חורף תשס"ב

שאלון מס' – 5105חורף תשס"ב, 2002

רמי קידש את חנה בטבעת כדת וכדין, ואמר לה: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה
וישראל". לאחר הקידושין בירך אורך הקידושין את ברכת האירוסין.
דן, חברו של רמי, קידש את יעל בשטר שכתוב בו:"הרי את מקודשת לי בשטר זה כדת משה
וישראל". הוא מסר לה את השטר ולא אמר לה: "הרי את מקודשת לי". בהעדר יין, לא בירך
עורך הקידושין את ברכת האירוסין.
לדעת הרמב"ם, האם עורך הקידושין נהג כהלכה בקידושין של רמי וחנה כאשר בירך את .א
    ברכת האירוסין לאחר מעשה הקידושין? נמקי.
( )1האם יעל מקודשת לדן, אף על פי שלא אמר לה: "הרי את מקודשת לי"? נמקי. .ב
    ( )2האם עורך הקידושין נהג כהלכה כשלא בירך את ברכת האירוסין בהעדר יין? נמקי.

בגלל פסול ממזרות שהיה על יורם, הוא התחתן עם הגיורת רות. ליורם ולרות נולדו ילדים.
האם היה מותר ליורם – שהוא ממזר – להתחתן עם הגיורת רות? נמקי. .א
מהו מעמד הילדים שנולדו להם, והאם מותר להם להתחתן עם כל אחר מישראל? נמקי. .ב

דני ונועם הפליגו בספינת מפרש לאורך חוף הים, והסיכה התהפכה. דני הצליח לשחות ולהגיע
לחוף, אך נועם טבע, וכל החיפושים אחריו עלו בתוהו.
דני העיד בבית הדין על נועם שטבע בים, כדי שיתירו לאשתו של נועם להינשא.
כמו כן, כדי להתיר את אשתו של ראובן להינשא לאחר, העיד דני בבית הדין ששמע מחיה
שכנתו ידידם ראובן נפטר בארצות הברית.
האם בית הדין רשאי להסתמך על העדות של דני, כדי להתיר לאשתו של נועם להנשא? .א
.יקמנ    
?אשנהל לאשתו של ראובןהאם בית הדין רשאי להסתמך על העדות של דני, כדי להתיר .ב
.יקמנ    

יאיר נפטר ולא השאיר אחריו ילדים. יוסי אחיו ביקש לייבם את אלמנת יאיר, אך היא סירבה
.הצילח השקיבו
כבת בתקופת התלמוד נחלקו חכמים אם מצוות ייבום קודמת או מצוות חליצה קודמת..א
?הלאה תועדהמ תחא לכל קומינה והמ    
( )1האם אשתו של יאיר יכולה להינשא לאיש אחר, לפני שנעשה מעשה החליצה? נמקי..ב
    ( )2האם יוסי יכול לשאת אשה אחרת, לפני שנעשה מעשה החליצה? נמקי.

לאחר גירושיה מבעלה המשיכה אורנה להחזיק בילדיהם, שגילם נע בין 3ל – .18
אורנה פנתה לבעלה לשעבר בדרישה שישלם מזונות עבור ילדיו, אך הוא סירב.
.יקמנו יטרפ ?הז הרקמב ם"במרה קספ והמ .א
כיצד יפסוק בית הדין היום? פרטי ונמקי..ב

אחת מברכות הנישואין היא "שוש תשיש ותגל העקרה…"
מהו התוכן של ברכה זו, ומדעו תיקנו אותה חכמים?

.ימיגדה ?"תידוהי תד"ב הלולכ הבוח וזיאו ,"השמ תד"ב הלולכ הבוח וזיא
התייחסי גם לחומרת האיסור.

"וישמע משה את העם בכה למשפחותיו".
כיצד דרשו חכמים בכייה זו, ומהי ההוראה המעשית המחייבת אותנו היום, לפי דבריהם?

"קצבה לאותו לימוד לא ידעתי". במשפט זה מבטא הרא"ש את מחלוקתו עם הרמב"ם.
?םהמ דחא לכמהי המחלוקת בין הרמב"ם ובין הרא"ש, ומהו הנימוק של

מן המושגים האלה:השולש לע הרצקב יבתכ
.יאנת לע טג .א
.תונבה תסנרפ .ב
.ללח לוספ .ג
.הבותכ רקיע .ד
.ותשורג ריזחמ רוסיא .ה

עורך הקידושין לא נהג כהלכה, מפני שברכת האירוסין – לדעת הרמב"ם – נחשבת לברכת.א
המצוות, והכלל הוא: כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן, והברכה אחרי מעשה המצווה הרי
היא ברכה לבטלה. [בית נאמן, עמודים ,11-9אישות ומשפחה, עמודים ]13,22
( )1יעל מקודשת לדן, אף על פי שלא אמר לה "הרי את מקודשת לי"..ב
הנימוק: [אמירה מעכבת רק בקידושי כסף, מפני שלא ניכר בכסף שהוא לשם קידושין, אבל]
בשטר שכתוב בו "הרי את מקודשת לי בשטר זה" אין האמירה מעכבת.
[בית נאמן, עמודים ,10-9אישות ומשפחה, עמוד ]21
( )2עורך הקידושין לא נהג כהלכה כשלא בירך ברכת אירוסין בהעדר יין. [אמנם חכמים
תיקנו את הברכה על כוס יין, אבל] אין היין מעכב, ויש לברך את ברכת האירוסין גם בלי כוס יין.
[בית נאמן, עמוד ,12אישות ומשפחה, עמוד ]22

