שהן ייחודיות לליל הסדר בלבד.עברא ןייצ

הבושת

(תודוקנ 20) פ"עבשותל אובמ – ישילש קרפ



.(תודוקנ 10 – הלאש לכל) 20 – 18 תולאשהמ םייתש לע הנע




18 הלאש

מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.העברא ךינפל
קרא אותם בעיון, וענה על הסעיפים א-ב שאחריהם.

(" )1מנין שמעשה הבת לאב? שנאמר: 'וכי ימכר איש את בתו לאמה'. מה אמה מעשה ידיה
      לרבה, אף בת מעשה ידיה לאביה".

(" )2השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם, צדיקים עצמם לא כל
."ןכש      

(" )3כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים. כתיב הכא: 'השמר לך פן יהיה
      דבר עם לבבך בליעל', וכתיב התם: 'יצאו אנשים בני בליעל'. מה להלן עבודת כוכבים, אף כאן
      עבודת כוכבים".

(" )4כל מקום שיש חיוב ממון ומלקות, ממון הוא משלם ללקות אינו לוקה. מנין נלמד? מחובל
      בחברו. מה חובל בחברו יש בו ממון ומלקות, ממון משלם ללקות אינו לוקה, כך בכל מקום
      שיש ממון ומלקות – ממון משלם, ללקות אינו לוקה".

?תורוקמהמ דחא לכב באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו חכמים

מן המידות שכתבת בסעיף א.תחא לכ באר את דרך הלימוד של


הבושת




19 הלאש

יצירות מן הספרות התורנית, שחוברו בתקופות שונות.עבראלפניך שמות של
( )1בית יוסף
רואמה רפס (2)
( )3ארבעה טורים
( )4בן איש חי

מספרים אלה, ובאיזה תקופה חי?דחא לכ רביח ימ

מספרים אלה?דחא לכ קסוע המב


הבושת




20 הלאש

:הפ-לעבש הרותב הכלה יגוס העברא ךינפל
יניסמ השמל הכלה (א)
תורזג (2)
תונקת (3)
אתכמסא (4)

.הלא הכלה יגוסמ דחא לכבאר והדגם


הבושת


תשובות לדינים ומבוא לתושב"ע
שאלון מספר – 005102קיץ תשנ"ט



1 הבושת

חיה יכולה לברך ברכות התורה אחרי תפילת עמידה, כיוון שלא אמרה ברכת "אהבת

    עולם" שעל ידה נפטרים מברכות התורה.
( )1אינה יכולה לברך ברכת "אלוקי נשמה" מאחר שיצאה ידי חובה בברכת "אתה

          גיבור", שיש בה אזכור של תחיית המתים.
    ( )2אינה יכולה לברך ברכת "על נטילת ידיים", כיוון שברכה זו כתקנה לנטילה שלפני התפילה,
          ולכך אין לברכה לאחר התפילה.
(גאנצפריד, סימן ז', סעיף ו' ו-ו'ו
מקור חיים, פרק ד', הלכה י', ופרק ה', הלכה ה')

האבה הלאשה



2 הבושת

שתי הטעויות הנוספות של שרה הן:

    ( )1לא הייתה צריכה להפסיק באמצע ברכת "על הצדיקים", אלא לסיים אותה.
    ( )2לא הייתה צריכה לחזור לברכת השנים, אלא להזכיר "טל ומטר" באמצע ברכת
."ונלוק עמש"         
שתי הטעויות הנוספות של דבורה הן:

    ( )1לא הייתה צריכה לסיים את ברכת "על הצדיקים", אלא להפסיק היכן שנזכרה.
    ( )2לא תיקנה כלום בזה שאמרה שם "ותן ברכה", אלא צריכה הייתה לחזור לברכת השכים.
(גאנצפריד, סימן י"ט, סעיף ו'-ז'
מקור חיים, פרק י"ח, הלכה ח' ו-ט')

האבה הלאשה



3 הבושת

חיים נהג כדין כשבירך על המזוזה. מאחר שמווזה שנקבעה בצד שמאל פסולה, נמצא

    שלא הייתה מזוזה בחדר זה כלל, ולכן התקנתה מחדש מחייבת ברכה.
דוד נהג כדין כשבירך על המזוזה. מאחר שהמזוזה נמצאה פסולה, נמצא שבחדר זה לא

