חוברת גי
תשטייז,
*
דד פנחס רחבבלים
המורה בתקופת ההגשמה
שלמה הרמתי
הוראת עברית בצהnל
:כה לדבר פדנtנrז
פסfכtיiג1זז
י" .קלי
תורה במחזור שני
שלמה אמיתי
הוראת המשנה
י .י .גלס ז"ל
ללימוד הספרות
משה סתוי
פרקי טבע ולשון
החינוך העברי בתפוצות
*
הסתדרות המורים העברים
כישראר
ה תכן
המורה בתקופת ההגשמה
ד"ר
הוראת עברית בצהIIל
לימוד תורה במחזור שבי )כיתה ח'(
פ ב ח ס רוז ב ב ליט
שלמה הרמתי
י,
מה בין הספרים הגבוזים לחיצוביים
v/הוראת המשבה
אשר
ח קלי
ווייזר
שלמה אמיתי
י ,י ,גלס ,חייו ופעילתו הפדגוגית
ללימוד הספרות )מתוך עזבובי<
'.
פרקי טבע ולשון
מ,
גלס
י,
גלס
סתוי
סימן החלוקה ל7-
דhר
ביסוי ברורשאך מקוצר
ד"ר
אדם ,בח ,אברהם
משה
,0עתי דיה
מ ,ד איב ר ו ש ו ש ב ה א ל ו ן
י.
ס לעי
ההינור העב' י כתפוצית
בעית הכשרת מורים עברים באמריקה
הנוכון לתרבות ישראל בארגבטיבה
המדרשה בבואבוס-ז יירס
א .ל ,ה ו ר ויי ץ
מרדכי
אבידע
משה
ד"ר ישראל טשיפקין ז"ל
גיל
מרדכי הלוי
ביקורת זכיכליתרפיה
מפות בחיבוך למ .פבל /א .בוזני ,התבגשות התרבוירח בישראל לא,
שומסקי IדHר מיי
מרום Iשאלות לעיון ב4ביאים ראשונים להרב
י .יעקובפון Iב .דה-פריפ ,בינח במקרא להרב י .יעקובפון Iיצח'!
שבטיאל Iעיקרי המבוא לתלמוד לד"ר ב .וואהרגוז /בפתלי זיגל Iקונטרפ
יומי ללימוד המשגה וההלכה Iי .בז-טובים Iאוצר האבדה להרב מ .ד.
גרופ Iי .א .זיידמז Iארץ-ישראל ויישובה בימי השלטון העותומגי
לי .בז-צבי Iהב"ל Iארץ-ישראל לישעיהו פרס Iאברהם שלמון I
.פורא Hא-ב לש .ק .מירפקי Iהב"ל Iידיעת הארץ לי ,פאפוריש /דוד
דיקמז Iפרקים בחקלאות לא ,בוגדלמן וי ,לבגוז Iנוורה לחקלאות ,
אולפן לי .פלע Iאברהם יפה Iהרמב"ם למ .צ .אפרתי /הנ"ל.
מכתבים למערכת
בקשת האמת ,אי הטלת אבק בעיגים -עוזי אורבז Iתשובה לתשובה _
יצחק .:ידקה Iעל בעית המציצה -גדעוז לויז.
בתק ב ל
במערכת
דפוס .אנוקה" בע"מ
266
א ,ווייזר Iמה בין הספרים הגנוזים לחיצוניים
לך אינן מטמאין את הידים" )תרספתא ידים ב(
ז"א אין בהם מקדרשתם של כתבי הקודש.
יותר מכ"ד ספרים -מהומה הוא מכניס בביתו.
כגון ספר בן-סירא וספר בן-תגלא".
המטמאים את הידים .עם הזמן נאסרה הקריאה
בספרים
החיצונים ,רלדוגמה לכך העמידו את
בן-סירא .בודאי היר גורמים רציניים לכך .באו-
תה שעה .אולי מפני שהעם עלרל היה לראות
בהם קדושה .מה שקרה לכנסיה הנוצרית .אך
גם אז לא גנזום ,מאחר שלא היו קדרשים מקו-
ז'ם .רלכן לא היה צורך
בטיפול
בהם
מירחד
כמו גניזה .אלא הסתפקו במה שאסרו את הק-
בהם.