מותר ליורם, שהוא ממזר, להתחתן עם הגיורת רות, מפני שהאיסור של "לא יבוא ממזר" .א
כלומר שאסור לו להתחתן עם בת ישראל, מתייחס רק ל"קהל ה'", כלומר רק לישראלים מלידה,
אבל קהל גרים אינם קרויים "קהל ה'".
הילדים של יורם ורות נחשבים לממזרים, מפני שהוולד הולך אחר הפגום. על כן מותר להם .ב
להתחתן רק עם ממזרים או עם גרים. [בית נאמן, עמוד ,72אישות ומשפחה, עמודים ,82 ,80
[107

בית הדין אינו רשאי להסתמך על העדות של דני, מאחר שנועם טבע ביום הגדול [הנקרא .א
מים שאין להם סוף], וייתכן שנועם יצא במקום אחר, דהיינו גם אם לא ראו אותו אין זה אומר
.תמ אוהש חרכהב
בית הדין רשאי להסתמך על העדות של דני, ששמע מחיה על פטירת ראובן, כדי להתיר .ב
את אשתו מעגינותה. חכמים הקלו בעדות כדי להתיר אישה מעגינותה, אפילו על עד מפי עד או
מפי אישה, דבר שיכול להתאמת גם בלעדי עדות זו, כדי שלא תישארנה בנות ישראל עגונות.
[בית נאמן, עמוד ,106אישות ומשפחה, עמודים ]84-83

הנימוק של הסוברים שמצוות ייבום קודמת: כך משתמע מן הכתובים שמצוות ייבום .א
תחילה, ורק אם היבם אינו רוצה לייבם, יש לקיים מצוות חליצה, כמו שכתוב "ואם לא יחפוץ האיש
"…הרעשה ותמבי התלעו ותמבי תא תחקל
הנימוק של הסוברים שמצוות חליצה קודמת: אשת אח היא ערווה שאיסורה כרת, והותרה רק
לצורך קיום מצוות ייבום. לכן אם המייבם מתכוון לקחת אותה שלא לשם מצווה אלא לשם נוי או
לשם ממון וכדו', האיסור נשאר בתוקפו [כדברי אבא שאול: "הכונס את יבמתו לשם נוי או לשום
אישות ולשום דבר אחר – כאילו פוקע בערווה, וקרוב אני בעיני להיות הוולד ממזר"].
( )1אשתו של יאיר אסורה להינשא לאחר מדין תורה [כמו שכתוב:"ללא תהיה אשת המת .ב
.אשניהל הרוסא איה ,הצולח הניא איה דוע לכו ,["הילע אובי המבי הז שיאל הצוחה
( )2גם ליוסי אסור לשאת אישה אחרת, אבל אין איסורו מן התורה, אלא רק מצד "חרם דרבנו
גרשום", האוסר על אדם לשאת שתי נשים, וכיוון שהיא זקוקה לו – הרי היא כאשתו, ואסור לו
.תרחא השיא תאשל
[בית נאמן, עמודים ,104-103 ,99אישות ומשפחה, עמודים ]87-86

ובצמל רשק ילב ,6 ליג דע וידלי תא סנרפל בייח הנרוא לש הלעב ם"במרה קספ יפ לע .א
.ילכלכה
לגבי הילדים מגיל ( 6ועד – )13 ,12אם הוא בעל אמצעים, כופין אותו לפרנסם, ואם אינו רוצה,
מוציאין ממנו בעל כורחו, ואם אינו בעל אמצעים, גוערים בו ומביישים אותו כדי לפרנסם, ואם אינו
רוצה, אין כופין אותו. הילדים שגילם עולה על [ 12בת] או [ 13בן] אינו חייב לפרנסם.
עד גיל [ 6כל עוד הילדים קטנים ביותר] חובת האב לפרנס את ילדיו אינה תלויה :קומינה

במצבו הכלכלי ואף לא בשאלה אם יש להם רכוש משלהם, חכמים הטילו חובה על אדם לדאוג
.וידלי תונוזמל
מגיל 6ועד [ ,12,13כאשר הם בוגרים יותר, אבל בכל זאת עודם קטנים] אם הוא בעל אמצעים,
כופין אותו מדרך צדקה כדי שמזונות ילדיו לא יוטלו על הקופה הציבורית. אבל אם הוא עני,
מפעילים עליו לחץ חברתי ומוסרי, אך לא ניתן לכפות עליו כיוון שאין לו ממה לפרנסם.
הילדים שגילם עולה על 12ו- – 13לא חייבו אותו חכמים לפרנסם כיוון שיכולים לדאוג לעצמם.
היום, כיוון שהלחץ המוסרי אינו משפיע כלל, תיקנה הרבנות הראשית לכפות על אדם .ב
לפרנס את ילדיו עד הגיעם לגיל .15לכן בית הדין יחייב את בעלה של אורנה במזונות ילדיו עד
הגיעם לגיל ,15אבל אלה שגילם עולה על – 15גם על פי המקובל היום לא ניתן לכפות עליו
לפרנסם. [בית נאמן, עמודים ,40-38אישות ומשפחה, עמודים .]61-60

