תורת חיים – הצעה לתכנית אלטרנטיבית לתלמוד ולהלכה בישיבה התיכונית ובתיכון הדתי

המצוקה בשיעורי הגמרא וההלכה היא סוד גלוי לכל מי שעוסק בתחום זה הן כתלמיד והן
כמורה. תלמידים בכל מסגרות החינוך הדתי מתלוננים על כך, ששיעורי הגמרא משעממים,
מנותקים מן המציאות שבתוכה הם חיים וחסרי רלוונטיות לבעיות הקיומיות שאיתן הם
מתמודדים. ואכן בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים מדעיים בתחום זה, שהבולט ביניהם
הוא מחקרו של פרופ' מרדכי בר-לב מאוניברסיטת "בר-אילן", וממנו עולה הממצא המדהים,
שתלמידים בישיבות תיכוניות מדרגים את לימודי הגמרא בתחתית הסולם מבחינת העניין
שהם מגלים במקצוע (נמוך ממנו רק לימוד הספרות).

הגורמים שתלמידים הצביעו עליהם כאחראים למצב עגום זה הם מרובים. המרכזי שבהם
הוא, כאמור, חוסר הרלוונטיות של החומר הנלמד; שכן רוב הסוגיות הנלמדות אינן
מתייחסות לעולמו של התלמיד. לעתים קרובות הסוגיות הן מורכבות מדי לרמת התפיסה
וההפשטה של התלמידים, והם אינם קולטים בצורה בהירה את המבנה ואת הראציונל של
הסוגיה. המסכת הנבחרת נלמדת ברצף במשך רוב השנה, ותלמידים מתלוננים שהנושא
"יוצא להם מן האף" לאחר חודשים רבים של דשדוש באותו נושא תוך ניתוח של פרטי
פרטים, שאינם תורמים להבנה הכוללת של העניין. הזמן המרובה, המוקדש לפרטים חסרי
משמעות לתלמיד, אינו מאפשר להתייחס לנושאים שלמים בתחום ההלכה שהם משמעותיים
בחייו היומיומיים של התלמיד. אצל תלמידים רבים נוצרת תחושה של ניכור כלפי התלמוד,
.תידוהיה תוברתה תרכהלו הרות דומילל ירקיעה רוקמה אוהש

התכנית המוצעת היא ניסיון להתמודד עם הבעיות הקיימות בתחום זה במגמה להפוך את
לימודי התלמוד וההלכה, שהם מרכיב מרכזי בלימודי התלמוד בתיכון הדתי ובודאי בישיבה
התיכונית, לחוויה משמעותית, שבאמצעותה יכיר התלמיד את התורה כתורת חיים המנחה
והמדריכה אותו בכל תחומי חייו. חובתנו כמורים וכמחנכים להאהיב עליו את התורה ולתת
.ידוהיה ומלוע תא תונבל לכוי וילעש ,קצומ סיסב ול

הקווים הכלליים של התכנית התגבשו במהלך שנות מחקר רבות, שבמהלכן שולב גם ניסוי
מבוקר של התכנית במסגרות חינוך שונות תוך מעקב והפקת לקחים. המחקר והניסוי
שהתלווה אליו בוצעו בעיקר במכון הרטמן, שבו שימשתי כעמית מחקר, ולאחר מכן כמנהל
ביה"ס הניסויי של המכון בחמש שנותיו הראשונות.

הממצא הבולט ביותר במשוב שקיבלנו מן התלמידים, שהיו מעורבים בניסוי בשלביו
השונים, היה תגובתם הנלהבת לתכנית הגמרא. רוב התלמידים (כ-% )80דירגו את לימודי
הגמרא וההלכה במקום הראשון! מבחינת העניין שלהם, והשאר דירגו אותו במקום השני
אחרי מחשבת-ישראל (מקצוע שגם בו פותחה והופעלה תכנית ייחודית בהיקף רחב).