ריאה
במקורם
רזה
העברי .
גרם,
שבמרוצת
ובאמת
האסור של הקריאה
הזמנים
מעמידה
אבדו
את
המשנה
בספרים חיצונים
על יד
אחרים :
"ואלו
האיסור של חטאים עממיים
שאין להם חלק לעולם הבא :הארמר אין תחית
לאור כל זה יש לסבם ולומר :גנוזים הם
ספרים שהיו מ.קובלים כקדושים,
ומשנתעורר
חשד בהם ,או משבלו ,לא היו ראויים עוד לשי-
מוש -גנזום ,ואשר לא ניצלו ע"י מאמץ ,כמו
ספר יחזקאל רכו' ,נשארו גנוזים ואינם .ו"חיצו-
ספרים שלא
נים" הם
נגנזו.
משרם ש'לא היו
קדרשים על הקהל ; הם רק הוצאו מחרץ לרשי-
מת כ"ד של כתבי הקודש .ואיסרר הקריאה בהם
נעשה ,אחר שהיתה סכנה שמא יקדישם הקהל
מחמת עתיקרתם .אר בגלל תכנם ולשרנם .וודאי
שאין כל יסרד למדוד אותם לפי
הקאנון של
lוביבליה הנוצךית.
רא-
קשה להעלות על הדעת .שהמשנה נתכוונה
אומר ,אף הקררא בספרים
במושג "חיצונים"
שהרי
חיצונים רהלרחש על המכה וארמר .כל המחלה
לחיצונים
מן
המתים
ראין
התורה.
פיקררוס .רבי עקיבא
תורה
השמים.
מן
אשר שמתי במצרים לא אשים עליך ,כי אני
כדרגמא
והוא
ה' ררפאיך' .אבא שאול ארמר .אף ההוגה את
באותיותיו.
השם
גמרא :רבי
עקיבא -כגרן
ודאי
שאינו
לבית הספר
.לפסיבדראפיגרפים.
היא
מביאה
בן-סירא,
את
פסיבדואפיגראף.
העברי
אפשר
לכל הירתר בהערה לדערתיהם
להכניס
של
אותם
הנוצרים,
ספרי בן-סירא רספרי בן-לענה .אבל ספרי הר-
ותר
מירס רכל הספרים שנכתבר מכן ראילך -הקו-
הוא מתכרון בזה לבטא כרונתם של חז"ל .ולא
וירתר
דעותיהם של חכמ' הנצרות .לזו האחרונה נאים
רארבע( ".הרי
המרשגים "אפוקרי,פים" ו"פסיבדואפיגרפים" .ואל
חשש ,שירצו ,להכניס את הספרים הידועי t:ב-
נערבב אותם בגנוזים וחיצרנים של חז"ל .שהר-
רא
בהן
מהנןה,
כקורא
באי גרת.
בני ,הזהר
)יותר
מאי
טעמא ן
מעשרים
לא.
כשיהודי
ארמר :
"גנוזים
וחיצונים".
איחררם לכתבי הקודש )ירושלמיי .א( .וכך גם
חיקום מעשרים וארבע של כתבי הקודש שלנו,
במדרש קהלת רבתי " :שכל המכניס בתוך ביתר
ולזר אין כל חלק עמם.
.בtלמח אמתי
הוראת
אין
המורים להוטים לקבל על
עצמם את
המשבה
בד המנהל בהוראת מקצרע זה את אחד מזקני
הרראת המשנה .מורה מקבל עליו את הוראת ה-
חבר המורים ,הבקי במשנה ולימד ארתה פעמים
כתה.
רבות .המנהל לטובה מתכוון .אבל המורה הותיק
מלמד בה עברית .תנ"ך וחשברן .רלא יתכן 'שלא
מוסיף במקצת מן הכרבד והלמוד אינו חי ותרסס.
יקבל על עצמר גם מקצוע זה .ארלם כשיש הכרח
המורה והמקצוע גם
לא
להשמיט שעור .סובל במיוחד מקצוע המשנה.
אהרבים.
