תורה שבעל-פה – דינים ומבוא לתושבע"פ
|
פרק ראשון – דינים בהלכה ( 50נקודות)
|
|
לפניך עשרה אירועים (.)10- 1
שבחרת, וציין בו את הבעיה ההלכתית עוריא לכמהאירועים ,10 – 1נתח השימחב רחב ואת הצדדים ההלכתיים לאיסור או להיתר. (לכל אירוע – 10נקודות) 1 הלאש אריה היה מרותק שבוע למיטה בבית-חולים, בלי יכולת לרדת ממיטתו. הוא הסתפק אם יוכל לברך את ברכות השחר "מתיר אסורים" ו"זוקף כפופים". האם אריה יכול לברך ברכת "מתיר אסורים" ו"זוקף כפופים" בעודו מרותק למיטה? נמק. |
|
הבושת 
|
|
2 הלאש בראש חודש כסלו, לאחר שיאיר אמר "יעלה ויבוא", הסתפק אם אמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" (יאיר לא נהג לומר "מוריד הטל" בימות הקיץ). מהו הדין באשר להזכרת "משיב הרוח ומוריד הגשם"? נמק. |
|
הבושת
|
|
3 הלאש ידכ רחשה דומע הלעש ינפל תירחש תליפת ללפתה ,הלוחה ויבא תטימל קתורמ היהש ,דוד .הלוחה ויבאב לפטל לכויש האם דוד חייב להתפלל שנית תפילת שחרית או לא? נמק. |
|
הבושת
|
|
4 הלאש ישראל הסתפק אם אמר ברכת "ברוך שאמר". כדי שלא יאמר פסוקי דזמרה בלי ברכה, החליט לברך מספק ברכת "ברוך שאמר". האם נהג ישראל כדין או לא? נמק. |
|
הבושת
|
|
5 הלאש רן הגיע לתפילת שחרית כשהציבור החל בתפילת שמונה-עשרה. רן החליט להצטרף לציבור ולהתפלל עמו תפילת שמונה-עשרה. האם נהג רן כדין או לא? נמק. |
|
הבושת
|
|
6 הלאש דוד ויאיר נהגו לאכול בארוחת הבוקר פרוסת לחם שגודלה כזית. דוד נטל את ידיו ובירך על .וידי תא לטנ אל ריאיו ,וז הליטנ האם נהגו דוד ויאיר כהלכה? נמק. |
|
הבושת
|
|
7 הלאש דן ויובל סעדו יחדיו ארוחת צהריים ואכלו בה גם לחם. באמצע הסעודה קראו ליובל לתפילת מנחה בבית-הכנסת הסמוך, ודן ירד לשחק עם חבריו עד שיובל יחזור מתפילת מנחה. כשחזרו והמשיכו בסעודתם נטל דן את ידיו ובירך שנית "על נטילת ידיים" וברכת "המוציא". יובל המשיך לאכול בלי ליטול את ידיו, אך גם הוא בירך שנית ברכת "המוציא". האם נהגו כהלכה בענין נטילת הידיים והברכות כשחזרו לאכול? נמק. |
|
הבושת
|
|
8 הלאש לגד הגישו, על-פי בקשתו, ענבים ותפוחי-עץ. כדי שלא להרבות בברכה שאינה צריכה בירך גד ברכת "שהכל" על מעט מים, והתכוון לפטור בברכה זו גם את הענבים וגם את תפוחי-העץ. האם נהג גד כהלכה? נמק..א |
|
הבושת
|
|
9 הלאש במוצאי שבת לא מצאה משפחת תמיר את תבלין הציפורן שנהגה לברך עליו ברכת הריח בהבדלה. בעל הבית לקח אתרוג ובירך עליו ברכת הריח. איזו ברכת הריח היה בעל הבית צריך לברך על האתרוג? נמק. |
|
הבושת
|
|
10 הלאש ."ונייחהש" תכרב דימדוד קנה טלית חדשה לתפילת שחרית, הטיל בה ציצית ובירך יאיר העיר לו שהיה עליו לברך בבוקר, בשעה שהתעטף בה בבית-הכנסת, ולא באמצע היום. האם נהג דוד כדין או לא? נמק. |
|
הבושת |
פרק שני – שאלות כלליות ומושגים בהלכה ( 30נקודות)
|
|
(תודוקנ 5 – הלאש לכל) 19 – 11 תולאשהמ שש לע הנע
.דבלב השעמל הכלההענה בקצרה. אין צורך לנמק ולבסס את התשובות. כתוב את
|
|
הבושת
|
|
12 הלאש באר בקצרה את המושג "פורים משולש". |
|
הבושת
|
|
13 הלאש ."תיעיבש תוריפ" גשומה תא הרצקב ראב |
|
הבושת
|
|
14 הלאש ."התלצמ הבורמ התמח" גשומה תא הרצקב ראב |
