ספרות עברית וכללית לבתי ספר דתיים
|
תולאשה
|
|
1-2 תולאשהמ תחא לע הנע
1 הלאש מאת דבורה בארון, וענה על הסעיפים א-ג שאחריו. (מספר הנקודות םינדמ רופיסה תא ארק לכל סעיף רשום בסופו.) |
|
/ דבורה בארוןםינדמ
מדי קראי בילדותי בספר המקרא את הדברים: כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך ה', ימיב בורל היתיארש יפכ ,תירלדנסה הרש-הקלא לש ,הלש התומד דימת ינפל התלע "בין המצרים" ליד חלונה, ששם ישבה במיטתה אחרי לידתה, כי בזמן קבוע ילדה בכל שנה, בימים שבין שבעה-עשר בתמוז לתשעה באב, ותמיד בנות. עונת גרגרי-היער השחורים הייתה אז, אלה אשר בישולם אינו עולה בקושי: שתים-שלוש כפות סוכר דק ומעט קמח לשיפור הטעם – והילדות אכלו מהם לשובע, כולן מקערה אחת, בכפותיהן, כפות-העץ אשר לא תחלדנה. הפנים העגולים, זרועי בהרות-הקיץ, כפני האם, צוירו בקווים כחולים, סגולים ואדמדמים, מה שהבליט עוד יותר את הטוהר של העיניים הכחולות, השמימיות. אחרי-כן פשטו על המגרש הקרוב ושיחקו כל היום בלי לבקש עוד מאומה, והאישה ממיטתה השגיחה עליהן, לא בלי הרגשת פחד בלב פן יימלך בעלה ויזרוק עליה אחד .שיאה התוא הכה הכה יכ ,הירוחאמ הכאלמה-ילכמ בבית-הקהל, בין שתי המיטות שמעבר למחיצה, ראיתיה פעם בחשפה בפני דודתי הרבנית אחת מזרועותיה, זרוע יד מטופחה לשעבר, ועכשיו – ירודה ומשורגת גידים .םילכלחכ היא משכה את שרוול הכותן עד למעלה מן הקיבורת והפנתה מהר, מתוך כאב בושה, .הינפ תא – ייסורים, רבנית, – התאנחה. והרבנית העיפה מבט חטוף על החבורות האדמדמות, רישומי הקורנס, ומיהרה להסב את פניה אף היא. – ייסורים, – אמרה, – באמת. לבית הרב לקח אותה הסנדלר בכל פעם אשר הביאה לעולם תינוקת חדשה. עטופה מפני כבוד בית-הדין בסודרה הגדול – כל עוד נפשה בה והסתחבה במעלה הרחוב. בכי הילדות, אשר נתלו בה, יחפות, בחלוקיהן שאינם מגיעים עד לברכיים, קרע .תובבל בבית-הקהל דפק האיש בחמת-כוח על השולחן: – גט, גט הבו לי – צווח, כשהוא מקעקע את הרצפה במגפיו המסומרים, נורא על .ויתוביבס כדי למהמה אותו "עד יעבור זעם" עשה הרב את עצמו כמעיין בהלכות-גטין שב"שלחן ערוך" וניסה סחור-סחור לשדלו בדברים ולהרגיעו; ופעם גם הביא לו ראיה מרש"י, אשר גם הוא ילדה לו אשתו רק בנות. לתוצאות חמורות לא הגיעו אמנם הדברים מעולם. עם בוא השמש, כשיצא הרבי לתפילת המנחה, נגרר הסנדלר והלך גם הוא בעקבותיו. תבשיל חם לא בושל עד הערב בבית, אולם את העז חלבה אלקה-שרה בירכתי הדיר. בגב כפוף ישבה, כשחה תחת נטל צרותיה. הילדות בחוץ נתכנפו ונרדמו כשיחי השדה על-פני האדמה החשופה. חיפושיות התעופפו מסביב ונגעו ולא נגעו בהן בכנפיהן; כשעלתה הלבנה, הביטה עליהן ממעל בתימהון .םימחר הדברים מסופרים פה לא בסדר אולי, אבל כהווייתם, כפי שראיתים פעם, לפני שנים, בשעה שהאירו לי עדיין באותו האור, אשר לא אשוב לראותו עוד. על מה התלוננו האנשים ולמה רגשו, אם השמש ממעל השפיעה עליהם אור של חסד בכל יום, ואת לחם השיפון המלופת בירק אכלו בתיאבון, לבריאות? |
|
.ג-א םיפיעסה תשולש לע הנע מהו יחסן של דמויות בקהילה (הרב והרבנית) לסבל שנגרם לאישה ולילדות? .א (תודוקנ 30) כיצד הדמויות של הילדות מעוצבות בסיפור? (בתשובתך התבסס גם על תיאורי הטבע). .ב (תודוקנ 40) הסבר את המשמעות של משפט הסיום בהקשר לסיפור כולו. ( 30נקודות).ג |
|
הבושת 
|
|
2 הלאש בשאלה זו שני שירים. עליך לקרוא את שניהם, ולענות על שלושת הסעיפים א-ג. (מספר הנקודות לכל סעיף רשום בסופו.) קרא את השיר שלפניך מאת אמילי דיקינסון, וענה על הסעיפים א-ב שאחריו. |
|
!תפחסנ הנטק הניפס !תפחסנ
!לילה דרוי רבכו האין מי שיוביל ספינה קטנה אחת ?למנה לא כך מלחים אומרים: אתמול, עם דמדומים חומים, ,הענכנ רבכ תחא הנטק הניפס נתערבלה, ירדה לתהום. אך מלאכים אומרים: אתמול, |
|
(תודוקנ 35) .תילמסה התועמשמ תא רבסהו ,רישב תושחרתהה תא ראת .א הסבר והדגם מהשיר שלוש דרכי עיצוב, הבונות את משמעותו. ( 35נקודות).ב קרא את השיר שלפניך מאת לאה גולדברג, וענה על הסעיף ג שאחריו. |
|
גרבדלוג האל / הלילה החולף
הלילה החולף, כאילו בחצר קראו תרנגולים. .ררועתהל הלוכי ינניא הבקר העולה. כאילו הדלתות הכו בתוף. היום יהיה כפוף מעומס השרב |
|
מהי עמדת הדוברת כלפי החיים, הבאה לידי ביטוי בשיר של לאה גולדברג?.ג השווה עמדה זו לעמדה שמביעים המלאכים בשיר של אמילי דיקינסון. ( 30נקודות) |
|
הבושת
|
| תשובות לדוגמה לשאלון |
   |
