חורף תשס"ב

פברואר 24, 2010 · בית

הפ-לעבש הרותב תורגב תניחב
תווצמ טקל


שאלון מס' – 5108חורף תשס"ב, 2002

 

פרק ראשון ( 40נקודות)


(הבוח) 1 הלאש לע ינע
(לכל סעיף – 8נקודות)םלוכ סעיפים (א-ה), ועלייך לענות על השימח וז הלאשב



1 הלאש


לארשיל תיבירב תוולהל אלש הווצמ

באיסור ריבית כתבה התורה: "את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך".

מדוע חילקם הכתוב, ולא כתב: "את כספך ואכלך לא תתן לו בנשך"?
"ריבית קצוצה – יוצאה בדיינין".

.הצוצק תיביר יהמ ימיגדה
בעל "ספר החינוך" הביא שני פירושים, המסבירים "כיצד ריבית קצוצה יוצאה בדיינין".
הפירושים ל"יוצאה בדיינין"?ינשמה הם
"אינק אל אתכמסא"

.ימיגדה ?אתכמסא יהמ
?אינק אל אתכמסא עודמ
"תרחואמ תיבירו תמדקומ תיביר"

מהי ריבית מוקדמת, ומהי ריבית מאוחרת, ומדוע הן אסורות?
."תיביר תמרעה"

.תיביר תמרעה יהמ ימיגדהו יראב
מהו דינו של מי שעבר ולווה בהערמת ריבית – האם הוא חייב לשלם את הסכום שהתחייב?
.יקמנ


הבושת

(תודוקנ 40) ינש קרפ


(תודוקנ 20 – הלאש לכל) 4-2 תולאשהמ םייתש לע ינע




2 הלאש


מצווה שלא לקלל אב ואם

"עונש שמענו, אזהרה מניין" ?

בארי משפט זה. כיצד פתרו חכמים בעיה זו? (כתבי את סוג הלימוד בלבד)
(תודוקנ 10)
."ומאו ויבא הכמ" ,"ומאו ויבא ללקמ"

(תודוקנ 5) .יקמנ ?רתויה רומח תורבעהמ וזיא
."הלקל הרומח השודקמ אב :ורמאי אלש ידכ"

(תודוקנ 5) .ונממ תעבונ הכלה וזיא יבתכו ,הז טפשמ יראב


הבושת


3 הלאש


מצווה שלא להונות אחד מישראל בדברים

מבין ארבע הדוגמאות שמביא בעל "ספר החינוך". שולש מהי הונאת דברים? צייני

(תודוקנ 10)
אמרו חז"ל: "גדולה הונאת דברים מהונאת ממון". מדוע?

(תודוקנ 5) .תוביס יתש יבתכ
העובר ומענה את חברו בדברים, האם חייב מלקות? נמקי. ( 5נקודות)


הבושת


4 הלאש


מצווה שלא לענות יתום ואלמנה

התובע חוב מן האלמנה או מן היתומים ושטר מקוים בידו – האם יכול לגבות את חובו על

סמך השטר בלבד? נמקי. ( 10נקודות)
"ולעולם אין היתומים מקבלים 'מי שפרע' בכל שיעשה האפוטרופוס".

(תודוקנ 5) .ותוא יקמנו ,הז טפשמ יראב
עד מתי נחשבים "יתומים" לעניין מצווה זו? ( 5נקודות)


הבושת

(תודוקנ 20) ישילש קרפ


.(תודוקנ 10 – הלאש לכל) 7-5 תולאשהמ םייתש לע ינע




5 הלאש


מצווה האמנה במציאות השם

מה הם דיני המצווה הזו, לפי דעת בעל "ספר החינוך"?
.םירבד השולש יבתכ


הבושת


6 הלאש


מצווה שלא נתבע חוב מעני שאין לו מה לפורעו

מהו שורש מצווה זו, לפי דעת בעל "ספר החינוך"?

.םירבד השולש יבתכ


הבושת


7 הלאש


מצווה כיבוד חכמים

מה למדו חכמים מהפסוק "בהצתם על ה'"?

