.9 – 6 תולאשהמ םייתש לעו 5 – 1 תולאשהמ שולש לע :תולאש שמח לע הנע
(תודוקנ 10 – הלאש לכל)
.5 – 1 תולאשהמ שולש לע הנע
ח"נ ןמיס
1 הלאש
בכל יום מיד כשעלה עמוד השחר.תירחשדן ומשה נהגו לקרוא קריאת שמע של
דן נהג כך כיוון שעיסוקו הביטחוני חייב אותו לצאת מביתו בשעה מוקדמת, ומשה נהג כך
כיוון שנהג ללמוד תורה כל הלילה.
האם דן ומשה יצאו ידי חובת קריאת שמע של שחרית שקראו מיד שעלה עמוד השחר? .א
.םהמ דחא לכ התייחס בתשובתך לדין תורה ולדין דרבנן, ונמק לגבי
לסוף הלילה, ונזכר לקרוא אותה מיד תיברע לש עמש תאירק תאירק תרימא תא החד בקעי
.רחשה דומע הלעשכ
כיוון שהוזעק למיטת אביו החולה, וקרא תיברע לש עמש תאירק אורקל הנפתה אל דוד
.רחשה דומע הלעשכ דימ התוא
האם יעקב ודוד יצאו ידי חובת קריאת שמע של ערבית שקראו מיד כשעלה עמוד השחר? .ב
.םהמ דחא לכ התייחס בתשובתך לדין תורה ולדין דרבנן, ונמק לגבי
'ס ןמיס
2 הלאש
גדעון נטל בברכה את ארבעת המינים ביום הראשון של חג הסוכות, בלי שכיוון לצאת ידי
.הווצמה תבוח
, האם גדעון צריך ליטול שוב את ארבעת הנווכ תוכירצ תווצמש לפי דעת הסוברים .א
הדעות לפי שיטה זו, ונמק אותן.יתשל המינים ולברך עליהם? התייחס
חיים נטל לולב פסול בברכה בחול המועד של חג הסוכות (שמצוותו מדרבנן), מפני שלא היה לו
לולב כשר. חברו דוד הוכיח לו שהלולב שנטל היה כשר, ולכן אינו צריך לקיים שוב את
.הווצמה
צריכות כוונה, האם יצא חיים ידי חובת ןניא לפי דעת הסוברים שמצוות דרבנן .ב
.קמנ ?לטנש בלולב הליטנה
'צ ןמיס
3 הלאש
אבנר גויס למילואים ושירת במוצב שאין בו מניין. כשבוע לפני יום הכיפורים אמר לו מפקדו
כי הוא זכאי ליום חופשה אחד, והוא יכול לבחור את יום החופשה כרצונו.
אבנר התלבט אם לצאת מיד ולהספיק להתפלל באותו יום במניין או לדחות את יום החופשה
ליום הכיפורים, כדי שאז יוכל להתפלל במניין.
איזה יום היה אבנר צריך לבחור כיום חופשה? נמק..א
יואב נהג לפתוח את חנות המכולת שלו בשעה 6:00בבוקר, ועקב כך נאלץ להתפלל ביחידות
.רוביצב אלו
יצחק איבד את מפתח ביתו, ומשום שחשש מפני גנבה מביתו, נאלץ להתפלל בבית ביחידות
.תסנכה-תיבב רוביצב הליפתה לע רתוולו
.םהמ דחא לכ האם נהגו יואב ויצחק על-פי ההלכה? נמק לגבי .ב
ח"ק ןמיס
4 הלאש
באחד מימי השישי אהוד ודניאל קיבלו את השבת מוקדם. לאחר שקיבלו את השבת, נזכרו
בעוד היוםשעדיין לא התפללו תפילת מנחה של יום שישי. משום כך התפלל כל אחד מהם
שתי תפילות, אחת לשם ערבית ואחת לשם תשלומין.לודג
אהוד התפלל תפילה ראושנה – תפילה של שבת לשם תשלומין; ותפילה שנייה – תפילה של
שבת לשם ערבית של ליל שבת.
דניאל התפלל תפילה ראשונה – לשם ערבית של ליל שבת, אך טעה והתפלל "שמונה עשרה"
של חול ולא הזכיר בה את השבת; ותפילה שנייה – תפילה של שבת לשם תשלומין.
