אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
אייר
תשמ"ו,
חוכרת נ'
..
נח ברזי ,מ .כוכבא
בעית ההישארות
ש .ד .גרי סייז ,יוסף כספי
הוראת החיבור בתיכון
אליעזר כגן
הגדה והמחשה ביצירה אפית
זאב פרוש ז"ל
התפילה בבית-הספר
החינוך העברי בתפוצות
www.daat.ac.il
הסתררוח
*
המורימ העכרימ
בישראל
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תוכן הענינים
ב ח ב דדי
בעית ההישארות
ההישארות בבה"ס היסודיים במחוז ירושלים
נושאים לחיבור עברי בבחינות הגמר
ד 11ר מ .כ ו כ ב א
ש ל מ ה דבג ויט יין
י וסף כ ספי
הוראת החיבור בביה"ס התיכון ,הלכה למעשה
אלי עזר כגן
הגדה והמחשה בניתוח יצירה פית
זאב פרו ש ז "ל
' ;/התפילה בבית-הספר
א ייאע ק ביא
סוד המספרים שבתורה
למשנתו הפדגוגית של פנחס שיפמן ז"ל
טקס
חלוקת
"פרס
'רושל'ס"
ע"ש
א .ב ן .אור
'ל')
1ו'1
ז"ל
לשנת
תשט"ו
החינור בת.רצות
שלום כלפון
קוים ומגמות בחינוך היהוד' במרוקו
הערות בקשר לשליחות
ס.
החינוך .היהודי בסן-פאולו )ברזיל(
י .אוהל
"הוראת התלמוד בארה"ב" לד"ר מ .ל .ביאליק
ש,
"החינוך בתפוצות" לצ .זmר
י זהר
ה ר מתי
אברהם
מפעולותיה של המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה
)המדור לספרות(
עדה
יפה
צמח
ביקורת וביבליוגרפיה
התנך והתבועות הסוציאליות בעמים לאב' ב .פולזוק /ד"ר מ .ז ,סולה ,שעורים
בתבך למ ,האלטר /זו ,י ,זיידמו Iמשנה מפורשת לזוליעזר ווי /ד"ר ב ,דה-
פריס Iמבוא ותלמוד לד"ר י ,שכטר /ר .זוחלמי ,מבחר המחשבה והמוסר
ביהדות לד"ר י ,צ ,זהבי /ד"ר משה עמבואוי Iבמעלה החיים ליעקב פלמובי /
אברהם שלמון Iבוף האדם ואל ,ברש ון .סירני /הב"ל Iפרקים בתורת החי
!ח"יי חוליות( לחגה גמליך ')1 /מ.ן מנחר מקורות גהיסטוריה לבראציאנסקי
יו"קאזיקי! /מיבאל הנד I ,מקורות ללימןד ההיסטוריה לד"ר מ ,הגדי /ד"ר א,
מנצ'ר I
תולדות
הזמן
הקדום )רומי( לד"ר
י,
ברור
/
הנ"ל Iארצות
המזרח
התיכון לי ,פאפוריש /צבי צייטלין ;הכיתה שלי לוויבדורובה /יצחק בן-יוטף ;
דגלים על המגדלים למקרנקו /אברהם יפה Iמחשבות ודעות לבקר ושפאן /
יעקב ברזי'י ; אשכולות )קיבץ מזומרים בהוצ' האוניברסיטה( /הנ"ו ; דרבי
האגדה ליצחק הייבמן /י' א ,זיידמן ; תורת הצומח לד"ר י ,כרמין /זווריה
פ דמ! I
פיסיקה
תיכונית
לסירס
וזימנסקי /
י,
פקטה,
לחקר זורצנו
)עבר
ושרידים( לי .כרס'כסקי /אשר ווייזר Iהוראות הציור בביה"ס העממי לח
)ליפשיץ( /שמוזול רעיוני'
דפוס "אבוקה" ,בע"מ.