.םינפוא השולש כיצד אדם מקיים מצוות "מורא רבו"? כתבי


הבושת


דגם תשובות בתושבע"פ – "לקט מצוות מספר החינוך"

פרק ראשון



(!הבוח) 1 הבושת


לארשיל תיבירב תוולהל אלש הווצמ

לעבוד עליו בשני לאווין, כלומר להרבות האזהרות עליו, כיוון שהקב"ה חפץ להרחיקנו

.הז רוסיאמ
התורה מוסיפה אזהרות בדבר שאנו צריכים להיזהר בו, כדרך בני אדם, שכאשר הם מזהירים זה
את זה בדבר חמור, ירבו דברים בנושא כדי שיהיה המזורז נזכר וזריז על העניין.
:הלאה תואמגודהמ תחא איבהל שי

"ריבית קצוצה" – כשאומר לחברו: הלוויני מאה דינרין ואפרע לך מאה ועשרים, וכן כשאומר לו:
הלוויני מנה ואתן לך ממנו פרוטה בכל יום עד שאפרענו לך, וכן המלוה לחברו מעות ומשכן לו בהן
בית או חצר שיחזיק בהם וייקח הפירות עד שיחזיר לו מעותיו, בלי שינכה לו כלום מן ההלוואה.
"יוצאה בדיינין"
– בית דין יורדין לנכסי המלווה וגובים את הריבית מנכסיו ומחזירין ללווה.
– בית דין כופה את המלווה בשוטים עד שיחזיר ללווה את הריבית.
"אסמכתא" – שדעתו של אדם סומכת שלא יפסיד, כגון אדם המתחייב התחייבות כלשהי

דרך קנס, מות ביטחון שלא יגיע לידי מימוש ההתחייבות.
"אסמכתא לא קניא" – כיוון שזה כעין אונס, מפני שהיה בטוח שלא יצטרך לממש את התחיבותו.
"ריבית מוקדמת" – אדם שמתכוון ללוות מחברו ושולח לו מתנות לפני שלווה כדי שבבוא

הזמן יסכים להלוות לו.
האוולהה דובע הוולמל תונתמ הוולה חלש ותאוולה תא ריזחהש רחאל – "תרחואמ תיביר"
.ול הוולהש
[בשני המקרים הללו אין זו ריבית מהתורה, כיוון שלא התנו על הריבית בשעת ההלוואה, אך]
חכמים אסרו זאת כסייג שלא יבואו לידי ריבית קצוצה, שהיא אסורה מן התורה.
"הערמת ריבית" – אדם אומר לחברו: הלוויני מנה, וחברו עונה למבקש: מנה אין לי, אבל

חיטים במנה יש לי, ונתן לו חיטים במנה, ולאחר מכן קונה נותן ההלוואה ממקבל ההלוואה את
החיטים בתשעים דינרים.
דבר זה אינו ריבית, כיוון שנעשתה בין הצדדים עסקה בצורה מותרת, אבל חכמים אסרו זאת,
כיוון שהדבר נראה כריבית, שזה לקח תשעים דינרים והחזיר מאה דינרים.
אם עבר ועשה כן, הלווה חייב לשלם את כל הסכום שהתחייב, כיוון שלא הייתה פה הלוואה אלא
.רכממו חקימ


האבה הלאשה

ינש קרפ



2 הבושת


מצווה שלא לקלל אב ואם

[בתורה כתוב: "איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת", וכן כתוב: "ומקלל אביו

ואמו מות יומת"]. בפסוקים מוגדר העונש למקלל, אך התורה לא כתבה את האיסור לקלל את
אביו את אמו, והרי ידוע הכלל שאין עונשין אלא אם כן מזהירין.
סוג הלימוד הוא "בניין אב". [נלמד משלושה כתובים: "אלהים לא תקלל", "נשיא בעמך לא תאור",
.["שרח ללקת אל"
מקלל אביו ואמו יותר חמור ממכה אביו ואמו, שמקלל אביו ואמו חייב גם לאחר מותם, ואילו