מקצרע
רק
מכיוון
שהוא
מחנכה
של
מה הם הגורמים ליחס זה ן מקצוע זה קשרר
קושי
אחר
יחד
במקצוע
זה
מכובדים.
הרא
העדר
אבל
האקטו-
בעבר הרחרק .אינר משולב בחיים .רחוק הוא
אליות שבו .החוק והמשפט ,הנרהג וההווי המתוא-
מאתנר .קובעת גם העובדה ,שעל פי הררב מכ-
רים במשנה מושתתים כולם על קיום המצוות
267
ש .אמתי Iהוראת המשנה
המעשיות .ימכיין שילדיני בריבם הגדיל רחי-
בין שבת ליום הכפורים" ו"אין בין המודר הנאה
חסר .איני
מחברי למידר ממני מאכל" י"אין בין זב לבין
דימה ,מי שלימד הלכית נטילת ידים יהלכות
מצורע"" י"אין בין ספרים לתפילין ומזיזית"
קים
אלה,
ממעשים
שהעיקד
הרי
ברכות ,למען ידע כיצד לנהיג בקימי מהמיטה,
וכי' .אנחני התרגלנו במשך הדירית לסדר הג-
לפני הסעירה ולאחריה -למי שלימד .לפי שכך
יוני ,לפי הענינים ילפי התיכן בלבד.
היו
אבותינו.
נוהגים
המשנה
אמנם
קישי אחר מהייה המבנה של המשנה .המש-
מבארת
כל חוק וכלל על ידי דוגמאית הלקוחות מהחיים.
נה אינה עשייה מעיר אחד .אין כאן הרצאת דב-
אלא שדוגמאות אלי לקוחות מחיים של תקיפת
הרבה
רים
מיצאים
אוטיריטאטית.
אני
במשנה
בין
מחליקות של תנאים; הרבה פעמים באה הרצאה
והרי
סתמית יאח"כ מובאת 'ייעתו של תנא יחין ,ילא
קשו
עוד אלא שהמשנה בנייה שכבית ,שכבית .אמנם
לרשות הרבים לזבלים; זה בא בנרו וזה בפש-
רבי
יהידה הנשיא ערך איתה ,אבל העריכה
תני; החיבל בעבד עברי והחובל בעבד כנעני;
התבטאה בעיקר בזה ,שסדר את הדברים ,אבל
שני
בית
החיים
כמה
גמל
ולא
מימינו.
שבימינו
דוגמאות :
שהיה
ויש
לחיים
כאן
שבימים
(1המוציא את
טעון
פשתן
יעבר
מחיצה
ההם.
תבני ואת
ברשות
הרבים
ונכנס פשתנו לתוך החנות ודלקו בנרו של החנ-
ניסחם
לא
דעות
מחדש
שינית.
כך
נסיח אחין .אף השאיר
מוצאים
אנחנו
משנה
בה
סתם
במקים אחה שהלכה כמיתה בדדך א rת ,ובמקום
וני והדליק את הבירה.
במשנה חסרה שיטה מדעית .אם שוים אנח-
אחר משנה שמרצה את ההלכה לפי דעה אח-
נו למשנה את "היד החזקה" או אפילי את "השלחן
רת .ילא זו אף זי ,שלעתים מיצאים אנו באותו
עריד" ,נוכח לדעת ,מה רב ההבדל בינה לספרי
פ'דק יגם באותה משנה דעות שונית .התלמיד
הגדיל,
מתלבט הרבה בבעיית אלו ומפרש "רישא ר'
הרמב"ם :הכל עריד ימסידר מן הכלל אל הפ-
פלוני יסיפא ר' פלוני .אי "ראה רבי את דברי
רט ,מן העיקר אל הטפל.
הפרטים הרבי,ם של
פליני בענין זה ידברי אחר בענין אחר" ,אע"פ
בתוך
ענינים
שהפרינציפ נראה דימה בשני הענינים .בשביל
הפיסקים,
ההלכה
יביחיד
משובצים
אצל
הסיסטמטיקין
מסגרות של
כיללים יותר ,יאתה יכיל למציא כל פרט ול-
תלמיד הלומד את המשנה כמות שהיא -הדב-
בספר .יש ראשי פרקים ,בתחילת כל
שכאן
התמצא
תמיהים.