|
הבושת
|
|
15 הלאש אבות מלאכות שאסורים בשבת ומותרים ביום-טוב.השולש ןייצ |
|
הבושת
|
|
16 הלאש תוספות שונות שמוסיפים בברכת המזון "מעין המאורע".שולש ןייצ |
|
הבושת
|
|
17 הלאש סוגי מעשרות שמפרישים מתבואה, ובאר אותם בקצרה.השולש ןייצ |
|
הבושת
|
|
18 הלאש דברים שנהגו בהם איסור בשבוע שחל בו תשעה באב.השולש ןייצ |
|
הבושת
|
|
19 הלאש ?באב העשת לש החנמבו תירחשבו רתסא תינעתמה קוראים בתורה בשחרית ובמנחה של |
|
הבושת |
(תודוקנ 20) פ"עבשותל אובמ – ישילש קרפ
|
|
.(תודוקנ 10 – הלאש לכל) 22 – 20 תולאשהמ םייתש לע הנע
20 הלאש מקורות. קרא אותם בעיון, וענה על השאלה שאחריהם.העברא ךינפל (" )1מנין לרציעה שהיא באוזן ימנית, נאמר כאן (בעבד) אוזן, ונאמר להלן (במצורע) אוזן, מה (" )2לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני – כל שישנו בבל תאכל חמץ (" )3מצוות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות – מנלן? יליף ממורא (מורא אב ואם): מה (" )4ומה כהנים שריבה בהם הכתוב מצוות יתרות – בני אהרן ולא בנות אהרן – ישראל לא כל ?תורוקמהמ דחא לכבבאיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו חכמים |
|
הבושת
|
|
21 הלאש :ם"במרל "הרות הנשמ" כמה נושאים כלולים בספר "משנה תורה" לרמב"ם? סוגי הלכות כלולים בספר "קדושה", ומדוע?ינש וליא |
|
הבושת
|
|
22 הלאש :"תורזגו תונקת" .תוצובקהמ תחא לכל תואמגוד יתשמה הן תקנות ומה הן גזרות? כתוב (.תואמגוד עברא כ"הס) |
|
הבושת
|
תלמוד, דינים ומבוא לתושב"ע
|
|
1 הבושת אריה יכול לברך ברכת "מתיר אסורים" ו"זוקף כפופים" על אף היותו מרותק למיטה, מפני שברכות אלו נתקנו כהודאה לקב"ה על דרכי העולם בכלל ולאו דווקא על ההנאה הפרטית של .םדאה |
|
האבה הלאשה 
|
|
2 הבושת יאיר לא צריך לחזור ולהזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם" על אף שאינו רגיל לומר "מוריד הטל", מאחר שספק זה היה לאחר שלושים יום מאז שמיני עצרת שבו התחיל לומר "משיב הרוח…" מן הסתם הוא אמר כהרגלו. |
|
האבה הלאשה
|
|
3 הבושת דוד חייב להתפלל שנית תפילת שחרית, מאחר שהתפלל לפני עמוד השחר ואף בדיעבד לא יצא ידי חובה אלא אם כן התפלל משעלה עמוד השחר, ולא קודם לכן. עד עלות השחר נחשב ללילה, ומשעלה עמוד השחר מתחיל היום. |
|
האבה הלאשה
|
|
4 הבושת ישראל לא נהג כדין. הנימוק: כל ברכה שאדם מסופק אם אמר אותה – אינו חוזר לאומרה מספק בגלל חומר האיסור של ברכה לבטלה הנלמד מ"לא תשא שם ה' אלוקיך לשוא", ובכלל .לקהל תוכרב קפס ונידיב |
|
האבה הלאשה
|
|
5 הבושת אמנם תפילת עמידה היא עיקר תפילה בציבור, ולכן התירו דילוגים שונים כדי להספיק לעמוד תפילת עמידה עם הציבור, אבל אי אפשר לדלג על קריאת שמע וברכותיה, כיוון שצריך לסמוך גאולה לתפילה, לכך לא נהג רן כדין. |
|
האבה הלאשה
|
|
6 הבושת שניהם לא נהגו כהלכה. אמנם דוד נהג כדין כשנטל את ידיו על פת בכמות של כזית, אבל לא נהג כדין כשבירך על נטילה וו, כי כמות זו מחייבת נטילת ידיים בלי ברכה. יאיר לא נהג כדין. כאמור כמות של כזית מחייבת נטילת ידיים. |
|
האבה הלאשה
|
|