מכה אביו ואמו חייב רק כשהיכה אותם בעודם חיים, אבל לאחר מיתתם אין זו נקראת הכאה.
גר, שאביו גוי, אף על פי "שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי" ואינו מיוחס יותר אחר אביו, בכל

יוג היהשכ :ונייהד ,"הלקל הרומח השודקמ אב ורמאי אלש" ,יוגה ויבא תא ללקל ול רוסא תאז
.ויבא תא ללקל ול רתומ ידוהי אוהו רייגתהש וישכעו ,ויבא תא ללקל ול רוסא היה


האבה הלאשה


3 הבושת


מצווה שלא להונות אחד מישראל בדברים

מהדוגמאות שלהלן]:שולש "הונאת דברים" [יש להביא

הונאת דברים היא כאשר אדם מצער את חברו בדברים, כגון:
– האומר לבעל תשובה זכור מעשיך הראשונים.
– האומר לאדם חולה: מחלתך היא תוצאה של מעשיך הרעים.
– ראה אנשים שרוצים לקנות תבואה ואומר להם: לכו אל פלוני והוא יודע שלפלוני אין תבואה.
– לא יאמר לסוחר: מה מחירו של חפץ זה והוא אינו רוצה כלל לקנות.
מהסיבות שלהלן:םייתש עליך לציין

– הונאת דברים קשה מאוד ללב הבריות, והרבה אנשים מקפידים על הונאה זו יותר משהם
מקפידים על הונאת ממון.
– בהונאת דברים נאמר "ויראת מאלקיך", כיוון שדבר זה מסור ללבו של אדם "כי ה' יראה ללבב".
– הונאת ממון ניתנת להשבה, והונאת דברים לא ניתנת להשבה.
אין לוקין על לאו זה, כי הוא לאו שאין בו מעשה.


האבה הלאשה


4 הבושת


מצווה שלא לענות יתום ואלמנה

אין נפרעין מהן אלא בשבועה, כיוון שאנו צריכים לדאוג להם ולזכותם בכל דבר, יותר

משהיינו עושים אילו היה האב והבעל חי.
מי שאינו עומד בדיבורו, ומבטל את המיקח שהתחייב עליו, כגון בנתינת דמים לפפני שמשך

– אף על פי שהוא יכול לחזור בו, מוטלת עליו הקללה: "מי שפרע מדור המבול ומדור המפלגה
."ורובידב דמוע וניאש יממ ערפיי אוה
עם זאת, מתוך דאגה ליתומים ודרישת טובתם, מותר לאפוטרופוס שלהם לחזור בו, כאשר זה
לטובת היתומים, וכיוון שמכוחם הוא חוזר בו, הוא אינו מקבל את הקללה של "מי שפרע".
עד שלא יהיו צריכין בעסקיהם לאדם גדול, אלא עושין כל צורכי עצמן כשאר כל הגדולים.


האבה הלאשה

ישילש קרפ



5 הבושת


מצווה האמנה במציאות השם
– להאמין שה' כל יכול.
.'ה תולדג תא גישהל לוכי אל ונלכשש –
– לשלול כל חיסרון מהקב"ה [כיון שאינו גוף, והחיסרון קיים רק בגופות].


האבה הלאשה


6 הבושת


מצווה שלא נתבע חוב מעני שאין לו מה לפורעו

שורש המצווה הוא שנקבע לעצמנו מידת החסד והחמלה, ואז נהיה ראוין לקבל את טובותיו

.ה"בקה לש
הנושה בחברו ויודע שאין לחברו אפשרות להשיב:

.ותיב דגנ דובעל ול רוסא (1)
( )2שלא ייראה לו בכל זמן.


האבה הלאשה


7 הבושת


מצווה כיבוד חכמים

.הניכשה לע קלוחכ ובר לע קלוחה לכו ,ובר לע קולחל רוסאש ודמל הז קוספמ

:םירבד השולש עליך לכתוב

.ומוקמב בשי אל –
.וירבד עירכי אל –
.וירבד רותסי אל –
– לא יורה בפניו לעולם.




           
תוכן תושבע
           
תוכן מבחנים בתושב