    הייתה מזוזה, ולכן התקנת מוויה כשרה מחייבת ברכה.
(גאנצפריד, סימן י"א, סעיף ג' ו-ז';
מקור חיים, פרק ק"ל, הלכה ט' ו-י"ב)

האבה הלאשה



4 הבושת

הכוונות (יש לכתוב שתיים):

.עמש תאירק לש השע תווצמ תבוח ידי תאצל (1)    
    ( )2קבלת עול מלכות שמים.
    ( )3לקיים מצוות עשה של ייחוד ה'.
    ( )4לצאת ידי חובת זכירת יציאת מצרים.
הדקדוקים יש לציין ולנמק שלושה):

.הבשכ עמשיי אל הלילחש 'ה עבשנ לש 2 תואה תא שיגדהל (1)    
    ( )2להדגיש את האות ז של תזכרו שלא יישמע לשון תשכרו מלשון שכר.
    (" )3ולמדתם אותם" להפסיק בין המילה ולמדתם למילה אותם שלא ישמע מותם.
(גאנצפריד, סימן י"ז, סעיפים ג', ד', ה',
מקור חיים, פרק י"ד, הלכות י', י"א, י"ב, י"ג, ט"ו)

האבה הלאשה



5 הבושת

הטעות של יחיאל: שהתפלל תפילת תשלומין בנוסף לחזרת הש"ץ. הנימוק: שליח ציבור

    שצריך להתפלל תפילת תשלומין, יכול להסתפק בחזרת הש"ץ, ובלבד שיתכוון לצאת ידי
    חובת תשלומין בחזרת הש"ץ.
הטעות של שלמה: שהתפלל תפילת נדבה בשבת. נימוק: מאחר שאין מקריבים נדרים

    ונדבות בשבת ויום7טוב או: מפני שכיום אין מתפללים כלל תפילת נדבה.
(גאנצפריד, סימן כ"א, סעיפים ג', ט', י';
מקור חיים, פרק כ"א, הלכות א', ח', י"ב)

האבה הלאשה



6 הבושת

עדיף שדוד יקים קופת הלוואות על פני קופת מצרכים [וזוהי הצדקה המעולה ביותר],

    כיוון שבדרך זו תומכים באדם לפני שיתמוטט ויזדקק לפשוט יד ויצטרך לבריות.
משה לא נהג נכון כאשר פרסם את שמות מקבלי הצדקה, כיוון שכאשר עושים מעשה

    צדקה, יש לעשותו בהסתר ובצנעה, שלא להלבין את פני המקבל.
(גאנצפריד, סימן ל"ד, סעיף י"ב, י"ג;
מקור חיים, פרק קכ"ח, הלכה ב')

האבה הלאשה



7 הבושת

תאז השעש רחאמ ,ארקמה ימעט לאיחי לש ונב תא דמיל רשאכ הכלהכ גהנ אל יש

    בעקבות ההלוואה שקיבל מיחיאל [ויש בזה משום איסור ריבית דברים.]
דוד לא נהג כהלכה כאשר החזיר סכום גדול יותר מזה שקיבל, אף אם נתן זאת במתנה

[.תיביר רוסיא דצמ]    
(גאנצפריד, סימן ס"ה, סעיפים ד', ה', ט', י',
מקור חיים, פרק ק"ס, הלכה ב', ה')

האבה הלאשה



8 הבושת

אביתר לא נהג כדין במעשהו זה משום איסור אונאת דברים.