www.daat.ac.il
ל,
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
סרו
שבתררה
המספרים
)העיה לשיטת מ"ד קטוטו בחקי המקיא(
מציאה גדולה ונפלאה מצאפררפ' מ"ד קאסר-
ראלר בספרר "מבח עד אברהם" )ירושלים,
טו :היא מצא את סרד הכרובולרגיא שבספר ברא-
תשי"ג( ,שהרא הארכת ספרו "מאדם עד בח" ,עמ'
שית .הרא בדק רמצא ,כי כל מספרי השבים המבריים
,96מד בר על תרספת שבע אר כפולה של שבע ;
שם בנ יים לפי כלל יסרדי זה :מספר 5אז מכפלה
רשם רשום חשברן שהתרספת היא אפילר "חמש'ס
'tל 5ב ,יiה מספר אחר )בלשרנו :כפרלרת של
פעס ו" ,ראין אנו בזקקים כלל ברשימתבו זר למכ-
דiמש( .ובנן מספר המסתיים בסיפרה 5אר ) 0אפס(,
פלרת מופלגות כאלה כפי שיתברר להלן.
או ננ"ל ,מכפלות של חמש בתרספ'ת 7אר מכפלה
של 7במספר אחר )בלשובו :כפולות של שבע(.
הבוסחה הברררה בירתר של השיטה החשב רבית
של קאסוטר בתרנה בספרר הב"ל בעמרד : 143
אנו,בם מפרשי שיטתו (#מנסחים את דברירכך:
"יפרדרת הכררנרלרגיא הם גם אחר המבול אלה
"כל נזספרי השבים בתררה נחלקים לשבי סוגים :
שכבר מצאבו בברגע לדוררת שלפבי המברל גס
א .כפולרת של חמש ,כלומר מספרים מתחלקים
בתויה וגס במסוית המ'סופוטמ'ת )אא"ע :ההד-
לחמש בלי עודף ,שסיפרתם האחררבה היא חמש
גשה שלי( :בעיקר ש'טת השש'ס רבופף עליה
אר אפס ; ב .כפולות של חמש בתרספת שבע".
השמוש במספר שבע או בכפולות של שבע ,ראף
ואולם מי שמבסח דבריו כך מרכיח ,כי לא דק
אלה שלכאורה נראים כיוצאים מכלל זה ,בעצם
בדברי קאסרטו רלא בדק ארתם Iראלר אבי דקדקתי
אינם ירצאים ממבו ,אם רק אנו שמים לב ליחידה
בהם וגם בדקתים היטב-היטב ,ריש בידי להוכיח
של חמש שבים ,הכוללת שש'ס חודש".
כי הביברתי את כרובתו אל בכרן :
במצא כי ק' חרזר בר ממה שאמר בתחלה ,כי
נספר " :מאדם עד נח" )יררשלים ,תש"ד( עמ'
149אמנם אמרר כך :
בהם .להלן בראה ,כי בין הבחתר הראשרבה רבין
השביה שתיהן אמת ,אם כי לכך אין אבו בזקקים
:ןאם בעיין בפרטות בכררברלרגיא של כל ספר
בראשית ייראה לנו שכל מספרי השנים שבה )חרץ
מיציארת אחדות מהכלל ,המאשררת את הכלל מכידן
שהן תלויזת באיזר סבה מיוחדת( בחלקים לשני
סוגים :
במספרים שבתררה יש ירצאים מהכלל שהרא קבע
א( כפולרת של חמש ,כלומר שסיפרתם
האחרונה היא 5או ; 0ב( כפולרת של חמש
בתוספת שבע,
כלל "ליחידה
של חמש
שנים הכרללת ששים
חדש" ; רבכל זאת היה לר יסרד גם לפקפק בדבר
רלהביח פעם כך רפעם כך'
בספר "מבח עד אברהם" ,בהקדמה לפרשת
המברל ,במצא לפי שיטת ק' ,כי גם בפרשה זר
ביכרת הרמרביה
מספרית.
המספ'ר
שבע,
שהרא
כאמרר מספר השלי,מרת ,ארתר מספ'ר חרזר רבשבה
ן{זולם בעמוד 150שררה 10מלמטה מדרבר על
גם בפרשת המברל :פרקי זמן של שבעה 'מ'ס,
ןןתוספת כפולה של שבעןן ,הייבו .14 :וכן בעמרד
ושבעה זוגות ,של בהמה טהררה רשל ערפרת הש-
167על שנות מתרשלח ) 969שבה( שהן 955שנה
מים" .מלבד מספר שבע -תרפסים מקום חשרב
ועוד ,ןשתי תרספרת של שבע שניםן'.