לאחר הרצה ראשונית של התכנית היא הוגשה למשרד החינוך לאישור כתכנית לימודים
כוללת לתיכון (חטיבת ביניים וחטיבה עליונה) וכן כתכנית ייחודית לבחינת בגרות בתלמוד
ובהלכה בהיקף של 5יחידות לימוד. בחנו את התוכנית המפמ"ר לתושב"ע במינהל החינוך
הדתי, הרב שמעון לוי, והמדור לתכניות לימודים ייחודיות. לאחר בדיקות רבות ולבטים רבים
היא אושרה כתכנית לימודים ייחודית לצורך בחינת בגרות בתלמוד בהיקף מוגבר ומלא.
בבדיקה ובמתן האישור היה פעיל במידה רבה גם ראש המינהל לחינוך דתי דאז, ד"ר יעקב
הדני, ואני מרגיש חובה להודות לכולם בהזדמנות זו.

ההתלהבות של התלמידים ניכרה גם בתוצאות בחינות הבגרות. הבוחנים שבחנו אותם (כולם
רמי"ם בישיבות תיכוניות) התרשמו לא רק מרמת הידע של התלמידים, אלא גם מרמת ההבנה
ומעומק ההזדהות שלהם עם הנושאים הנלמדים. הציונים שהושגו הם מעל הממוצע מבחינת
הפרופיל הקבוצתי של התלמידים, לא רק בהתחשב ברקע שלהם, אלא גם ביחס לישיבות
.תוינוכית

ראוי להדגיש כבר בשלב זה את ההבחנה בין תכנית זו לבין תכנית הסוגיות, שהוצעה בישיבת
נחלים ע"י הרב יוסף בא-גד. בניגוד לתכנית "שס בש"ס" של הרב בא-גד, שמבוססת על
היכרות עם נושאים שונים דרך קטעים ושברי קטעים מתוך הש"ס וספרות ההלכה, כאן
מדובר בתכנית של לימוד סוגיות שלמות מתוך הש"ס ויחידות שלמות מתוך ההלכה. במובן זה
מתאימה התכנית לישיבה התיכונית, שאחת ממטרותיה המרכזיות היא הקניית כלים
ומיומנויות בלימוד סוגיה תלמודית. לימוד סוגיות שלמות מתאים למטרה זו וכן למבנה
.עוצקמה לש תעדה

היתה לי זכות מיוחדת להשתתף בניסוי זה, ואני קורא לכל ראשי הישיבות ומנהלי התיכונים
לבחון בעיון ובכובד ראש את התכנית.

התכנית בנויה על יסוד מספר עקרונות והנחות יסוד. להלן העיקריים שבהם:

לימוד הגמרא צריך להיות מבוסס על סוגיות נבחרות מתוך הש"ס ולא על לימוד רצוף של .א

.תותכסמ

דומילל .הנשמ דע הנשממ תוחפל ,ונייהד ,המלש תידומלת הדיחי תויהל תבייח היגוס לכ .ב
הסוגיה יש ללמוד את כל הפרק במשנה ולעתים אף מספר פרקים.

ההיקף הממוצע של סוגיה הוא בן 3-4דפים, היינו יחידת לימוד ממוצעת של חודש. .ג


לימוד הסוגיה צריך להיות מלווה תמיד בלימוד רש"י ובלימוד היחידה הרלוונטית מתוך .ד
"משנה-תורה" של הרמב"ם, המציעה סיכום שיטתי של הנושא, וכמובן, פסיקת הלכה
למעשה. בכל מקרה שפסיקתו של השולחן ערוך שונה מפסיקת הרמב"ם, יש להביא את פסק
השולחן ערוך בנוסף לרמב"ם. במהלך השנים ניתן להוסיף מבחר מתוך ההוספות וכן מתוך
ראשונים נוספים.