רים
קשה
לי
לתלמיד ,להבין,
ענין -הקדמה ימבוא .יאילי במשנה ,אם לא
אין ספר במובן הרגיל ,אלא מעין "אנציקלו-
שנית את המסכת יאם אינך זוכר את תלמידך,
פדיה" אי פרוט יכיל אריך של
יהלכות,
קשה להתמצא .אינך יודע איפה לחפש ,באיזה
שהורצו על ידי שינים בתקיפית שונות ברווחים
פרק ,יאף לא באיזי מסכת .הכל מעירב יחן.
כיצד תדע
מראש,
אילי עניינים יש לבקש
בבבא קמא ,אי בבבא מציעא ,או בבבא בתרא ן
לא
תלמד
הכה
הרבה מש,מית הפרקים :המניח את
מריבה ,שנים איחזין בטלית .דרך זאת
של המשנה ושל התלמיד היתה דרך קבועה של
למוד בימים ההם ,דרך ש'לא הענין קיבע ,אלא
הרבה
פעמים
אסוציאציית
חיצוניית.
פעמים
היתה קיבעת מלה אחת להביא ענינים שינים
מאד בפרק אחד .נזכרה נא בכלסדרת המשנ-
יית המתחילית ב"אין בין" שבמסכת מגילה,
מכיון שפתח ב"אין בין
אדר הראשון לאדר
השני אלא קריאת מגילה ימתנית לאבייני':,p
ממשיך היא "אין בין יים טיב לשבת" ,ו"אין
דעות
של מאות בשנים.
לבעל המאמר היתה הזדמנות להורות מקציע זה
פעם אחת בכתה ז' יכמה פעמים בכתה ח' .מכי-
ין שבכתה ז' החימר העיקרי הוא "פרקי אבות'!
מסכת המצריכה גישה שינה לגמרי מאשר אל
פרקי
ההלכה
שבשלש
הבבות,
גישה
הדומה
במידה רבה .ללימוד האגדה ,לא אדין בלימוד
פרקי אבית ובלימיד האגדה .אולם בלמיד החו-
מר ההלכתי שבכתה ח' נתבררי לי אגב נסיון
כמה נקידות ,ועליהן אעמיד.
יש להדגיש ,שעל ידי טיפיל מתוקו אפשר
להגיע להישגים טובים .יההישג הגדול ביותר
הוא השגת התענינית אצל התלמידים.
268
ש .אמתי /הודאת המשנה
כל,
את פירוש המלה "כפות" ,לא יוכל להבין את
להפור את המקצוע .למקצוע פורמליסטי ,המט-
שני חלקי ההלכה .אין לנו ברירה ,אלא להסביר
הוראת
מלבד
לו את הרעיון של ההלכה העקרונית ,הנקראת
מקצוע המתמטיקה )ביחוד ההנדסה( איני רואה
בתלמוד "קם ליה בדרכה מיניה" )קם לו בגדול
מקצוע אחר שיוכל לתרום כל כר הרבה לפיתוח
פטור
פח
את
צריכה
המשנה
הנכונה
החשינה
כוח המחשבה .כדי
לשאוף,
והנבונה.
קודם
אכן
להשיג זאת ,צריר המורה
במקרה
ממנו(.
מתשלו
שנתחייב
-יהיה
מיתה
חמשת דברים ,למשל ,כשהעבד היה
להביא את התלמידים לכלל חשיבה והסקת מס-
כפות ולא יכול לברוח ,והמצית את האש גרם
קנות; אין לו לתת להם הכל מן המוכן .עליו
למותו ; קם לו בעונש הגדול :ושוב צריר לבוא
,להעסיקם בדרכי הגייה אלו :א( תפיסת הכלל
ניסוח ברור ,והפעם ע"י המורה :עשה אדם מע-
המשנה
ענשים,
דרכה
המופשט מתור הדוגמאות.
של
לפתוח בדוגמה מן החיים ,בבעיה מעשית ,בלי
שכדרר כלל תפרש גם את הכלל המשפטי .יש
על כן לבקש מן התלמידים
הנובע
המופשט
בבא
במסכת
מתור
קמא,
לנסח את הכלל
הדוגמא.