תוכן הברכה: תפילה על ירושלים המשולה ל"עקרה" שבניה יתקבצו לתוכה, וזו היא שמחתה של
ירושלים שבניה חוזרים אליה.
חכמים תיקנו זאת, כי חייב אדם להעלות על ראש שמחתו את זכרה של ירושלים, ששמחתה
נמשלה לשמחת חתן וכלה. [בית נאמן, עמוד ,17אישות ומשפחה, עמוד ]24

החובה הכלולה "בדת משה : חובת האישה הנשואה לכסות את ראשה בצאתה לרשות הרבים.
החובה הכלולה "בדת יהודית": חובת האישה הנשואה לכסות את ראשה גם במקומות שבהם אין
אנשים מחשש שיראוה בגילוי ראש.
חומרת האיסור: דת משה היא חובה מן התורה, דת יהודית היא ממנהגי הצניעות שבהן נהגו
בנות ישראל יותר ממה שנאסר בתורה. [בית נאמן, עמוד ,49אישות ומשפחה, עמוד ]52

חכמים דרשו כך: בשעה שנצטוו ישראל על איסורי עריות, בכו וקיבלו מצווה זו בתרעומת ובבכייה,
"למשפחותיו" – על עסקי משפחותיו. [מכיוון שעריות נפשו של אדם מחמדתן, וקשה לרוב העם
לפרוש מן העריות].
ההוראה המעשית היא שאדם צריך לכוף את יצרו בדבר זה: להרגיל את עצמו בקדושה יתרה
ובמחשבות טהורות, להיזהר שלא לבוא לידי ייחוד, להתרחק מן השכרות, מן השחוק ומכל
הדברים המביאים לידי עריות. [בית נאמן, עמוד ,64אישות ומשפחה, עמודים ]52-51

הרמב"ם סובר שאדם שעוסק בלימוד תורה וחושש לשאת אישה כדי שלא יטרח במזונות ויתבטל
מלימוד תורה, מותר לו לאחר את נישואיו אף על פי שיש מצווה של "פרו ורבו". נימוקו: מפני
שעוסק במצווה פטור מן המצווה.
הרא"ש חולק על הרמב"ם וקובע שאסור לאדם לאחר את נישואיו מחשש של ביטול תורה, מפני
שאין קצבה ללימוד תורה, ועלול להתבטל ממצוות פרייה ורבייה כל ימיו.
[בית נאמן, עמוד ,3אישות ומשפחה, עמוד .]50

– אדם זר [יהודי מארץ אחרת] שנשא אישה במקום מסוים – אסור לו לצאתיאנת לע טג .א
מאותה ארץ עד שיכתוב גט על תנאי וייתנו לה, ויעשה תנאי שאם לא יחזור עד לתקופה מסוימת
היוצא למלחמה היה כותב גט לאשתו ומתנה שאם ייעדר או ימות – הגט יחול וא .לוחי טגה –
לפני מותו, והאישה מגורשת, וזאת כדי לא תישאר עגונה או כדי שלא תזדקק לייבום.
[בית נאמן, עמוד ,96אישות ומשפחה, עמוד ]93
ידכ היואר הינודנ הל קינעהלו ותב יאושינל גואדל באה לע הווצמ – תונבה תסנרפ .ב
שתינשא בכבוד לראוי לה. אם האב מת, הבנים היורשים צריכים לתת לה מהירושה לפי אומדן
דעתו של האב, או אם השיא בת בחייו, ייתנו גם לשנייה כפי שנתן לבת הראשונה. אם אי אפשר
להעריך או שהאב לא נתן בעבר, ייתנו לה 10% מהנכסים.
[בית נאמן, עמודים ,41-40אישות ומשפחה, עמוד ]62
– כוהן שנשא אישה הפסולה לו – בנו נקרא "חלל", ובתו נקראת "חללה". ללח לוספ .ג
כלומר מחוללים מן הכהונה – ואינם בגדר כוהנים.
[בית נאמן, עמוד ,70אישות ומשפחה עמוד ]80
– הסכום המינימלי שאדם מתחייב לתת לאשתו, כפי שהוא מופיע בשטר הבותכ רקיע .ד
הכתובה. הסכום המינימלי הוא 200זוז לבתולה ו- 100זוז לאלמנה או גרושה.
[בית נאמן, עמוד ,33אישות ומשפחה, עמודים .]37 ,42
– אישה שנתגרשה ונישאת לאדם אחר ואחר כך מת בעלה השני ותשורג ריזחמ רוסיא .ה
או גירשה – אסור לה לחזור ולהתחתן עם בעלה הראשון.
[בית נאמן, עמוד ,71אישות ומשפחה, עמוד .]80