בפרשה הזאת גם המספרים השייכים לשיטת
הששים הנהרגה במזרח הקדמרן" .בכלל זה בחש-
"(
)למשל מר א"י זייךמו ב"החנוך" ,טיון ,חובית ג'דן,
עמ' (275
בים שם מלבד המספרים הנ"ל גם חמשים אמה,
שלשים אמה רכר' רכר'.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
א"א עקביא /סוי המספריס שבתורה
נמצא ,כי סוד המספרים שגלה ק' בתורה (#
מתיחס לא רק למספר השנים אלא לכל המספרים
ממספר 5כפרל (905 =) 181בתוספת ) 7פעם
אחת .(7
המפורטים ב.תורה .גם פרט מפליא זה מתאשר
בדברינו הבאים.
ב( בראשית ה' כז I
תשע
עד הנה הדיוק בדברי ק' גופם,
עתה נשים
לב לבדוק את אמתות דבריו לפי המספרים המ-
פורטים בתורה .לא נרבה בדוגמות אלא נסתפק
בדוגמה אחת מופתית לכל סוג מספרים שנבחר,
וכפי שיתברר להלן נמצא הוכחות מתימטיות מתוך
הדוגמות גופן ,כי דוגמות מועטות אלה מספיקות
כל צרכן.
ובכן ,אין לנו שום צורך להביא ראיות ,כי
בתורה מצויים הרבה המספר 5ומכפלותיו ,היינו
מאה וק' גופו מונם ומסתמך עליהם .אנו נתפוס
רק דוגמות אחדות למספרים המצטרפים משני
אלה יחד Iממספר 5או מכפלותיו בתוספת מספר
7או מכפלותיו .והנה I
וששים
שנה
ויהיו כל ימי מתושלח
ותשע
מאות שנה" .המספר
969מצטרף ממספר חמש כפול 191ותוספת 2
פעמים שבע = .14
ג( בראשית
ט"ז
טז :
"ואברהם
בן שמונים
שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל" .המספר
86מצטרף ממספ'ר 5כפול 13בתוספת 3פעמים
.21= 7
ד( בראשית י"א יג :
"ויחי ארפכשד אחרי
הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות שנה".
המספר 403מצטרף ממספר 5כפול 75בתוספת
4פעמים שבע =.28
מספרים המסתיימים ב 5או בס )אפס( ,וכן המספר
שבע ומכפלותיו ,שכן מספרים אלה מפ'ורסמים
255
לא נבקש דוגמות נוספות ,כי לא נמצא עוד
בתורה שום מספר שאי אפשר יהיה לכלול אותו
באחת מהדוגמות המפורטות לעיל ,היינו (1 :או
מספר 5ז ו .מכפלותיו בכל מספר אחר ; (2או
כנ"ל בתוספת מספר 7או מכפלת 7ב 2או ב3
או ב.4
א( בראשית ה' ח " :ויהיו כל-ימי שת שתים
עשרה שנה ותשע מאות שנה" .מספר 912מצטרף
מטפר
'טוד'
והנה ההוכחה החשבונית לכך שתהא מובנת
גם לבלתי מומחים בחשבון I
5
o
בתוספת
:7Xl
; 12=5+7
בתוספת
:7X2
119=5+14
14=0+14
בתוספת
:7X3
; 26=5+21
21=0+21
בתוספת
:7X4
; 33=5+28
28=0+28
7=0+7
תעיינו בעשרת המספרים המתקבלים בפעולות
בשעת יצירת התורה( אין למצרא שרס מספר שאי
אלה ותראו כי כל אחד מהם מסתיים באחת מעשר
אפשר לכללר באחת הדרגמות המנרירת ,חוץ מי"ב
הסיפרות שבהן מוכרח להסתיים כל מספר שתת-
אלה היוצאים מן הכלל ,11 ,9 ,8 ,6 ,4 ,3 ,2 ,1 :
)( ,6 ,5 ,4 ,3 ,2 ,1 ,ה .9 ,8מה זה
,23 ,18 ,16 ,13והם 7 :בעשור הראשון ,שבו יש
פסו ,היינו :
משמע ?