הסוגיות נבחרו לפי מידת הרלוונטיות שלהן לחייו ולעולמו של התלמיד, וכן בהתאמה .ה
.תינוכית הבישיב עצוממה דימלתה לש הטשפההו הטילקה תלוכילו הנבהה תגרדהל

רמת הקושי של הסוגיות בנוייה לפי העיקרון של הדרגתיות; סוגיות קלות בשנים .ו
הראשונות וסוגיות קשות יותר בהמשך. כמו כן קיימת גם הדרגתיות בכמות הדפים הנלמדים.

המגמה בבחירת הסוגיות היתה להביא לפני התלמיד סוגיות עיקריות מן התחומים .ז

המרכזיים של התורה: תפילה, שבת ומועד, יחסי אנוש, המשפחה היהודית, חברה וקהילה,
בין ישראל לעמים וכדומה. מכל תחום נבחרו סוגיות אחדות במגמה להציג בפני התלמיד את
מושגי היסוד והערכים הבסיסיים של אותו תחום.

בכל שנה רוכזו סוגיות במסגרת של שני נושאים מרכזיים, כאשר אחד מהם הוא בתחום .ח
שבין אדם למקום והשני בתחום שבין אדם לחברו.

ראוי ללוות כל נושא בלימוד של שו"ת אקטואלי העוסק בסוגיה הנלמדת וכן של .ט
מאמרים השקפתיים, המציגים את ההיבט המחשבתי של הנושא.

התוכנית בנויה על המסגרות המקובלות לצורך בחינות הבגרות מבחינת היקפי הדפים .י
הנלמדים בכל שנה. לימוד הרמב"ם מהווה מרכיב מרכזי במקום לימוד שיטתי של התוספות.

בכיתה ז' עוסקים התלמידים בשתי סוגיות מרכזיות. סוגיה ראשונה לקוחה מסוף פרק .א

ראשון בקידושין ועוסקת במכלול היחסים שבין הורים לילדים – "מצוות האב על הבן, ומצוות
הבן על האב". נושא זה מעסיק את התלמידים בראשית התבגרותם, אגב נושא זה עוסקת
הסוגיה בתלמוד תורה ובחינוך וכן ביחס הראוי לתלמיד חכם ולזקן. הסוגיה היא סוגיה
מרכזית בתחום החינוך לדרך-ארץ ולמידות טובות.

הסוגיה השנייה היא פרק שני בברכות, שעניינו מצוות קריאת שמע. דרך קריאת שמע מכיר
התלמיד את המושגים של קבלת עול מלכות שמים וקבלת מצוות. מושגים אלה הם יסוד
בעולמו של יהודי, והתלמיד צריך להכירם בשנה זו שהוא נכנס לעול מצוות.

בכיתה ח' ממשיך התלמיד לפתח את נושא התפילה. אותו הוא מרחיב באמצעות שני .ב
פרקים נוספים במסכת ברכות, פרקים ד' וה', שעיקרם תפילת שמונה עשרה. התלמיד
מתמודד עם משמעות העמידה לפני ה', מעמיק את הבנתו בכוונה השלמה בתפילה ומשתלם
בהלכות התפילה, שמטרתם לאפשר את הכוונה.

בתחום החברתי עוסק התלמיד בשתי סוגיות. סוגיה אחת היא סוגיית אונאת דברים,
שעוסקת ביחסים שבין אדם לחבירו, ומעלה מושגי יסודי של הלבנת פנים, אונאה, תוכחה
וכדומה. הסוגיה השנייה היא סוגיית צדקה, שעוסקת ביחס לאדם החלש והנזקק תוך
התמודדות עם בעיות חברתיות ומוסריות הכרוכות ביחס זה. כמו כן מעלה הסוגיה תמונה
תא תונבל ליחתהל דימלתל תרשפאמ וז היגוס .היתודסומ לשו תידוהי הליהק לש תללוכ
.'ז התיכב קסע הבש ,תיתחפשמה דחיה תעדות תא הביחרמש ,תיתליהקה דחיה תעדות

בכיתה ט' עובר התלמיד למצווה העיקרית, שבה יהודי מעיד על מלכות שמים: השבת. .ג
.תבש תכסממ תויגוס שולש דמול אוה וז תרגסמב