ו',
פרק
משנה
דרר
ד',
אחד.
שה
האחד
רק
ובאותו
גופני,
-
בי,כונש
פי ,הקל.
מעשה
והשני
הגופני
בשני
נתחייב
-חמרי ,הריהו
החמור ,ופטור
והתלמידים מתבקשים להביא דוגמה
משל :
לכלל זה .דוגמא כזו ימצאו אח"כ
מוצאים
ואת
במשנה
חייב
מהעונש הכס-
ג' :
"המכה
אנו " :אחד הביא את האור ואחד הביא את הע-
בהם
צים; המביא את העצים -חייב .אחד הביא אוז
העצים
חייב".
ובכן ,מבקש אני מהתלמידים לנסח
אוז הכל.ל המופשט .לאחר שנים
שלשה נסי-',
לאותה
כשיגיעו
אמו
משנה,
ועשה
המורה את ההבדל בהלכה ,יהיו תלמידים שימ-
ואחד הביא את האור ,המביא את הא;ר
חבורה",
את
אביו
בפרק ח/
וישאל
צאו אIז הנימוק הנכון.
אחת הדרכים המעניינות
לשתף את התל-
מידים בחשיבה היא לבקש מהם שישאלו את
בות שלא הצליחו ,ולאחר הערות תיקון יבוסח,
הנימוקים של התנאים ,שפסקו פסקי דין שונים.
סוף סוף ,הכלל על ידי תלמיד " :כשמשתתפים
קודם כל :מה הם הנימוקים ? ו ח"כ :איזו דעה
שני גורמים ביחד בגרימת בזק ,ואין בכוחו של
נראית להם יותר ,ומדוע ?כדאי לעיין בפירושו
גורם אחד בלי השני להזיק ,חייב בנזק הגורם
של רבבו עובדיה מברטבורא ולבדוק ,כמי ההל-
המאוחר" .בנסיונות הראשונים של הניסוח ,בוו"
להכריע
דאי עדיין מבקש אחד התלמידים לדבר על הע-
ועל
צים
יבינו
התלמידים,
להפשיט
וראוי
האש .אולם .לאחר
את
הפרטים
להשמיטם,
הכוללים
שבניסוח
אף אפשר לפנות אל
למצוא דוגמאות
כלל
המשמשים
ומוטב
והמופשטים
הסברת המורה,
למצוא
משפטי,
רק
יש
דוגמא
את
היסודות
הקיימים לאחר
הניסוח,
כה .בכל המקרים שבקשתי מהילדים
ההלכה
את ההלכה ,שקלו והכריעו כדעת
הב-
כובה .המורה אינו מביע את דעתן .הוא רק נותן
לתלמידים
להביע
דעותיהם
את
תמיד תהיינה הדעות מחולקות,
ןנימוקיהם.
ושבי הצדדים
ישתמשו בבימוקים שובים .אח"כ
נשאלת הכ-
תה ,מי נוטה לדעה האחת ,ומי -לדעה ;;שניה ?
התלמידים ולבקש מהם
בירור כזה מחנר את התלמידים לבתח את היסו"
חופפות
דות של כל מקרה ולהבחין בין האחד לחברו.
אחרות
שתהיינה
מובן,
כלל זה.
שאין
להרחיק
לכת
ו"להתפלפל"
לשם
אכן ,יש מקרים ,שעם כל רצונו הטוב של
"פ'לפול" .אבל כשעור נכון -כל הבחבה בין
התלמיד לאיוכל להגיע אל תכלית דעתה של
הבינה,
המשנה ,בלי עזרת המורה.
וכאן חייב המורה
להחכימו ולהעמידו על שרשם ש'ל דברים .נקח
מקרים,
מפתחת
את
כוח
החשיבה,
את
שהיא הכשרון להבחין בין דבר לדבר.
המורה ייטיב לעשות ,אם יאמן את התלמי-
פרק ו'.