זה משמע ,כי בשיטת המספרים שלנו )והלא
4בעשור השני ,שבו
רק 3כשרים :
,5ה ; 10
יש 6כשרים :
,20 ,19 ,17 ,15 ,14 ,12
ואלו
ברור שזו היא השיטה הנהוגה בתורה ,אף כי קרוב
בעשור השלישי יש 9כשרים ,ורק אחד פסול .23
לודאי שכתיבת הס ,האפס ,עדיין לא היתה נהוגה
וכל אלה הם רק בספירת המאה הראשונה ,ואלו
למן מספ'ר 24אפילו במאה הראשונה רעד לאין
"( אמנס קאסוכ'ו מזבר לע"ע רק על המספריס שב-
סזף אין עוד שום מספר שלא יהא כלול בכלל
פרקי "בראשית" למן אזס עז אברהס ; אבל להלן יתברר
הכשרים 5 :או מכפלתו בכל מספר אחר ; או 5
לנו כי לשיטתו המספרית יש תוקף גמור גס ניחס ומכד
כנ"ל בתוספת 7או 14או 21או .28
פרים המפורטים בכל התורה כווה ואף בכו כתבי הקוזש.
ונמצא כי ק' מצא מה שלא בקש ,ומה שבקש
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
256
א"y Nקביזו /ם -nהIבזפדrו שבתורה
לא מצא Iהרא מצא אחר מסירית המספרים בכלל,
אלא כל מספר אחר מ 9-המספרים הראשונים
ואף לא ידע כי מצאו ,יאלו את סיר המספרים
למן 1עד ) 9חרץ מ s-כמובן( ,יגיענו רדי אןתז
שבתורה -לא מצא.
תיצא'lת ממש .אם נתפוס למשל מספר ,1כהן.
ואולם י"ב היוצאים מן הכלל -האם הם מצי.
סכEה למספרים היסידיים sו" ,oנקבל טבלא זו :
יים בתירה אי לא! מיבן שכן ,ברובם ,זרובם אף
כמה פעמים ,אבל נזכיר פה בעקר אותם המפי"
מט9ר
תוספת פעם 1
רטים בפרקים "מאדם ער אברהם" ,היינו עד סוף
פרק כnה בבראטית ,ירק מיעטים מהפרקים שב"
אחריהמ :
יגם מה tבעקר מספרי שנים זימים,
יפענiיס גם מספרים אחרים ,שכן גם קאסוטו גיפו
מזכיר ,לשם חזיק ראיתו ,גם מספרי עצמים אח"
רים ,כאשר ראינו לעיל ,זבכז :
" .1שוב אשיב אליך כעת חיה" )יהרי זו שנה
אהרנ( ,בראשית י"ח י.
'טוד'
5
0
6,.5+1
1-0+1
תוספת 2
פעמים
7"'5+2
2"'0+2
תוספת
3
פעמים
8,.5+3
3=0+3
תושפת
4פעמים
(9'"'5+
(( .. 0+
יהרי שיב איז לך מספר לא בתירה ולא בכל
המספרים האפשריים בכלל ,שלא יצטרף ממספר
5או ממכפלתו בתיספת מספר 1כפול 1אי 2
או 3או m .4פעם איז לך אלא 4יזצאים מז
" .2שנן]ים אחר המביל" ,י"א י,
" .3יומ שלישי" ,א' דג Iאגג שם מנייים כל
הכלל )כנגד 12בצרוף של m ,(1ם -.4 3 2 1 :
וטבלית כאלה תוכלו לחבר על יסוד המספרים
הימים למן 1עד ך" .שלשה בנים" ,ר י.
5ו"ס גם בצרוף המספרים ,9 8 6 4 3 2כל
" .4יים רביעי" ,א' יח" .ארבעה מלכים את
אחד כפול 1או 2או 3או .4ואם כז ניפלת גם
החגןשה" ,י"ר ט.
איתה ראיה של קאסיטי ,כי במספרי התורה לו-
" .6ישש שנים בצאנך" ,לייא מא,
" .8בן שמונת ימים ימיל לבם כל זבר" ,י"ז יב,
" .1.1אחר עשר ילריו" ,לייב כג.
,;.13שלש עשרה שנה מררז" ,י"ר ב" .בן שלש
עשרה שנה" )ישמעאל בהמילי( ,י"ז כה.
הרשות
ביריכם
להוציא מרשימה
קח
בחשבוז
ביחיד
המספר
ה
שנחשב
כמספר
קדוש בארצות הקדם וגם בתורה.