הראשונה – מפרק "כלל גדול" – מציגה לפניו את ל"ט המלאכות האסורות בשבת וכן את
מושגי היסוד בהקשר זה: אבות ותולדות, מלאכות המשכן, שוגג ומזיד, חיוב מיתה, כרת
.המודכו תאטחו

הסוגיה השנייה מקיפה פרק שלם, פרק "הבונה". בפרק זה נפגש התלמיד עם אחת מל"ט
מלאכות, מנתח אותה בצורה יסודית, ודרכה הוא מכיר את המבנה הבסיסי גם של מלאכות
.תורחא

הסוגיה השלישית לקוחה מפרק "במה מדליקין" ומעלה את ההיבט של "העשה" בשבת –
הדלקת נרות כביטוי לכבוד שבת ולעונג שבת. כאן נפגש התלמיד לא רק עם האיסורים של
השבת, אלא עם אוירת הקדושה המיוחדת שנוצרת בשבת. המשך הסוגיה עוסק בחנוכה.
ובנרות חנוכה ("מאי חנוכה") ובכך מתחיל התלמיד את המפגש שלו עם שאר המועדים.

בתחום החברתי-מוסרי עוסק התלמיד בשנה זו בשתי סוגיות שעוסקות באחריות כלפי רכושו
.תלוזה לש

סוגיה אחת – חלקו הראשון של פרק "אלו מציאות" – עוסקת באחריות כלפי אבידתו של
תקסוע – "דיקפמה" קרפ לש הנושארה היגוסה איהש – היינשה היגוסה וליאו ,תלוזה
תרגסמב תורצונה תונושה תוירחאה תוגרדבו ,הרימשל דקפוהש תלוזה שוכר יפלכ תוירחאב
.וז

בכיתה י' מרחיב התלמיד את היכרותו עם סוגיות יסוד מסדר מועד. בשנה זו הוא נפגש .ד
עם סוגיה ממסכת ראש-השנה, שעניינה משמעות המושג של יום הדין; סוגיה ממסכת פסחים,
הנשה חולב יזכרמה יכוניחה דמעמה אוהש ,רדסה-ליל לש ויתונויערו ויתוכלה הרקיעש
היהודי – מצוות "והגדת לבנך"; וכן הוא לומד את פרק שני בסוכה, שבו מתוארת הן בניית
הסוכה והלכותיה והן מצוות הישיבה בסוכה.

בתחום החברתי מרחיב התלמיד את מבטו ומתבונן מעבר לאופק של החברה היהודית.
במערכת היחסים שבין יהודים לגויים. מערכת זו מתאפיינת הן בקירוב ליהדות כלפי מי
שראוי לכך (סוגיית גיור, שהיא אחת הסוגיות האקטואליות בימינו על רקע החרפת שאלת
"מיהו יהודי"); הן בקביעת עקרונות של יושר והגינות בחיי היומיום – הסוגיות בבבא-קמא;
והן במצבים של עימות. מצבי עימות אלה מביאים לעתים לתגובה של התגוננות ומלחמה –
פרק "משוח מלחמה" עוסק בענייני מלחמה ובמושגים היסודיים בתחום זה, וגם הוא
אקטואלי במיוחד בימינו; ולעתים בתגובה של קידוש ה' כלפי ניסיונות של גויים להעביר את
תייגוסב דימלתה קסוע 'ה שודיקו המחלמ תויגוס בגא .'ה שודיק תייגוס – ותד לע ידוהיה
רודף שמעלה את הבעייתיות שכרוכה בהתגוננות ובהצלת נפשות.

בכיתה י"א משלים התלמיד את היכרותו עם סוגיות מרכזיות בסדר מועד. הוא נפגש עם .ה
סוגיית התשובה בסוף יומא, שעוסקת ביום הכיפורים ובמשמעותו הרוחנית; הוא נפגש גם עם
;תויסיסבה היתוכלהו הליגמ תאירק תווצמ תגצומ הבש ,הליגמ תכסמ לש החיתפה תייגוס
וכן עם סוגיית "לולב הגזול", שבה נדונה השאלה העקרונית של מצווה הבאה בעבירה.