ישראל נהג כדין, מאחר שהודיע לו מראש שקנה אותו בזול ומוכר אותו בסכום גבוה

    בהרבה, אין בזה משום איסור אונאת ממון.
(גאנצפריד, סימן ס"ג, סעיף ב' וסימן ס"ב, סעיף ג';
מקור חיים, פרק קס"ב, הלכה ו', ט"ו)

האבה הלאשה



9 הבושת

רם עבר על הלאו "לא תעמוד על דם רעך". כל הרואה את חברו במצוקה, חייב להגיש

    לו עזרה ולהצילו, ואם לא עשה כן, עובר על לאו זה.
אשר לא נהג כדין כאשר לא שילם מכספו עבור הגשת העזרה. [אמנם הוא יכול לדרוש

    מהניצול עבור השירות שניתך לו אם יש לו כסף לשלם, אבל] מראש יש לעשות ככל יכולתו כדי
    להצילו, אף אם עליו להוציא מכספו לצורך זה.
(גאנצפריד, סימן קפ"ד, סעיף ח':
מקור חיים, פרק קס"ט, הלכה י')

האבה הלאשה



10 הבושת

(" )1לא תעשו עול במשפט במידה, במשקל ובמשורה" – אסור למדוד או לשקול לקונים

.הרסח הדימב          
    (" )2לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה" – אסור לאדם להשהות מידה חסרה בתוך
.ותיב          
    (" )3אבן שלמה וצדק יהיה לך" – צדק משלך ותן לו. כלומר, לשקול ולמדוד בעין יפה, דהיינו,
.הנוקה תבוטל לקשמה תא עירכהל          
כיוון שהמודד או שוקל שלא כהוגן אינו יכול לשוב בתשובה שלמה, כיוון שאינו יודע

    כמה להשיב ולמי להשיב, ואף אם יעשה צורכי רבים אין זו תשובה הגונה.
(גאנצפריד, סימן ס"ב, סעיפים ו', ט', י"ב;
מקור חיים, פרק קס"ו, הלכות ז', ח', י', י"ד, ט"ו, ט"ז, י"ז)

האבה הלאשה



11 הבושת


(תודוקנ 10) (הבוח)


חתן תורה – העולה לתורה ב"שמחת-תורה" ומסיים את התורה בפרשת "וזאת הברכה"

    נקרא חתן תורה.
עירוב תחומין – הנצרך ללכת בשבת יותר מתחום שבת (אלפיים אמה), שובת בערב שבת

    בין השמשות בסוף התחום או מניח שם מערב שבת מזון שתי סעודות, ובזה הוא קונה שם
    שביתה ומותר לו ללכת משם אלפיים אמה.
ביעור מעשרות – בערב חג הפסח של השנה הרביעית והשביעית מבער אדם מביתו את כל

    המעשרות שלא נתנם כדינם, ונותן למי שהמעשרות מגיעים להם.
שמיטת כספים – השנה השביעית שהיא שנת השמיטה – משמטת בסופה כל חוב כספי

    שיש לאדם על חברו.
פורים דפרזים – פורים הנוהג במרבית העולם בי"ד אדר נקרא "פורים דפרזים", בניגוד

    ל"פורים דמוקפין" הנוהג בט"ו באדר, בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן-נון.

האבה הלאשה



12 הבושת

הצריכים לברך ברכת הגומל הם:
מי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. – שובח

.אפרתנו הלוח היהש ימ – ךירוסיי

מי שהיה בנסיעה בים ועלה ממנו. – םי

הולכי מדבריות שחזרו לביתם בשלום. – רבדמ

האבה הלאשה



13 הבושת

ניתן ללוי בכל אחת משש שנות המעשר. מעשר ראשון –

מפרישים אותו בשנים: א', ב', ד', ה' ומעלים אותו לירושלים. – ינש רשעמ

מפרישים אותו בשנים ג', ו' וניתן לעניים. – ינע רשעמ

מעשר שהלוי מפריש מהמעשר הראשון שקיבל מישראל ונותנו לכהן. מעשר מן המעשר –

האבה הלאשה



14 הבושת

נעשית בליל י"ד בניסן לאחר צאת הכוכבים. בדיקת חמץ –

בליל י"ד בניסן לאחר הבדיקה וביום י"ד בניסן לאחר שרפת החמץ מבטלים ביטול חמץ –

את החמץ. נוהגים לומר "כל חמירא…".
ביום י"ד בניסן בבוקר שורפין את החמץ שנשאר מאמש. ביעור חמץ –

האבה הלאשה



15 הבושת

על הברקים או על ימים ונהרות, הרים וגבעות גדולים, ברכת החמה, על הזיקים, על

.'וכו המדא תדיער    
אחת משבע הברכות בנישואין הנקראות "שבע ברכות".