אני באים אפיא לידי מסקנה ידאית ,כי ק'
לא גלה את סרד מספרי התירה .אבל למה נטפל
בכלל לפרט זה ן כלום עסק בקבלה ן לא .אבל
זו אלה
בסיד זה ,שהרא דימה לגלית כביכיל בשיטת ה-
חניראים בעיניכם במסיפקים ,עכ"פ עיר תישאר
נןספרי Qשבתירה ,ראה הוכחה ניצחת כנגד דעת
ו'כס לכל הפחות מחצית המספרים מהייצאים מן
מבקרי המקרא הקיציניים .אלה כידיע ניתחו את
הכלל הנזברים בפרקים הבאו"ם בחשבין ,ובשאד
כל התירה לשלשה חלקים ראשיים ,וחלקים אלה
חלקי התורה ידאי שמנויים כל.ם ,יכפי שהעידיני
שיב לכמה חלקים משנים ,שכל אחד מהם חיבר
לעיל איז שום הברל בiה ביז הפרקים הראשינים
כביכיל בזמן אחר בידי מחבר אחר Iאבל אלי
שבבראשית לבין כל התורה .יאף אם נאמר בי
למשל נתגלה ,כי סרד המספרים שגלה ק' בתירה
לא כלם מהיוצאים ,מז הכלל נזכרים בתירה ,הנה
נכיז ,זבל המספרים המנייים בבראשית נצטרפי
אין להוכיח מזה בלים ,שהרי גם מן המספרים
לפי שיטה אחידה ,שהיא גלה ארתה ,הלא בריר
הכשרי ,::לפי שיטת ק' ,לא נזכרז בתורה אלא
כי התירה כילה יצאה מידי יוצר אחד .כמה פע-
מעט מזער ,ואף אין שים אפשרית למנית את
מים היא חיזר על נמיק זה :
גלם עד איז סיף ; יאלי ריקא איתם מהייצאים
הרי כל זה )שכל המספרים נבנז לפי צריפיי( אי
מן הכלל הנזברים בתירה רריבם בבראשית מז"
אפשר שיהא מקרה ! יאמנם ,כפי שראיני .אין זה
כיחיס בריר ,בי התררה לא הקפידה למנות מס-
מקרה בשים איפן ,ובכל זאת ,אילי נתגלתה אפש-
פרים ריקא "כשרים" לפי שיטתר.
רית להידית ,כי יש בהיכחה של קאסיטז איזה
אגב ,כדאי לציין כי לשם קבלת הצריפים ה-
ממש ,הרי תקפה קיים לא רק ביחס לספר ברא-
נ"ל אין הכרח לתפרס רוקא את המספר שבע,
שית ,ילא רק ביחס לכל התירה כולה ,אלא גם
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
257
א"א עקביא Iסוד המספרים שבתורה
ביחס לכל כתבי הקודש ,ונמצא ,כי מי שכתב את
פסיק אי פרשה ,אי הוסיף עליהם פסוק או פרשה,
.פרקי "בראשית" הראשונים "מאדם עד נח" הוא
הרי כל בנינו מתמיטט ; אז שחבר מספר מלים ,גם
הוא שכתב גם את כל ספרי התנ"ד ,הייבן גם נבי-
כן לפי צריף שרירותי ,ייצא לו ,כי צריף זה תיד
אים ראשונים ואחרונים ,תהלים ומשלי וכו' וכו',
גבול זה חיזר כד וכד פעמים .והרי אפשר לאמר
וכלום יש לד דבר בטל מאליו ייתר מזה ז
עליו בדיוק כמי שכתיב בברכת "אשר יצר" ,שכל
ואולם עתה ,אחרי ששיטת ק' הופרכה ונתבד-
בנינו בניי "נקבים נקבים חלולים חלולים ,שאם
תה ,האיו זה מוכיח ,כי אותם מבקרי המקרא הקי-
יפתח אחד מהם אי יסתם אחד מהם אי אפשר לו
אם יש שתתעורר שאלה
להתקיים ולעמיד לפניד אפילו שעה אחת .בריד
צוניים צדקו כנגדו ו
כזאת בלב קוראיו – ,אך הוא בעצמו אשם בכד.
כי הנה אחרי עיוו בשני ספריו הנזכרים ובספרים
אתה מפליא לעשות".