דים על ידי שינוי באחד הפרטים שבדוגמא הכ-
משבה ה' " :היה גדי כפות לו ועבד סמור לו
זאת עורר
לדוגמה את דברי המשנה בבא קמא,
ובשרף עמו -חייב; עבד כפות לו וגדי סמוך
לו ובשרף עמו -פטור .גם כשהת.למיד יודע
תוכה
במשנה .הרבה
פעמים
עושה
המשנה נעצמו " :הלר נע'ל הקורה ראשון ,וב-
על החנית אחרון וכו :ואם עמד בעל הקורה
269
ש .אמתי /הוראת המשנה
חייב .ואס אמר לבעל חבית עמוד -פטור".
מר של כתה חי " :כל הקודם זכה" ,פלובי "פגי-
ובהמשך המשבה " :היה בעל חבית ראשון ןבעל
עתו רעה"" ,לא אמרת כלום" )כלומר ,אין לט-
קורה אחרון ,בשברה חבית בקורה -חייב ,ואם
עבותיך כל יסוד ובסיס( "אבות בזיקין"" .הצד
עמד בעל חבית -פטור; ואם אמר לבעל קו-
השוה שבהם"" ,חרש שוטה וקטן" ,בכבס פלובי
רה
-
עמוד
חייב".
אולם
על-פי-הרוב.
אין
תחתיו" )כלומר ,השבי
ואחראי לבזק(,
המשבה מפרטת את כל האפשרויות.
חייב במקום הראשון
"המוציא מחברו עליו הראיה",
כדי להפוך את המשבה לתורת חיים צריך
"בכסי דביידי" ו"בכסי דלא ביידי"" .שטר שיש
המורה לחשוב מראש ע'ל אקטואליזציה של הב-
בו
אבידה
עיות .ל.::ים כך .עליו להסביר לתלמידים -עד
לבעלים"" ,הכל כמבהג המדיבה"" ,לא יצאת ידי
אחריות
בכסים".
"הרי
הוא
כמשיב
מעשיות
חובתך"" ,ידו על העליובה" ו" ידו על התחתובה",
בחיי התקופן; .זאת יוכל לעשות על ידי תאור
"כל המשבה וכל החוזר בו ידו על התחתובה".
וציור של ההווי בימים ההם .אפשר לתת בידי
קיצורו של דבר :במשבה מוצא אתה מטבעיו-j
כמה
הבעיות
היו
הבזכרות
במשבה
הילדים ספדי קריאה המת ,דים את ההווי ההוא.
לשון ,שכל בן-תרבות חייב לדעתן ,גם אם איבו
קריאה זו תכין את הקרקע להבנת החיים המ-
נחשב ל"תלמיד חכם" ,הבקי בסוגיות הגמרא.
תוI-tד"ים בכשבה .וב,:ודה שכבד למד על פרטים
עשר
השעור
בסוף
אפשר
להקדיש
עד
חמש
ימצא סיפוק בקראו ע'ל תמובות
דקות להסברות לשוביות ,לבאורי מלים קשות,
זא,ת
ישתמש
בין קריאת המושג במקרא לקריאתו
הלקוחות
מהחיים
במשבה .אפשר גם להסב את תשומת לב התל-
המודרביים .המשנה שומרת על רשות הרבים
יוובי,
אלה במשנה.
מהחיים
המורה
'!,יהספיק
להכיר.
בדוגמאות
מלבד
בוספות
להשוואה
למ,לים שמקורן איבו עברי
מידיr.
אלא
שלא יפגע בה הפרט להנאIתו הו . tבצד הדוגמא
רומי או ארמי ובקלטו בלשון .לעתים גם קשה
שהזכרבו למעלה של "המוציא את תבבו לרשות
להבחין ,כי המלים האלו איבן עבריות במקורן,
הרבים לזבלים" ,אפשר לשוחח על בעלי מכו-
לסטיס(
ניות .המעב/ידים את מכוניותיהם במקום ציבורי
ספסל,
כגון :
אפיטרופוס,
לסטים
)או
וכדומה.
שעיין
וכדי שלא יהיה מקצוע זה מבותק ממקורו-
את
תיו .יש לפתוח בכל פעם את ספר התורה ,לעיין
הגין,.:יה המוt:פטית '':,דל המשנה אל גישת החוק
בו ולהוכח עד כ,מה אין דברי התורה מספיקים
הבעיות .התורה היא החוקה
ומפריעים
בבעיות
התנועה
את
המllזפט
ברחוב.