ביום-טוב שחל במוצאי-שבת חותמין כך את ברכת המבדיל.

האבה הלאשה



16 הבושת

בתשעה באב יש איסורים נוספים שאין בשאר התעניות (חוץ מיו"כ) והם:
( )1מפסיקים לאכול מבעוד יום.
.הציחרב רוסא (2)
.הכיסב רוסא (3)
.לדנסה תליענב רוסא (4)

האבה הלאשה



17 הבושת

.הצמ תליכא תווצמ (1)
.רורמ תליכא תווצמ (2)
( )3מצוות סיפור יציאת מצרים.
.תוסוכ עברא תווצמ (4)

האבה הלאשה



18 הבושת

.שקיה (1)

.רמוחו לק (2)    
.הווש הרזג (3)    
    ( )4בניין אב.
( )1היקש – שני עניינים שונים הכתובים זה ליד זה באותה פרשה, לומדים מאחד על

.רחאה          
    ( )2קל וחומר – לימוד של עניין אחד מעניין אחר מסברא, שאם בדין הקל הדין כך, בדין
          החמור לא כל שכן.
    ( )3גזרה שווה – שתי מילים שוות או דומות המופיעות בשני עניינים שונים באות ללמד מעניין
          אחד על האחר. [אין לומדים גזרה שווה, אלא אם כן קיבלה מרבו, ורבו קיבלה מרבו.]
    ( )4בניין אב – לומדים עניין אחד מעניין אחר באמצעות מכנה משותף שיש בין שני הדברים.

האבה הלאשה



19 הבושת

( )1בית יוסף – ר' יוסף קארו, [חי בין השנים הרנ"ב-השל"ח,] סוף תקופת ) הראשונים.

    ( )2ספר המאור – הרמב"ם, [חי בשנת ]- 1135תקופת הראשונים.
          יש לקבל כתשובה נכונה גם – ר' זרחיה הלוי, תקופת הראשונים. פירושים והשגות על הרי"ף.
    ( )3ארבעה טורים – ר' יעקב בן הרא"ש, [נולד בשנת ]- 1220תקופת הראשונים.
    ( )4בך איש חי – ר' יוסף חיים, חי בתקופת האחרונים.
( )1בית יוסף – פירוש מקיף על ארבעה טורים.

    ( )2ספר המאור – פירוש מקיף על שישה סדרי משנה.
    ( )3ארבעה טורים – ספר הלכה מקיף המחולק לארבעה טורים: אורח חיים, אבן העזר, יורה
          דעה, חושן משפט.
    ( )4בן איש חי – דרשות והלכות הערוכות לפי פרשת השבוע.

האבה הלאשה



20 הבושת

( )1הלכה למשה מסיני – ההלכות שניתנו למשה בסיני, ושאין להן קשר כלשהו לפסוק מסוים.
     דוגמה: שהתפילין יהיו מרובעים ושחורים וכן שהרצועות תהיינה שחורות.
( )2גזרות – דינים שחכמים קבעו בכל דור ודור, כדי לעשות סייג שלא לעבור על איסורי תורה.
     דוגמה: איסור בשר עוף בחלב. מן התורה אסור רק איסור בשר בקר בחלב, וחכמים אסרו
     בשר עוף בחלב, כדי להרחיק את האדם מלאכול בשר בקר בחלב.
( )3תקנות – דברים שתיקנו חכמים, ושאין בהם לא תוספת ולא גירעון במצווה כלשהי, אלא
     לתועלת לבני אדם או לתקנת החברה.
     דוגמה: תקנת פרוזבול, כדי שאנשים לא יימנעו מלהלוות לזולת מחשש שמיטת החוב.
( )4אסמכתא – דין של חכמים שהסמיכו אותו על פסוק בתורה, אף-על-פי שאין-פסוק זה בא
     לדרשה זו, כדי לתת חיזוק לדבריהם או כדי שיזכרו דין זה בקלות יתר.
     דוגמה: חכמים קבעו שקטן שהגיע לחינוך חייב אביו להעלותו לרגל מדין מצוות חינוך. הם
     הסמיכו זאת לפסוק "יראה כל זכורך".




           
תוכן תושבע
           
תוכן מבחנים בתושבע