מהם יצא ידי חובת תפילת מנחה ותפילת ערבית? נמק.דחא לכ םאה .א
במקרה זה (דהיינו, במקרה שבו אדם קיבל עליו את השבת הליחתכל כיצד צריך לנהוג .ב
בעוד היום גדול, ועדיין לא התפלל תפילת מנחה)? נמק.
סימן קכ"ח
5 הלאש
שלושה כוהנים התלבטו אם מותר להם לעלות לדוכן:
– כוהן א' עלה לדוכן במניין הראשון לפני שהתפלל תפילת שחרית, והתלבט אם לעלות לדוכן
במניין שהתפלל בו.
– כוהן ב' נאנס ולא עקר את רגליו כשהגיע שליח הציבור ל"רצה".
– כוהן ג' הגיע לבית-הכנסת כשהוא יושב בכיסא גלגלים מפאת מחלתו והתקשה מאוד לעמוד.
למי משלושת הכוהנים מותר לעלות לדוכן, ולמי אסור? נמק..א
עולים לדוכן (מבין השלושה) צריכים לצאת מבית-הכנסת בשעת םניאש האם הכוהנים .ב
נשיאת כפיים? נמק.
.9 – 6 תולאשהמ םייתש לע הנע
סימן קנ"ח
6 הלאש
ב"קידוש" שנערך בבית-הכנסת הגישו דג מלוח. יצחק אכל עם הדג לחם בשיעור של כביצה,
כדי להמתיק את מליחת הדג. לפני האכילה נטל את ידיו ובירך "על נטילת ידיים" ו"המוציא".
דוד אכל אף הוא לחם כדי להמתיק את מליחות הדג, אבל אכל פחות מכזית, ללא נטילת
.םיידי
האם נהג יצחק כהלכה כשנטל את ידיו ובירך את הברכות? נמק..א
האם נהג דוד לפי הכרעת ה"משנה ברורה"במקרה זה? באר את דבריך..ב
סימן קע"ז
7 הלאש
יואל וחיים ישבו לאכול ארוחת צהריים. יואל החליט לקבוע סעודה על לחם ואבטיח, אך פתח
.דבלב חיטבא תליכאב הדועסה תא
חיים החליט לאכול את האבטיח לקינוח הסעודה, אבל אכל קצת אבטיח עם לחם תוך כדי
הסעודה, קינח את הסעודה באבטיח בלי לחם, ולאחר מכן אכל שוב קצת אבטיח עם לחם.
האם יואל צריך לברך על האבטיח כשהוא אוכל אותו בלבד בתחילת הסעודה?.א
כתוב את הדעות השונות ואת נימוקיהן, וכיצד יש לנהוג לכתחילה.
האם חיים צריך לברך על האבטיח כשהוא אוכל אותו לקינוח בלי לחם? נמק..ב
סימן קפ"ד
8 הלאש
יאיר ודן אכלו כל אחד פת בשיעור של כזית. דן שהיה חולה שבע מאכילה זו, ואילו יאיר לא
שבע ממנה. חברם שמעון אכל מאכלים שונים, וסיים את שביעתו בכזית פת. שלושתם
הסתפקו אם בירכו ברכת המזון.
.םהמ דחא לכ האם יאיר ודן חייבים לברך את ברכת המזון? נמק לגבי .א
האם שמעון חייב לברך את ברכת המזון? נמק..ב
ח"ר ןמיס
9 הלאש
חנה הגישה לאורחים שהתארחו בביתה מאכלים שונים:
– קציצות מגרעיני חיטה מרוסקים, הממולאות בשר.
– קציצות בשר שהוסיפו להם קמח כדי שלא יתפוררו.
– גרעיני חיטה תפוחים קלויים.
משלושת המאכלים דחא לכ איזו ברכה ראשונה ואיזו ברכה אחרונה צריך לברך על .א
.קמנ ?הלאה
לדעת בעלי התוספות, מותר לאכול גרעיני חיטה שלמים רק בתוך הסעודה, כדי לפטור .ב
אותם בברכת המזון. נמק את שיטתם.
|