המודרבי.
יוכ'ל
מורה
להשוות
הבכרי .אפשר למשל להשוות את עמדת ההל-
לפתרובן של כ'ל
כה שלבו "קם ליה בדרבה מיביה" לעמדת המש-
הבסיסית בלבה וזקוקה היתה לדורות של פר-
פט הכללי .המעביש את הבאשם בשבי העבשים
שבים ומרחיבים .לפבי שביגשים להלכה שבמש-
חמריים על אף הוצאתו
נה ,כדאי להציג את הבעיות העיקריות ולבסות
זגובה מרכושו בזקים
לפתור בעזרת ביתוח לוגי על ידי עיון מדוייק
של הנאשם להורג.
ההוראה
במקור .בהזדמבות מתאימה צריך להביא לפבי
העבינית והפורמליסטית שיל המקצוע יש למצות
התלמידים את החשובות של שלש-עשרה המ-
שאר האפעזרויות .אחת המטרות שב-
דות ,שבהן התורה בדרשת ,כגון "קל וחומר",
לשךן המשנה – ,ברזר .שעל
את כל
יד
לימוד המיz.זבה צריכה להיות הכרת לשון המש-
"במה מציבו" או "היקשי'" ,גזירה שוה"" ,כלל
נה וסגבזנה .התלמיד רזכיz.ז לו אוצר חדש של
ופרט".
מלים ,של מובחים למושגים חדשים ,שלא בזדעו
התכבית החדשה קבעה בלימוד המשבה את
בתקופת המקרא .כן לומד הוא לדעת שמות חד-
ההוראה ללמד מעביבי החג סמוך לחג .אבי רוצה
'z.זים למושגים ולמובחים שבזכרו בתב"ך בצורה
להביע את ספ'קותי ,אם אמבם קריאה חטופה
אחרת .אולם חשובים מהמ,לים הבודדות ביטויים
במסכתות ראש השבה ,יומא ,פסחים וכו' תוכל
שלמים,
ביבים
בחיים .ארשום
בהם
לספק לתלמידים ידיעות ממשיות על החג .בדמה
רק דוגמאות בודדות מתוך החו-
זה
לשוביים
שמשתמשים
לי,
שהרבה
פעמים
טובה
מלמוד
מרפרף
270
ש .אמתי /הוראת המשנה
שיחה ממצה על עניני החג והלכותיו ,או יפה
קריאת
יותר
והמנהגים
הדינים
IIקיצור
מתוך
בון בפש ,דוקא מומבטים אלה חשובים לחברך
נפשו של האדם ,לעצוב אופיו ומעשיו,
שלחן ערוך" ,המורה יצטרך לשוחח על הרקע
לסיכוס הדברים :על ידי אקטואליזציה של
ההיסטורי והחברתי ,או על הרקע הטבעי של
הלכות המשנה ,ע"י שימוש בדוגמאות חיות ומ-
עשיות ,על ידי העמדת העיקר על המחשבה
החג ועל הקוים האופייניים לכל חג,
בביה"ס זכו כמה חגים להארת פנים מיוחדת,
וההגיון ואגב טפול ק'ל ומשעשע בעביני הל-
קביעת יחס
מכיוז שהם קשורים ברעיונות לאומיים ובתחית
שון ,ההרוי
הארץ ,כגון חג החנוכה וט/יו בשבט ,אב'ל נתקפהו
חיובי למקצוע על ידי מסירת הוראתו לכוחות
ת ,עמד הוראת
ואגב
והארכיאולוגיה,
במייחד IIהימים הבוראיםןן ,לחגי !:.אלה לא הושם
ההוראה
לב כראוי ,אולם חשובים הם להכשרת התלמי-
המשנה על רמה נאה ותהיה למקצוע מענין ומ-
דים לרעיונות של חרטה ,מצפון ,תשובה ,חש-
קובל על התלמידים.
