קיץ תשנ"ה

שאלון מספר – 5108קיץ תשנ"ה 1995

1 הלאש

שודיק תווצמ


וז הבוח תדמלנ דציכו ,תבש יאצומב הלדבהו תבשב שודיק תבוחל הרותב רוקמה והמ .א

(תודוקנ 10) ?הז רוקממ    

אימתי יקדש אדם על פת ולא על יין? נמקי. ( 10נקודות).ב


האם יכול אדם להבדיל במוצאי שבת על פת במקום על יין? נמקי. ( 10נקודות).ג


מהי כמות היין הנדרשת למצוות קידוש? נמקי. ( 5נקודות).ד


מי שאמר פסוקים מן התורה העוסקים במעלת השבת ובקדושתה בלי יין ובלי פת, האם .ה

(תודוקנ 5) .יקמנ ?שודיק תבוח ידי אצי    

המתפלל ולא כיוון ליבו בתפילה – האם חייב לחזור ולהתפלל? פרטי. ( 5נקודות).ג

,לעופב מהי תחילת הזמן להקרבת תמיד של בין-הערביים? מתי היו מקריבין אותו .ב

(תודוקנ 10) ?עודמו    

אם לא הקריבו תמיד של שחר, האם ניתן באותו יום להקריב תמיד של בין-הערביים? .ג

(תודוקנ 5) .יקמנ    

"בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון"..ב

    כיצד מסביר בעל ספר החינוך פסקה זו, ומהו הקשר בינה לבין חיוב תקיעת שופר?
(תודוקנ 5)    

מה פירושה של המילה "תרועה", ומדוע תוקעין שברים לחוד, תרועה לחוד .ג

    ושברים-תרועה ביחד? ( 10נקודות)

5 הלאש

מצוות אחדות השם


."דוחיי תווצמ לע גרהיל לארשימ דחא לכ בייחש"
כיצד מנמק בעל ספר החינוך חיוב זה?

כאשר הפת חביב על האדם יותר מן היין, יקדש על הפת. .ב

הנימוק, שורש המצווה הוא, שנתעורר מתוך מעשה זה לזכור גדולת היום ונקבע בלבנו אמונת
חידוש העולם "כי ששת ימים עשה ה' וגו' ", ועל כן נתחייבנו לעשות המעשה עם היין, כי טבע
האדם להתעורר על-ידי יין שהוא סועד ומשמח, וידוע כי לפי התעוררות האדם ומעשהו יתפעל
אל הדברים, ולכן אם הפת חביב עליו יותר מן היין, יקדש על הפת, כי אז יתעורר לבו יותר
.באת אוהש המל

אינו יכול להבדיל במוצאי שבת על פת במקום יין, כי רוב העולם יתאוו אל השתייה .ג

במוצאי שבת יותר מן האכילה, כיוון שכבר קבעו סעודה גדולה ביום לכבוד השבת.

הכמות היא "רביעית", כיוון שפחות מכמות זו אין בה כדי לעורר את האדם. .ד

הערה למעריך: יש לקבל כהנמקה נכונה גם אם יענו, כי השיעור "רביעית" הוא הלכה למשה
.יניסמ

יצא ידי חובת קידוש מהתורה, כי חובת הקידוש מהתורה היא רק בדברים ואילו .ה

החובה לקדש על יין או על פת היא רק מדרבנן.

.דיחי תליפתמ רתוי תעמשנ רוביצה תליפת .ב


מי שלא כיוון בברכה ראשונה, חייב לחזור ולהתפלל, אך מי שלא כיוון ביתר הברכות .ג

בדיעבד אינו צריך לחזור ולהתפלל.

משש שעות וחצי הוא תחילת הזמן לתמיד של בין הערביים, אך בפועל היו [שוחטין אותו .ב

בשמונה שעות ומחצה] ומקריבין אותו בתשע שעות ומחצה, כדי שיספיקו להקריב את כל
קרבנות הציבור והיחיד בינתיים, כי אסור להקריב קרבן לאחר תמיד של בין הערביים.

כן, כיוון ששני התמידים הם שתי מצוות שונות, ואין הן מעכבות זו את זו. .ג

שהשגחתו של הקב"ה על מעשי כל אחד ואחד בפרט, וכל אחד עומד למשפט, ועל כך .ב

צריך כל אחד להעיר טבעו לבקש רחמים על חטאיו מאדון הרחמים, וקול השופר מעורר הרבה
.ויעמוש לכ בל

פירושה של המילה "תרועה" הוא "יבבה", כלומר, קול שבור, קול יללה. וכיוון שיש .ג

מקומות שמייללין בגניחות גסות כעין שברים, ויש מקומות שמייללין בגניחות דקות כעין
תרועה, ויש מקומות שמייללין בגניחות גסות ודקות ביחד כעין שברים-תרועה ביחד.
ורבי אבהו לא היה ישר בעיניו שיהיו ישראל חלוקין במנהג התרועה, וקיבץ את כל המנהגים
והתקין שיהיו תוקעין בכל המקומות בשווה בשלושת האופנים.