אף גם זאת :
מבקרי המקרא הקיצוניים הרעו
Nחרים שחבר באתי לידי מסקנא זו :קסוטו צבר
מאד לעשות לבן בחלול תורתנו והשפלתה :מהם
וגבש בספריי הוכחות מכריעות כנגד דעותיהם
שהאשימוע ,כי אין לנו בתורתני אף פסוק אחד
של מבקרי המקרא במספר רב כל כד ,שאפילו אם
משלנו ,כי גנבנו הכל מאחרים ,מהבבלים ,הא-
יתאשר ויתאמת מהם רק חלק אחד מעשרה ,דיין ,שירים יהמצרים רבו' וכו' ,יעל פי רוב גם ;ייפני
להפריד את דעות מבקרי המקרא ולבטלם כעפרא
כל פסוק לצרכינו ולטובתנו ; עם כל זה איו בהם
דארעא .אבל דוקא בזה ,שהוא הגדיש את הסאה
כמעט אף אחה שלא ראה בתורה יצירה נשגבה,
יותר מדי ולא הקפיד על טוהר ראיותיו ואמתותו
שאיו דומה לה בכל ספרות העולם.
המוחלטת ,אלא הכניס בהו כמה מסופקות ומופר"
וכשאנו קוראים את מחקריו אלה של קסוטו
כות ,החליש את עמדתו ונתו נשק בידי מתנגדיו
מצטייר לפנינו כותב התורה כאיש זקו בטלו הי
להכריז עליו ,כי איו ממש בדבריו .ועל זה יש
יושב ועושה חשבונות קטנוניים ובטלניים ,מונה
להצטער מאד.
אותיות ומצרפו לפי חישובים טפשיים ,ובסוף
כי הנה עניו זה ,סוד המספרים שבתורה כב-
כל חשבוו הוא כותב פסוק חדש בתורה ,שמספר
יכול ,אינו ההוכחה היחידה מהוכחותיו שנתבדתה.
המלים והאותיות בו הוא בדיוק כד וכד ,ובדרד
קחו ,למשל ,את הסתמכותו על ספירת מלים בוד-
זו פרשה אחר פרשה ,כל סדרת בראשית ונח עד
דות ,כמו אלהים ,ה' ,איש ,או אשה ,שדה וכד',
אברהם – ,ואיפה היא הנשימה הקדושה והטהורה
שכל אחת מהם כפי שהוא .מצא ,חוזרת כד וכד
המורגשת לכל מי שקורא את התורה בלי חכמות
פעמים בפרשה זו וזו או בסדרה זו וזו של פסוקים I
אלא מתוד לב תמים ומרגיש ו איפה היאהנשמה
אר שסדרת פסוקים פה ושם מצטרפת בדיוק מז'
האלהית הלוחשת אליד מכל פרשה ,מכל פסוק
מלים וכד' .כל קוראי דבריו או ריבם מאמינים
ומכל מלה שאתה קורא בתורה ו איפה הוא הלהט
לו בלי בדיקה ומשתוממים על כל גלוייו ; אבל
הנשגב העולה מתוך הפסוקים השקטים ברובם,
מי שיטריח עצמו לבדוק אחריו ולמנות כל האו-
ועולה ישר ללבד ולמוחך וישאר חרות שם לכל
תיות והמלים והפסוקים ,שעליהם הוא מסתמד,
ימי חייךו פרחה לה הנשמה הגדולה של התורה
או שטעה פה ושם
או נתחסלה בחישוביו היבשים של החוקר הגדול
ימצא אחד מאופנים אלה :
במנינו ,והוא לא הקפיד אם יש לפעמים מלה
ובחיטוטיו שאין להם שחר.
או ש-
כי אמנם כו ,חוקר גדול היה קאסוטו בכמה
הגביל אר ,מספר הפסוקים או הפרשיות ,שבהם
מקצועות ; אבל פעמים לא ידע ,לדאבוננו ,להב-
ביצע את ספירותיו ,לפי חשבוו שרירותי ,אבל לא
חיו ביו חקירה אמתית וביו חיטוטים קטנוניים
הגיוני ,אלא מכווו למטרתו ,ואילו החסיר מהם
שאין להם כפרה.
אחת או אות אחת יותר או פחות משמנה I
www.daat.ac.il