בתחום החברתי מרחיב התלמיד את הפרספקטיבה שלו ולומד להכיר בפרק שני בסנהדרין,
פרק "כהן גדול", לא רק קהילה יהודית אלא גם מסגרת ממלכתית, שמציגה את העקרונות של
מדינה יהודית. במסגרת של מדינה מעוצבים תחומים של משפט, יחסי עבודה וכדומה,
והתלמיד נפגש עם סוגיות יסוד בתחומים אלה. סוגיית "לא תתגודדו" מעלה את השאלה
העקרונית של מידת הפלורליזם בחברה יהודית: מצד אחד עומדת השאיפה לאחדות ולגיבוש,
ומצד שני – ההכרה בזכותן של קהילות שונות לבטא את דרכן המיוחדת.

,תיסחי תורגב בייחמו דחוימב שיגר הז אשונ .החפשמה אשונל הלוכ תשדקומ ב"י התיכ .1

ולכן נדחה הטיפול בו לכיתה י"ב. התלמיד מכיר את המשפחה היהודית מן המסד – סוגיית
"בשלוש דרכים" בקידושין שעוסקת בתהליכים הבסיסיים של הקמת המשפחה; דרך הייעוד
של המשפחה – הקמת דור המשך – סוגיית פריה ורביה ביבמות; וכמובך סוגייה שקשורה
לחובות ולזכויות הבעל והאשה במסכת כתובות. גם הממד של אפשרות פירוק המשפחה
והרקע לתהליך טראגי זה מופיע דרך סוגיות ממסכת כתובות וממסכת גיטין.

היבויחבו השיאה דמעמב תורושקה תויגוסב דימלתה קסוע החפשמה אשונב תויגוסה בגא
במצוות – סוף פרק ראשון בקידושין; בתקנות חכמים משום תיקון העולם (ממד חשוב בהבנת
עולם ההלכה היהודי); וכן בסוגיוות הקשורות לארץ ישראל. כל הנושאים האלה מופיעים
כחלק מן הסוגיות בנושא המשפחה.

התכנית מיועדת כאמור להציג בפני התלמיד במהלך לימודיו בישיבה התיכונית תמונה
שלמה ככל האפשר של התורה על תחומיה האקטואליים. לצורך הגשמת מטרה זו נבחרו
סוגיות שמציגות חתך אופייני של תחומי יסוד משמעותיים בתלמוד ובהלכה.

להלן חתכים אחדים:

עמש תאירק תוכלה ,תוכרבב ינש קרפ – עמש תאירק . 1

תפילת שמונה עשרה – פרקים ד ה' בברכות, הלכות תפילה .2

שבת – סוגיות "ל"ט אבות מלאכה", פרק "הבונה", סוגיית "במה מדליקין".1


ראש-השנה – סוגיית "בארבעה פרקים העולם נידון"..2


יום-הכיפורים – סוגיית התשובה בסוף יומא .3


סוכה וארבעת המינים – פרק שני בסוכה וסוגיית "לולב הגזול" .4


חנוכה – סוגיית חנוכה בפרק "במה מדליקין" .5


פורים – סוגיית קריאת מגילה. .6


פסח – סוגיית ליל-הסדר בפרק "ערבי פסחים" .7

סוגיית אונאת דברים – בבבא-מציעא .1


סוגיות צדקה וגמילות חסדים – בבבא-בתרא.2


סוגיות אבידה ומציאה ואחריות שומרים – ב"אלו מציאות" וב"המפקיד" בבא-מציעא .3


סוגיות יחסי עבודה בין עובד ומעביד – בבבא-מציעא .4

סוגיית קידושין .1


תובותכב תדרומו הלעבל השוע השאש תוכאלמ ,הנוע תויגוס .2

תומביב הייברו היירפ תויגוס .3


תקנות לחיזוק המשפחה בגיטין .4


עילות לפירוק המשפחה בגיטין .5

ארתב-אבבב – הליהקה תייגוס .1


פרק שני בסנהדרין – מלך וכהן גדול .2


אמק-אבבב – "הישפנל אניד שיניא דיבע" תיגוס .3


תומבי – "ודדוגתת אל" תייגוס .4


אעיצמ-אבבב – הדובע יסחי תיגוס .5

סוגיית התקנות בגיטין .6


סוגיית רודף – בסנהדרין .7

הטוסב – המחלמ תייגוס .1


סוגיית קידוש ה' – בסנהדרין .2


אמק-אבבב -יוג תייגוס .3


תומביב-רויג תייגוס .4


סוגיית מלך- בסנהדרין .5


סוגיית מצוות התלויות בארץ-בקידושין.6


סוגיית עלייה לארץ – בכתובות .7

דומה, שהתכנית עונה על הבעיות העיקריות שמטרידות את התלמידים בהקשר של לימוד
הגמרא, אך לא פחות מכך היא מנסה להתמודד עם בעיית הוראת ההלכה, שאף היא קשה
ומעיקה. במסגרת התכנית משתלב לימוד ההלכה באופן אורגני בלימוד הגמרא וצומח מתוך
תוירקיעה תועדה תאו דוסיה יגשומ תא ריכהל דימלתל רשפאמ היגוסה לש עקרה .תויגוסה
שקיימות בתחום שהוא עוסק בו, ומתוך כך המעבר להלכה הוא טבעי ומתבקש בחינת
."אתכלהד אבילא אתתעמש יקוסאל"

גם לימוד ההלכה על פי הרמב"ם מתבקש, כיוון שהרמב"ם מסכם בצורה שיטתית את יסודות
ההלכה בכל תחום ותחום ונותן תמונה שלמה ומקיפה של התחום. לשונו "הזהב" של הרמב"ם
ב"משנה תורה" גם הוא מסייע לתלמיד ללמוד את ההלכה מתוך הזדהות. הרמב"ם גם מוסיף
.ם"במרל ידוחיי אוהש דממ ,תווצמה ימעטבו הכלהה לש הירוטסיהב תורושקש תונוש תורעה
כמובן, בכל מקום שההלכה בשולחן ערוך לא נפסקה לפי הרמב"ם צריך להביא בפני
התלמידים את ההלכה למעשה הנהוגה ברוב קהילות ישראל (למעט בעדה התימנית, שבה
נוהגים למעשה עפ"י "משנה-תורה" של הרמב"ם). לימוד הרמב"ם יכול להוסיף גם ממד
פרשני מעמיק לסוגיה, כיון שהרמב"ם לעתים קרובות איננו רק פוסק, אלא גם מפרש את
ההלכה בצורה ייחודית. לשם הבנת הקשר בין הרמב"ם ובין הסוגיה התלמודית ניתן, כמובן,
להיעזר בנושאי הכלים של הרמב"ם, בעיקר ב"כסף משנה", שמציג את מקורותיו של
הרמב"ם, את פרשנותו למקורות ולעתים קרובות את שיטותיהם של ראשונים אחרים, שחלקו
.הקיספב וא היגוסה תנבהב ם"במרה לע

אני משוכנע, שאין לנו ברירה אלא לחפש דרכים חדשות בלימוד תורה, דרכים שמתאימות
לצרכים המיוחדים ולדרישות החדשות של דורנו.

אני מקווה, שתכנית זו תהווה נקודת ציון בתהליך החיפוש אחרי דרכים חדשות בלימוד
תורה, דרכים שמטרתן להגיע להגשמה מלאה יותר של ברכת התורה: "והערב נא ה' א-לוהינו
את דברי תורתך בפינו". ויהי רצון שנזכה "ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי
תלמוד תורתך באהבה".