הטובים
בביה"ס,
ביותר
כ .rבלס
י י.ג'סי חייו ופעויתו הפרגוגית
)כ"ב שנים לפטירתו(
המורח
גלס
והפופר
בולד
חעברי חנזבוח
1870
בשנת
יוסף
באוקרארבה.
ירמיהו
בר' בטע
העברי "היהוךי" ,והמשרך ב/Iהמליץ"" ,הצפירה"" ,העב-
מוצאו
ממשפחה
רי"" ,הפדגוג" ועוד.
בפובליציסטיקה
רבבית.
ימי
י;'דותו
העיירה
עברו
האוקIיאיבית
הסביבה
השפ;jת
בחיק
ע;יו
דוברי!)נקה,
הטבעית
הזאת
של
ובנעימה
בהל אביו
אחוזה.
בכIקצוע
אח"כ
במהלך
עקבי והעמיד את
חטבע
בה
ביכרח
העשיר
התפתחותו הכללית.
את חנוכו הראו".:ן קבל ,כנהוג ,ב"חדר" .אפס ,הוא
לא
הצטיין
אח"כ ' ל
שם
ביותר
בלמודים
היבשים ,בפי
שהעיד
עצב:ר ,ובד' ת אביו היה ללמדו איזו אומבות
שתפרבס אותו .אך הגורל רצה אחרת .לאחר שגמר את
חוק לבורדדו ב"החדר" נכבס ל"ישיבה" .כעבור זמן קצר
בכע וליטה הרכנית ,ובעזא לאשה את בתו של תלמידי
חכס ב'!יירה
ל,טנה .מע'ם עבר לגור בעיר שבלי,
בה
התקין לו "חדר מתוקן" .ומבי אז מתחילה עבודתו הפדי
גוגית והמפרותית הפוריה ,שלה הקדיש המבוח את רוב
שנותיו,
י.
את
י.
מרצו
גלס
ספרותי
ליטיות שלנו.
ואת
בחעזב
כשרובו
לאחד
מאבות
תינו,
ובמדה
העבריך.
קלה,
שכן
זה,
אולם לא
ה,יד.
בIעורו
את ' צמו
אינדיבידואליסטן
ע':.נ"ו מחוץ לתחומי המפךגו !',הפו'
כד :הו,ג נלחכ
יתר
על
בהן
אבןינ'ף
שההבככה
ל;;בודת
עב;הזן
תנ',יד בכ/פלגןי
התרבות
החברהית
הפרוגר-
של
המפי
לגות ,בה במדה התרופפה עכדר)ו הא":':ית בפובליציס-
טיקה
שלנו.
פוריה
ומבוססת
היתה
יותר
עבודתו
בשדה
החינוך
העברי .פה הניחו לו חבריו הסופרים בקYה רחבה להת-
בצר
בה,
פה
בראשית
בעולמנו
הנכרים.
הכפרותי.
הספרות
בראו,זו
סיבית,
הצטיין
הומוריסטית
בס,גנונו
הספרותי
מצא
הבIובהק
אצלנו
היה
היהודי
על
וי.
יוצ ר
עבודתו
בל Jודש .
הפדגוגי,ז
תמצית
את
נפה
י.
דעותיהם
' .גלס לפרפמ
של
שטת הינ,יך לאומית עוד לא
י.
גלס
מרביץ
היה
אז
ברבימ
הפדגוגימ
העיזו לדבר
את
תמצית
הפדגוגית ובוביהt, .ת כל חייו הקדיש להפצת הרעיונות
דעותיהם של פסטאלוצצי והרברט .המורימ העברימ -
חדשות
מהאירופאימ
הפדגוגיים
שלו
ושל
אחרים
ולחיפוש
דרכים
חקשיבו אז
לדברי
י.
י.
גלס,
שחיה
אז
המעטימ בעולמנו חפדגוגי.
בשטת החנוך הלאומי שלבו.
" י .גלס פעל בשתי רשויות :בפובליציסטיקה וב-
י .י .גלס עמד על יד עריסתו של "החדר המתוקן"
בשבועון
וחוא גם נסח לבססו על יסודות חנוביים מדעיים .אך עד
פדגוגיה.
-
את
עבודתו
הספרותית
החל