7 הבושת אמנם דן נהג כדין כשנטל את ידיו, אבל לא נהג כדין כשבירך את הברכות, כיוון שמשום היסח הדעת אין מברכין על נטילה. יובל לא נהג כדין שלא נטל את ידיו. כיוון שייתכן שלא שמר את ידיו, יש צורך בנטילה חדשה, אך אין מברכים עליה. כמו כך לא נהג כדין כשבירך "המוציא", כיוון-"שנחשב הכול לסעודה ."תחא |
|
האבה הלאשה
|
|
8 הבושת גד לא נהג כהלכה. אמנם בדיעבד ברכת "שהכול" פוטרת כל דבר, אבל לכתחילה צריך לברך .ול היוארה ותכרב רבד לכ לע גד יברך ברכת "על העץ ועל פרי העץ" על הענבים ופוטר בזה את תפוחי-העץ. אמנם על תפוחי-העץ מברכים "נפשות", אבל במקרה זה שמברך "על העץ ועל פרי העץ" פוטר גם את תפוחי-העץ שהם פרי העץ. על המים יברך "נפשות". (אם שתה כשיעור, ואם לא שתה כשיעור לא יברך.) |
|
האבה הלאשה
|
|
9 הבושת ברכת "הנותן ריח טוב בפרות". הנימוק: מאחר שאתרוג עיקרו לאכילה ולא להרחה, אין מברכים עליו ברכת הריח הרגילה. |
|
האבה הלאשה
|
|
10 הבושת דוד נהג כדין. על בגד חדש כמו טלית חדשה מברך ברכת "שהחיינו," בשעה שמטיל בה ציצית .הווצמה תשיכרב חמשו
|
|
האבה הלאשה
|
|
12 הבושת – כשחל ט"ו באדר בשבת, נוהגים דיני פורים בערים המוקפות חומה בשלושת פורים משולש הימים: י"ד, ט"ו וט"ז. |
|
האבה הלאשה
|
|
13 הבושת .הדשב אצמנ הזה ירפה גוס דוע לכ תיבב תיעיבש תורפ קיזחהל רתומ – תיעיבש תורפ רועיב אבל אם סוג הפרי הזה כלה מן השדה, חלה עליו החובה להוציא את הפרות הללו ולהפקירם, ובדרך זו הוא מבערם מן הבית. |
|
האבה הלאשה
|
|
14 הבושת – סוכה שהשמש חודרת אליה דרך הסכך, והשמש בה מרובה מן הצל התלצמ הבורמ התמח .הלוספ וז הכוס – |
|
האבה הלאשה
|
|
15 הבושת .לושיב .א .הרעבה .ב .הטיחש .ג .תושרל תושרמ האצוה .ד |
|
האבה הלאשה
|
|
16 הבושת .תבשב ונצילחהו הצר .א יעלה ויבוא ביום-טוב ובראש חודש. .ב על הנסים בחנוכה ובפורים. .ג |
|
האבה הלאשה
|
|
17 הבושת מעשר ראשון – מעשר הניתן טדי שנה בכל שש השנים על-ידי בעל השדה ללוי. .א מעשר שני – מעשר המופרש בשנים: א, ב, ד, ה כדי להעלותו לירושלים ולאוכלו שם. .ב מעשר עני – מעשר הניתן לעניים מבעל השדה בשנים ג, ו. .ג |
|
האבה הלאשה
|
|
18 הבושת .רשב לוכאל רוסא .א אסור לשתות יין. .ב .סבכל רוסא .ג .רפתסהל רוסא .ד |
|
האבה הלאשה
|
|
19 הבושת בתענית אסתר בשחרית ובמנחה, ובתשעה באב במנחה קוראים "ויחל משה". בתשעה באב בשחרית קוראים "כי תוליד בנים". |
|
האבה הלאשה
|
|
20 הבושת .הווש הרוג (1) .שקיה (2) ( )3בניין אב. .רמוחו לק (4) |
|
האבה הלאשה
|
|
21 הבושת "משנה תורה" – מחולק לי"ד נושאים. בספר "קדושה" כלולים שני הנושאים: "איסורי ביאה" ו"מאכלות אסורים". הרמב"ם כלל שני נושאים אלו תחת השם "קדושה", כיוון שבשני עניינים אלו קידשנו הקב"ה והבדילנו מן האומות. בשניהם נאמר בתורה לשון הבדלה: "ואבדיל אתכם מן העמים", "אשר הבדלתי אתכם מך העמים". |
|
האבה הלאשה
|
|
22 הבושת הן דינים שתיקנו חכמים לצורך הנהגת החברה ולתועלת הקהילה, כגון תקנת תונקת .גחב גח תוכלה דומילל הנקת ,לובזורפ הן דינים שהנהיגו חכמים כדי לעשות סייג שלא לעבור על איסורי תורה, כגון איסור תורזג בשר עוף בחלב, איסור מוקצה בשבת. |
